סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2020 אפריל 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
2627282930
ידיעה
 
מאת: מערכת הבמה אהבה בעיר האורות בקאמרית הישראלית
 

 
 
קונצרט מיוחד לזכרו של מייסד התזמורת גארי ברתיני בניצוחו של אילן וולקוב, ועם הזמרות הילה בג'יו וענת צ'רני


התזמורת הקאמרית הישראלית תקיים קונצרט מיוחד לזכרו של מייסד התזמורת, גארי ברתיני (2005-1927). בקונצרט ישתתפו אילן וולקוב - מנצח, הילה בג'יו - סופרן וענת צ'רני - סופרן. וולקוב ינצח במקומו של מנצח התזמורת אריאל צוקרמן, שייעדר מהארץ בגלל הנהלים החדשים למגיעים לארץ מחו"ל.

בתכנית: קלוד דביסי- הפואמה הסימפונית "פרלוד לאחר-הצהריים של פאון", הקטור ברליוז- שירי המחזור "לילות קיץ", עודד זהבי - "תשוקה לעת ערב" מחזור שירים לסופרן ולתזמורת קאמרית, מוצרט - סימפוניה מס' 31 ("פריז") ברה מז'ור, ק' 297.  


גארי ברתיני (2005-1927)

גארי ברתיני, חתן פרס ישראל (1978) ופרס פרנק פלג (1990), היה מהחשובים במוזיקאי ישראל. הוא היה בין היוזמים והמייסדים של מפעלות מוזיקה, ובהם מקהלת "רינת" והתזמורת הקאמרית הישראלית, סדרת "ערביות למוזיקה בת זמננו" (1962–1965) ופסטיבל "ליטורגיקה" בירושלים (1978). לאורך שנות פעילותו שימש מנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית ירושלים ופסטיבל ישראל, היועץ המוזיקלי של הסימפונית של דטרויט, המנצח הראשי של הסימפונית של רדיו קלן, המנהל הכללי והמוזיקלי של האופרה בפרנקפורט, המנהל המוזיקלי והאומנותי של האופרה הישראלית החדשה והמנהל המוזיקלי של הסימפונית "טוקיו מטרופולין". הוא הופיע עם התזמורות החשובות בעולם ובבתי האופרה הנודעים "לה סקאלה" במילאנו, האופרה הלאומית של פריז ובבתי האופרה של בולוניה, ברלין, ג'נובה, המבורג, ז'נבה, ומינכן. בעונת 2004/05 נתמנה גארי ברתיני למנהל האמנותי ולמנצח ראשי של בית האופרה סן קרלו בנאפולי. בהופעתו האחרונה שם, בדצמבר 2004, ניצח על מיסה סולמניס של בטהובן ועל טריסטן ואיזולדה של וגנר. הופעותיו האחרונות התקיימו בתיאטרון מרינסקי בסנט פטרסבורג, שם ניצח על אופרות של מוצרט וורדי בהזמנתו של ואלרי גרגייב.

גארי-ברתיני-ארנולד-ניומן1.jpg
גארי ברתיני (צילום: ארנולד ניומן) 
 
לגארי ברתיני היה חלק מכריע בקידום המוזיקה הישראלית. הוא יזם, הזמין וביצע בערבי בכורה יצירות ישראליות רבות, משל צבי אבני, בן-ציון אורגד, פאול בן חיים, אנדרה היידו, יוסף טל, עדן פרטוש, מרק קופיטמן, שולמית רן, נועם שריף ועוד רבים. כמה מהן אף הוקדשו לו. רוב יצירותיו של מרדכי סתר בוצעו לראשונה תחת שרביטו של גארי ברתיני. בינואר 2001 ניצח באופרה הישראלית החדשה על בכורת אלפאואומגה של גיל שוחט וכעבור שנה על פיטר גריימס של בריטן. ביצועים רבים של ברתיני הוקלטו בידי CBS, RCA, Orfeo,Harmonia Mundi  ועוד. המחזור השלם של יצירות מאהלר בניצוחו פורסם בתקליטורים של חברת EMI. פעמיים (1995, 1998) הוענק למאסטרו ברתיני פרס Abbiati, הפרס הגדול של מבקרי המוזיקה באיטליה. שלוש פעמים זכה ב-Grand Prix של מבקרי המוזיקה בצרפת, על בילי באד של בריטן (1997), ופעמייםעל מלחמה ושלום של פרוקופייב (2000,2003).  
 
על האמנים: 

עודד זהבי, מלחין

המלחין עודד זהבי השלים את לימודי התואר שני במוזיקה באוניברסיטת פנסילבניה אצל המלחין ג'ורג' קְרַמְבּ ואת לימודי הדוקטורט בהדרכת המלחינה שילה סילבר. יצירותיו בוצעו בידי רוב התזמורות בארץ, בניצוח בירון, מהטה, סלטקין, פפאנו, רודן, שאזלן, שלון, שריף ועוד וכן תזמורת בית האופרה של קירוב בניצוח גרגייב, הפילהרמונית של לונדון ואנסמבל שאנטיקלייר של סן פרנסיסקו. זהבי כתב פסקולים לסרטים, מוזיקה להצגות ולמופעי מחול ובמה. כמעבד עבד עם אריק לביא, יוסי בנאי, דיוויד ברוזה, נורית גלרון, יואב יצחק ואלי לוזון. הוא ערך פרויקטים אמנותיים של הזמר העברי: תקליטור משותף לרשת ג' ולסימפונית ירושלים, שירים נשכחים מראשית ימי המדינה ושירים לא ידועים של סשה ארגוב. הוא יזם, ערך וניהל מופעים מחדשים ובהם שירי ביאליק מולחנים, שירי שֶמֶר לא ידועים ושירי ילדים מראשית המדינה. זהבי זכה בפרס ראש הממשלה לקומפוזיציה, פרס בַּרְלוֹאו היוקרתי בארה"ב, פרס אנגל, פרס רוזנבלום לאומנויות הבמה, פרס לנדאו של מפעל הפיס ושני פרסי "נוצת הזהב" של אקו"ם. זהבי הוא עמית מחקר במכון פרנקל למדעי היהדות באוניברסיטת מישיגן ואחראי על תחום המוזיקה ב"אנציקלופדיה העברית החדשה". עודד זהבי מכהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה, בה הקים את החוג למוזיקה.


עודד-זהבי-מקסים-ריידר1.jpg
עודד זהבי (צילום: מקסים ריידר)


הילה בג'יו, סופרן

מזמרות הסופרן המצליחות והמחוזרות של ישראל, זכתה בתחילת דרכה - כחברה בסטודיו האופרה הישראלית - בפרס רוזנבלום, פרס על ביצוע יצירה ישראלית של משרד התרבות, פרס שני בתחרות היוקרתית "בֶּלְוֶדֶרֶה" בווינה ובמלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל, המכון הישראלי לאמנויות הזמרה וקרנות גְרָבּוֹב, בֶּסֶר וסילברמן. בעונה זו גילמה באופרה הישראלית את דֶסְפִּינָה בכך עושות כולן של מוצרט ואת אוסקר בנשףהמסכות של ורדי, תפקיד שגילמה גם בבתי האופרה של נַנְט ורֶן בצרפת. בדרזדן שרה בסימפוניה השמינית של מאהלר וגילמה את ונוס ואת גֶפּוֹפּוֹ באופרה מָקָבֶּר הגדול של לִיגֶטִי. בוולנסיה הופיעה ברקוויאם של ברהמס, ובפסטיבל למוזיקה קאמרית בברלין ביצעה את פיירו הסהרורי של שנברג. בסיבוב הופעות בהולנד, בשוויץ, בגרמניה, בצרפת ובאיטליה הגישה מופע קברט ביידיש עם הרביעייה הירושלמית, לרגל הופעת תקליטור ב"הרמוניה מוּנדי". בג'יו הופיעה תחת שרביטיהם של מנצחים כמהטה, בארנבוים, אורן, אטינגר, פיש, ולבר ושאזלן. 
 
הילה בגיו צלם לירן לוי9.jpg
הילה בג'יו (צילום: לירן לוי)


ענת צ'רני, סופרן 

ילידת ישראל, השלימה תואר ראשון בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב וזכתה במלגות בית הספר ובמלגות ברקוביץ' ובסר. ב"מיתר אופרה סטודיו" גילמה את הנזל בהנזל וגרטל של הוּמְפֶּרְדִינְק, את אנג'לינה בסינדרלה של רוסיני, את דידו בדידו ואֶנֵיאָס של פרסל ואת כרובינו בנישואי פיגארו של מוצרט. באופרה הישראלית גילמה את דוֹרָבֶּלָה בכך עושות כולן של מוצרט, קְלוֹטִילְדֶה בנורמה של בליני, קֵייט פִּינְקֶרְטוֹן במאדם בטרפליי של פוצ'יני, ג'וֹבָנָה בריגולטו של ורדי, אִינֶס בהטרובדור של ורדי, תִּיסְבֶּה בסינדרלה של רוסיני, סְטֶפָנוֹ ברומיאו ויוליה של גונו וגָ'נֶטָה בשיקוי האהבה של דוניצטי. בעונה 2016/17 הייתה הנסיך בסינדרלה של מסנה באופרת פרייבורג שבגרמניה. על בימת הקונצרטים הופיעה עם הסימפונית ירושלים באורטוריה שלמה של הנדל ובמיסה בדו מינור של מוצרט, עם הסימפונית הישראלית ראשון-לציון שרה בדיקסיט דומינוס של הנדל ועם הקאמרית הישראלית בתפילת הערבית ליום הקדוש-הַמְּוָדֶה של מוצרט.

ענת-צרני-01.jpg
ענת צ'רני (צילום: יפית שמחה)

על היצירות:

קלוד דביסי - "פרלוד לאחר הצהריים של פאון" בעיבוד שנברג-זקס 

דביסי הלחין יצירה זו ב-1894, בהשראת שיר בעל אותו שם מאת סטפן מַלַרְמֶה, מאבות הסימבוליזם. השיר מספר על פָאוּן, יצור מיתולוגי שחציו איש וחציו עֵז. בחום היום הפאון רואה (או  נדמה לו שהוא רואה) שתי נימפות. הוא נושק אותן ומלטף אותן, אך אינו יכול להחזיק בהן. הנה כמה שורות מן השיר, בתרגום דורי מנור:
 
אֲנִי סוֹגֵד לְךָ, חֲרוֹן בְּתוּלוֹת, עִנּוּג מַרְדָן,
שֶׁל עֹל הַקֹּדֶשׁ הָעֵירֹם הַמִּתְפַּתֵּל פְּרַקְדָּן
לִבְרֹחַ מִשְּׂפָתַי הַנִּצָּתוֹת (בָּרָק נִסְעַר!),
לִשְׁתּוֹת מֵאֵימָתוֹ הַחֲשָׁאִית שֶׁל הַבָּשָׂר:
מִכַּף רַגְלָהּ שֶׁל הַקְּשׁוּחָה אֶל לֵב הָעֲנָוָה,
שֶׁכָּל תֻּמָּהּ נוֹטֵשׁ אוֹתָהּ וְהִיא כְּבָר רְטֻבָּה
מֵהִתְיַפְּחוּת פִּרְאִית אוֹ מִנּוֹזְלִים נוּגִים פָּחוֹת.
 
כפי שבשירו מלרמה מערפל את הצד הוויזואלי, בהציגו יצור הזוי ההוזה נימפות חלוּמות, כך מערפל גם דביסי את היצירה בפן הצלילי. הפָאוּן (שמו גם "פָּאן") המנגן בחליל קני סוף, מיוצג מוזיקלית כבר בתיבות הראשונות בנעימת חליל שההרמוניות שלה החותרות תחת מוסכמות ההרמוניה ומותירים אותנו תדיר בתחושת אי-ודאות. 
 

קלוד דביסי, מקור: וויקיפדיה

הקטור ברליוז - "לילות הקיץ", מחזור שירים לסופרן ולתזמורת, אופוס 7
 
ברליוז העריץ את שייקספיר, ואחרי שבחר להלחין שישה משירי ספר השירים "קומדיית המוות" (1838) של תיאופיל גוֹטְיֶה, הכתיר את המחזור Les Nuits d' ?t?, כקריצה ל"חלום ליל קיץ" של המחזאי האנגלי. תיאופיל גוטייה והקטור ברליוז היו חברים. גוטייה, בנעוריו בוהמיין בתר-מהפכני יושב שכונת Marais ואחר-כך טַיָּל מובהק, היה גם צייר, סופר, מחזאי ועיתונאי. שירתו נשאה חן בעיני בלזק, בודלר, פלובר, פרוסט וּוַיילד. את שיריו הלחינו בין היתר ביזה, דביסי, מסנה, דה פאיה, פורה, גונו אופנבך.
 
להקטור ברליוז, מלחין אוטודידקטי, היו הישגים מרשימים לצד כישלונות מחפירים, ועל כן התנדנדו חייו בין התעשרות להתרוששות, התעלות ודיכאון. מזגו הניצת ונפשו הרומנטית העצימו עליות ומורדות אלה, אך גם הניבו יצירות שהשפיעו על וגנר וליסט, צ'ייקובסקי ומוסורגסקי, ריכרד שטראוס ומאהלר, ראוול ודביסי. להערכה רבה זכו גם כשרונו כמנצח ועבודתו העיונית בתחומי האסתטיקה של המוזיקה והתזמור, שפיתח בעקבות קודמיו, ובראשם בטהובן. כמלחין ידוע ברליוז בעיקר בשל "הסימפוניה הפנטסטית" (1830), "המיסה הגדולה לזכר המתים" (1837), הסימפוניות "הרולד באיטליה" (1934), ו"רומיאו ויוליה" (1939), הסיפור הדרמטי "קללת פאוסט" (1847) ועשרות שירים.
 
המחזור "לילות הקיץ" נולד בשנת 1841, שלוש שנים אחרי שהתפרסם ,La com?die de la mort ספר השירים של גוטייה. בתחילה הלחין ברליוז את השירים לקול ולפסנתר, וב-1856 הכין תזמור. קיימות גם גרסאות לבריטון, לטנור ולמצו-סופרן. ברליוז התלבט בעניין סדר השירים במחזור, ולבסוף החליט למקם את המנגינות הערניות כבמעין מסגרת בתחילה ובסיום, ואת שירי הפחד, האימה וצער-הפרידה טמן בלב המחזור. 
  

הקטור ברלויוז, מקור: אתר וויקיפדיה


עודד זהבי - "תשוקה לעת ערב", מחזור שירים לסופרן ולתזמורת

תחילתו של המחזור "תשוקה לעת ערב" ביוזמה של בנצי שירה ז"ל, שהיה מנכ"ל הקאמרית הישראלית בטרם מותו הפתאומי. בנצי היה איש מלא תשוקה - למוזיקה, לתרבות...לאוכל. ערב אחד נפגשנו בנצי, אריאל צוקרמן ואני במסעדה גאורגית ביפו. התחילה שיחה שנושאיה כללו, בין היתר, יצירות חדשות, כתיבה לקולות וטקסטים מעניינים. המשך השיחה אינו זכור לי כל כך, בשל כמויות לא הגיוניות של חָצָ'פּוּרִי שערפלו את החשיבה. מה שאני יודע הוא, שיומיים אחר כך הוגש לי חוזה לחתימה. הכותרת הייתה "שירים ארוטיים". ההמשך זכור לי היטב: הוא כלל פגישה עם הילה בג'יו, איסוף טקסטים, גילוי של משוררת נפלאה (מיה ברנר), הלחנה. 
 
וולפגנג אמדאוס מוצרט - סימפוניה מס' 31 ("פריז") ברה מז'ור, ק' 297 

אהבה בעיר האורות? כמובן: מוצרט אהב את אמו שעמה בא לפריז באביב 1778 לחפש לו משרה, אהב את מלאכת ההלחנה, שלטובתה זנח זה עתה את המשרה השנואה כנגן בתזמורת זלצבורג והוא אהב גלידה, כפי שעוד נראה. את הפריזאים לא ממש אהב, או מוטב: אהב את קצתם. במכתב לזלצבורג, אל אביו, על אודות הסימפוניה שהלחין זה עתה כתב: "הסימפוניה תמצא חן? את זה אינני יודע...והאמת, לא אכפת לי. היא בוודאי תמצא חן בעיני מעט הצרפתים החכמים שיש פה, והטיפשים – לא אסון אם לא יאהבו! אני בכל זאת מקווה שאפילו החמורים ימצאו בה משהו".
 
מוצרט הלחין את הסימפוניה בהזמנת אמרגן פריזאי. היא הושמעה לראשונה ב-12 ביוני 1778 במעונו של רוזן אוסטרי. הבכורה הפומבית, לקהל מנויים, הייתה ב-18 ביוני. "החזרה הייתה מחרידה, אך הקונצרט התקבל יפה", מתאר מוצרט במכתב לאביו בזלצבורג.

 


וולפגנג אמדאוס מוצרט, מקור: וויקיפדיה

הקונצרט יתקיים ב-26 במרץ 2020 ב-20:00 וב-28 במרץ ב-21:00 במוזיאון תל אביב. להזמנת כרטיסים: 03-5188845 או באתר התזמורת

רכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

01/03/2020   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע