סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2018 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
3031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן איתמר זורמן - בזרימה מתמדת
 

 
 
"יש לי עשרות הופעות בשנה. אבל יש תנאים שאני מציב. הכלל הוא לא להיעדר מן הבית בניו יורק יותר מעשרה ימים ברציפות. לפני כמה שבועות נולדה לנו בת, אז עכשיו זה נעשה חשוב יותר."
הכנר הבינלאומי בריאיון על התכנית המיוחדת שבנה סביב עונות השנה לסינפונייטה באר שבע


ארבע עונות, ארבעה מלחינים

בסדרת הקונצרטים הקרובה שתיפתח במוצאי השבת הקרובה בסינפונייטה הישראלית בניצוחו של ניר קברטי, המנהל המוזיקלי החדש  של התזמורת, יככב הכנר הסולן איתמר זורמן.

הקונצרטים יתקיימו בבאר שבע ובקריית גת ויציגו תכנית מקורית ויוצאת דופן לכל הדעות. זורמן ינגן לא פחות מארבע יצירות לכינור ולתזמורת, שכל אחת מהן מייצגת עונה מעונות השנה.

"בלי ויוולדי אי אפשר לעשות כזה דבר", קובע זורמן, שהגה את הרעיון לתכנית בעצמו. ואכן, "האביב" המפורסם של המלחין הנודע יככב בקונצרט, את הסתיו מביא מוזיקאי הטנגו הארגנטינאי אסטור פיאצולה בפרק מתוך "ארבע העונות של בואנוס איירס", הקיץ שייך למלחין הספרדי חואקין רודריגו שהתפרסם בזכות ה"קונסיירטו דה ארנחואז", ועל יצירת החורף חתום הבלגי אז'ן איזאי
 
"חשוב לי שאבא יחווה את דעתו"
 
זורמן, 33, הוא זוכה הפרס הראשון בתחרות צ'ייקובסקי במוסקבה לפני כשש שנים וכנר מבוקש על במות ברחבי העולם. הוא מרבה להופיע כסולן, כנגן רסיטלים וכנגן בהרכבים קאמריים כגון שלישיית ליסאנדר עם רעייתו הפסנתרנית ליזה סטפנובה והצ'לן מייקל כץ, והפרויקט הקאמרי הישראלי שיציין בחודש הקרוב עשור של פעילות מוזיקלית. שוחחתי איתו קצרות בין נחיתתו בארץ לבין נסיעתו הצפויה לחזרות עם התזמורת בבאר שבע.

איך נולד הרעיון להביא לקונצרט אחד את ארבע העונות?

"עונות השנה זה נושא חביב ומוכר ואחרי שיש נקודת מוצא רעיונית התחלתי לחפש. את היצירה 'שיר חורף' של איזאי הכרתי קודם, והיא מאוד יפה אבל קצרה מדיי, רק כ-12 דקות, ולכן לא נכללת בתכניות קונצרטים. תזמורת לא תשכור כנר סולן לנגינה כל כך קצרה. ככה התחלתי לחפש איך להשלים את התכנית, חשבתי על 'סתיו' של רספיגי, עוד יצירה קצרה של 15 דקות. ואז גיליתי את קונצ'רטו קיץ של רודריגו". 
 
משה-זורמן1.jpg
משה זורמן (תמונת יחסי ציבור)

זה כבר ממש קונצ'רטו...
 
"כן, זו יצירה של כ-20 דקות. אין לה הרבה ביצועים, יש ביצוע טוב אחד של הצרפתי כריסטיאן פראס, אבל אחריו לא נראה לי שהקליטו אותה יותר. זו יצירה מאוד יפה וכיפית ונראה לי שהקהל יאהב אותה. ייתכן שהיא קשה מדי לביצוע - רודריגו כותב שהוא רצה שהיא תישמע קלאסית, אבל היא נשמעת ספרדית מן הרגע הראשון. תחושת הגיטרה נמצאת ביצירה ויש שימוש בסולם הפריגי (סולם מינורי מזרחי באופיו, שרווח במוזיקה תימנית ובמוזיקה ערבית ומוכר לנו כאן היטב, י"ש).

"רודריגו מנסה לחקות כתיבה לגיטרה כמו מלחינים ספרדיים רבים, לא רק בצליל הפיציקאטו (צליל הפריטה, רצף של צלילים בודדים, כמו צלילי הגיטרה או הנבל, י"ש). נגן גיטרה רגיל ללוות את עצמו אבל העיבוד לכינור לא קל. רודריגו טוען שהוא לא כותב מנגינות ספרדיות, אבל אם וכאשר יוצא לו לחן ספרדי הוא לא ייאבק בו. זו יצירה מעניינת שנשמעת כביכול פשוטה, אבל יש בה תחכום. על פני השטח זה נראה מבריק ומאוד ברור".
 
עד כמה אתה מתייעץ בעניינים האלה עם מלחין הבית, אביך משה זורמן?

"שאלה טובה. מאוד מעניין אותי שאבא ישמע את היצירה ויחווה את דעתו. אני חושב שאותו, כמו את רודריגו בשעתו ורבים אחרים, מעסיק הנושא של בהירות וישירות ביצירות שלהם, מוזיקה שאנשים יבינו ושלא תישמע כמו מה שנקרא 'מוזיקה מודרנית'. כלומר בהירות וישירות מצד אחד אבל עכשווי, כי לכתוב כמו מוצרט, מה הטעם? כך שאני מאוד מסוקרן מה הוא יגיד על היצירה". 
  

איתמר זורמן, צילום: ג'יימי יונג


"מנצח הסינפונייטה זרם איתי"

דבר על שיר חורף של איזאי.

"זו יצירה די ייחודית, פואמה לכינור ולתזמורת מן הסוג הזה יש רק אחת מוכרת ונוכחת ברפרטואר, זו של ארנסט שוסון שאיזאי סייע לו לכתוב. קיימת גרסה שלו ורואים שהוא שינה כמה דברים ביצירה. איזאי ניסה להתאים רעיונות מוכרים מן הפואמות הסימפוניות של פרנץ ליסט ולכתוב יצירה ברוח זו לכינור ולתזמורת. יש עוד יצירות כאלה וחבל לי שהן לא נכנסו לרפרטואר".
 
כאן ינצח עליך ניר קברטי. זה יהיה מפגש ראשון לשניכם?

"נפגשנו בעבר, כאשר ניגנתי עם התזמורת שהוא מנהל בפלורידה בניצוחו. אני מאוד מעריך את הסכמתו לתכנית כי ברור שלא כל מנצח יהיה מוכן לקבל על עצמו להכין תזמורת לשתי יצירות שמעולם לא ניגנה קודם, כלומר להתחיל מאפס. הרבה יותר קל לנצח על הקונצ'רטו של מנדלסון. הקונצ'רטו של רודריגו ממש לא קל וכל הכבוד לניר שזרם איתי".
 
היו התלבטויות על יצירות שלא נכללו בתכנית?

"בעיקר 'סתיו', יצירה של רספיגי. אבל בסופו של דבר זו התכנית, ואני שלם איתה". 
 
אם כבר בנית תכנית מקורית כזו, הצעת אותה לעוד תזמורות?

"כן. התכנית תנוגן בכמה תזמורות בארה"ב, וגם בישראל אני אנגן אותה בעוד כשנה עם התזמורת הסימפונית ירושלים. מאוד נחמד לי שהפעם הראשונה תהיה דווקא כאן בבאר שבע". 
 

ניר קברטי, צילום: דייוויד בזימור

יצירות מרחבי העולם
 
בפעם האחרונה ששוחחנו זה היה סמוך לזכייה החשובה שלך במוסקבה. כיום אתה מנהל קריירה של כנר בעל שם, איך מתנהלים החיים?

"זה מה שאני עושה בעצם. את ההופעות עם תזמורות קובעים הסוכנים שלי בארה"ב ובאירופה. מוזיקה קאמרית אני ממשיך עם שני ההרכבים".
 
אתם מרעננים תכניות?

"יש לנו כמה תכניות בכל שנה. כאשר אחת התכניות זוכה לביקורות חמות במיוחד אנחנו משתדלים לחזור עליה במקומות שונים. אבל לא מדובר רק ביצירות מוכרות. אנחנו מזמינים יצירות ממלחינים צעירים בארה"ב, ביניהם גלעד כהן הישראלי, שמלמד בניו ג'רזי. היצירה שלו זכתה לביקורות טובות מאוד והופענו איתה בכל רחבי ארה"ב. אחת היצירות יצירה שאני מאוד אוהב היא של המלחין התורכי אילהַן בַּרָן. הקהל מאוד אוהב אותה, כבר השמענו אותה בתכניות רדיו והיא למעשה פתוחה לכל".
 
איך הגעתם אליה?

"הרכבנו תכנית על מלחינים שנאלצו לגלות מארצם, בעיקר בעקבות מלחמת העולם השנייה. המפורסם ביותר בתכנית הזאת הוא בלה ברטוק, ולצדו פאול הינדמית' הגרמני שהגיע לארה"ב, היהודי האיטלקי מריו קסטלנואובו-טדסקו שנאלץ לעזוב את איטליה וכמובן פאול בן-חיים".
 
למדת לקראת ההופעה כאן שלוש יצירות שהיו חדשות לך. כשאתה ניגש ליצירה חדשה, אתה בודק את הסביבה האמנותית שלה או לומד אותה בלי להתייחס לתקופה שבה היא חוברה?

"פיזית ההכנה לקראת יצירה חדשה לא דורשת הרבה. חדר בדירה יספיק. אני לא זקוק לסטודיו. עניינית, מאוד חשוב לי להכיר את הרקע, וכמה שיותר. ההיסטוריה של התקופה, של האמנות, של המוזיקה. כל זה עוזר לי". 
 



הסינפונייטה הישראלית באר שבע, צילום: דיאגו מיטלברג

אוהב להיות בבית
 
זמרים נוטים לשמור על קשר עם מאמן קולי. אני תוהה אם כנרים צריכים את הקשר הזה. איך אתה למשל עם המורה האחרון שלך, כריסטיאן טֶצלַאף?

"אני לא יודע אם צריכים לשמור על קשר, אני ממשיך. המעבר מן העבודה איתו היה הדרגתי, היו פגישות פעם בחודש, אחר כך פעם בחודשיים וכיום אנחנו נפגשים פעם בחצי שנה. אני ממשיך להתייעץ עם המורים האחרונים שהיו לי, בעיקר כשאני לומד רפרטואר חדש".
 
יתכן מצב שבו אתה מנגן יצירה שהם לא מכירים?

"כן, ובכל זאת המפגש איתם הוא תמיד חוויה מרעננת".
 
נחזור לפעילות השוטפת שלך. כמה הופעות יש לך בשנה? 
 
"עשרות". 
 
ואתה מכתיב תנאים או מקבל כל עבודה?

"יש תנאים שאני מציב. למשל הכלל הוא לא להיעדר מן הבית בניו יורק יותר מעשרה ימים ברציפות. וברוב הפעמים זה מסתדר. לפני שבועות ספורים נולדה לנו בת, אלה, אז עכשיו זה נעשה חשוב יותר. אבל זו החלטה מודעת שהסוכנים והאמרגנים מכבדים".
 
עם הורים כמוכם, מה הסיכוי שאלה תהיה מוזיקאית?

"בינתיים יש לה מין משטח החתלה כזה עם קלידים בקצה שאפשר להכות בהם ברגליים וזה משמיע צליל".   


איתמר זורמן, צילום: מירי שמיר



מהביטלס עד ברטוק
 
דיברנו כבר על מלחין הבית. זה בטח נוח שיש מי שמחבר עבורך את קטעי ההדרן שאתה מנגן כשהקהל מממשיך למחוא כפיים בתום היצירה. שמעתי את העיבוד היפה שהכין לך מתוך המוזיקה שחיבר צ'רלי צ'פלין לסרטיו, וכבש את לב המאזינים. מה עוד הוא כתב לך?

"יש כל מיני, אנחנו בדרך כלל עושים ועידה בבית ומחליטים. לא מספיק שההדרנים יהיו יפים בפני עצמם אלא שיתאימו לתכנית שנוגנה קודם. יש צ'פלין שהזכרנו, יש אפילו עיבוד ל'ירושלים של זהב', יש שיר של הביטלס, ישנו עיבוד ל'מלודיה עברית' של יוסף אחרון, משהו מאוד יהודי אשכנזי. צריך לחשוב מה 'מעבד הבית' יכין לי לקונצרטים הקרובים".  

בחודשים הקרובים מתוכננות הופעות גדולות?

"הכי משמעותי הוא קונצרט עם תזמורת העולם החדש של מייקל טילסון תומס בפלורידה שם אנגן את מנדלסון. מבחינתי הדבר החשוב שיקרה זה דיסק שהקלטתי עם תזמורת בי.בי.סי ווילס שכולו יצירות של פאול בן-חיים - הקונצ'רטו לכינור, 'יזכור' הטוקטה, שלושה אטיודים ועוד קטעים לכינור ופסנתר - שיראה אור במרץ בחברת התקליטים השוודית 'ביס'". 

  


יצירות מסקרנות אחרות?
 

"אני אנגן את הרפסודיה השנייה של ברטוק לכינור שמשום מה אינה מנוגנת. לא ברור לי למה. בצרפת אנגן קונצ'רטו של מנחם ויזנברג לכינור, לכינור כליזמר ולתזמורת, יצירה שניגנתי כבר לפני כמה שנים עם הסינפונייטה הישראלית בבאר שבע".  
 
יש יעדים? יצירות שאתה מרגיש חובה לנגן, כמו למשל ברג או שנברג?

"את שנברג לא ניגנתי, את ברג אני מאוד אוהב אבל אני תמיד מקפיד לשוחח עם הקהל לפני הנגינה. היצירה יפהפייה אבל גם כששומעים אותה בפעם השלישית או החמישית היא לא נקלטת בקלות. יש לה שפה מוזיקלית קשה וצריך לתת לקהל נקודות אחיזה. ניגנתי את הסרנדה של ברנשטיין - יצירה מצוינת ואני חושב שבסופו של דבר היא תהפוך לחלק מן הרפרטואר הכנרי המקובל. אני רוצה לנגן יצירה של אסה-פקה סאלונן הפיני כשלצד הכנר מנגנת מערכת תופים, ואת הקונצ'רטו של ליגטי שבו לצד הכינור מנגנת אוֹקָרינה. אני מאוד רוצה להזמין קונצ'רטו. מתנהלים מגעים".
 
 אתה הולך לשמוע קונצרטים?

"לא מספיק".
 
לא מספיק כי?

"זו עדיין הדרך הטובה ביותר להכיר רפרטואר חדש, כי היוטיוב וההקלטות זה לא אותו הדבר. הקונצרט החי הוא ההקשבה האמיתית".

הקונצרט יתקיים ב-26 במאי ב-21:00 וב-28 במאי ב-20:30 במשכן האמנויות בבאר שבע, וב-31 במאי ב-20:00 בהיכל התרבות קרית גת. מחיר כרטיס רגיל: 150 ₪, מחיר כרטיס לאזרח ותיק: 125 ₪, מחיר כרטיס לסטודנט: 60 ₪. לחיילים בשירות חובה הכניסה ללא תשלום – עם הצגת תעודת חוגר/ קצין בתוקף ועל בסיס מקום פנוי. להזמנת כרטיסים: 08-6266422. לאתר הסינפונייטה באר שבע


למועדי מופעים >

24/05/2018   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע