יצירות גדולות

בפתיחת עונת 2018/19 תבצע תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית ביחד עם האנסמבל הקולי הנפלא משוודיה, שתיים מהיצירות הגדולות ברפרטואר המוזיקלי, המיסה בסול מז'ור מאת שוברט והקנטטה מס' 140 , "עורו, קורא לנו הקול" מאת באך.

כריסטיאן לינדברג, המנהל המוזיקלי של התזמורת ומנצח הקונצרט: "בפתיחה החגיגית לא יכולתי שלא להביא בפניכם גם את הקונצ'רטו לטרומבון המועדף עלי מכולם, הראשון שהולחן אי פעם עבור כלי זה. הוא נכתב בידי ליאופולד מוצרט, אביו של מוצרט מפורסם, שנה לפני היוולדו של וולפגנג אמדאוס וינוגן לסירוגין עם יצירתו של המלחין הישראלי, יוסי בן נון, בבכורה עולמית, שנכתבה במיוחד עבור התזמורת. ואין כמו פרק הסיום מתוך הסוויטה הצ'כית מאת דבוז'ק, שירומם וייקח אתכם לעולמות מופלאים."

בתכנית: שוברט: מיסה מס' 2 ב-סול מז'ור, ד' 167, דבוז'ק: סוויטה צ'כית, ליאופולד מוצרט: קונצ'רטו לטרומבון אלט (1755), יוסי בן נון: יצירה חדשה בבכורה עולמית: "ארבעה פרקי תיאטרון לתזמורת" (1958), באך: "עורו, קורא לנו הקול", קנטטה רי"ב 140. 

 
שוברט - מיסה מס' 2 בסול מז'ור, ד' 167

תשע מיסות הלחין שוברט בימי חייו, שמתוכן אחת היא מיסה למתים (רקוויאם) בלתי גמורה, אחרת זכתה לכינוי "מיסה גרמנית" מאחר שנכתבה לביצוע בשפה הגרמנית, וכן שלושה פרקי מיסה עצמאיים. מיסה מס' 2 ב-סול מז'ור, ד' 167 , נכתבה בין 7-2 במרץ 1815 על פי חתימת המלחין על כתב היד, והיא אחת מתוך שלוש מיסות קצרות יחסית. במקור הלחין אותה שוברט לקולות, לכלי קשת ולעוגב קונטינואו (תומך הרמוני) ונועדה, קרוב לוודאי, לביצוע בכנסייה שבה נהגה המשפחה להתפלל. לאחר מותו של המלחין הוסיף אחיו כלי נשיפה מעץ לפרטיטורה. היצירה לא יצאה לאור בעודו בחייו. המהדורה הראשונה שלה יצאה לאור ב 1844 ויוחסה בטעות למלחין אחר. בשנות ה-80 של המאה ה-20 התגלו חלקים מכתב היד המקורי בעיר קלויסטנבורג שבצפון מזרח אוסטריה. חלקים אלה מוכיחים כי שוברט בעצמו עשה שינויים ביצירה וכן הוסיף לתזמור חצוצרות וטימפני.

מיסה זו כוללת את ששת הפרקים המסורתיים של המיסה הקתולית, שמרביתה כתובה בלטינית - קיריה, גלוריה (הלל) קרדו (אני מאמין) סנקטוס (קדוש) בנדיקטוס  (ברוך הבא) אגנוס דאי (שה האלוהים). הפרק היחיד שאינו כתוב בשפה הלטינית - קיריה - לקוח מנוסח המיסה העתיק ביוונית, שאותו אימצה הכנסייה הקתולית והפך לחלק בלתי נפרד ממנה. פרט מעניין במיוחד קשור לתמליל במיסה זו: שוברט ביטל את המשפט הקבוע המופיע בסופו של פרק הקרדו שבכל מיסה קתולית, "אני מאמין בכנסייה האחת, הקדושה, הכוללת והשליחית". יש להניח שהתעלמותו מן המשפט הזה הייתה מכוונת ולא אקראית. למרות זאת, כיום מנצחים רבים מעדיפים לכלול אותו בביצועיהם. ביצירה זו התפקידים הסולניים צנועים ביותר. נראה כי שוברט הצעיר התכוון לבטא בה בעיקר את האווירה הדתית ואת האמונה מאשר להציג קולות ותפקידים ראוותניים לסולנים. מכאן, שהדגש מושם כאן על תפקיד המקהלה. למרות גילו הצעיר בעת כתיבתה, כישרונו המלודי הדגול של שוברט והליריות הרבה הטבועה במוזיקה שלו כבר מוצאים את מלוא ביטויים במיסה זו.


תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית יחסי ציבור



דבוז'ק - סוויטה צ'כית ברה מז'ור, אופ' 39

הסוויטה הצ'כית נושאת את מספר האופ' 39 למרות שהיא נכתבה זמן קצר לאחר שדבוז'ק השלים את כתיבת הקבוצה הראשונה של המחולות הסלבונים, אופ' 46 .המוציא לאור זימרוק החתים את דבוז'ק על הסכם ראשוניות להוצאה לאור של יצירותיו. על מנת שיתאפשר לדבוז'ק למסור יצירה זו למוציא לאור מתחרה, שעמו היה למלחין הסכם מוקדם יותר, הוא "זייף" את מספר האופוס כדי שייראה כאילו היצירה נכתבה לפני ההסכם שהיה לו עם זימרוק. ליצירה חמישה פרקים בעלי מקצבים שונים, למרות שכמעט כולם מלאי חיוניות. הפרק הראשון הוא מבוא פסטורלי, הנושא את המיקצב אלגרו מודרטו, עם חטיבה אמצעית איטית יותר (קואזי אנדנטה)  והוא מתחיל בנגינת הבסון והצ'לי. הפרק השני הוא פולקה עממית - אלגרטו גרציוזו - מנוגן בעיקר בידי כלי הקשת. מבנה הפרק הוא של א-ב-א, כשחלק ב’ מהווה טריו.

הפרק השלישי הוא סוסדסקה (מינואטו). זהו מחול עממי צ'כי, והקלרניתות והבסונים מציגים את המחול בסיגנון הנהוג בכפר. הפרק הרביעי הוא רומנסה איטית ושופעת ליריות. הפרק החותם את הסוויטה הוא מחול הפוריאנט, אף הוא מחול צ'כי. במקור משקלו מתחלף לסירוגין בין 2/4 ל- 3/4 , אולם לאחר שמצא את דרכו אל המוזיקה הסימפונית במאה התשע-עשרה, הוא הוצג כמעט תמיד במיקצב של 3/4 , בדומה לוולס וללנדלר. דבוז'ק ציפה, באופן טבעי ביותר, כי ההתייחסות אל הסוויטה תהייה כאל תיאור של מולדתו, והיא אכן תוארה ככזו הן על ידי קהל המאזינים והן על ידי מבקרים מוזיקליים. באופן הדרגתי קנתה לה דעה זו שבת בדעת הקהל ובכך הונחו היסודות לסיגנון הלאומי הצ'כי. החל מ-1890דבוז'ק כבר היה ידוע בעולם כמלחין הראשון שקידם את רעיון המוזיקה הלאומית הסלבית במערב. הוא האמין בבירור כי מלחינים של מוזיקה לאומית חייבים להשקיע עצמם ביצירות מסוג זה ופירסם מכתב ארוך ב"שיקגו טריביון", שבו הדגיש כי על כל עם להעמיק במאפיינים של שורשיו הלאומיים.

באך - "עורו, קורא לנו הקול", קנטטה רי"ב 140

במאי 1723 מונה באך כמנהל המוזיקלי של כנסיית תומס הקדוש בלייפציג, מישרה שבה שרת עד יומו האחרון. המישרה התובענית כללה הוראה בבית הספר של הכנסייה, נגינה בעוגב, הדרכת המקהלה והלחנת מוזיקה עבור שתי הכנסיות הלותרניות המובילות בעיר, במקביל לפיקוח על המוזיקאים של שלוש כנסיות נוספות. תקופה זו הניבה אחדות מיצירותיו הגדולות ביותר של באך, בהן הפסיונים על פי יוחנן ועל פי מתי, המיסה הגדולה ב-סי מינור, אורטוריית חג המולד (הכוללת שש קנטטות), כ-250 קנטטות דתיות ואת המגניפיקט. חלקן אבד וחלקן שרד הודות לארכיוניהן של כנסיות שונות.

"התעוררו, קורא לנו הקול", נכתבה עבור תפילות יום ראשון ה-27 במספר לאחר חג השילוש הקדוש, שחל ביום הראשון שלאחר הפנטקוסט (חג השבועות הנוצרי). זהו סיומה המסורתי של השנה הכנסייתית הנוצרית. היצירה בוצעה לראשונה ב-25 בנובמבר 1731. היא מכילה שלושה בתים מכורל מאת פיליפ ניקולאי (1608-1556) המתייחס לדרשה של אותו שבוע בכנסייה - המשל של עשר העלמות הממתינות לבואו של החתן, פרק כ"ה פסוקים 13-1 מתוך הבשורה על פי מתי - וביניהם שיבץ באך שני רצ'יטטיבים ושני דואטים של אהבה בין המאמין לבין המושיע, המבוססים על פסוקים מתוך שיר השירים וממקורות אחרים בתנ"ך. קנטטה זו נחשבת לאחד משיאי יצירתו של יוהן סבסטיאן באך.

תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, תמונת יחסי ציבור


כריסטיאן לינדברג, מנהל אמנותי מוזיקלי ומנצח

הישגיו של כריסטיאן לינדברג והטרומבון ניתנים להשוואה רק עם פגניני והכינור או ליסט והפסנתר. כשבאמתחתו 300 ביצועי בכורה ליצירות לטרומבון (מתוכם 90 קונצ'רטי גדולים) הקלטות של למעלה מ-70 תקליטורי סולו, תחרות בינלאומית לטרומבון סולו על שמו, הוא נבחר כנגן כלי הנשיפה ממתכת הגדול ביותר בהיסטוריה. בנוסף לקריירה המזהירה כנגן טרומבון, הוא עוסק כיום בהצלחה רבה גם בניצוח. בין התזמורות שעליהן הוא מנצח בקביעות נמנות התזמורת הסימפונית היפנית יומיורי, הפילהרמוניות המלכותיות של ליברפול, של שטוקהולם והפלמית, הסימפוניות של ניו זילנד ושל דיסלדורף ועוד.  כמלחין הוציא מתחת ידו למעלה מ 50- יצירות עבור מיטב התזמורות בעולם . מעונת הקונצרטים 2016/17 משמש כמנהל המוזיקלי והמנצח הראשי של תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית.

כריסטיאן לינדברג, תמונת יחסי ציבור

האנסמבל הקולי משוודיה

האנסמבל הקולי משוודיה מורכב מזמרים מקצועיים וכולם מופיעים גם כסולנים בהרכבים אחרים ועם תזמורות בשוודיה. גודל האנסמבל מותאם לדרישות הרפרטואר. ההרכב הופיע בסיורי קונצרטים בכל ארצות סקנדינביה, באירופה, באפריקה, בצפון אמריקה ובאסיה ושיתף פעולה עם אמנים ידועי שם כברברה הנדריקס, אדיטה גוברובה, קירי טה קאנווה, אנה סופי פון אוטר, פסנתרן הג'אז יאן לונדגרן ועוד. כמבצעים נלהבים של מוזיקה עכשווית הרפרטואר שלו כולל יצירות מאת פולנק, מסיין, שנברג, ראוטברה, טורמיס ועוד. חברי האנסמבל הם: סופרן - איזבלה בלונדקוויסט (סולנית), אווה קסרשטדט; מצו-סופרן - לינאה אנדראסן, האנה לאונורה הולסן; טנור – גיאורג קלסטרום (סולן), כריסטר פרנסון; בריטון - הלגי רייניסון, יואקים ברגדל.

הקונצרט יתקיים  ב-12 באוקטובר 2018 ב-11:00 בגבעת ברנר, ב-13 באוקטובר ב-21:00 בעין החורש, ב-14 באוקטובר ב-19:30 בבית גבריאל, ב-16 באוקטובר ב-20:30 בכפר סבא (6775*), ב-17 באוקטובר ב-20:00 בנהריה, ב-18 באוקטובר ב-20:00 בנתניה, ב-19 באוקטובר ב-11:00 במזרע, ב-20 באוקטובר ב-20:00 במוזיאון תל אביב. להזמנת כרטיסים: 3579* או באתר תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית

לרכישת כרטיסים