התאבדות המונית

המנצח הצרפתי לורן פטיז'ראר (Laurent Petitgirard) ישתף פעולה עם התזמורת הסימפונית ירושלים - רשות השידור, בקונצרט בו תבוצע יצירתו "גורו ומארי" מתוך האופרה שכתב, "גורו", העוסקת במנהיג מטורף שמוביל כת שחבריה חיים באי בודד. עוד יבוצעו בקונצרט פרלוד לאחר צהריים של פאון מאת דביסי, קונצ'רטו לצ'לו מס' 1 מאת סן-סנס עם הצ'לן הלל צרי וסוויטת אמא אווזה מאת רוול.
 
"גורו" זו האופרה השנייה שכתב המלחין הצרפתי שמגיע לנצח על הסימפונית ירושלים. היצירה עוסקת בכתות יום-דין וסובבת סביב שאלות של מניפולציות מנטליות על מאמינים תמימים. היצירה נכתבה בהשראת אירועים אמיתיים של כתות בארה"ב שהסתיימו בהתאבדות המונית.

את הליברית חיבר זאבייה מאורל, והיא הוקלטה בבודפשט ב-2010 עם זמר הבריטון הוברט קלאסנס (Hubert Claessens) והשחקנית סוניה פטרובנה (Sonia Petrovna), רעייתו של פטיז'ראר, בתפקידים הראשיים. קלאסנס ופטרובנה יגיעו לבצע את התפקידים בקונצרט בירושלים. ביצוע הבכורה המלא לאופרה ייערך בחודש אוקטובר הקרוב (2018) בטירת האופרה בשצ'צ'ין שבפולין בבימויו של דאמיין קרודן.
 
בטעימה שיקבל הקהל בירושלים, תשמש כפטרובנה קריינית לדמותה של "מארי", חברה בכת אותה מנהיג "גורו", לו סמכות מוחלטת על חסידיו שדבקים בקפדנות בחוקים שהטיל על כל אורחות החיים. חברי הכת הינם קנאים, אך חלשים, שכן מזונם היחיד מופק ממי ים בתהליך שאמור להוביל אותם ל"שקיפות" – השלב האולטימטיבי של קדושה בטרם ייצאו ל"מסע הגדול" שיסתיים במותם.



הוברט קלאסנס וסוניה פטרובנה, מקור: האתר הרשמי של לורן פטיז'ראר



לורן פטיז'ראר, מנצח ומלחין
 
לורן פטיז'ראר למד פסנתר אצל סרז' פטיז'ראר והלחנה אצל אלן קרמסקי. כמלחין, חיבר למעלה מ-20 יצירות סימפוניות ולמעלה מ-160 פסקולים לסרטים עבור במאים כאוטו פרמינגר, ז'ק דמי ואחרים. כמנצח, ניצח על תזמורות ברחבי העולם כולו, ובהן תזמורת הטונהאלה בציריך, התזמורת הסימפונית של ברלין, תזמורת לה פניץ בוונציה, תזמורת הבי-בי-סי באנגליה, תזמורת האופרה של פריז, התזמורת הפילהרמונית של מונטה קרלו, התזמורת הלאומית של צרפת, תזמורות ממלכתיות בליון, בבורדו ובליל, התזמורת הפילהרמונית של במברג, התזזמורת הסימפונית של יוטה, התזמורת הפילהרמונית של סיאול, התזמורת הסימפונית של קוריאה, התזמורת הלאומית של ספרד, התזמורת הממלכתית של מוסקבה והתזמורת הממלכתית של סין. ב-1989 יסד את התזמורת הסימפונית הצרפתית, אותה הוביל עד לשנת 1996. ב-2004 נבחר על ידי נגני תזמורת קולון בפריז לשמש כמנהל מוסיקלי של התזמורת, תפקיד ממנו יפרוש בתום העונה הנוכחית בשל רצונו להתמקד בהלחנה והופעות כמנצח אורח.

פטיז'ראר הקליט כ-30 אלבומים, ובהם ז'אן ד'ארק על המוקד (הונגר) והקלטת המכורה לגספר של הלילה מאת רוול בתזמורו של מריוס קונסטנט. האופרה הראשונה שלו, ג'וזף מריק, איש הפיל, ראתה אור בחברת נקסוס בהקלטה עם התזמורת הפילהרמונית של מונטה קרלו, ונבחרה לאלבום החודש על ידי מגזין "קלאסיקה". האופרה בוצעה לראשונה בפברואר 2002 באופרה הממלכתית של פראג. 

לורן פטיז'ראר, תמונת יחסי ציבור




האופרה "גורו" מאת פטיז'ראר

החברים בכת חיים בבידוד על גבי אי בהשפעת המאסטר שלהם, "גורו". הם הפקידו בידיו את עצמם, את כל רכושם ואת ההובלה של דרכם באורחות החיים. לצדו של גורו נמצאות אימו מארטה, ואיריס, אחת המאמינות, שהרתה לגורו וילדה את בנו וכעת נזנחה ונותרה בצד. בנוסף, נמצאים עמם גם ויקטור וקארלי, שהם, בהתאמה, ה"גזבר" וה"מדען" של הארגון. לגורו סמכות מוחלטת על פני חסידיו, שדבקים בקפדנות בחוקים שהטיל על כל אורחות החיים. חברי הכת הינם קנאים, אך חלשים, שכן מזונם היחיד, שאותו מספק להם המדען קארלי, מופק ממי ים בתהליך שאמור להוביל אותם ל"שקיפות" – השלב האולטימטיבי של קדושה בטרם ייצאו ל"מסע הגדול" (שהוא מוות, כמובן).

האופרה מתחילה עם הגעתם של תלמידים חדשים לאי. בין המצטרפים הטריים נמצאת מארי, ששומרת על ריחוק ועל עיניים פקוחות, ומעל הכל – מסרבת להצטרף לאחרים בשירה (דמותה של מארי מבוצעת על ידי קריינית, בדיבור בלבד). היא מכריזה בפני גורו שהיא "הגיעה כדי להרוס אותו". גורו, שביטחונו העצמי גובל בטירוף, בוחר לראות במארי סוג של מבחן שנשלח אליו. מארטה ו-וויקטור נדהמים לגלות שגורו החל להאמין בכוחותיו ובמה שעבורם אינו יותר מתחבולה שנועדה להוליך שולל פתאים ושוטים.

בעיצומו של מאבק הכוחות, מתגלה עובדה מטלטלת, הנוגעת לבנה של איריס, שגורו הצהיר עליו כקדוש. ככזה, הילד הופרד מן העולם וגדל במקום מסתור של הכת. שם, כיאה לסמל טהור של עקרונות הכת, זכה לתזונה מצומצמת - כה מועטה, למעשה, עד שכעת הילד נמצא על ערש דווי. בהשפעת מאיר, החסידים המודאגים מנסים להתנגד לרצונו של גורו ולהציל את הילד. אך הילד נפטר, וגורו משיב את פניהם ריקם, תוך שהוא עושה שימוש רטורי מבריק בתיאוריות המופרעות של קארלי. אך מותו של הילד מניע שורה של אירועים. גורו מכריז שהגיעה שעתו של "המסע הגדול", ואין לדחותו עוד, וקובע אותו ליום המחרת. הוא פוקד על כולם להכין את עצמם לאירוע, שאינו אלא התאבדות קולקטיבית המונית.

בודדה ומיואשת לאחר מות בנה, איריס היא הראשונה להתאבד, ובכך מצליחה להשתחרר סוף סוף מלפיתתו של גורו. אחוזי חלחלה מן הטירוף שאחז בגורו, ומבועתים לנוכח האפשרות שהתעלולים יופנו כלפיהם, מארטה ו-וויקטור מנסים לשווא להתנגד לתכנית. גורו רוצח את אימו במו ידיו ומותיר לתלמידיו המשולהבים לבצע לינץ' בוויקטור.

הקרקע ערוכה כעת לסיום הטרגי. חברי הקהילה נכונים ומזומנים לשתות את השיקוי שהכין קארלי, שאמור לאפשר להם להתאחד עם הטוהר של הספירות העליונות. מארי שואפת עדיין להיחלץ מן האסון, וגורו מציב בפניה אתגר: אם תמצא ולו חבר אחד בקהילה שייסרב "לצאת לדרך", הוא יבטל את "המסע" לכולם. כפי שניחש, ניסיונותיה נתקלים בחומת סירוב בצורה מצד כל החסידים והם שותים כולם את השיקוי, שאינו אלא רעל. אחד אחרי השני החסידים מתים בייסורי תופת, בעוד גורו ממטיר עליהם מטר של קללות, ופוקד עליהם להוכיח שהם ראויים למעמד אליו נבחרו. כשרחשי גסיסה אחרונים נשמעים עדיין, גורו ומארי מתעמתים עימות אחרון. רגע לפני שהוא שותה בעצמו, גורו מנבא שמארי תשתה גם היא מן הרעל, ובכך תהייה למצטרפת האחרונה לכת – והיקרה מכל. עם מותו של המאסטר המטורף, מארי נותרת לבדה, אחוזת אימה, מותשת, ומבטה נעוץ בכוס התרעלה. 
 




הסימפונית ירושלים, צילום: דוד וינוקור


לורן פטיז'ראר עם התזמורת הסימפונית ירושלים, יום רביעי, 14 במרץ 2018  ב-20:00  בתיאטרון ירושלים. להזמנת כרטיסים: 1700-70-4000 או באתר התזמורת