סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2019 אפריל 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
ידיעה
 
מאת: מערכת הבמה קוליה בלאכר מנצח בקאמרית הישראלית
 

 
 
בלאכר מנגן ומנצח על התזמורת והסולנים: זמר הטנור חורחה נברו קולורדו ונגן קרן היער חזי ניר, ביצירות של בטהובן, מוצרט ובריטן


התזמורת הקאמרית הישראלית תקיים את הקונצרט הקרוב של עונת המנויים ובמרכזו הקונצ'רטו לכינור אופ' 61 ברה מז'ור מאת בטהובן. הקונצרט ייפתח בסימפוניה מס' 33 ק' 319 בסי במול מז'ור מאת מוצרט, בהמשך סרנדה לטנור, לקרן יער ולכלי קשת אופ' 31 מאת בנג'מין בריטן ולאחר ההפסקה – הקונצ'רטו לכינור.

את הסרנדה יבצעו זמר הטנור חורחה נברו קולורדו (ספרד) ונגן קרן היער חזי ניר. הכנר הווירטואוז קוליה בלאכר ינגן את הקונצ'רטו וינצח על הקונצרט כולו .

על האמנים:

קוליה בלאכר, מנגן ומנצח

יליד ברלין, החל ללמוד נגינת כינור בגיל חמש. משבגר, השתלם אצל קוז'י טוֹיוֹדָה (Toyoda) בברלין, דורותי דיליי (DeLay) בניו יורק ושנדור וֶג (Vegh) בזלצבורג. אחרי שש שנות נגינה ככנר ראשי בפילהרמונית של ברלין, החל לסייר כסולן ברחבי תבל, תחת שרביטיהם של מלחינים כאבאדו, בארנבוים, ג'וליני, דודמל, הרדינג, ינסונס, מאזל ופטרנקו. בשנים האחרונות מאסטרו בלאכר עצמו מרבה לנצח, בעיקר בקונצרטי "הובלה תוך כדי נגינה". ממקומו ככנר ראשי ניצח על התזמורות הפילהרמוניות של דרזדן, הונג קונג וקוּאָלָה-לוּמְפּוּר, הסימפונית של מלבורן, הסימפונית ירושלים, הקאמרית ע"ש מאהלר, הקאמרית של שטוטגרט, הקאמרית "פסטיבל סטרינגס לוצרן" קאמרטה ברן, ותזמורת האופרה הקומית של ברלין.
 
בלאכר הוא חלק משלישיית פסנתר עם הצ'לן קלמנס הָגֶן והפסנתרן קיריל גרשטיין והופיע עם הצ'לנית נטליה גוטמן, החלילן עמנואל פהוּ והפסנתרנים ברונו קָנִינוֹ ואֶריק לֶה סאז'. בעשור הראשון של שנות האלפיים כיהן קוליה בלאכר כפרופסור בבית הספר הגבוה למוזיקה ולתיאטרון בהמבורג ומ-2009 הוא פרופסור בבית הספר הגבוה למוזיקה ע"ש האנס אייזלר בברלין.




קוליה בלאכר, תמונת יחסי ציבור



חורחה נברוֹ קולורדו , טנור

טנור ספרדי צעיר, סיים לימודיו בבית הספר גִילְדְהוֹל למוזיקה ולדרמה בלונדון בעזרת מלגות מקרן בריטן-פירס שליד פסטיבל אוֹלדבּוֹרוֹ ומקרן סַמְלִינְג, והוא עדיין משתלם אצל דיוויד פולרד, מן המהוללים שבמורי גִילְדְהוֹל. קולורדו הגיע לגמר תחרות הלידר באוקספורד ולחצי-הגמר בתחרות השירה שליד פסטיבל הנדל בלונדון. ברפרטואר האופראי שלו תפקידים בהמלך הרועה של מוצרט, בהפונדקאית של סליירי, בארמידה של היידן, בארמידה של רוסיני, באלזירה של ורדי, בלה טרוויאטה של ורדי, בדון קישוט של מַסְנֶה ובסָלוֹמֶה של מָרְיוֹט, וכן באופרות פרה-קלאסיות, כגון הכתרתה של פּוֹפֵּאָה של מונטוורדי, אֶאוּרִידִיצֶ'ה של פֶּרִי, ונוס ואדוניס של בְּלוֹאוּ והסערה של פֶּרְסֶל. בין היתר הופיע עם בתי האופרה של צֶ'לְסִי, גַרְסִינְגְטוֹן וגְרֵינְג' פארק ועם צוותי האופרה של פסטיבלי וֶקְסְפוֹרְד וגְלַינְדְבּוֹרְן.
 
ברפרטואר הקונצרטי של קולורדו: יוהאנס פסיון של באך בסנט ג'ון בלונדון, משיח של הנדל עם אופרת פסטיבל לונדון, קנטטות באך בפסטיבלי ברצלונה ואקס-אן-פרובנס, הרקוויאם של מוצרט עם הסימפונית של ברמינגהם ותפילות הערבית 1610 של מונטוורדי בקתדרלת שֶפִילְד. 
 

 
חורחה נברו קולורדו, תמונת יחסי ציבור

חזי ניר, קרן יער

יליד ישראל, למד נגינת קרן יער אצל מאיר רימון המנוח באקדמיה למוזיקה בתל אביב ואצל מרי לואיז נוֹינֶקֶר (Neunecker) בבית הספר הגבוה למוזיקה בפרנקפורט. הוא חבר-מייסד בחמישייה הישראלית החדשה, ומלמד באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ובאקדמיה שבה למד, היום בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. בשנים 2014-1998 כיהן ניר כנגן קרן ראשי בתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ושימש נגן ראשי אורח בקאמרטה הישראלית ירושלים ובסימפונייטה באר שבע. הוא מופיע כסולן עם תזמורות בישראל, בארה"ב ובאירופה, ובהם תזמורת הדיוואן מזרח-מערב בניצוחו של דניאל בארנבוים.
 
חזי ניר מופיע גם ברסיטלים ומנגן בהרכבים קאמריים. לאורך השנים ניגן בין היתר עם הכנרים גיא בראונשטיין ושמואל אשכנזי, הפסנתרנים יפים ברונפמן ואנדרש שיף, החלילן עמנואל פהו, הרביעייה הדורית והרביעייה הירושלמית. באחרונה ניגן בארה"ב עם האנסמבל הקאמרי האוסטרלי "קונצ'רטנטה". חזי ניר השתתף בפסטיבלישראל, בפסטיבלי "קול המוזיקה בגליל העליון" ו"הים האדום" ובפסטיבלי מוזיקה בדָבוֹס שבשווייץ, רוֹלַנְדְסֶק בגרמניה וסָלוֹן-דֶה-פְּרוֹבַנְס בצרפת. חזי הקליט לתחנות רדיו בישראל ובפרנקפורט. 
 

חזי-ניר-צילום-מיכאל-כהן.jpg
חזי ניר, צילום: מיכאל כהן

על היצירות:

סימפוניה מס' 38 ("פראג") ברה מז'ור, ק' 504 - מוצרט

סימפוניית פראג נולדה בשלהי 1786 בווינה, אך יוּעֲדָה לצ'כיה, ומכאן שמה. "אנשי בוהמיה עילאיים בכלי נשיפה של עץ", כתב מוצרט במכתב. המלחין היה אז סופר-סטאר בצ'כיה. הכל שרו, ריקדו ושרקו את אריות נישואי פיגרו שלו, והסימפוניה מיטלטלת בין עולם השנינה והתככים של "פיגארו" (שעמה היא חולקת את סולם הפתיחה) לבין תחושת הריקוד-על-פי-תהום של האופרה שהלחין מוצרט אחרי הסימפוניה - דון ג'ובני. 
 
הפתיחה האיטית מזכירה את ההקדמה האפלה לפתיחת "דון ג'ובני", ויש גם רמז להלמויות בדלת של פֶסֶל הקוֹמַנְדָטוֹרֶה. הכינורות פותחים באלגרו מהוסס וכלי הנשיפה והטימפאני קוראים מיד "כן, זה הכיוון". נושא שני, שירתי, נתון לכינורות ולבסונים, כמעין הערת ביניים. קטע הפיתוח משתמש בחומרים מן הנושא הראשון, אך זוכים כאן לעיבוד קונטרפונקטי עשיר. בפרק האמצעי, האטי, משולבים יסודות של תחכום עירוני, ובהם רמזים לאריה "הפוליטית" של פיגארו signor contino)  Se vuol ballare) לצד יסודות כפריים (חיקוי חמתות חלילים בצלילי ה"דְרוֹן" של כלי הקשת נמוכי-הצליל). החצוצרות דוממות, והדו-שיח בין כלי הקשת לבין כלי הנשיפה מורכב ממשפטים שירתיים ומחטיבות קצביות. בפינאלה מוצרט שב אל אווירת המשובה של "נישואי פיגארו". הנושא הפותח מזכיר את דואט סוזנה-כרובינו במערכה א'. כלי הקשת וכלי הנשיפה מתחרים זה בזה במרדף היתולי, המופרע מדי פעם על ידי אזהרת הטימפני, החצוצרות והצ'לי, והנושא השני מצטרף לעליצות הכללית. 
 

התזמורת הקאמרית הישראלית, תמונת יחסי ציבור


סרנדה לטנור, לקרן יער ולכלי קשת אופ' 31  - בריטן

בעצם ימי מלחמת העולם השנייה (1943) בחר המלחין האנגלי בנג'מין בריטן שישה שירים ליליים של משוררי ארצו והלחינם. שני שותפים היו לבריטן: נגן הקרן המהולל דניס בְּרֵין, שבתום הופעה בשידור מלחמה לילי ניגש לבריטן וביקש יצירה לקרן, והטנור הנודע פיטר פירס, בן זוגו של המלחין, שבעבורו הלחין יצירות רבות.
 
פרולוג לקרן סולו פותח: הנגן הונחה להשתמש רק בצלילים הטבעיים, והאפקט מוזר וקסום. או אז הטנור מצטרף ועמו כלי הקשת: בפסטורל אמירות הקרן משפילות מטה ומלוות את השקיעה; פיציקטי של כלי הקשת מציירות את בני הצאן; משיכות קשת בסיום משרטטות רוחות קלות. גם בנוקטורן הצלילים משלימים בתודעתנו את הנוף: הפסגות מתנשאות מעלה, האשד צונח מטה ותרועות הקרן הדועכות הן הד לשורה: "תִּקְעִי, קַרְנִי, עֲנוּ הֵדִים וּגְוָעוּ". בהוורד החולה האווירה נעכרת. זאת כבר לא התמוגגות, זה מוות ממש. על רקע פעימות נשנות של כלי הקשת, הקרן מעניקה - בשימוש עמעם - שני מונולוגים ארוכים בפתחו ובסיומו של שיר רגוז.
 
הקינה היא מארש איטי ודרמטי. הטנור מזמר את הפזמון כלחש, ופער מצלולי שורר בין אוֹסְטִינָטוֹ האנסמבל לשירת הזמר. ההמנון לדיאנה הוא אתנחתא מקדרות השירים הקודמים. הטנור והקרן מצויים כאן בדיאלוג, או שמא בשני מונולוגים מסתרגים. ההמנון לשינה מתחיל רגוע ולירי וזוכה למנת אי-שקט לקראת סיומו. פרטנר הטנור כאן הוא אנסמבל כלי הקשת בלבד. נגן הקרן פינה את הזירה, מתכונן לנגינת אפילוג קצר, הד לפרולוג, בירכתי הבימה או מאחורי הקלעים. 
 


קוליה בלאכר, תמונת יחסי ציבור

 

קונצ'רטו לכינור אופ' 61 ברה מז'ור - בטהובן 
 
הקונצ'רטו לכינור של בטהובן הולחן ב-1806, הבכורה נערכה ב"תֵיאַטֶר אַן דֶר וִין", והוא נזנח למדי לאורך כשלושה עשורים והושב לחיים בידי פליקס מנדלסון. את הקונצ'רטו לכינור מָשָה מנדלסון מן הנשייה בסוף מאי 1844, בנצחו על הפילהרמונית של לונדון, עם הכנר יוזף יואכים - אז בן 12 - כסולן. יואכים המשיך לאורך הקריירה שלו לעשות נפשות ליצירה, והיום הקונצ'רטו הוא אחד הבולטים ברפרטואר של הכנרים. במיוחד הרונדו מוכר ואהוב.

הסולן המקורי בבכורת 1806 היה פרנץ קְלֶמֶנְט, כנר מעולה בזמנו של בטהובן, ולו אף הוקדשה היצירה. מוטיב חוזר בקונצ'רטו הוא חמש נקישות קצובות של הטימפני, המתחילות את הפרק הראשון והחוזרות שוב ושוב במהלך היצירה, ולאו דווקא בביצוע הטימפני בלבד, אלא, גם "מפי" כלים נוספים ואפילו התזמורת כולה. יש שהנקישות מלוות את הכנר גם במהלך הקדנצות, האחת בפרק הראשון והאחרת בשלישי.
 
כנרים ידועי שם כתבו קדנצות לפרקים האלה: יוזף יואכים (עוד בהיותו נער, טרם הבכורה הסנסציונית), פריץ קרייזלר, מישה אלמן, ג'ושוע בל ועוד. אלפרד שְנִיטְקֶה, מלחין סובייטי ממוצא יהודי-גרמני, יצר קדנצות בעלות הטעם מודרניסטי, ואותם שילב בקונצ'רטו לפני כמה שנים הכנר ואדים גלוזמן בנגנו עם הקאמרטה הישראלית ירושלים. בקדנצה הראשונה, בפרק הראשון, הכנר מלוּוה על ידי הטימפני, ובקדנצה השנייה, בפרק השלישי - על ידי הטימפני ועוד עשרה כינורות. 

לפני הקונצרט ב-17 בינואר, בשעה 18:30, תתקיים הרצאה של אירנה פרידלנד בנושא "מהפכה בצליל וצבע". 


  
הקונצרט יתקיים ב-17-16 בינואר 2019 בשעה 20:00 במוזיאון תל אביב. מחיר כרטיס:  60-185 ₪. להזמנת כרטיסים: 03-5188845 שלוחה 1

רכישת כרטיסים


  
 


למועדי מופעים >

03/01/2019   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע