על הקונצרט החמישי בסדרה "סולנים בסערה" של מוזיאון תל אביב לאמנות, בניהולו של אילן רכטמן, בשיתוף עם תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים, ינצח מרדכי רכטמן, ותשתתף בו הכנרת יו קוסוגה מיפן.
 
בתכנית: צ'ייקובסקי - סימפוניה מס' 4 בפה מינור אופ. 36, בטהובן - קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 4 בסול מז'ור אופ. 58.
 
מרדכי רכטמן, מנצח

נגן הבסון הראשון בתזמורת הפילהרמונית הישראלית  בשנים 1946-1991, זכה להכרה בינלאומית כבסוניסט, כמעבד, כמנצח וכמחנך. עיבד יצירות סימפוניות של מלחינים רבים להרכבים קאמריים. על התזמורות, הסולנים והמנצחים שביצעו עיבודים אלו (למעלה מ-200) נמנים בין היתר זובין מהטה, יצחק פרלמן, יואל לוי, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תזמורת אטלנטה, ותזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים, אשר מבצעת בשנים האחרונות במסגרת הסדרה "סולנים בסערה" את עיבודיו של רכטמן לקונצ'רטי ולסימפוניות. עיבודים אלו יצאו לאור על ידי מו"לים ברחבי העולם. בשנים 1968-2002 כיהן כפרופסור באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בתל אביב, וכפרופסור אורח בבית הספר למוזיקה בג'וליארד, באינדיאנה, בלונדון ובג'נבה, בהם ניצח על הרכבים של כלי נשיפה ותזמורות בביצוע יצירות מקוריות ועיבודים שלו. ב-2004 זכה מרדכי רכטמן בפרס מטעם שר החינוך והתרבות על תרומתו למוזיקה בישראל. זוכה פרס פסטיבל פראג משנת 1947. ממייסדי חמישיית הנשיפה הישראלית, איתם הקליט לחברות כגון דויטשה גרמופון, Decca , EMI, SONY. על מוריו לקומפוזיציה נמנים עדן פרטוש, חנוך יעקובי, משה לוסטיג וזאב שטיינברג.

מרדכי רכטמן, צילום: יואב דותן





יו קוסוגה, פסנתר
 
הפסנתרנית יו קוסוגה (יפן) החלה להופיע עם תזמורות מגיל צעיר. בת תשע הופיעה עם התזמורת של טוקיו. ב-1993 עברה לאירופה להמשיך את לימודיה בהנובר ובזלצבורג, ואף קיבלה תמיכה והשראה מאנדראס שיף. כיום היא מתגוררת בגרמניה. הופיעה בברלין, וינה, זלצבורג, לונדון, פריס, בריסל, אמסטרדם, מוסקבה, סן-פטרסבורג, טוקיו, וושינגטון, ניו יורק ועוד עם מיטב התזמורות ועם מנצחים כסיג'י אוזאווה, פיליפ הרווגה, לורנס פוסטר ועוד. לאחרונה הופיעה בהצלחה בהופעת בכורה באולם וויגמור בלונדון, ובפסטיבל זלצבורג עם פיליפ הרווגה וקאמרטה זלצבורג. דיסקים שלה בהקלטות סוני כוללים בין היתר מבחר שירים ללא מילים מאת מנדלסון בניצוחו של אוזאווה, האטיודים של ליסט, הפרלודים של שופן ו-32 הסונטות של בטהובן לפסנתר.




יו קוסוגה, תמונת יחסי ציבור


צ'ייקובסקי - סימפוניה מס' 4 בפה מינור אופוס 36

הסימפוניה הרביעית, רגשנית לא פחות מן השישית "הפתטית", יצאה מידי צ'ייקובסקי ב-1878, והעיסוק בחיים ובמוות מרכזה. "חוזר בה שוב ושוב מוטיב המגלם את הגורל העריץ החוצץ בין האדם לבין אושרו", הסביר המלחין במכתב לידידתו נדז'דה פון מֶק. הדבר ניכר כבר בפתיחה: הגורל  - באמצעות תרועות כלי הנשיפה לסוגיהם ובהלמויות הטימפני - מכריז על שלטונו הרם. סביר להניח כי צ'ייקובסקי הושפע כאן מן הפתיחה המרשימה של החמישית של בטהובן, שבאה לעולם שבעים שנה קודם לכן. 
  
 
בטהובן - קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת בסול מז'ור אופוס 58

במרתון מוזיקלי בחורף 1808 השמיע בטהובן לראשונה את הקונצ'רטו, ובאותו ערב – נוגנה גם הסימפוניה החמישית שלו. מעניין: הקונצ'רטו פותח במוטיב המזכיר את פתיחתה המפורסמת של החמישית, אלא שבניגוד להלמות העזה בדלת הפותחת את החמישית, כאן, בקונצ'רטו המוטיב מושמע ברוך ובמופנמות, ובאופן מפתיע לא על ידי התזמורת, אלא על ידי הסולן. המרתון של חורף 1808 היה הקונצרט האחרון שבו הופיע בטהובן המתחרש כסולן, ואחרי מותו שקע הקונצ'רטו לתהום הנשייה. מנדלסון, המחייה הידוע, החזיר אותו אל אור הזרקורים בשנת 1836 בלייפציג. רוברט שומאן, שנכח בקונצרט, סיפר: "ישבתי בלי להניע שריר. אולי גם לא נשמתי." 




הקאמרטה הישראלית ירושלים (תמונת יחסי ציבור)


 
הקונצרט יתקיים ביום שישי, 13 באפריל 2018 ב-13:00 במרכז אלמא זכרון יעקב (להזמנות: 04-6300123), ביום שבת, 14 באפריל ב-21:00 וביום ראשון, 15 באפריל ב-20:30 במוזיאון תל אביב (להזמנות: 03-6077020 או באתר המוזיאון). להזמנת כרטיסים: 1-700-55-2000 או באתר התזמורת