פטריק כהן-אקנין ינצח על יצירתו של שרפנטייה שיבצעו אנסמבל בארוקדה, יניב ד'אור, עינת ארונשטיין ועוד
מוזיאון תל אביב פותח את עונת הקונצרטים בסדרת בארוקדה עם קטעים נבחרים מיצירתו של מארק-אנטואן שרפנטייה "דוד ויהונתן", בשיתוף עונת ישראל-צרפת 2018.
על הקונצרט ינצח פטריק כהן-אקנין שגם ישמש ככנר סולן, ולצדו אנסמבל בארוקדה, עינת ארונשטיין –סופרן, יניב ד'אור –קונטרה-טנור, ארנו ריצ'רד –בס, זמרי המדריגל בניצוחו של איתי ברקוביץ', ושרון וולר – ג'סטות היסטוריות.
דוד ויהונתן מאת שרפנטייה
הסיפור הדרמטי של הקנאה והטירוף של שאול המלך בדוד, אל מול סיפור אהבתם של דוד ויהונתן, סיפק מקור השראה ליוצרים רבים במהלך ההיסטוריה. בתקופת הבארוק ישנן יצירות מופת רבות סביב העלילה, ובנוסף לאופרה של שרפנטייה ישנן יצירות מופלאות של היינריך שיץ, פרסל וכמובן האורטוריה העצומה - "שאול" - מאת הנדל.
יניב ד'אור, צילום: רונן אקרמן
באופן מעניין, ניתן לראות קווי דמיון בין הסיפור התנכי לסיפורו האישי של שרפנטייה.
מארק-אנטואן שרפנטייה למד בנעוריו ברומא, ככל הנראה אצל המלחין האיטלקי ג'אקומו קאריסימי. כששב לפריז בסביבות שנת 1670 הוא עבד והתגורר אצל הפטרונית מארי דה לוריין, הדוכסית דה גיז. תקופה זו היתה תקופת השיא של ז'אן-בטיסט לולי, שהתמנה למלחין החצר הבלעדי מטעמו של לואי ה-14. מעמד-על זה של לולי אפשר לו לפעול כמלך האבסולוטי של עולם המוזיקה ולהצר את צעדיהם של מלחינים שיכלו לאיים על בכורתו. שרפנטייה היה הסובל העיקרי ממצב זה. לולי לא אפשר לו לכתוב אופרות מלאות עבור האופרה הצרפתית, ואילץ אותו לשכתב חלק יצירותיו. את הקומדיה "החולה המדומה" שכתב שרפנטייה יחד עם מולייר בשנת 1673, נאלץ שרפנטייה לשכתב שלוש פעמים, בכל פעם להרכב קטן יותר, כדי שחלילה לא תאפיל היצירה על היצירות של לולי.
השינוי הגדול בחייו של שרפנטייה חל בשנת 1687. כפי ששאול המלך שקינא לדוד מת מוות טרגי בשדה הקרב, כך היה גם גורלו של לולי. בעת העלאת יצירתו "טה דאום" לרגל החלמתו של המלך מניתוח הוא הוביל את התזמורת באמצעות שרביט הניצוח האופייני של התקופה (המזכיר את כלי הניצוח המאפיין עד היום מנצחים של תזמורות צבאיות), בו נתן את הקצב לתזמורת על ידי הקשות על הרצפה. במהלך הביצוע הוא שיפד את כף רגלו בחוד הכסף של שרביט הניצוח המפואר. הרופאים הבהירו לו שהסיכוי הטוב ביותר להציל את חייו היה כרוך בקטיעת כף רגלו. לולי שהיה רקדן סירב לקטיעת הרגל, וכעבור כחודשיים מת כתוצאה מנמק. באותה תקופה מתה גם הדוכסית, פטרוניתו של שרפנטייה, והמלחין מצא את עצמו חופשי למצוא לעצמו פטרון חדש וחופשי מעריצותו של לולי.
שרפנטייה מצא עבודה כממונה על המוזיקה בכנסיה הישועית סן-לואי בפריז, ובמסגרת זו התאפשר לו לכתוב יצירות דרמטיות בקנה מידה גדול סביב נושאים הקשורים לכנסיה, ובהמשך גם לכתוב לאופרה שהקים לואי ה-14 בפריז. היצירה השנייה שהלחין לכנסיה היא האופרה "דוד ויהונתן", שנכתבה כאופרה מלאה (או כפי שכונה הז'אנר הצרפתי – טרגדיה מוזיקלית, Tragedie en musique) שכללה פרולוג וחמש מערכות. בין חלקי היצירה בוצע מחזה מדובר בשם שאול. עלילת המחזה ועלילת האופרה הן שלמות ועומדות כל אחת בפני עצמן באופן בלתי תלוי. עם זאת החיבור בין המחזה לאופרה המושרת אפשר לשרפנטייה להתמקד יותר במוזיקה עצמה ופחות ברצ'יטטיבים ארוכים המקדמים את העלילה.
עינת ארונשטיין, תמונת יחסי ציבור
האופרה פותחת בפרולוג ובו הסצנה של שאול אצל בעלת האוב בעין-דור, המבשרת לו על גורלו המר לאחר שהאל נטש אותו. לאחר מכן חוזרת העלילה אחורה בזמן, אל דוד הנמלט מטירופו של שאול אל מחנה הפלישתים. פתיחת האופרה מלאה בחגיגות קבלת-פנים לדוד הבאות לידי ביטוי במוזיקה ברצף של ריקודים חגיגיים ומרשימים. פגישתם של דוד ויהונתן זוכה להתקף של קנאה מצד גנרל פלישתי המוכן לצאת לקרב כנגד דוד. חלק זה מגיע לשיאו בריקוד שאקון גדול של התזמורת, המקהלה והסולנים.
דוד בורח ממחנה הפלישתים ונפרד מיהונתן לקראת הקרב הבלתי נמנע, תוך שהוא מבטיח לו לעשות ככל יכולתו להציל אותו ואת אביו. מותם של שאול ויהונתן מוביל למוזיקה אינטסיבית ומלאה בפאתוס. האופרה מסתיימת בחגיגות ההמלכה של דוד. האופרה זכתה להצלחה בתקופתה, ולהעלאה מחודשת בשנת 1706, בה כנראה ניגן ז'אן פיליפ ראמו בן ה-24, אשר לימים הפך להיות מלחין האופרה הצרפתית הבולט ביותר מאז ימיו של לולי.
דוד ויהונתן, צילום: טטיאנה דרוז
הקונצרט יתקיים ביום רביעי, 14 בנובמבר 2018 בשעה 20:00 במוזיאון תל אביב. להזמנת כרטיסים: 03-6077000 ובאתר המוזיאון