סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2019 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן המנטורית של תזמורת נתניה הקיבוצית
 

 
 
התפקיד של התזמורת מתחילת הדרך לא השתנה. אנחנו עדיין תזמורת של הקיבוצים ויישובי פריפריה, בעתות מלחמה ובימי שלום. מעט מאוד תזמורות מגיעות בקביעות לפריפריה. אנחנו מביאים לקהל מוזיקה בגוונים שונים - העיקר הוא האיכות וביצוע משובח."
ריאיון עם עדנה סולודר, 89, אשת ציבור נמרצת ורבת פעלים ויו"ר הנהלת תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, המלווה ומכוונת אותה מראשית הדרך


רזומה מפואר

רקורד העשייה הציבורית של עדנה סולודר, הניצבת שנים בראש ההנהלה של תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, הוא ללא ספק אחד המרשימים, ובכל זאת נעים לגלות שמתחילת 89 שנות חייה, המוזיקה תמיד הייתה שם.

סולודר, חברת כנסת יותר מעשר שנים שבהן חוקקה 14 חוקים חדשים, בהם חוק הגנים הלאומיים, משמשת מזכירת ברית התנועה הקיבוצית ועמדה בראש מוסדות תרבות לא מעטים. ראוי לציון גם סיפורה האישי כבת קיבוץ אשדות יעקב שהיה ידוע בתחילת דרכו כ"משק גשר", נקודת היישוב הממוקמת דרומית לצמח בסמוך לתחנת הרכבת הישנה של המסילה החיג'אזית, שחיברה את חיפה לערב הסעודית. ובתוך כל אלה, לצדם, תמיד הייתה המוזיקה.

מאז הייתה בת שלוש בקיבוץ, סולודר הקשיבה למוזיקה באותם פטפונים שהופעלו בסיבוב ידית מתכת, מנואלה, עם תקליטי בקליט שרצו במהירות של 78 סיבובים לדקה. הרזומה המפואר שלה, עתיר העשייה, כולל גם לימודי מוזיקה בקיבוץ ואחר כך בעיר, ואת נישואיה לרזי (רזיאל) שהיה המורה שלה, מוזיקאי פעיל ומחברם של שירים רבים.   
 


תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, צילום: כפיר בולוטין


"בקיבוצים היה סוג נדיר של האזנה"
  
 
"החינוך המוזיקלי שלי", מספרת סולודר, "החל עוד לפני 1948. מגיל צעיר ידעתי שאני רוצה לנגן בפסנתר אבל לפני כן למדתי חלילית וקונצרטינה. היה חבר קיבוץ שנסע לאנגליה לשנה וחזר והביא לנו כמה כלי מיתר, אז התחלנו ללמוד לנגן בכלים האלה. כל השנים רציתי פסנתר והייתה חברת משק שניגנה פסנתר והייתה מורה, אז אמרו לי שאני יכולה להמשיך בשני הכלים – כינור ופסנתר. התמקדתי בפסנתר כי זה היה מה שרציתי."
 
למדת אצל המלחין יוסף טל
 
כן, עוד בקיבוץ. כששמו עדיין היה יוסף גרינטל. הוא עבד בגן הירק וגם לאחר שעזב היה מגיע בקביעות ויושב עם החברים וכולם עשו מוזיקה עד השעות המאוחרות של הלילה. הוא אמר ש'ישלחו את הילדה לפרנק פלג' - הפסנתרן, המורה והמלחין. שלחו אותי להיבחן ופלג קיבל אותי, אבל הוא חי בתל אביב ומכיוון שהייתי רק בכיתה ח', בבית לא הסכימו להמלצה שאעבור להתגורר שם, חשבו שזה מוקדם מדי. 
 
"פלג המליץ על מורה בחיפה, שרה יעקובי, ואני זכיתי במורה מצוינת ומחנכת. וכך עד מלחמת העצמאות, בכל יום ראשון הייתי נוסעת אליה  בטרמפים ולפעמים באוטובוס. סיימתי את הלימודים אצלה כשהחלה המלחמה, שבה שימשתי כאלחוטנית."
 
ואחרי המלחמה?
 
"אחרי המלחמה יצאתי ללימודים בתל אביב. למדתי שנתיים אצל פרנק פלג, והייתי מגיעה בשעות אחר הצהריים ובשבתות לנגן בסטודיו שלו. המוסד היה הקונסרבטוריון של תל אביב, שלימים הפך לאקדמיה, עם מורים מעולים כמו אילונה וינצה-קראוס, עדן פרטוש ואדית גרזון-קיווי. בזכות גרזון-קיווי הכרנו כבר אז את המוזיקה של המזרח ואת הכלים האסייתיים.
 
"באותה כיתה למדו מי שבמהלך המלחמה היו מגויסים, ביניהם עוזי ויזל והרצל שמואלי, ואיתי בכיתה למדה נעמי שמר. צברנו הרבה שעות נסיעה מעמק הירדן לתל אביב ובחזרה. עשיתי שלוש שנות לימוד בשנתיים, וכשפרנק פלג הלך לתפקיד אחר למדתי אצל וינצה-קראוס לנגן וגם הוראה. אחר כך נישאתי אבל המשכתי לבוא. היה לי ברור שאני ממשיכה אצלה, אבל הסתבר שלא היה מקום כך שהמורה הבא שלי היה הפסנתרן והמנצח יהלי וגמן. כבר לפני הרבה שנים הוא הפנה את תשומת לבי להקשבה למוזיקה בקיבוצים, בקונצרטים שהתקיימו בדרך כלל בחדרי האוכל שהיו האולמות היחידים. הוא אמר שהייתה שם הקשבה פעילה,  דריכות עוצרת נשימה. סוג נדיר במיוחד של האזנה. 
 
עם וגמן עבדתי הרבה מאוד שנים. כשהוא ניצח על התזמורת הקאמרית הקיבוצית אני הייתי הפסנתרנית, וניגנתי את תפקיד הפסנתר התזמורתי וגם את תפקידי הנבל או הצ'מבלו, כשהכלים האלה לא היו בנמצא."


ירון גוטפריד, צילום: מירי שמיר

"חיפשנו שותף לתקציב"
 
איך הייתה התזמורת בימים ההם?
 
"אני זוכרת את התזמורת מגיל עשר. פעם בחודש הם היו מתכנסים בקיבוץ אפיקים ליום שלם והייתי נוסעת לשמוע אותם כילדה. עד שקמה הקאמרית הקיבוצית היו כל השנים תזמורות של חובבים. מקימי התזמורת וראשוני הנגנים היו חבר'ה שניגנו בתזמורת בני הקיבוצים - שקיימת עד היום ומציינת 60 שנים – והמשיכו בתזמורת צה"ל, כך שהדרישה להקת התזמורת באה למעשה מן האנשים עצמם. באותה תקופה הייתי מזכירת הקבוץ המאוחד יחד עם דני רוזוליו ובאו אנשים שאמרו: 'אנחנו רוצים להיות מוזיקאים מקצועיים וגם חברי קיבוץ'.

"העבודה שלי בתזמורת החלה לפני מלחמת יום כיפור אבל בתוקף הנסיבות העבודה הממשית החלה לאחר המלחמה. אבי אוסטרובסקי, גם הוא חבר קיבוץ אז, היה המנהל המוזיקלי בארבע השנים הראשונות והנגנים היו כולם חברי קיבוצים. הם ראו בתזמורת ייעוד. 

"התזמורת הייתה מראשיתה גוף מוזיקלי איכותי. היא סיירה בעולם עם המנצחים שלה, ובאמת היו לה מנצחים טובים - נעם שריף, ליאור שמבדל, שלום רונלי-ריקליס, דורון סלומון, ירון גוטפריד. הם ניגנו גם יצירות של מלחינים מן התנועה הקיבוצית." 
 
אבי-אוסטרובסקי-01.jpg
אבי אוסטרובסקי, צילום: דניאל צ'צ'יק


איך התזמורת התנהלה כלכלית?

 
"בשעתו אחד ממקורות התקציב היה 'מפעל השקל', שהחל עוד כ'מפעל המיל' - אלפית הלירה הישראלית. המיל היה חלק מן המיסים שחברי התנועה שילמו, ובאמצעותו מומנו מפעלי התרבות - המקהלות, התזמורת, להקת המחול, אבל כל זה פסק בעידן ההפרטה. לא היה פשוט להחזיק תזמורת כזאת אז חיפשנו שותף לתקציב. יצרנו קשר עם עיריית נתניה והפכנו לעמותה עצמאית, ועכשיו יש לתזמורת שני בעלים - עיריית נתניה והתנועה הקיבוצית."
 
זו עדיין התזמורת המסיירת ביותר בארץ
 
"תמיד ידענו בשביל מי אנחנו מנגנים - בשביל הקיבוצים ויישובי הפריפריה. גם כשהתאחדנו עם נתניה שמרנו על התפיסה הזו ולכן יש לנו סדרות מנויים בכל הארץ - בבית גבריאל בצמח, בדורות, בנתניה, בעין החורש וגם בתל אביב, שאליה הגענו כי רצינו לנגן גם בפני קהל ששומע מוזיקה בקביעות. התחלנו להופיע במועדון צוותא ואחר כך עברנו למוזיאון תל אביב."
 


עדנה סולודר, צילום: עזרה קליין




"המוזיקה מחנכת למשמעת עצמית"
 
מה לדעתך תפקידה של התזמורת היום בתוך מפת הפעילות התזמורתית בישראל?
 
"אני חושבת שהוא לא השתנה. אנחנו עדיין תזמורת פריפריה שמשרתת את הקיבוצים ויישובי הפריפריה מגבול אל גבול, מן הצפון לדרום ומן המזרח למערב. אנחנו מנגנים בעתות מלחמה ובימי שלום, ויש לנו המון קונצרטים שמחוץ לסדרות. מעט מאוד תזמורות מגיעות לנגן בקביעות בפריפריה.

"נכון שהיום התנאים השתנו, אנשים הם ניידים ויכולים להגיע לערים, אבל עדיין יש רבים שהמוזיקה צריכה להגיע אליהם. יש קהל שצמא לתרבות בכלל ולכן גם קמו אולמות. אנחנו משרתים אותם, מביאים להם מוזיקה טובה בגוונים שונים. זה יכול להיות גם ג'אז או מוזיקה מזרחית - העיקר הוא שהמוזיקה איכותית והביצוע משובח."
 
הקהל בפריפריה עדיין קיים, או שהיום צריך לחזר אחריו?
 
"אנחנו גם עוסקים הרבה בחינוך, נוכחים מאוד בבתי ספר ובגנים. יש בצוות התזמורת אחראי על תחום החינוך שצריך לתפקד במסגרות החדשות, כי כבר שנים שבכל מועצה אזורית פועלים אולפני מוזיקה, שמקבילים לקונסרבטוריונים שבערים. ילדים מתחנכים למוזיקה בארץ כולה, ואני שמחה על כך. היה רגע שחשבנו שהמוזיקה תיעלם לחלוטין ממערכת החינוך, ולמזלנו זה לא קרה. אנחנו מגיעים לכל הקהל הזה.
 
"אישית תמיד הרגשתי שתפקיד המוזיקה במערך החינוכי לא השתנה מאז ימי הפילוסופים ביוון. החינוך המוזיקלי שאני קיבלתי בילדותי היה לי לעזר בתפקידים השונים שעשיתי. הוא מחנך למשמעת עצמית, לרוטינה, לראייה כוללת ולבחינת כל הפרטים. זה נותן לאדם המון כלים." 
 

עדנה סולודר, צילום: עזרה קליין



לקראת חגיגות היובל

 
את מרוצה מן ההיצע שהתזמורת מציעה לקהל היום?
 
"יש לי גם שבחים וגם ביקורת, וכשיש לי מה להגיד אני בדרך כלל אומרת. עד המנהל המוזיקלי הנוכחי כריסטיאן לינדברג תמיד הייתי חברה בוועדה עם המנהלים המוזיקליים, שדנה גם בתכנית המוזיקלית. אני בקשר הדוק עם הילה דגן, המנכ"לית ואנחנו מתייעצות על כל דבר. אני מדברת גם עם לינדברג. לקראת חגיגות ה-50 אנחנו מדברים על סדרה לשלושה מן המנהלים המוזיקליים הטובים שהיו לתזמורת וחיים בארץ: אבי אוסטרובסקי, דורון סלומון וירון גוטפריד, וגם על ביצוע יצירות של מלחינים בני קיבוצים שהיו בשעתן חלק קבוע בלוח העבודה של התזמורת. אני מצפה שבכל סדרה בעונת ה-50 החגיגית תהיה יצירה של מלחין בן קיבוץ. יש לנו את הכלים ונעשה זאת עם לינדברג ועם המנהל המוזיקלי העמית שמואל אלבז שהקהל מאוד אוהב. יש לנו אפשרות להציג את כל המגוון.

"במקביל פנינו לחבר קיבוץ נוסף שהוא גם מלחין והיה יועץ מוזיקלי של התזמורת - מיכאל וולפה, פרופסור באקדמיה למוזיקה ירושלים. ביקשנו ממנו שיציע לנו מבחר יצירות של חברי קיבוצים, והוא גם יכתוב על תולדות התזמורת. אני מצפה שגם התנועה שלי, על אף הקושי, תמשיך לסייע. כמו שהיא לא ויתרה על מקהלה קיבוצית, כך צריך להישמר גם מקומה של התזמורת." 
 
מיכאל-וולפה-אדיר-לוי4.jpg
פרופ' מיכאל וולפה (צילום: אדיר לוי)

אישית יש לך אהבות מסוימות במוזיקה? 
 
"האוזניים שלי מאוד פתוחות לכל סוגי המוזיקה. אני אוהבת לשמוע דברים חדשים. יש כמובן נוחות בהקשבה למוזיקה קלאסית שאתה מכיר, כשאתה יודע בדיוק מתי מתחילה הקדנצה ומתי היא מסתיימת. אבל בעיקר אני אוהבת חידושים."  
 

הילה דגן, צילום: שי גבריאלי

"עדנה היא משענת חשובה"

"עדנה סולודר היא קודם כל מנטורית בשבילי", מכריזה הילה דגן, מנכ"לית תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית. "אני בת מזל שנפלה בחלקי הזכות לעבוד איתה, בזכות הניסיון העצום שלה בתחומי המוזיקה והתרבות וכישוריה הרבים כאישיות ציבורית."

מה התכניות שלכם להמשך הדרך, לקראת חגיגות ה-50?
 
"יש הרבה. אחד האתגרים הגדולים שעומדים בפנינו הוא לקרב ציבור חדש אל המוזיקה הקלאסית ולהגדיל את מספר ההזדמנויות להיחשף אליה. ולכן לצד סדרות המסורת העונתיות, נרחיב את מגוון המופעים ונציע אלטרנטיבות חדשות שינגישו אותה בצורות שונות ומהנות למנעד רחב של סוגי קהל. למשל קונצרטים לקהל צעיר, מופעים בשילוב אמנים ישראלים, או מופעים מיוחדים לקבוצות.

"במסגרת ההיערכות לחגיגות היובל, אנו מקדמים תהליך מיתוג חדש לתזמורת, שהיא ללא ספק אחד ממוסדות התרבות הוותיקים והבולטים במדינת ישראל. נמשיך גם לטפח את הדור הצעיר ולחשוף אותו לפלאי המוזיקה הקלאסית והצליל התזמורתי במסגרת 'חוויה בצלילים' - המיזם החינוכי המיועד לילדים מגיל הגן ועד לתלמידי כיתות ו'."

ולעדנה יש מקום בכל זה?

"בוודאי. היא משענת חשובה במשימה המאתגרת הזו של ניהול תזמורת וקבוצת מוזיקאים מוכשרים, ובעיקר בהתמודדות המורכבת של ניהול מוסד תרבות בישראל של היום. הנוכחות שלה מעוררת מחדש שני ערכים שעליהם גדלתי: תנועת ההתיישבות שהובילה את ישראל בנתיב החלוציות, והחינוך לערכים חברתיים ותרבותיים. מבחינתי זה גם מה שהתזמורת עושה. את הערך השני עדנה מייצגת כאדם הלכה למעשה. היא לא שואלת מה המדינה יכולה לעשות בשבילה, אלא מה היא יכולה לעשות בשביל החברה ובשביל המדינה."


עדנה סולודר, צילום: יעקב סער




הקונצרט הקרוב של תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, "בחלום הליל" עם מאסטרו שמואל אלבז, יתקיים ב-5 בדצמבר ב-20:00 בעין החורש, 8 בדצמבר ב-19:30 בבית גבריאל, 10 בדצמבר ב-20:00 בנהריה, 11 בדצמבר ב-20:00 בתל אביב, 12 בדצמבר ב-20:00 נתניה, 14 בדצמבר ב-20:00 גבעת ברנר, 15 בדצמבר ב-20:00 עין השופט. להזמנת כרטיסים: 3579*  

רכישת כרטיסים 

  
 


למועדי מופעים >

27/11/2019   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע