האנסמבל הקולי הישראלי בניהולו המוזיקלי של יובל בן עוזר יקיים את הקונצרט השלישי והמסקרן של העונה בסדרת "החוויה הקולית" - "י. ס. באך: שרים את הפסנתר המושווה" בניצוחו של בן עוזר ובהשתתפות הפסנתרנית עפרה יצחקי, זוכת תחרות המילניום לנגינת מוזיקה עכשווית לפסנתר מטעם קרנגי הול.

כמו כן מתארחת בקונצרט שלישיית הסקסופונים של תל אביב: סקסופון טנור - גן לב, סקסופון סופרן - מעיין ג׳יימס, סקסופון אלט - זיו סלמה. הקונצרטים יתקיימו ברעננה ב-22 ביולי ובתל אביב ב-23 ביולי. 
 




האנסמבל הקולי הישראלי, ברקע: מנשה קדישמן, מתח, 1966 (שחזור 2005) - עיזבון מנשה קדישמן, מוזיאון תל אביב לאמנות

על היצירה:

הפסנתר המושווה - יוהאן סבסטיאן באך

יצירתו של יוהן סבסטיאן באך, או בתרגום מדויק "כלי המקלדת המכוון היטב", היא מהמפורסמות שביצירות הרפרטואר למקלדת. למרות שהפרלודים והפוגות של הפסנתר המושווה נכתבו לצרכים דידקטיים-ושיפור מיומנות, היא נחשבת לאחת מפסגות כתיבתו, אותה כתב במשך 40 שנים. היצירה מורכבת מ-24 קטעים, וכל אחד מ-12 הצלילים המרכיבים את האוקטבה כתוב צמד הכולל פרלוד ופוגה, הראשון בסולם מז'ורי והשני במינורי. הכיוון המושווה של באך היה מהפכני ביותר ואפשר בפעם הראשונה, לנגן כל מנגינה - בכל סולם ללא הגבלה כבעבר, ולהתחיל בכל אחד מהצלילים.

יוהאן סבסטיאן באך, תמונת יחסי ציבור


הפרלודים והפוגות מהיצירה מנוגנים על ידי גדולי הפסנתרנים בקונצרטים. הפוגות מורכבות ממנגינות שלחלק מהן אופי שירתי. לכן בחירת האנסמבל לבצע קטעים מתוך היצירה בקולות עם פסנתר ושלישיית סקסופונים, משתלבת היטב עם הרעיון כי האזנה פתוחה ורעננה לביצוע קולי עשויה לאפשר למאזין לחוות את הקטעים הנפלאים הללו מזווית שונה ולגלות בהם צדדים נוספים לאלה שנגלים בנגינה על כלי מקלדת. היצירה המוכרת ביותר היא הפרלוד בדו מז'ור מהכרך הראשון, ששמשה השראה למלחינים שונים, דוגמת שארל גונו שכתב על בסיסה את יצירתו המפורסמת "אווה מריה" ושירו של הפסנתרן והזמר שלמה גרוניך "אל נא תלך".

יובל בן עוזר מוסיף על המלחין והבחירה בבאך בקונצרט: "דומה כי לאוניברסליות של המוזיקה של באך אין דומה במוזיקה של אף מלחין אחר, ויצירותיו "מדברות" לקהל ללא קשר למוצאו, דתו או גילו. אולי זו העובדה שגם במוזיקה האינסטרומנטלית שאינה דתית, יש מימד רוחני של קדושה ואמונה, וגם במוזיקה הדתית ביותר יש ריקוד ותנועתיות. ואולי זה בגלל היסוד הריתמי החזק המאפיין כל קטע מוזיקלי שכתב". 


יובל בן עוזר, צילום: דורון עובד

על האמנים:

עפרה יצחקי, פסנתרנית

בעלת תואר דוקטור לאמנות המוזיקה מבית הספר הגבוה לאמנויות ג'וליארד בניו יורק וזוכת תחרות המילניום לנגינת מוזיקה עכשווית לפסנתר מטעם קרנגי הול. יצחקי הופיעה ברסיטלים ברחבי ישראל, אירופה וארה"ב, באולמות כגון לינקולן סנטר בניו יורק, מרכז האמנויות בשיקגו, אולם הקונצרטים הלאומי בטאיוואן, מוזיאון תל אביב, תיאטרון ירושלים, פסטיבל הפסנתר 'רור' בגרמניה, האולם הקאמרי של ה'פילהרמוני' בברלין, ומרכז האמנויות בסאול (קוריאה). כמורה היא נמנית על סגל הוראת הפסנתר של הפקולטה לחינוך מוזיקלי במכללת לוינסקי לחינוך. 

שלישיית הסקסופונים של תל אביב 

סקסופון טנור - גן לב, סקסופון סופרן - מעיין ג׳יימס, סקסופון אלט - זיו סלמה (מתוך רביעיית הסקסופונים של תל אביב). ההרכב הוקם בשנת 2005 מתוך תשוקה לפתח את תחום הסקסופון הקלאסי בישראל. גן לב ייסד את ההרכב עם מי שהיו אז תלמידיו הבולטים והקים רביעיית סקסופונים קלאסית מקצועית. הרביעייה השתתפה בקונגרס הסקסופון העולמי בסלובניה ומאז ועד היום מבצעת תכניות מגוונות, בד בבד עם ביצוע יצירות קאמריות מקוריות ומעובדות להרכב. הרביעייה שמה דגש על בניית רפרטואר ישראלי מקורי לסקסופון הקלאסי בכלל ולרביעייה בפרט.

הרביעייה ניגנה, בין השאר, קונצ׳רטו לרביעיית סקסופונים של מנחם צור עם התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, ונוהגת לבצע יצירות של מלחינים ישראלים כגון אריה שפירא, ראובן סרוסי, ליאור נבוק, אופיר אילזצקי ועוד. כל חברי ההרכב הינם מוזיקאים פעילים במגוון תחומי המוזיקה האמנותית, בין כסולנים, נגנים בתזמורות או בהרכבים עצמאיים. כמו כן נחשבים חברי הרביעייה למורים הבכירים בארץ לכלי ולהרכבים והם בין היתר מלמדים באקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים, בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל אביב, בקונסרבטוריון הסדנה בירושלים ונותנים כיתות אמן ברחבי הארץ והדרכות למורים.
 

רביעיית הסקסופונים של תל אביב, צילום: מרקוס פריץ



22 ביולי 2020 ב-20:30 ברעננה - המשכן למוזיקה ואומנויות, כרטיסים: 110 ש"ח / 100 ש"ח לזכאים להנחות, 23 ביולי ב-20:30 במוזיאון תל אביב, כרטיסים: 135 ש"ח / 115 ש"ח לזכאים להנחות. רכישת כרטיסים באתר האנסמבל או במשרדי האנסמבל הקולי בטלפון: 074-701-2112. הנחות יינתנו לאזרחים ותיקים ולצעירים עד גיל 35