הקיץ הישראלי הוא אבן שואבת לזמרי אופרה מישראל ומארצות אחרות הבאים להשתלם כאן. בשנים האחרונות פועלות בחודשים יולי-אוגוסט שלוש סדנאות אופרה שונות: הוותיקה ביותר היא זו של תל אביב, שהחלה את דרכה כמיזם של האופרה הישראלית ומזה שנים מתנהלת עצמאית. שתי האחרות מתנהלות בירושלים - את הצעירה יותר מנהלת זמרת האופרה רונה ישראל קולת ואת הוותיקה יותר הפסנתרנית ד"ר סופיה מזר.
 
מזר, פסנתרנית באופרה הישראלית ומורה באקדמיה למוזיקה ולמחול ירושלים, נושמת אופרה מגיל צעיר ביותר. היום היא מקושרת לאמני אופרה בכל העולם ובתקציב מצומצם יחסית מניעה, לצד בעלה פאבל, כוחות גדולים בפעילות שעיקרה בירושלים אבל יוצאת מדי פעם לערים אחרות. מזר גם החליטה על שינוי השם מ"סדנת אופרה ירושלים" ל"ליריק אופרה פסטיבל ירושלים" - אם תרצו שאיפה לאוויר פסגות מוזיקלי או אולי בידול המותג מן הפעילות המקבילה של סדנות הזמרים האחרות.           
  
 


קונצרט פתיחה חגיגי, מקור: אתר הפסטיבל 

"לא רציתי חיי נדודים"
 
"חיידק האופרה החל לנהל אותי כבר כשהייתי בת עשר," משחזרת מזר. "למדתי בבית ספר למחוננים בקייב, אוקראינה ואהבתי לשיר, שרתי לא רע. אהבתי להקשיב לחברות שלי ששרו וללוות אותן בפסנתר. בכל דקה פנויה היינו נכנסות לראות חזרות של בית האופרה הלאומי של אוקראינה."
 
ובבית?
 
"בבית כולם היו רופאים, אבל חלק אהבו לשיר. לסבתא שלי היה קול מאוד יפה אבל סבא-רבא שלי פסק 'מוזיקה זה לא מקצוע. תהיי רופאה כמו כל הילדים כאן'. וכך היה."

מהי האופרה הראשונה ששמעת?
 
"די מוזר שהאופרה הראשונה שנקלטה אצלי היתה 'נבוקו', בסוף שנות ה-80' של המאה שעברה. לישראל עליתי עם ההורים. הם חשבו על עלייה עוד קודם. כשיצא, יצאנו כולנו."
 
היה לך דימוי של מה מחכה לך כאן?
 
"האמת היא שתמיד רציתי להגיע לירושלים. אני זוכרת את עצמי חולמת על ירושלים - על הנופים, על הבתים. ובאמת מאז שעליתי אני גרה בעיר היפה והמיוחדת הזאת. בירושלים התקבלתי ללימודים באקדמיה."
 
במחלקה לזמרה?
 
"לא. לימודי פסנתר בהדרכת מיכאל בוגוסלבסקי. באקדמיה הגעתי לשלב הגמר בתחרות 'קול המוזיקה' ובתחרות בינלאומית בברמן שבצפון גרמניה. בגרמניה פגשה אותי סוכנת אמנים שרצתה לייצג אותי באירופה, אבל החלום היה לעבוד עם זמרים והעדפתי את זה על קריירה סולנית."
 
למה?
 
"כי בקריירה סולנית צריכים להסתובב המון בעולם, מבית מלון אחד לשני. אין בית. אלה חיים של נדודים ולהיות עם עצמך כל הזמן. הרגשתי שזה יהיה מאוד קשה עבורי. באותה תקופה ניגנתי בפסטיבל המוזיקה הקאמרית באילת ושם נפגשתי עם איגור צ'טוייב, מגדולי הפסנתרנים בדור שלנו. בשיחה בינינו הופתעתי כשאמר לי: 'אני לא בנוי להסתובב בעולם בין אנשים שלא אכפת להם ממני אז אני מלמד בהנובר ושמח להיות יציב'. קיבלתי חיזוק מאישיות בינלאומית לתחושות שלי." 
 
היום,22 שנים אחרי שאת עובדת באופרה, מימי ג'ואן דורנמן בסדנה בתל אביב ודרך האקדמיה למוזיקה, המשפחה שלך דומה למשפחה שגדלת בה? יש מוזיקאים?
 
"מאוד רצינו. הבן הגדול מיכאל (22) למד פסנתר אבל זנח את המוזיקה ועוסק בביו-רפואה. הצעיר אריאל (19) בהנדסת תוכנה. אנחנו בונים על הקטנטונת, טל. היא כבר בת שישה חודשים ומגלה סימנים בכיוון. מגיבה לכל צליל ולשירה. היא שמעה הרבה מוזיקה כשהייתי בהריון, לא הפסקתי לעבוד לרגע."
 
ובעלך?
 
"פאבל מהנדס בתחום המחשבים אבל הוא שותף פעיל בארגון הפעילות הרבה של הסדנה והוא איש הקשר לרשתות החברתיות. הוא נוכח מאוד בענייני הסדנאות."
 

  סופיה מזר, צילום: יואל לוי

הדרך ללייז' עוברת בירושלים
 
כמה שנים  פעילה הסדנה שלכם?  
 
"מאז 2015. התחלנו במתכונת מצומצמת ניסיונית."
 
זה היה קשור לאקדמיה?
 
"דווקא משום שאני עובדת באקדמיה ובאופרה הישראלית ומכירה מקרוב את כל הזמרים שלנו, הרגשתי שצריך להקים כאן סדנה שתהיה פחות אקדמית ושתביא בעלי מקצוע, בעלי ידע ובעלי יכולת. אנשים עתירי ניסיון בינלאומי שיוכלו לתמוך ולסייע בזמרים שלנו. יש לנו זמרים מצוינים אבל חסר להם הרבה ידע מעשי."
 
למשל?
 
"הם צריכים לעתים עזרה אפילו בשאלה בסיסית של מה להכין לאודיציות. הם חושבים שהם מכירים היטב סגנונות שונים באופרה, למשל סגנון צרפתי, אבל מסתבר שלא. הם מנסים  להיות דומים למה שנעשה היום בפריז או בבריסל, אבל כשהם צריכים להתמודד מסתבר שאין להם את כל הכלים. בקיצור, הם צריכים את המפגש עם העולם המקצועי. המטרה הייתה לחרוג מן המסגרות, לרבות האקדמיה."  
 
אז למי פונים?

"התחלנו במתכונת מצומצמת. פניתי למדור התרבות בעיריית ירושלים והבאתי להם את הרעיון. משה דה גרציה, מנהל המחלקה למוזיקה בעירייה נתן לנו סכום צנוע ואור ירוק. אמרנו תודה והתחלנו. העירייה נתנה לנו להשתמש במרכז למוזיקה הממוקם ליד העיר העתיקה. קיבלנו בית, מקום שאליו יכולנו להביא זמרים תלמידים ואורחים, והתחלנו לעבוד."
 
מי היו המורים הראשונים?
 
"בזכות היכרויות שלי היו לנו כתובות. למשל, זמרת האופרה מטרופוליטן מניו יורק אולגה מקרינה, או ליאונרדו לוטי, מאמן זמרים ראשי בבית האופרה בפירנצה."
 
מתי המיזם קיבל דחיפה קדימה?
 
"התחלנו ב-2015 והסדרה נמשכה כעשרה ימים. ההצלחה הייתה גדולה, וקיבלנו שבחים גם מצד התלמידים וגם מצד המורים. אחת המסקנות שלנו הייתה שהפקות חייבות להיות מרכיב בתכנית. האידיאלי מבחינתנו היה שילוב של כיתות האמן והפקות - כלומר ליצור קשר בין מה שאתה לומד בשיעור לבין מה שאתה עתיד לבצע על הבמה. ואז החלטנו שנפתח הפקה אחת ונעשה אודישן לתפקידים וגם לסדנה. גם זה היה בהתחלה במתכונת מצומצמת, וברגע שחשבנו על הפקה היה ברור שמדברים בתקציבים אחרים. תקציב לאופרה  שכולל תפאורה, תלבושות ותאורה יכול להגיע לסכומי עתק. אז תקציבי הענק לא היו  אבל מצאנו במאים טובים שעבדו בתקציבים מצומצמים. הגיעו אלינו הרבה שמות גדולים מהתחום: פביאנו מסטראנג'לו מוורונה, אנדריאה סוארה מבית האופרה של פריז, אנג' בלצקי מבית האופרה בולשוי, אלכס כגן משטוטגרט ומגדה מקרטצ'אן מירוואן שבארמניה.
 
ב-2017 עשינו שתי אופרות עם זמרים מעולים שהגיעו מחו"ל. זמר אחד, סמואל נאמוט התקבל לאופרה המלכותית של לייז' בבלגיה, בזכות הזמרת סיינה איוון ששמעה אותו ואירגנה לו אודיציה שם. הדרך ללייז' עוברת בירושלים. " 

 
"אנחנו מכינים זמרים לעבודה"     
 
בקיץ החם שלנו יש לפחות שלוש סדנאות, הוותיקה של תל אביב שאת עצמך השתתפה בה במשך שנים,הסדנה שלכם והסדנה של רונה ישראל קולת. מה מייחד את הסדנה שלך?"
 
"לדעתי זה המפגשים עם אנשי המקצוע. ההיכרויות שמניבות קשרים והפקות אופראיות עם תזמורת. אנחנו מכינים זמרים לעבודה עם תזמורת."
 
אתם עובדים עם תזמורת קבועה?  
 
"זה משתנה משנה לשנה. בעבר עבדנו עם הסינפונייטה הישראלית באר שבע, עם תזמורת נתניה הקיבוצית והשנה עם סימפונית אשדוד. עם אשדוד נעשה שתי הפקות: 'ריגולטו' עם צ'יפריאן תאודרסקו מבית האופרה הלאומית בבוקרשט ו'נישואי פיגרו' עם פאולו ספדרו מבית האופרה לה סקאלה במילנו. המטרה היא כפי שציינתי שזמר ישיר עם תזמורת מקצועית. זמר שעובד עם תזמורת כבר עובר תהליך עם עצמו. לא מדובר רק בשינון טקסט - הוא אמור לדעת להביע רגשות, לעבוד עם מנצח. מדובר בזמרים מקצועיים צעירים שרוצים להיחשף ולהתקדם כדי לעבוד אחר כך." 
 


נישואי פיגרו, מקור: אתר הפסטיבל


איפה?
 
"אצלנו בארץ למשל. לכולם בארץ יש חלום לעבוד באופרה הישראלית אבל בישראל יש רק אופרה אחת שאינה יכולה לקלוט את כל הזמרים הטובים שיש לנו ולכן רבים נוסעים לחו"ל לחפש עבודה שם. אבל גם שם התחרות לא קטנה. המטרה היא לעזור להם להתמחות עם מאמני קול ועם מנצחים מובילים בתחום, לתת להם כלים להתמודד באודיציות בחו"ל כדי לקבל עבודה בתכניות לזמרים צעירים בבתי אופרה שונים. זה למעשה נושא השיחה המרכזי עם המורים והמנצחים השונים שמגיעים מחו"ל. בין המורים השנה ילמד טוני גראדזק, מנהל הציוות של בית האופרה לה סקאלה במילנו, שיכול לסייע לזמרים צעירים להצטרף לתכנית ההכשרה של בית האופרה האיטלקי הנודע. גם קונסטנצה קונמן, סמנכ"ל בית האופרה הממלכתי בהמבורג, יכולה לסייע בכך, וכן גם מוריאל קורדיני מפריז, שמאפשרת עבודה שוטפת על מוזיקה צרפתית ובימים אלה עובדת עם זמרים בפסטיבל זלצבורג."



קונסטנצה קונמן,מקור אתר הפסטיבל

"כסף הוא לא השיקול"

מניין הכסף  לתפעול המערכת, שכר למורים, הטסתם לישראל וממנה, מגורים בירושלים בכל ימי הסדנ ה ?
 
"נכון וכמובן שתמיד חסר. אנחנו נתמכים על ידי עיריית ירושלים ומשרד התרבות וקרן ירושלים. אני לא טובה בגיוס כספים. אני בוחרת את האמנים ואת המורים ואת המנצחים הטובים ביותר שיגיעו לכאן, סורקת את כל האפשרויות ומתאמת לוחות זמנים." 
 
גם אם הכסף לא בידייך, מישהו צריך לעשות שיקולים כלכליים.
 
"כן, אבל לא תמיד. עכשיו למשל אנחנו בודקים אפשרות להביא בשנה הבאה את פייר ואלה, מנצח בבית האופרה של פריז שכרגע עסוק שם ב'סיפורי הופמן'. ביולי הוא מקליט את הקונצ'רטות של בטהובן עם תזמורת הבי.בי.סי – אמן חשוב. אם השיקול היחיד שלו להגיד לנו כן היה השיקול הכספי הוא לא היה נעתר. למזלנו לפעמים השיקול הוא לא רק כסף."
 
איפה אתם עובדים כיום?
 
"השיעורים עצמם מתקיימים באקדמיה למוזיקה בגבעת רם וההופעות באולמות שונים. חלק מן ההפקות מתקיימות בימק"א עם תפאורה ועם תלבושות. הבמאי האסטוני שמגיע השנה, נאמה קונינגז, יודע שהאולם בימק"א אמנם ללא פיט, כלומר אין מקום לתזמורת כמו בבית האופרה, אבל הוא שייך לעירייה ולכן לא עולה לנו. מאחר שהוא מודע למגבלות הוא בונה הפקה שתתאים לאולם. יש במאים שלא יודעים לפתור בעיות."
 
במשכן לאמנויות הבמה לאשדוד יש פיט. שם תתקיים הצגה רגילה?
 
"זה הרעיון. למרות שגם שם נצטרך להתמודד עם הבעיות שהמקום מציב." 
 

ריגולטו, מקור: אתר הפסטיבל

לוח זמנים צפוף
 
איך את מכירה את האנשים שאת רוצה להביא?
 
"בכל פעם זה קורה בצורה אחרת. יש התרשמויות בלתי אמצעיות וישנן הנסיעות. אני עובדת הרבה באיטליה ונפגשת עם אנשים שמגיעים ממקומות שונים. או שאני מזמינה אנשים שראיתי בעבודה שם או שאני מגיעה לאנשים חדשים בעזרת אנשים שפגשתי באיטליה. מכל מקום אני יוזמת ויוצרת קשר עם מי שמגיע לכאן."  
 
עכשיו במישור המעשי. את מזמינה מנצחים ומורים לעבוד גם על הפקות ולא רק בכיתות אמן. ואז כמובן שמתבקשת השאלה מה בא קודם. את יודעת מראש מי ישיר באיזו הפקה ולכן שווה לך להזמין מנצח מסוים או להיפך, את בונה את התכנית לפי מלאי הזמרים שישנו ואז יודעת את מי כדאי להזמין?
 
"הקל והנוח ביותר הוא להתאים את האופרה למאגר הזמרים שיש. אבל זה לא עובד כך. העבודה לקראת הסדנה מתחילה בפרסום באתרים ובעיתונים המקצועיים. שלאחריו מתחילות לזרום הקלטות של מועמדים שרוצים לבוא לכאן. אנחנו מרכזים את ההקלטות לקראת אוקטובר ואותן שומעים חברי הוועדה כאן באקדמיה, שבהם מרינה לויט, לריסה טטויב, מרים מלצר ועוד. "
 
ואז?
 
"מאחר שבפרסומים ידוע כבר איזה אופרות נעלה, המועמדים שולחים לא רק הקלטות אלא גם מציינים איזה תפקיד הם מבקשים למלא בהפקה. אנחנו שולחים את ההקלטות למנצחים שמכינים את ההפקה וגם לבמאים, ובסביבות אפריל אנחנו מתכנסים לוועדה נרחבת שכוללת את כולם כדי להחליט סופית מי משתתף במה. לפעמים יש הפתעות ואחרי שכבר הכל נסגר זמר טוב מתעורר מאוחר מדי. לא מזמן למשל קבלנו הקלטה של זמרת מצוינת שכבר זכתה בכמה תחרויות ורצתה מאוד לשיר את התפקיד של ג'ילדה ב'ריגולטו'. אבל זה מאוחר מדי ועם כל הצער הודענו לה שלא תוכל להתקבל."
 
איך נראה לוח הזמנים של משתתף אחרי שהוא נבחר?
 
"מאוד צפוף. יום אחרי שכולם מגיעים לירושלים יש לנו כבר קונצרט פתיחה, אז ברור שלא נוכל לקיים כאן חזרות יסודיות. המשתתפים צריכים להכין את האריות או הדואטים שלהם מבעוד יום."
 
בכמה משתתפים מדובר?
 
"בין 55 ל-60. מתוכם מעט יותר ממחצית הם ישראלים."
 
הם משלמים שכר לימוד?

"עקרונית כן, אבל יש הרבה מלגות. מגיעים לכאן זמרים מארה"ב וגם מקוריאה."
 
איפה הם מתגוררים?
 
"חלק בדירות, בחדרים שכורים, במעונות הסטודנטים, בבתי מלון ומי שממש מתקשה, העירייה מסייעת במתן אפשרות לשכור מקומות שעומדים לרשות העירייה בסכום צנוע של תשע מאות ש"ח לחודש ימים." 
 

מוריאל קורדיני מקור: אתר הפסטיבל



"השם ליריקו מתאים לנו"

אגב , למה השם השתנה מסדנת אופרה לליריק אופרה ?
 
"באיטליה נקראים בתי האופרה 'אֶנטֶה ליריקוֹ' וכך גם תגלה בעיתונים וברשתות מה מוצג בבתי האופרה באיטליה. מאחר שאנחנו כבר מזוהים עם הפקות אופראיות – זמרים, במות, תפאורות ותזמורות - השם ליריקו מתאים ומייחד את הפעילות שלנו. 

"בשנה הבאה ביקשו מאתנו להכין אופרה גדולה שתצטרך גם תזמורת גדולה ואז אולי נופיע באולם גדול יותר בתיאטרון ירושלים. הבקשה הגיעה מן העירייה ואני מקווה שזה יקרה."
 
נחזור לשינוי השם. נסיק מכך שהכל יהיה אופרה נטו?
 
"לא. בקונצרט הצרפתי יהיו גם שירים, שנקראים בצרפתית 'מלודי'. זה חלק ממה שלומדים הזמרים בהדרכתה של מוריאל קורדיני. גם בערב המיוחד שאנחנו מקדישים לסטניסלב מוניושקו, המלחין הלאומי של פולין שהשנה מציינים את יום הולדתו המאתיים, יש יצירות קאמריות לזמרים. היינו מאוד שמחים להעלות אופרה שלו אבל נכון לעכשיו זה חורג ממסגרת התקציב שלנו, לצערי."  

סטניסלב מונושקו, תמונת יחסי ציבור

הפסטיבל יתקיים בין התאריכים 9 ביולי - 3 באוגוסט 2019 ברחבי ירושלים.לפרטים נוספים