סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2019 מאי 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ידיעה
 
מאת: מערכת הבמה אסתרית בלצן - בפעם הראשונה
 

 
 
הפסנתרנית והפרשנית ד"ר אסתרית בלצן ברסיטל סביב הסונטות אופוס 1 של בטהובן, ברהמס וברג


מה נשתנה מאז הפעם הראשונה? 

הפסנתרנית והפרשנית ד"ר אסתרית בלצן ברסיטל סביב הסונטות אופוס 1 של בטהובן, ברהמס וברג, ועל הדרך הפתלתלה שעוברים האמן והיצירה מבחרות לבשלות, מיצירות הביכורים ליצירות המופת בהמשך הדרך.  

בתכנית: ל.ו. בטהובן (1770 - 1827): סונטה לפסנתר מס' 1, בפה מינור (1795) - אלגרו (מהר), אדאג'יו (איטי), מנואטו – אלגרטו (מתון כריקוד המנואט), פרסטיסימו (מהר מאוד); י.  ברהמס (1833 – 1897): סונטה לפסנתר  מס' 1 בדו מז'ור (1853) - אלגרו (מהר), פינלה: אלגרו קון פואוקו (סיום: מהר בהסתערות); אלבן ברג (1885 – 1935): סונטה לפסנתר אופוס 1 בסי מינור (1908) - מתנהל בכבידות; ל.ו. בטהובן (1770 - 1827): סונטה לפסנתר מס' 23, אופוס 57 בפה מינור, "אפאסיונטה" (סוערת) (1806) - מהר מאוד, מתון ובתנועה אך לא יותר מדי.



אסתרית בלצן, צילום: מעוז ויסטוך

על התכנית 

התכנית "בפעם הראשונה" מציגה יצירות ביכורים של שלושה ענקים – הסונטות לפסנתר של בטהובן, ברהמס וברג, ובוחנת את הקשר שבין יצירות הביכורים ליצירות המופת בהמשך הדרך.

הסונטה מס' 1 בפה מינור של בטהובן

מבין שלוש היצירות רק אחת נכנסה לקנון אולם הקונצרטים: הסונטה מס. 1 בפה מינור של בטהובן מ- 1795. בטהובן בן ה- 25 מפגין בסונטה אהובה סגנון מגובש ושליטה במבנה כפי שלמד ממורו יוזף היידן. עקבותיו של היידן כמורה וכאב רוחני ניכרות בכל מקום: בהקדשה, במבנה הקלאסי של סונטה בת ארבעה פרקים, ובסגנון הקליל והשנון, המשלב הפתעות הומוריסטיות בתוך התבניות המסורתיות. אין ספק שבטהובן זכאי לתואר התלמיד המצטיין. יתר על כן - כבר בשלב מוקדם זה ניכרת האישיות הבטהובנית הסוערת, היצרית והעקשנית. כבר במשפט הראשון מופיע מוטיב שלושת הצלילים החוזרים שילווה את בטהובן לכל אורך דרכו, ויופיע בהוד ובהדר ביצירות הבשלות – בסימפוניה החמישית, ובסונטת האפאסיונטה (המנוגנת בסוף התכנית). עם התחלה מבריקה שכזאת, אין תמה שבטהובן דבק בצורת הסונטה לפסנתר והמשיך בכתיבת 32 סונטות מופתיות לאורך כל חייו .
 



אסתרית בלצן, צילום: מעוז ויסטוך




הסונטה מס' 1 אופוס 1 בדו מז'ור של ברהמס  
 
הסונטה מס' 1 אופוס 1 בדו מז'ור של ברהמס בן ה-20 פותחת בציטוט סונטת "האמרקלוויר" מס' 29 של בטהובן, ציטוט שהופך למוטיב חוזר בכל הפרקים. עקבות  בטהובן כאב רוחני ניכרים בכל מקום – בסערה, בעוצמה, בכתיבה ההרמונית והפוליפונית המתייחסת לפסנתר כאילו היה תזמורת סימפונית. הכל טוב ויפה כל עוד בטהובן שולט בנושא הראשי. נקודות התורפה הם הנושאים המשניים: נושא שני ערטילאי ומסתורי הנשען על נקודת עוגב מעורפלת, ציטוט של שיר עם גרמני עתיק, וואלס וינאי, מפגני וירטואוזיות, תבניות קצביות סבוכות המערבות 9/8 עם 6/8 ועם 4/4 – שפע רעיונות שימצאו בבוא היום את דרכם ליצירות מאוחרות יותר. אולם כאן, באופוס 1, התחושה היא שעל אף מאמצי המלחין הצעיר, עושר ההמצאה אינו חי בשלום עם המסגרת הסדורה והסגנון אינו מגובש ואינו אחיד. אולי לכן, מעבר לשלוש סונטות מוקדמות, לא המשיך ברהמס בכתיבת סונטות לפסנתר סולו, ויתר על ההסתערות ועל הנועזות, התמתן והצטיין בסונטות קאמריות המחברות את הפסנתר לכינור, לצ'לו ולקלרינט.




אסתרית בלצן, צילום: מעוז ויסטוך


הסונטה אופוס 1 לפסנתר של אלבן בֶּרג

יצירתו של ברג בן ה-23 מציגה פסנתר של זעקה אדירה שבאה ממעמקי נשמה מתענה, פסנתר שמכיל בחובו תזמורת סימפונית מאהלרית שלמה ויוצר חיבור מדהים בין  מודרניזם לרומנטיקה, בין חדשנות למסורת, בין המבנה לרגש. יש בה שילוב בין קינה על סוף הטונליות, לבין התרוממות רוח בפריצה אל העידן החדש: בכרומטיקה, בסולם הטונים השלימים, באקורדים מוגדלים, ובאקורדים קוורטאליים. הסונטה נכתבה כיצירת גמר המסכמת ארבע שנות לימוד של ברג אצל שנברג ומפגינה באינטנסיביות את כל מה שלמד. הצלחתו הגדולה של ברג היא בחיבור לרגש. בהקשר של ההתחברות למסורת גוססת הבחירה בסולם סי מינור היא משמעותית, וכך גם החריגה ממנו כבר בתיבה הראשונה. כאילו אמר ברג – סולם טונלי, אף על פי שננטש, עדיין סולם הוא, מקור לכיסופים ולגעגועים.

אחת העובדות הביוגרפיות שעומדות ברקע הסונטה היא פרשת האהבה של ברג להלן נאהובסקי, אהבה נכזבת שזכתה למימוש רק שלוש שנים מאוחר יותר. משפחתה של הנאהבת ראתה את ברג כתימהוני לא יוצלח. מוטיב "טריסטאן" של ואגנר, מוטיב האהבה האסורה, חבוי בנושא השני של הסונטה. לברג לא היו אכן שום יכולות ביצוע — לא נגינה ולא ניצוח, הוא היה תלוי לחלוטין בדעתו של שנברג והיה מאושר כששנברג "אישר" את הסונטה וחלק שבחים ליופייה . זוהי הסונטה היחידה של ברג לפסנתר סולו. בהמשך הדרך פנה לעולמות אחרים וכתב בסגנון א- טונלי את האופרה "ווצק" ואת הקונצ'רטו לכינור, שתיהן מיצירות המופת של המאה ה–20. בדרכו הייחודית הצליח ברג לתמצת בסונטה בפרק אחד בן עשר דקות את כל נפתולי המעבר מהרומנטיקה למודרניזם, לקונן על עולם שחרב ולפרוץ את דרך להמשך.

ולשאלה המרכזית בתכנית: מה נשתנה מאז הפעם הראשונה? מה הושג ומה אבד בהמשך הדרך?  אולי אבדה הראשוניות, הרעננות, ההתלהבות והישירות, אבל הושגו עומק, שליטה, תרבות והגות.  



אסתרית בלצן, צילום: מעוז ויסטוך


אסתרית בלצן, פסנתרנית ופרשנית

היא פסנתרנית ישראלית בתחום המוזיקה הקלאסית, יוצרת ז'אנר הפסנתר המדבר, וחוקרת מוזיקה. ידועה בשל ביצועיה ליצירות בטהובן, סדרות הקונצרטים המוסברות לקהל הרחב, תכניות הרדיו והטלוויזיה, והמחקר על ההמנון הלאומי של ישראל, "התקווה".

בלצן היא כלת פרסי ביצוע, חינוך, תרבות ואמנויות הבמה בישראל ובעולם. בוגרת תואר ראשון ושני בפסנתר ובמוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ותואר דוקטור למוזיקה בבית הספר מנהטן למוזיקה בניו יורק. מרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב, מייסדת ומנהלת מכללת הקתדרה למוזיקה בתל אביב.

10 במאי 2019 ב-10:00, 28 במאי ב-20:00, מרכז רפפורט בחיפה; 12 במאי ב-20:00 בתיאטרון ירושלים; 20, 21, 24 במאי ב-10:00, 26 במאי ב-20:00, 31 במאי ב-10:00 ו-14:00 במוזיאון תל אביב. להזמנת כרטיסים: 03-6420847 


למועדי מופעים >

05/05/2019   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע