מוזיאון תל אביב מציג את קונצרט מס' 5 בסדרת הגלריות של המוזיאון, בכיכובה של הפסנתרנית יו קוסוגה.  

קוסוגה תארח בקונצרט את הנגנים אורי ויסנר-לוי, ניצן ברתנא – כינור, שירה מיוני – ויולה, צבי פלסר - צ'לו ונעמי שחם – קונטרבס.

בתכנית: מוצרט - דיברטימנטו במי במול מז'ור לשלישיית כלי-קשת, שוברט - חמישיית פסנתר בלה מז'ור ד' 667 "דג השמך".

על האמנים 

יו קוסוגה, פסנתר

הפסנתרנית יו קוסוגה (נ' 1983, טוקיו) החלה ללמוד מוזיקה בגיל ארבע במסגרת תוכנית מיוחדת לילדים מחוננים באוניברסיטת טוקיו לאמנויות. את הופעת הבכורה שלה עם תזמורת עשתה בגיל תשע עם התזמורת הסימפונית החדשה של טוקיו. בשנת 2003 זכתה בפרס וושינגטון של קרן S&R עבור תרומתה ליחסי ארה"ב-יפן. קוסוגה הופיעה ברחבי העולם. בין הקלטותיה אשר זכו לשבחים רבים: האטיודים של שופן, האטיודים הטרנסצנדנטליים של ליסט (2003), הפרלודים של שופן (2005), שני קונצ'רטי לפסנתר של מוצרט (2006) ויצירות של שומאן ושל ליסט (2007). הקלטה של הופעת הבכורה שלה בקארנגי הול בנובמבר 2005 יצאה בחברת סוני.


יו קוסוגה, תמונת יחסי ציבור


אורי ויסנר לוי, כינור

הכנר אורי ויסנר לוי, נולד בניו יורק בשנת 1990 ועלה לישראל בשנת 1998. שירת בצה"ל במעמד מוזיקאי מצטיין. אורי למד בבית-הספר למוזיקה של מנהטן אצל פטינקה קופק, בבית-הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב בהדרכת לודמילה פלדמן, בבית-הספר הגבוה למוזיקה ע"ש הנס אייזלר בברלין בהדרכת קוליה בלאכר,  באקדמיה ע"ש ברנבוים-סעיד עם מיכאלה מרטין וכעת באקדמיה ע״ש קריאן של התזמורת הפילהרמונית של ברלין. הוא זכה בפרסים ראשונים בתחרות ליונס ישראל (2008), בתחרות המוזיקה הקאמרית בבית-הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה (2011), בתחרות קלרמונט (2014) ועוד. מופיע רבות בישראל ומחוצה לה, ברסיטלים ועם תזמורות בהן התזמורת הסימפונית ע"ש בוכמן-מהטה, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון, התזמורת הלאומית של קולומביה, אנסמבל סולני תל אביב, תזמורת נתניה-הקאמרית הקיבוצית והתזמורת הסימפונית של פדובה, איטליה. הופיע בפסטיבלים זלצבורג, שלזוויג-הולשטיין, הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית ירושלים, קשת אילון, קול המוזיקה בגליל העליון וגוטלנד. זוכה במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל משנת 1999 ומנגן בכינור שבנה ז'אן-בטיסט וויום המושאל לו מקרן יהודה זיסאפל.



 
ניצן ברתנא, כינור

ניצן ברתנא החלה ללמוד נגינה בכינור אצל סבה ולאחר מכן בקונסרבטוריון הישראלי בתל אביב ובקונסרבטוריון גבעתיים. הייתה תלמידתו של פרופ׳ יאיר קלס בבית הספר ע״ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן באוניברסיטה לאמניות בגראץ, אוסטריה, שם השלימה את לימודיה לתואר BA בהצטיינות. את לימודי התואר MA סיימה תחת הדרכתו של פרופ׳ ריינר קוסמאול בבית ספר הגבוה למוזיקה בפרייבורג, גרמניה. ברתנא זכתה בפרסים רבים בתחרויות לאומיות ובינלאומיות כמו תחרות מארטו,תחרות ויניאבסקי ליפינסקי, פרס שני וביצוע מצטיין של קונצ׳רטו של מוצרט בתחרות פרייבורג, תחרות באך ופרס שלישי וביצוע מצטיין של מוצרט בתחרות. זכתה בהצטיינות גם במלגות מטעם "קרן התרבות אמריקה-ישראל״ לכינור סולו ומוזיקה קאמרית. כמו כן הופיעה כסולנית עם תזמורות בארץ ובאירופה ושיתפה פעולה עם מוזיקאים כמו זובין מהטה, פנחס צוקרמן, ואג פפיאן, גיא בראונשטיין, צבי פלסר, ועוד. השתתפה בפסטיבלים כמו פסטיבל מוזיקה קאמרית ירושלים, פסטיבל כפר בלום, פסטיבל מאקס רגר, ומרבה להופיע ברסיטלים וקונצרטי מוזיקה קאמרית בארה״ב, אסיה, אירופה וישראל.
משנת 2009 מנגנת בתזמורת דיוואן מזרח-מערב תחת ניצוחו של דניאל בארנבוים.
 
שירה מיוני, ויולה

מיוני נולדה באיטליה. בשנת 2013 זכתה בפרס לויולה ע"ש רחל ודב גוטסמן ובפרס לביצוע מצטיין של יצירה ישראלית כלית, בתחרויות האביב של קרן התרבות אמריקה-ישראל. הופיעה ברסיטלים במגוון אולמות חשובים בארץ ובחו״ל כגון הנרי קראון בירושלים, מוזיאון תל אביב, אולם ג׳ורדן בבוסטון ואולם טברט באוטווה. בשנת 2008 הצטרפה לתזמורת "דיוואן מזרח-מערב", איתה סיירה ברחבי העולם ותחת שרביטו של דניאל ברנבוים הקליטו את תשעת הסימפוניות של בטהובן לחברת דקה. שירתה בצבא כמוזיקאית מצטיינת ונגנה ברביעייה צבאית, השתתפה בפסטיבלים בגליל העליון ובירושלים ושיתפה פעולה עם אמנים כגון גיא בראונשטיין, ברונו ג׳ורנה, רביעיית בורומאו ונובוקו אימאי. בעלת תואר ראשון מבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה תחת הדרכתו של מר חיים טאוב וכעת לומדת לתואר שני בניו אינגלנד קונסרבטורי בבוסטון, עם קים קשקשיאן. החל מ-2007 זכתה במלגות מקרן התרבות אמריקה-ישראל וכן מקרן בארנבוים-סעיד. שירה מנגנת על ויולה פרסנדה משנת 1833, המושאלת לה באדיבות מהאוסף של מר יהודה זיסאפל. 


שירה מיוני, צילום: גלעד שעבני

 
צבי פלסר, צ'לו 

פלסר נהנה מקריירה מגוונת כסולן, מוזיקאי קאמרי ומורה בכיר.  כסולן הוא הופיע עם כל התזמורות בארץ, ביניהן התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית ראשות השידור, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, הקאמרטה ירושלים, סימפונייטה באר שבע ועם תזמורות לאומיות כגון התזמורת הלאומית של ארה"ב בוושינגטון, סנט מרטין אין דה פילדס, הסימפונית של שנחאי, הסימפונית של המבורג והפילהרמונית של סופיה עם מנצחים כמו: זובין מהטה, אשר פיש, דייויד שטרן, סטיבן סלואן וסרג'יו קומיסיונה. בינואר 2015 הופיע פלסר כסולן עם התזמורת הפילהרמונית של ברלין בקונצרט מיוחד בניצוחו של סיימון ראטל.
צבי היה חבר ברביעיית המיתרים "הוברמן" והוא חבר בקבוצת "קונצ'רטנטה" שבסיסה בניו יורק. כנגן קאמרי הוא משתף פעולה עם נגנים בכירים בעולם והופיע על במות חשובות. הוא מרבה להשתתף בפסטיבלי מוזיקה בעולם ובשנת 2011 מונה למנהל המוזיקלי של "פסטיבל קול המוזיקה בגליל העליון". פלסר בוגר בית הספר למוזיקה ג'וליארד בניו יורק שם למד אצל זארה נלסובה. מוריו הראשיים היו צבי הראל בארץ ודיוויד סויר בארה"ב. מר פלסר מכהן כפרופסור לצ'לו וראש מחלקת המיתרים באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. בעבר לימד גם באוניברסיטת צפון קרוליינה ובבית הספר הגבוה למוזיקה בווירצבורג, גרמניה.


צבי פלסר, צילום: אורלי פלד

נעמי שחם, קונטרבס

שחם, ילידת 1997, החלה ללמוד קונטרבס בגיל 11, לאחר ארבע שנות נגינה בפסנתר. שחם למדה אצל שי אורן במרכז המוזיקה ברעננה וכעת לומדת אצל ניר קומפורטי, חבר הפילהרמונית הישראלית. היא סטודנטית באקדמיה למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה וחברה בתזמורת של בית הספר, עימה ניגנה תחת ניצוחו של זובין מהטה. זוכת מלגה גבוהה מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל, במלגה מטעם תכנית מפתח ובמלגה לקורס הקיץ של תכנית פרלמן בארצות הברית. היא ניגנה כבסיסטית מובילה בתזמורת אשר זכתה בפרס ראשון בתחרות תזמורות נוער באולם קרנגי בניו יורק, בתזמורת הסימפונית הצעירה רעננה, בתזמורת הקאמרית של קונסרבטוריון גבעתיים, הפילהרמונית הצעירה ותזמורת האקדמיה. עם תזמורות אלו טסה לפסטיבלים בצרפת, איטליה וגרמניה. בנוסף לפעילותה בתזמורות, השתתפה שחם בתכניות הרכבים קאמריים בקורסים בחול ובארץ.  

על היצירות
 
מוצרט – דיברטימנטו במי במול מז'ור לשלישיית כלי-קשת ק' 563
 
שלא כשמו הצנוע, הדיברטימנטו לשלישיית כלי קשת הוא אחת מיצירות המופת של מוצרט (והנלקחות תדיר אל "האי הבודד" הדמיוני). ארוכה במיוחד - שלא כרגיל אצל מוצרט, וכמו בדרך כלל –  פשוטה וקלילה לכאורה, ובו בזמן גדושה ומתוחכמת, עשירה בפרטים המשתנים בלי הירף שינויים מזעריים המקשים עד מאד על הנגינה,  היא מבוצעת אך לעתים רחוקות. נסיבות חיבורה "רגילות" אף הן, וכרוכות בכסף: מוצרט חיבר את הדיברטימנטו בקיץ 1788 לסוחר מיכאל פוכברג, חברו למסדר הבונים, שתמך בו בשנים אלה שבהן התקשה להתפרנס. היא בוצעה גם באפריל 1789 בקונצרט פרטי קטן שמוצרט ערך במלון בדרזדן במהלך מסעו לברלין, ושוב בקונצרט פרטי שהיה בווינה באפריל 1790 (שבעדו שילם פוכברג 25 פלורינים). 

כך, במסגרת ה"דיברטימנטו" לכלי קשת, המייצג ברגיל מוזיקה "חברתית" – בידורית מזדמנת, ובמבנה נתון בן שישה פרקים, זוהי יצירה קאמרית ייחודית הן בתוכנה, והן בהרכבה - כששלושת הכלים הם סולנים הנושאים כאן את מלוא האחריות של ה-4 או ה-5 (בכינורות ובוויולות מוכפלות), אם של דיברטימנטו ואם של רביעיות וחמישיות לכלי-קשת של מוצרט מאותו הזמן.
עיקר כובדה הוא בשני הפרקים הראשונים הדחוסים ורציניים, שהראשון בהם הוא בצורת הסונטה-אלגרו, הבנוי משני נושאים נעימים שאינם מנוגדים, העוברים פיתוח פוליפוני עשיר ומורכב, והשני – פרק אדג'יו איטי מהורהר (שבמרכזו חטיבת פיתוח כמו בצורת הסונטה) שמוביל הכנור תוך ניגודים קיצוניים של אוקטבות, וחודר-לב בעיקר בסיומו החרישי הנוסק.


מוצרט, מקור: אתר וויקיפדיה

הפרקים הבאים קלילים ומקסימים - כנדרש מדיברטימנטו.  שני פרקי המינואט  - המופרדים בפרק אנדנטה – מציגים גם הם מעין "פיתוח" משועשע, כשהמנואט השני "כפרי" יותר (ומזכיר את היידן), ומורחב בטריו נוסף. בדומה, משמש מיבנה האנדנטה שביניהם – נושא ו- 4 וריאציות – למוצרט להפגנת יכולת האלתור על נעימה עממית, כשכל וריאציה מוכפלת למעשה בווריאציה שניה, מעודנת יותר, ואילו האפקט הבידורי  הוא במתח הנוצר עד להופעה המחודשת של הנושא בסופו - בתיבות האחרונות ממש. סיומה של היצירה הוא בפרק רונדו מתרונן במיוחד, מבריק ואוורירי גם יחד, הכתוב גם הוא, למעשה, בצורת הסונטה (אך בלי חזרות), ומזכיר באינטנסיביות שלו פרקים אחרונים ביצירות תזמורתיות מאוחרות יותר של מוצרט. במבט לאחור מתברר עוד, כי מלבד פרק האנדנטה הרביעי, הורכבו נושאי כל הפרקים בפשטות גאונית ("בטהובנית") מאקורדים מפורקים של הסולם, היורדים ועולים לסירוגין. 
 
שוברט – חמישיית פסנתר בלה מז'ור ד' 667 "דג השמך"
 
חמישיית הפסנתר מאת שוברט היא מהאהובות והמוכרות ביותר ביצירות המוזיקה, ואחת מיצירותיו רבות ההשראה והמפליאות ביותר. שופעת אור ומלבבת לכל אורכה בנועם ובקסם, דומה שנוצרה מאליה, בלא זכר למאמץ כלשהו (לא כל שכן למהירות הלחנתה), והרכב הכלים הייחודי מעשיר עוד את מירקמה וצלילה. נהוג לייחס את נסיבות חיבורה בביקור שערך שוברט בקיץ 1819 עם ידידו, הזמר אנטון פוגל, בעיירה שטייר שבצפון אוסטריה. שם התוודע לחובב המוזיקה האמיד סילבסטר פאומגרטנר, שנהג לקיים בביתו קונצרטים קאמריים. פאומגרטנר ביקש משוברט לחבר יצירה להרכב של פסנתר, כנור, ויולה, צ'לו וקונטרבס – הרכב שהתחבב עליו ועל חבריו לנגינה ביצירה מאת הומל, והוסיף וביקש שתיכלל בה נעימת  השיר "דג השמך" מ- 1817. שוברט נענה לבקשתו מיד, הלחין תחילה בזריזות את תפקידי הכלים, והשלים את היצירה כשחזר לווינה. היא נוגנה, אמנם, בביתו של פאומגרטנר בחורף של אותה שנה, אך כמו מרבית יצירותיו של שוברט, הודפסה ופורסמה רק לאחר מותו. החמישייה כתובה במתכונת הקלסית של חלוקה לפרקים, כשהראשון בהם בצורת הסונטה, ולאחריו הפרק האיטי והסקרצו הצפויים, בתוספת של פרק וריאציות (הרביעי) על "דג השמך" לפני הסיום החוגג.

בכישרונו השירתי הייחודי של שוברט, ובהעדפתו את נטיית ליבו הספונטנית על פני "הישמעות" לחוקי ההרמוניה (תכונות שמקטרגיו הירבו בזמנו לציין לשלילה), ארוגים כל פרקיה בתחכום משלושה המוטיבים המוצגים במבוא לחמישייה: בראשון בהם מתגלגלים צליל הכינור ועולים באוקטבות, המוטיב השני פורץ בחדווה, והשלישי הוא דמוי קדנצה המשרה קלילות והתרוננות. לאחר הצגת הנושאים, הפיתוח – כדרכו של שוברט, הוא בדרך האסוציאציה, מפליג לסולמות רחוקים ואף מאט ומשתהה לרגעים, וסיום הפרק הראשון הוא בהאצה ובמוטיב השלישי.  פרק האנדנטה מציג בבירור שלושה נושאים, שהראשון בהם רוגע ומקושט, השני מלנכולי מעט, ומוצג בצלילי הויולה והצ'לו, והאחרון במקצב מודגש בפסנתר.  הסקרצו, ככותרתו, הוא מהיר ונמרץ, ובאמצעו חטיבת טריו נוגדת איטית יותר, דמוית מינואט.


שוברט, מקור: אתר וויקיפדיה

לשיר "דג השמך" ייחד שוברט את הפרק הרביעי. את המלים לשיר זה (למעשה יש לו לא פחות מחמש גרסאות) חיבר כריסטיאן שוברט, והוא מספר על דג המשתובב במים הצלולים בבטחה כל עוד חכתו של הדייג נראית לפניו בבהירות, אך נלכד כשהדייג מאבד את סבלנותו ומעכיר את המים במכוון, כשמוסר ההשכל של השיר הוא כי עדיף למהר ולברוח, ולהימנע מבכי. הפרק המבוסס על השיר פורש בפשטות שש וריאציות עליו, ששלוש הראשונות בהן אך מעטרות אותו, הרביעית והחמישית מרחיקות ומשנות מעט את תכניו, ואילו האחרונה חוזרת לנושא, כשהפסנתר מנגן את הליווי בשיר המקורי. רמזים לשיר מופיעים גם בפרק האחרון בנושא השני, הצמוד לנעימה הקצבית הפותחת בנופך "הונגרי".  שני הנושאים משתלבים זה בזה בלא פיתוח של ממש, ומובילים את היצירה בטבעיות לסיום ברוח טובה. 
 

יו קוסוגה, תמונת יחסי ציבור

הקונצרט יתקיים ביום שלישי, 10 באפריל 2018, ב-20:30 במוזיאון תל אביב. להזמנת כרטיסים באתר המוזיאון או בטל': 03-6077020