סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ידיעה
 
מאת: מערכת הבמה הקאמרית הישראלית מובילה לרומא
 

 
 
הפסנתרן אלכסנדר קורסנטיה יתארח ואריאל צוקרמן ינגן וינצח על "האיטלקית" ועוד


בקונצרט "כל הדרכים מובילות לרומא" של התזמורת הקאמרית הישראלית ישתתפו אריאל צוקרמן - מנצח, חליל ואלכסנדר קורסנטיה בפסנתר.

בתכנית: לודוויג ואן בטהובן - הפתיחה קוריולן, אופ' 62, פרדריק שופן - קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 2 בפה מינור, אופ' 21, גילעד הוכמן - "קול קורא במדבר" לתזמורת קאמרית, פליקס מנדלסון-ברתולדי - סימפוניה מס' 4 בלה מז'ור, אופ' 90. 

על האמנים:

אריאל צוקרמן, מנצח, חליל

המנצח הראשי והמנהל המוזיקלי של הקאמרית הישראלית מעונה 2015/16, למד ניצוח אצל יוֹרְמָה פָּנוּלָה באקדמיה המלכותית למוזיקה של סטוקהולם ואצל בּרוּנוֹ וַייל בבית הספר הגבוה למוזיקה במינכן. בשנים 2013-2004 כיהן כמנהל המוזיקלי והמנצח הראשי של התזמורת הקאמרית הגיאורגית רבת-המוניטין, היושבת מאז 1990 באינגוֹלְשְטָדט שבגרמניה. צוקרמן הוא מן המנצחים המחוזרים ביותר של הדור הצעיר. לוח הקונצרטים שלו בעונה זו כלל ניצוח על הפילהרמונית של פּוֹזְנָן שבפולין, תזמורת היידן של בּוֹלצָנוֹ, איטליה, תזמורת האופרה של נורלנד, שבדיה, הופעות בפסטיבל תֶלאוִי בגאורגיה ופסטיבל מַרְוָאוּ בפורטוגל וסיבוב הופעות ביפן עם "התזמורת היפנית החדשה" והפסנתרנית הגאורגית אֶלִיסוֹ וִירְסָלַדְזֶה. את קריירת הניצוח שלו החל צוקרמן כעוזרו של איוון פישר, מנצח תזמורת פסטיבל בודפשט. שיתוף הפעולה ביניהם הצמיח הופעות שזכו לשבחים רבים, וכך גם הקונצרטים שבהם ניצח על הסימפונית הגרמנית ברלין וסיור קונצרטים בספרד עם הסימפונית הבסקית. צוקרמן החל את הקריירה המוזיקלית שלו כחלילן ועל נגינתו הווירטואוזית זכה בפרסים במספר רב של תחרויות בינלאומיות. נגינת חליל למד אצל אורי שוהם, יוסי אַרְנְהַיים, משה אֶפְּשְטַיין, פאול מַיסֶן ואַנְדְרַש אַדוֹרְיָן.


אריאל-צוקרמן-אנתוני-הופמן.jpg
אריאל צוקרמן, צילום: אנתוני הופמן


אלכסנדר קורסנטיה, פסנתר

פסנתרן יליד טביליסי החי בארצות הברית, הכתיר כתב העת מיאמי הרלד כ"אמן בא' רבתי" והדיילי טלגרף הלונדוני כינהו "יחידאי שָקֵט". מוקדם מאוד התברר לאמו, פרופסור בקונסרבטוריון הלאומי בטביליסי, כי סשה ילד פלא. ב-1970, בהיותו בן חמש, החלה ללמדו ולימים היה לתלמידו של גדול מורי הפסנתר של גיאורגיה, טֶנְגִיז אַמִירֶגִ'יבִּי. כבר ב-1988 זכה קורסנטיה בפרס הראשון בתחרות הפסנתר הבינלאומית בסידני. ב-1992 היגרה המשפחה לארה"ב ואלכסנדר הצטרף לסטודיו לפסנתר של בן ארצו המפורסם אלכסנדר טוֹרַדְזֶה באוניברסיטת "סאות' בנד" באינדיאנה. בהדרכתו השלים קורסנטיה את לימודי התואר השני והיה לעוזר ההוראה של הפרופסור. ב-1994 הוא קטף את הפרס הראשון בתחרות הפסנתר בפאלם ביץ' שבפלורידה ושנה אחר כך, בתחרות הבינלאומית ע"ש ארתור רובינשטיין בתל אביב, זכה מידי השופטים במדליית הזהב ומידי הקהל בפרס "אהוב הקהל". קורסנטיה מופיע בכל העולם בחברת מוזיקאים נודעים, עם מיטב התזמורות ועם גדולי המנצחים. הוא שימש פרופסור לפסנתר באקדמיה למוזיקה ולמחול על שם רובין בירושלים ובאוניברסיטת בריטיש קולומביה בוונקובר והיום הוא מכהן כפרופסור לפסנתר בקונסרבטוריון ניו אינגלנד שבבוסטון.

 
                                                   אלכסנדר קורסנטיה, צילום: מקסים ריידר


גילעד הוכמן, מלחין

יליד הרצליה, צעיר הזוכים בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים וזוכה פרס ושינגטון לשנת 2017. הוא נחשב לקול ייחודי על במת המוזיקה הקלאסית הבינלאומית ויצירתו זכתה לביקורות משבחות, בין היתר על ידי הניו יורק טיימס, הבי-בי-סי וערוץ האקטואליהFrance 24. כיום הוכמן חי ופועל בברלין. הוא החל ללמוד נגינת פסנתר בגיל שש ולהלחין בגיל תשע. בגיל 18 סיים את לימודיו בקונסרבטוריון הרצליה כתלמידם של המלחין איליה חפץ והפסנתרן מרק שָבִינֵר והוא בוגר בהצטיינות של בית הספר למוזיקה בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. שפתו המוזיקלית מגוונת ומצויה בחיפוש מתמיד. היא מבקשת למזג בין מסורתיות לחדשנות וליצור איזון בין הבעה רגשית לשכלתנית.
 
 
על היצירות:

לודוויג ואן בטהובן - הפתיחה קוריולן, אופ' 62

מקומץ היצירות הבימתיות שהלחין בטהובן, רק שתיים או שלוש נשמעות היום מדי פעם: האופרה פידליו, הבלט יצורי פרומתיאוס ומוזיקת הליווי של אגמונט. האוברטורות לעומת זאת מבוצעות תדיר, וגם זו שלפנינו. בטהובן הלחינָהּ ב-1809 לטרגדיה קוריולן, פרי עטו של ידידו היינריך פון קולין. יש הסוברים בטעות שהמוזיקה שואבת את השראתה מקוריולאנוס, גיבורו של שקספיר, אולי יש בזה משהו: ידוע שהן בטהובן, הן קולין קראו והוקירו את התרגום הגרמני של הטרגדיה השקספירית. האקורדים המתנפלים שבהם האוברטורה פותחת מזכירים את הלמויות הפתיחה המפורסמות שבחמישית של בטהובן, סימפוניה שנוצרה רק חודשים מספר לפני קוריולן. צרור האקורדים שבפתח האוברטורה והנושא הסוער בדו מינור הכרוך בו מתארים את נחישותו של קוריולן להוביל את צבאו למסע מחץ נגד רומא. אחריהם מגיעה אל אוזנינו מנגינה לירית במי במול מז'ור המתארת ככל הנראה את תחנוניה של אֵם המצביא לוותר על מתקפתו. לקראת הסוף, אותו נושא שהושמע בדו מינור בפתיחה מוגש בפה מינור, והסיום - קוֹדָה רכה ומהוססת – מסתיימת בשלושה אקורדי פיציקטו חרישיים.


בטהובן, מקור: אתר וויקיפדיה

פרדריק שופן - קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 2 בפה מינור, אופ'

קונצ'רטו הפסנתר הראשון מבין שניים שיצר פְרִידֶרִיק צ'וֹפִּין, ה"מוצרט שלנו", ככינויו בפי הפולנים, הושלם ב-1829, בהיות המלחין בן 19. הוא מסומן כמס' 2 כי תוויו התפרסמו באיחור-מה. בבכורה בוורשה, במרס 1830 היה המלחין גם הסולן. כבר בפרק א' ניכר חוסר העניין של שופן בתזמורת. פתיחה תזמורתית אמנם קיימת, אך רק בהיכנס הפסנתר לפעולה המוזיקה ניעורה. נושאים שנשמעו כ"רשומים על פי הספר" הופכים לפתע יצירתיים ומקוריים. שיח פסנתר-תזמורת המרכזי ביותר בקונצ'רטי של מוצרט ובטהובן, נדיר כאן. הפסנתר מככב והתזמורת תסייע לו לזהור. פרק ב' הוא נוקטורן מרהיב. התזמורת תומכת בסולו פסנתרני מלודי לא קל. אם הוא נשמע זורם כמים, סימן שהסולן שלנו יודע את מלאכתו. פרק ג' מציג את מורשתו הפולנית של שופן: קצבי המזורקהמוליכים אל סיום תוסס ומלהיב.

פרדריק-שופן-01.jpg
                            פרדריק שופן


גילעד הוכמן - "קול קורא במדבר" לתזמורת קאמרית

היצירה שואבת את כוחה משירָהּ של נאוה סמל ז"ל "דַּבֵּר אֵלַי מִדְבָּרִית", שנכתב במיוחד בעבור הלחנה זו וששורשיו נעוצים בישעיהו מ' 3: "קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר, פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה'! יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ." המוזיקה בנויה כשרשרת אפיזודות תיאוריות הנובעות מהלכי רוח שהטקסט השירי מעורר. במקביל לציור בצלילים של הנוף המדברי על ריבוי משמעויותיו שגיבורי השיר מהלכים בו, היצירה מתמקדת בזוגיות, בריחוק הפיזי ובגעגוע, בחיפוש אחר נפש תאומה ובתקווה כי עוד ישוב הקול, עוד תשוב ותישמע שפת השניים, שפתם המשותפת. היצירה הולחנה ב-2006 בהזמנת המנצח ברק טל ואנסמבל סולני תל אביב. בה, הכתיבה והתזמור הקלאסיים-מערביים נשענים על סולמות, מלודיות ומקצבים המתכתבים עם מוזיקה ים-תיכונית".

גלעד-הוכמן-צילום-מיכל-מאכט.gif
גלעד הוכמן, צילום: מיכל מאכט

פליקס מנדלסון-ברתולדי - סימפוניה מס' 4 ("האיטלקית") בלה מז'ור, אופ' 90 
  
 
מנדלסון אהב לנסוע. רשמיו מוונציה, מילנו, גנואה, פירנצה, רומא ונפולי הם חומרי ההשראה לכתיבתה של "הסימפוניה האיטלקית". ואילו התמריץ להשלימה היא מאה לירות סטרלינג שהציעה למלחין הצעיר האגודה הפילהרמונית של לונדון, ובה באמת נערכה הבכורה במאי 1833, בניצוח המלחין. ההצלחה הייתה מידית וספקות שליוו את מנדלסון בנוגע ליצירה לא הפחיתו מחינה עד היום. פרק א' המז'ורי מציף את השומע ברשמי שמש ושחוק, כיאה למזג של איטליה ושל תושביה. פרק ב' האיטי והמינורי מתמצת – סוברים – תהלוכה דתית שצפה בה בן ה-21 בנפולי. פרק ג' הוא מינואט, שהטריו המסורתי שבו זוכה להדגשות מפי הקרנות, ובפרק ד' המינורי מחול סַלְטָרֶלוֹ רומאי מתחרה בקופצנותו בטָרַנְטֶלָה נפוליטנית, ליצור יחד פֶּרְפֶּטוּם מוֹבִּילֶה נמרץ.



פליקס מנדלסון ברתולדי, מקור: אתר וויקיפדיה
 
8 בינואר ב-20:30 בהיכל התרבות כפר סבא. להזמנתכרטיסים: 6775*,9 ו-11 בינואר 2020 בשעה 20:00 במוזיאון תל אביב לאמנות, אולם רקאנטי. להזמנת כרטיסים: 03-5188845

רכישת כרטיסים
 

 


למועדי מופעים >

23/12/2019   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע