סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2019 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
2930
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן חגיגה משולשת עם שלישיית מאיסקי
 

 
 
אייזיק שטרן אמר לי: 'אם אתה חושב שבישראל אתה נמצא במערב, אתה טועה, אתה במזרח התיכון'. היום אני אזרח העולם. אני חש בבית בכל מקום בו מעריכים את המוזיקה שלי."
הצ'לן הבינלאומי מישה מאיסקי מנגן עם ילדיו לילי וסשה בתכנית מיוחדת לתזמורת הסימפונית ראשון לציון. ריאיון


נוגעת בלב
 
התזמורת הסימפונית ראשון לציון פותחת תכנית קונצרטים חדשה, "חגיגה משולשת", בכיכובה של שלישיית מאיסקי - הצ'לן הנודע מישה מאיסקי, בתו הפסנתרנית לילי ובנו הכנר סאשה - שתנגן את הקונצ'רטו המשולש של בטהובן. בנוסף תופיע השלישייה בסדרה הקאמרית של התזמורת, בתכנית שכולה שוברט.  

לצד יצירתו של בטהובן, תכלול "חגיגה משולשת" גם פתיחה של רוסיני, קפריצ'יו איטלקי מאת צ'ייקובסקי וקונצ'רטו לצ'לו שחיבר בנימין יוסופוב, שגם מנצח על הקונצרט, לכבוד יום ההולדת ה-60 של מישה מאיסקי, לפני עשר שנים.

בנימין-יוסופוב-צילום-יעקב-אבירם.jpg
בנימין יוסופוב, צילום: יעקב אבירם



"אני מאמין שמוזיקה חייבת לגעת בלבבם של המאזינים", מטעים מאיסקי, "וכך אני בוחר את היצירות שאני מנגן. המוזיקה של יוסופוב נוגעת בלבי ואני מקווה לנגן את היצירה עוד ועוד." השבוע יזכה בהזדמנות להביא המוזיקה של יוסופוב למאזינים ארבע פעמים - בראשון לציון, ברחובות ובתל אביב.
 
"נגינה בשלישיה עם לילי בפסנתר וסשה בכינור, היא בעצם הגשמת חלום של שחזור האווירה בבית שבו גדלתי בלטביה", מספר מאיסקי. "כשהיינו ילדים, אחי ולרי ניגן בכינור (ולרי מאיסקי המיר את הכינור בכלי מקלדת, בעיקר בעוגב, ובשעתו ייסד את הקונצרטים בכנסיית עמנואל בתל אביב. ולרי נהרג בתאונת דרכים בגרמניה ואת מסורת הנגינה בעוגב ממשיכה בתו ארין באותה כנסיה, י"ש), ואחותי לינה, שחיה בישראל וגם טיפחה מוזיקאים, הייתה פסנתרנית (לינה מאיסקי-יעקובסון נפטרה לפני כחמש שנים לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן, י"ש). הבחירה שלי בצ'לו נבעה כנראה מן הרצון לנגן עם האחרים בבית." 
 

  


מעשן מגיל חמש

 
סיפור חייו של מישה מרתק, ונפתח דווקא במקומות פחות זוהרים. "גדלתי בבית שבו ההורים אהבו מוזיקה ועשו הרבה כדי לטפח אותה. אבא היה קומוניסט נאמן, ואף שינה את שם המשפחה שלנו, שהיה במקור בוגוסלבסקי ומשמעותו 'סלאבי עובד אלוהים', למאיסקי - מתוך מחשבה על חודש מאי המהפכני.

"בעיני ההורים הייתי ילד היפראקטיבי וצ'לו לא נראה כמו הכלי המתאים. התחלתי לנגן ברצינות כשהפסקתי לעשן בגיל שמונה, ניסיתי סיגריות כבר מגיל חמש." 

למורה הראשון של מאיסקי לא היה זמן רב להקדיש לו משום שהתרוצץ בין ארבע משרות, אך למרות זאת הילד נרשם לתחרות צ'ייקובסקי, שבה שפטו כמה מן הטובים בצ'לנים, לרבות מסטיסלב רסטרופוביץ'. מאיסקי סיים במקום השישי, ולימים גילה לו רסטרופוביץ' שהעניק לו את הציון הנמוך ביותר כדי שיוכל להשתתף שוב בתחרות כעבור ארבע שנים, משום שלפי חוקי התחרות אילו זכה באחד משלושת המקומות הראשונים לא יכול היה להשתתף בה עוד.

באותה עת נפטר אביו של מישה, זמן קצר לאחר שהרופאים גילו אצלו את מחלת הסרטן. רסטרופוביץ' התגייס למען היתום, סיפר לו על אביו שלו ומצא נקודות דמיון בסיפור החיים של שניהם. "למעשה הוא היה אבא שני שלי", מספר מאיסקי. בשלב זה נכנסת גם המדיניות הסובייטית כגורם מדרבן בקריירה שלו. בשנת 1969 עלתה אחותו לישראל, עובדה שמיצבה אותו כנתון למעקב המשטרה החשאית.

"למשטר לא הייתה סיבה עניינית לסלק אותי", משחזר מאיסקי. "הרי כבר היו לי זכיות בתחרות צ'ייקובסקי ונמניתי עם תלמידיו של רוסטרופוביץ'. אבל אז רכשתי רשמקול משומש בשוק פשפשים, והמכשיר התקלקל. השגתי אישור באופן לא חוקי לחזור לחנות ונתפסתי. הופעותיי בוטלו, את העונש ריציתי בעבודה בבניין ובצ'לו לא נגעתי תקופה ממושכת. כשהשתחררתי אשפזתי את עצמי בבית חולים לחולי רוח על מנת להימנע משירות בצבא שהיה מרחיק אותי עוד מן הצ'לו.




שלישיית מאיסקי, צילום: ברנרד רוזנברג



רוסטרופוביץ' לא יכול היה לעזור לך?

"באותה תקופה הוא בעצמו נרדף על ידי השלטונות לאחר שהודיע בפומבי על תמיכה בסופר אלכסנדר סולז'ניצין. זמן קצר לפני שעזבתי את ברית המועצות נפגשתי איתו להתייעצות, כי בין התחרויות להופעות לא הצלחתי להשלים את לימודי הנגינה ולא הייתה לי דיפלומה. תשובתו הייתה: 'דיפלומה היא בסך הכל פיסת נייר. אתה יכול להסתדר גם בלעדיה'.

השתכנעת?

"עדיין חשתי שאני צריך ללמוד. הוא מנה את השמות הגדולים באסכולה הרוסית והצרפתית - טורטלייה, פורנייה, ז'נדרון, נאוורה, אך טען שאיש מהם לא יהיה מורה מוצלח עבורי. בדיעבד הבנתי שהוא קיווה שלא אמשיך ללמוד עם איש, והוא יישאר המורה החשוב ביותר שלימד אותי." 
 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ??«×¡×?מ×₪×?× ×?×? ראש×?ן לצ×?×?ן habama??¬??Ž
התזמורת הסימפונית ראשון לציון, צילום: אילן ספירא


"אייזיק שטרן יעץ לי לנסוע מפה"
 
בסופו של דבר הגיע מאיסקי בשנת 1972. "לא הרגשתי כמהגר, אלא כמי ששב למולדתו אחרי אלפיים שנה. התחלתי להופיע כסולן עם התזמורת הקאמרית הישראלית ואחר כך עם הפילהרמונית, ואז פגשתי את אייזיק שטרן, שעמד בראש קרן התרבות אמריקה-ישראל. באותו זמן ביקר בישראל גדול הצ'לנים פבלו קאזאלס, ואייזק שטרן הזמין אותי לנגן לפניו. קאזאלס דיבר אלי ספרדית, צרפתית ואנגלית, שלוש שפות שלא ידעתי, והכנר אלכסנדר שניידר שימש לי כמתרגם.

"שטרן הזמין אותי להופיע בקונצרט השנתי של הקרן באולם קרנגי בניו יורק, ומשם התגלגלתי לשמש כסולן במסע קונצרטים של הפילהרמונית. ניגנתי תחת דניאל ברנבוים, אנדרו דיוויס וזובין מהטה ובכל פעם התזמורת נשמעה לגמרי אחרת."

קיבלת עצות מאייזיק שטרן?

"שטרן אמר לי: 'אם אתה חושב שבישראל אתה נמצא במערב, אתה טועה, אתה במזרח התיכון'. הוא הזמין אותי להשלים לימודים אצל ליאונרד רוז, ידידו ושותפו לשלישיית פסנתר, ולנגן בפסטיבל מרלבורו. זו הייתה התקופה שבה ז'קלין דופרה החלה להמעיט בהופעותיה, וייתכן שאילו הייתי מקשיב לו הייתי היום במקום אחר לגמרי. כשהעליתי בפניו את שמו של הצ'לן היהודי-רוסי גרגור פיאטיגורסקי, עליו המליץ רוסטרופוביץ', שטרן לא התלהב, משום שפיאטיגורסקי, שחי בארה"ב, היה שותפו וחברו של יאשה חפץ, שנחשב לגדול הכנרים ולמתחרה של שטרן." 

 נפגשת עם פיאטיגורסקי?

"כן, והלמידה ממנו הייתה מאוד משמעותית. הייתי בן 26, מנותק מנגינה רציפה ומוקף בהרבה מאוד 'ילדי פלא'; לא היה לי הצ'לו שלי, לא הייתה לי שפה. פיאטיגורסקי לימד אותי ברוסית קלאסית, שכבר מזמן לא שמעתי. נכחתי בכל כיתות האמן שלו, אחר כך בשעורים פרטיים, וניסיתי לקבל את הדרכתו בכל יצירה שניגנתי וגם בכאלה שעדיין לא. במהלך כל יום עשינו הפסקה ואכלנו  באותה מסעדה ואחר כך שיחקנו שחמט. כשהחלטתי להמשיך בדרכי הוא בקש שאשאר. הוא היה חולה בסרטן ריאות, וידע שהוא בסוף דרכו ושמצבו הולך ומתדרדר. החודשים שביליתי במחיצתו היו בעצם השיעורים האחרונים שקיבלתי."
 
היום, לאחר שנים של שמירה על מקום בצמרת המוזיקאים העולמית, מישה מאיסקי מתגורר בווטרלו שבבלגיה. "זה מקום נוח, בסיס. מכאן מגיעים לכל מקום וזה מקום אידיאלי לגידול ילדים."

איך אתה מזהה את עצמך?

"אני אזרח העולם: מנגן על צ'לו איטלקי בקשת צרפתית ובמיתרים אוסטריים וגרמניים, נוהג ברכב יפני, עונד שעון שוויצרי ושרשרת הודית ויש לי דרכון ישראלי. ילדיי נולדו בארצות שונות. אני חש בבית בכל מקום בו מעריכים את עבודתי ואני נהנה ממוזיקה קלאסית."    
 


שלישיית מאיסקי, צילום: ברנרד רוזנברג


"המוזיקה מביסה את הבדידות"
 
"ברור שלאבא הייתה השפעה עלי," אומרת הפסנתרנית לילי מאיסקי, בתו של מישה. "אבא תמיד היה האיש המוכר והנחשב, שנהנה מאוד מן היכולות המוזיקליות שלו. הוא תמיד חיכה לרגע שבו נוכל להופיע בשלישייה, יח עם אחי הצעיר סשה בכינור, אבל הוא לא לחץ. הוא הדריך אותנו בצורה משעשעת ולא באמצעות תרגילים ואמצעים טכניים אחרים.

"המוזיקה  הייתה לי סוג של מפלט, כי בבית הספר לא כל כך הסתדרתי עם הילדים. המוסיקה הייתה לי לדרך חיים. מגיל צעיר. אמא קיי (אשתו הראשונה של מאיסקי, י"ש) שמרה עלי שאתמיד בתרגילים, כי לא תמיד הייתי ממושמעת. זייפתי פה ושם, קראתי ספר ביד אחת וניגנתי בשנייה, אבל הייתי המון בחברת מוזיקאים והיטבתי להסתדר עם מבוגרים ממני."

איך התחלת להופיע עם אבא?

"אורח החיים שלי היה הופעות משותפות עם אבא בפסטיבלי קיץ בשוויץ, באיטליה ובישראל. הופעתי עם אבא לראשונה כשהייתי בת 15, הכנתי סונטה של ברהמס כהפתעה למסיבת יום הולדת של אימא שלי. לא עשינו חזרות, פשוט ניגנו ביחד וזה היה שם. 'היא מוכנה להופעות משותפות', פסק אבא, ואז הבנתי שחלומותיי מתחילים להתגשם."

היום לילי היא בת 32 ומריצה קריירה עצמאית משלה. "חשוב להכיר את הצדדים החזקים והחלשים באישיות שלך כאמן מופיע. בשבילי הופעות קאמריות, הדיאלוג עם אמנים אחרים הם העניין המרגש ביותר. היכולת לקבל השראה מחוויית העשייה המשותפת אינה דומה לעשייה אחרת. כל מפגש מזמן בדיקה וחקירה של היצירות המוכרות בדרך אחרת."
בשנים האחרונות הצטרפה לילי לאביה בביצועים עבור חברת ההקלטות שלו דויטשה גרמופון.

"בשנים הראשונות שהופענו ביחד, הרגשתי את כובד האחריות להמשיך לשמור על המותג מאיסקי", היא משחזרת. "בתחום הקאמרי הוא היה המורה החשוב ביותר שלי, אבל אני מאמינה שעם השנים הצלחתי להפריד בין מישה הצ'לן ומישה האבא. " כשהייתה בת 14 נפרדו הוריה.

"לקח לי זמן להחלים מן הטראומה אבל זה גם תרם לתחושת העצמאות שלי, ולחיזוק הידיעה שאני צריכה לדאוג לעצמי ולבנות את עצמי. תחושת היחד המוזיקלית מביסה את הבדידות שאמן יכול לחוש בה, על הבמה ובחיים."

 

יום ראשון, 27 בינואר בשעה 20:00 ובמוצאי שבת, 2 בפברואר בשעה 20:30 בהיכל התרבות ראשון לציון, יום שני, 28 בינואר 2019 בשעה 20:00 בבית העם ברחובות,  ויום שלישי, 29 בינואר בשעה 20:00 המשכן לאמנויות הבמה- בית האופרה בתל אביב. מחיר כרטיס: 215-149 ₪.  מחירי הכרטיסים נקבעים לפי המושבים באולם, הנחות לגמלאים, תלמידים, סטודנטים וקבוצות. להזמנת כרטיסים: 03-9484840

רכישת כרטיסים

כמו כן תנגן השלישייה בסדרה הקאמרית ביום שישי, 1 בפברואר ב-12:30 בהיכל התרסות ראשון לציון. להזמנת כרטיסים: 03-9484840


למועדי מופעים >

27/01/2019   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע