פסגת היצירה

הקונצרט השני בסדרה "קלאסיקה במימד אישי" של הפסנתרנית והיוצרת אסתרית בלצן מספר את סיפורן של הסונטות של בטהובן.

32 הסונטות לפסנתר של בטהובן נחשבות זה מכבר לתנ"ך של הפסנתרנים. בטהובן ראה בסונטה מס. 23, ה"אפאסיונטה" את הטובה והוירטואוזית שביצירותיו.

מה ייחודה של סונטה זו? מה סוד כוחם של שלושה צלילים מסתוריים המגיחים מחשכת הבסים הנמוכים, ומשתלטים על כל הפסנתר? כיצד מצליח בטהובן לרגש כל כך באמצעים פשוטים כל כך?

בכל זאת משתפת אסתרית בלצן את הקהל בתכנית יחיד על הפסנתר הסוער של בטהובן במשבר.


ד"ר אסתרית בלצן צילום: דניאל בר און

תכנית הערב

בטהובן (1770 -1827): סונטה מס. 23, אופוס 57, בפה מינור "אפאסיונטה"(סוערת, 1806), סונטה כעין פנטסיה, מס.14, אופ. 27 מס. 2 בדו דיאז מינור "אור ירח" (1801) אדג'יו סוסטנוטו
אלגרטו, פרסטו אג'יטטו  
 
פדריק שופן (1810 - 1849): פנטסיה אימפרומפטו, קלוד דביוסי (1870- 1918):"אור ירח" מתוך "סוויטה ברגמסק", מארינו מאריני (1924 – 1997):"ראי איזה ירח", ג'ון לנון (1940- 1982):"מפני" (1969) 




אסתרית בלצן, תמונת יחסי ציבור




"היצירה האהובה עליי ביותר"

מספרת אסתרית: "מכל תכניותי ,'אור ירח' היא האהובה עלי ביותר. אולי משום שהיא ממצה את התהליך שעברתי בחיפוש קדחתני אחר צורה חדשה לרסיטל הפסנתר המסורתי. הכל התחיל כאשר הוזמנתי לנגן את כל הסונטות של בטהובן בסדרת רסיטלים לפסנתר בפסטיבל ישראל, ירושלים, 1988. בין הסונטות שלמדתי במיוחד לאירוע הייתה "אור ירח", סונטה מפורסמת במיוחד שהיא לרוב נחלתם של ענקי עולם ולא של פסנתרניות בראשית הדרך.

"היצירה ותהליך חיבורה ריתקו אותי מן הרגע הראשון. הפתיחה המהפכנית והכותרת הבלתי-שגרתית (שנתן המשורר והמבקר לודוויג רלשטב ב – 1832) הולידו תחקיר היסטורי וניתוח מוסיקלי כיאות לדוקטורנטית צעירה. כך הגעתי להקשרים המוזיקולוגים הברורים – ליצירות שופן ודביוסי שנכתבו בהשראת הפתיחה המהפכנית של "אור ירח". את כל השאר – החיבורים למוזיקה קלה, לפסטיבל סן רמו ולשירי החיפושיות – את כל זאת למדתי מן הקהל, שבא ושאל. כך למדתי פרק בערכה של קלאסיקה על זמנית, שהיא תמיד מתחדשת, תמיד מרגשת ולכן תמיד רלוונטית.

"סונטת 'אור ירח' מתאפיינת בסמליות המספר שלוש: שלושה פרקים, שלושה מוטיבים, אקורד משולש מינורי, בס יורד, ומוטיב מלודי הבנוי מחזרה משולשת על תו אחד. מוטיב זה מזכיר את 'מוטיב הגורל' המפורסם הפותח את הסימפוניה החמישית, ומופיע גם בסונטת ה'אפאסיונטה' הדרמטית. אולם ב'אור ירח' שלושת התווים החוזרים אינם 'דופקים על הדלת', אלא אורגים מרקם אינטימי וחולמני, חריג וייחודי בכלל יצירתו הסוערת של בטהובן. במחשבה על המוטיב המשולש, היגעתי לפרשנות אישית הכורכת את היצירה עם התאהבותו של בטהובן בתלמידתו ג'ולייטה גוויצ'ארדי, ולסיפור מסגרת הכורך סביב 'אור ירח' סיפורי אהבה של ארבעה מלחינים שונים בראי הזמנים. 

"פרשנות זו היוותה שערורייה בזמנו ו"הקימה נגד בלצן את עולם המוזיקה קלאסית" (אמיר מנדל, הארץ, 28.12.17). בשנות ה-90, איש לא היה מוכן לאמירה אישית באולם הקונצרטים, ובודאי לא לקישור בין מוזיקה קלאסית לבין עולם הפופ והרוק. כעת אני יכולה לציין בגאווה כי תוכניתי "אור ירח", שהוקלטה בדיסק הראשון שהוצאתי ב – 2006, פרצה את הדרך למסבירי מוזיקה רבים, המשלבים בין הז'אנרים עד עצם היום הזה." 

אסתרית בלצן, תמונת יחסי ציבור


הקונצרט יתקיים ב-22 בינואר 2018 ב-10:00, 20:00, 23 בינואר ב-10:00, 26 בינואר ב-10:00, 14:00, 29 בינואר ב-20:00 במוזיאון תל אביב, 28 בינואר ב-20:00 בתיאטרון ירושלים, ו-30 בינואר ב-20:00 באודיטוריום חיפה. להזמנת כרטיסים: 03-6420847 או באתר הקתדרה למוזיקה