סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
מאמר
 
מאת: יוסי שיפמן הביקור ההיסטורי של תז' סנט פטרבורג
 

 
 
התזמורת מביאה איתה לארץ שלוש יצירות רוסיות מובהקות - בערב הראשון היא תנגן את סימפוניית לנינגרד של שוסטקוביץ' - יצירה שקשורה בכלל לספר תהילים, ובשני את הקונצ'רטו השלישי של רחמנינוב ואת 'שחרזאדה' של ריסמקי-קורסקוב. יהיה בפירוש מה לשמוע."
הפילהרמונית סנט פטרבורג נוחתת בישראל בפעם הראשונה לשתי הופעות נדירות. יוסי שיפמן וחברים חושפים עובדות מפתיעות על התזמורת והיצירות


יהיה מה לשמוע
 
ב-9 וב-10 במאי תגיע לישראל התזמורת הפילהרמונית סנט פטרבורג לביקור ראשון, כשבאמתחתה שלוש יצירות רוסיות מובהקות - בערב הראשון היא תנגן את סימפוניית לנינגרד (השביעית) של שוסטקוביץ' ובשני את הקונצ'רטו השלישי של רחמנינוב ואת "שחרזאדה" של ריסמקי-קורסקוב.

יהיה בפירוש מה לשמוע. היצירות של רימסקי-קורסקוב ושל שוסטקוביץ' זכו  לביצועי הבכורה על במת הפילהרמונית סנט פטרבורג, כך שמדובר ביצירות "של התזמורת". בכורת הקונצ'רטו לפסנתר הייתה בניו יורק מאחר שרחמנינוב חיבר אותה שם, בתקופה בה כבר לא חי ברוסיה.

שמותיה המשתנים של התזמורת הם בבואה לתולדות העיר ולהיסטוריה של רוסיה. התזמורת שהוקמה בצו קיסרי של הצאר אלכסנדר השלישי בשנת 1882 לפני 136 שנים, הייתה התזמורת הסימפונית הראשונה של רוסיה. שמה הראשון היה "תזמורת החצר הקיסרית". משם הדרך ל"תזמורת הפילהרמונית סנט פטרבורג" הייתה קצרה, אבל לאחר שהעיר החליפה את שמה שלוש פעמים התזמורת נאלצה להתאים את עצמה. השינוי הראשון - מסנט פטרבורג לפטרוגרד; השינוי השני - לאחר מותו של לנין, מפטרוגרד ללנינגרד, ועם נפילת השלטון הסובייטי חזרה לשם המקורי - סנט פטרבורג.

המנהל האמנותי הראשון שלה לא היה רוסי אלא גרמני בשם הרמן פליגֶה וגם זה לא צריך להפתיע איש. שליטי רוסיה במאה ה-19 שמו את יהבם ומבטחם באמנים זרים כך שאת אסכולת הכנרים הנודעת הקים ליאופולד אאואר ההונגרי ואת הבלט הרוסי הנפלא הקים הצרפתי מריוס פֶּטיפָּה. הגרמני פליגה הניח יסודות מצוינים ותוך זמן קצר מגיעים לסנט פטרבורג מוזיקאי צמרת מן המערב, לרבות ריכרד שטראוס, לנצח על התזמורת הרוסית.  


דמיטרי שוסטוקביץ' (מימין) ויבגני מראווינסקי, מקור: ויקיפדיה

 
כמו כהן בבית המקדש
  
לצלילה המיוחד של התזמורת אחראים בין היתר מוזיקאים יהודים בדרך ישירה או עקיפה, והביקור בישראל הוא סיבה טובה להזכיר את הקשרים. בשנות ה-30 של המאה שעברה ניהל את התזמורת ניקולאי מאלקו, תלמידם של רימסקי-קורסקוב ואלכסנדר גלזונוב, מחשובי המלחינים של רוסיה. אחד מתלמידיו של מאלקו היה איליה מוּסין, מוזיקאי יהודי שעד מהרה היה לאחד ממורי הניצוח החשובים ברוסיה. עם תלמידיו נמנים האחים סמיון ביצ'קוב ויעקב קרייצברג, ארנולד כץ, יבגני מראווינסקי, יורי טמירקנוב מנהלה הנוכחי של התזמורת, ואלרי גרגייב, מנהלו של בית האופרה מרינסקי באותה עיר. 

בשנת 1938, כשפרש מאלקו מתפקידו, הוא המליץ על מוסין כמחליפו. מול מוסין, שהיה יהודי ולא חבר במפלגה הקומוניסטית, ניצב יבגני מראווינסקי - לא יהודי וחבר המפלגה. מראווינסקי נבחר, אך לזכותו ייאמר שהיה לאחת האגדות הגדולות של עולם המוזיקה. מוסין קיבל תפקיד ניהולי במינסק, רחוק ממרכזי ברית המועצות, וכאשר כבר ניצח על הפילהרמונית של סנט פטרבורג כמנצח אורח זה קרה כשהופיעה בערי שדה בטשקנט או במקומות שכוחי אל אחרים.


   


"לראות את מראווינסקי בעבודה היה כמו לראות כהן גדול בבית המקדש," אומרת יוליה רובינסקי, נבלאית ראשית בתזמורת הפילהרמונית הישראלית שעלתה לארץ מסנט פטרבורג. "נכנסנו לקונצרטים ביראה. כך הרגשנו כמוזיקאים צעירים בסנט פטרבורג כשהלכנו לשמוע אותו." 

למראווינסקי, שעיצב את צליל התזמורת במשך חמישה עשורים, היה קשר יהודי נוסף לצד לימודיו אצל מוסין - המנצח קורט זאנדֶרלינג. זאנדרלינג, כמו עמיתיו היהודים בגרמניה, נאלץ לברוח מן הנאצים על מנת לשרוד. אלא שבשעה שעמיתיו ברונו וַלטר ואוטו קלֶמפֶּרֶר ברחו מערבה לארה"ב, זאנדרלינג ברח לרוסיה ונעשה למנצח משנה ומנצח בית לצדו של מראווינסקי בסנט פטרבורג עד לנפילת השלטון הקומוניסטי, אז שב לנצח במערב.


יורי טמירקנוב, מקור: אתר התזמורת הפילהרמונית סנט פטרבורג


 
"המשטרה החשאית שמרה עלינו"
 
על הקונצרטים בישראל ינצח כאמור יורי טמירקנוב, מנהלה המוזיקלי של התזמורת ב-30 השנים האחרונות. "יש גינונים של מנהל מוזיקלי במעמדו של טמירקנוב, שאיננו מכירים כאן בישראל," אומר לי אולג סטולפנר, צ'לן ראשון בתזמורת הסימפונית ירושלים, שניגן כעשור תחת שרביטו של טמירקנוב ברוסיה. "ניגנתי תחת שרביטו כשניהל את בית האופרה מרינסקי, לפני גרגייב, בשנים שנחשבו לשיא הקריירה שלו.

"כמובן שהיה דיסטנס בין המנהל המוזיקלי לנגנים. יש משהו במסורת הקווקזית שממנה טמירקנוב הגיע שנשאר אתו. הוא היה מעין מלך, תמיד מוקף באנשים שלו וכמעט לא היה אתו שיג ושיח בחזרות, אלא אם כן הוא יזם אותו. עם זאת צריך לומר חד משמעית - זו מסורת רוסית. את החזרות גומרים יום לפני הקונצרט והתזמורת מוכנה מאוד. זה כמובן שונה ממה שקורה כאן בישראל, כאן יש חזרה ביום הקונצרט ולא פעם הקונצרט הראשון לקהל הוא למעשה החזרה האחרונה."

יש רפרטואר שהוא מתמחה בו?

"בעיקר הרפרטואר הרוסי. שם כמעט אין לו מתחרים זה לצד הסימפוניות של ברהמס ועוד מלחינים רומנטיים. היצירות שנבחרו להופעות בישראל הן הייצוגיות ביותר לאיכות הניצוח שלו."

"תראה," מוסיפה רובינסקי, "משמעת העבודה ברוסיה הייתה משהו שלא מכירים כאן. למשל אין דבר כזה נגן מאחר לחזרה. לא קיים. אין ויכוחים עם מנהל מוזיקלי. כשנסענו למסעי הופעות בחו"ל הנגנים הצטוו ללכת לישון אחרי הצהריים בבתי המלון השונים ומי שהשגיח עלינו מונה על ידי המשטרה החשאית. אבל מאוד חשוב לנגנים לנוח לפני קונצרט, עם או בלי ההקשר הפוליטי." 


יורי טמירקנוב, צילום: Stas Levshin

 
שוסטקוביץ' והמלחמה
 
הנתק בין שוסטקוביץ' ליבגני מראווינסקי גם הוא חלק מתולדות התזמורת. מראווינסקי, שניצח על כמה וכמה ביצועי בכורה עולמיים לסימפוניות של שוסטקוביץ', סירב לנצח על הבכורה של הסימפוניה ה-13 שלו - סימפוניית "באבי יאר". הסיבות ידועות: את המלים כתב יבגני יבטושנקו, שלא היה בדיוק חביב המפלגה, והנושא - טקסט המתאר את באבי יאר שבאוקראינה, גיא ההריגה שבו טבחו הנאצים  בעשרות אלפי יהודים, צוענים ורוסים.

השלטונות הסובייטיים לא הסכימו להציג את הטקסט והמשורר הסכים לרכך אותו, אך גם לאחר הריכוך מראווינסקי סירב לנצח על היצירה. המפלגה ניסתה להשפיע על כל מי שהיה מוכן לבצע את היצירה להימנע מכך, ובכל זאת היצירה נוגנה והתקבלה בהתלהבות עצומה בברית המועצות ובארצות אחרות.

למרות הקרע בין שוסטקוביץ' למראווינסקי, המלחין תרם לתזמורת את יצירותיה הגדולות, לרבות סימפוניית "לנינגרד" המזוהה עם המצור הנאצי בן 17 החודשים על העיר, ו-632,000 הקרבנות שמתו בעיר, במלחמה, ברעב ובמחלות. תווי היצירה, שהייתה לסמל, צולמו ונשלחו למערב ונוגנו בבריטניה ובארה"ב כבר בזמן המלחמה.


התזמורת הפילהרמונית של סנט פטרבורג, צילום: Stas Levshin

לימים הסתבר ששוסטקוביץ' החל בכתיבת היצירה, המזוהה כל כך עם התזמורת ותנוגן על ידה כאן בישראל, עוד לפני המלחמה. הוא ביכה את העובדה שסטאלין החל בהריסת העיר והיטלר המשיך בהריסה. "הסימפוניה נכתבה למען תושבי העיר שסבלו ושימשה גל-עד לאלה שהתאבלו על המתים," כתב המלחין, והזהיר את שומעיו: "לא תיארתי מלחמה בפרק הראשון במובן הנטורליסטי הטבעי שלה אלא במובן האידיאי. ניסיתי לתאר בצלילים את רוח הדברים." לאחר שני נוסחי הסבר אלה בא נוסח שלישי.

לקראת סוף ימיו הסביר שוסטקוביץ' שהיצירה לחלוטין אינה קשורה לאירועי המלחמה, משום שהמבנה והרעיונות היו בראשו עוד לפני שפרצה. הוא חשב לא על הגרמנים ועל הרוסים במלחמה אלא על פרק צ"ד בתהלים: "אל נקמות ה' אל נקמות הופיע, הִנָשא שופט הארץ השב גמול על גאים. עד מתי רשעים ה' עד מתי רשעים יעלוזו? יביעו ידברו עתק, יתאמרו כל פועלי אוון. עמך ה' ידכאו ונחלתך יענו..." אם להאמין לנוסח אחרון זה, ואין כל סיבה שלא להאמין לו, הרי ששוסטקוביץ' כתב את הרקוויאם לפני המלחמה.

הקונצרטים יתקיימו ב-10-9 במאי 2018 בשעה 20:00 בהיכל התרבות תל אביב (לפני הקונצרט ב-9 במאי בשעה 19:00 תתקיים ההרצאה של מאסטרו גיל שוחט). מחירי כרטיס: 626-186 ש"ח, להזמנת כרטיסים: 3221*

לרכישת כרטיסים 
 


למועדי מופעים >

23/04/2018   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע