פורמט מיוחד לימים אלה

בתקופה של ריחוק חברתי ומגבלות לא פשוטות בעקבות נגיף הקורונה נוצרות גם הזדמנויות חדשות לחשיבה אחרת ויצירתית.

באופרה הישראלית חשבו על פורמט מיוחד להעלאה של אופרות שיותאמו להנחיות משרד הבריאות. הצמצום הנדרש במספר הצופים מעניק הזדמנות מיוחדת לייצר סוג שונה לחלוטין של חווית צפייה. גודלה האדיר של במת האופרה מאפשר להקים עליה אולם תיאטרון המיועד ל-200 צופים (תוך שמירה על מרחק בין כל זוג) שיישבו בצורת ח' מסביב לזירת ההתרחשות המוזיקלית והתיאטרונית. בדרך זאת נוצרת חווית צפייה אינטימית ושונה לחלוטין מזו המוכרת לנו ממופעי האופרה העולים בימי שגרה.

במסגרת זו תעלה האופרה הישראלית בין ה-2 ל-21 באוגוסט שתי הפקות אופרה חדשות, מרעננות ובועטות בגרסה קאמרית שנוצרו במיוחד לקיץ הזה.

הפקות קיץ באופרה הישראלית:

"שיקוי האהבה" מאת דוניצטי בבימוי עידו ריקלין

בניצוחו של איתן שמייסר, ובהשתתפות הילה בג'יו, טל ברגמן, אנתוני ווב, עודד רייך, פניני לאון גרובנר ואנסמבל נגנים מתזמורת האופרה.

נמורינו, בחור כפרי, מתייסר מאהבה אל אדינה היפהפייה, בעלת הנכסים. אדינה, מצידה, מפלרטטת עם הקצין הרברבן, בלקורה. כל בני הכפר נרגשים לקבל את פניו של אורח - רופא שרלטן בשם דולקמרה. נמורינו, נרגש מכולם, מבקש מהרופא שירקח לו שיקוי אהבה, כדי לזכות באדינה. דולקמרה הנוכל מרמה את הכפרי התמים, ומוכר לו בקבוק יין זול,  אבל בזכות אמונתו התמימה של נמורינו בשיקוי הקסום, הוא מצליח לעורר אצל אדינה עניין, קנאה, ואפילו אהבת-אמת. הסוף, כמובן, שמח וטוב. 

בהפקה החדשה בחר הבמאי עידו ריקלין לקחת את הצופים אל אחורי הקלעים של עולם האופרה: אדינה היא זמרת סופרן נערצת, נמורינו הוא זמר טנור מתחיל, ביישן וחסר-מזל, והעלילה כולה מתרחשת בזמן ההכנות שבין הופעה להופעה. הקהל יזכה בהפקה להצצה כפולה אל אחורי הקלעים של האופרה - גם כשיעלה לראשונה לשבת על הבמה וגם כשיצפה בעלילה המתרחשת כולה מאחורי הקלעים של בית האופרה.


עידו ריקלין, צילום: לירן לוי



עידו ריקלין על "שיקוי האהבה" שלו: "שיקוי האהבה", שנכתב באיטליה של המאה ה-19, יכול להתרחש גם בימינו - במקום שיש בו התמסרות ואמונה לקסם. זה המפתח לעלילה המשעשעת - האמונה התמימה של נמורינו בשיקוי. הקהל יודע שזוהי אחיזת עיניים מוחלטת, אבל להנאתנו הרבה, אחיזת העיניים פועלת. בדיוק כשם שאנחנו, אוהבי התיאטרון והאופרה, יודעים שהעלילה על הבמה היא אחיזת עיניים, אבל שמחים להתמסר לקסם שבה.

אני, כבמאי תיאטרון, התחלתי את הרומן שלי עם האופרה בגיל מאוחר יחסית. חדוות הגילוי ועונג היצירה שמצאתי על במת האופרה - לפני ומאחורי הקלעים - היו בשבילי שיקוי אהבה של ממש. מי שצופה באופרה מן האולם, נמשך ליופי, המוזיקלי והוויזואלי. מי שזוכה להציץ מאחורי הקלעים, זוכה לראות את ה״תרמית״ שמאחורי הפנטזיה - את חדרי האיפור, את חילופי התלבושות, את מחסני התפאורות - אבל החשיפה הזאת לא גורעת מן הקסם. נהפוך הוא.

אנחנו מזמינים את הקהל לעולם שלנו - אמני האופרה, זמרים, מוזיקאים ועובדי במה - לראות את הבמה, את האולם ואת העלילה, מנקודת מבט חדשה. נקודת המבט שלנו. זוהי אותה אופרה אהובה ומוכרת - אבל כפי שלא ראיתם אותה מעולם.

2, 4, 5, 11, באוגוסט 2020 ב-20:00, 14 באוגוסט ב-13:00, 15 באוגוסט ב-21:00, 17, 19 באוגוסט ב-20:00, 21 באוגוסט ב-13:00, 23 באוגוסט ב-21:00. שיקוי האהבה



שיקוי האהבה, צילום: יוסי צבקר


"המדיום" מאת מנוטי בבימוי שירית לי וייס

ניהול מוזיקלי ופסנתר: יעל קרת, בהשתתפות: שי בלוך, טל גנור, יעל לויטה, יאיר פולישוק, ענת צ'רני, חנן שוורצברג.  

"המדיום" היא אחת האופרות החשובות שנכתבו במאה ה-20. יצירתו הפסיכולוגית הנוקבת של המלחין האיטלקי/אמריקאי ג'נקרלו מנוטי שגם כתב את הליברית ליצירה בשפה האנגלית. זוהי אופרה שבמרכזה מערכת יחסית מאוד מורכבת בין אם לבתה, בין הבת לאהובה – מערכת יחסית המבוססת על בריחה מתמדת מאמת כואבת וניסיון להתמודד עם מאוויי נפש המנסים לפרוץ החוצה ללא הצלחה.

פלורה היא אישה קשת יום המרוויחה את כספה מעריכת סיאנסים מדומים לבני אדם שילדיהם מתו. בעזרתה של בתה מוניקה, והבחור הצעיר והאילם טובי הגר בביתה, היא עורכת מופעי מרמה זולים אך מצליחה באמצעותם לתת תקווה לאנשים שאיבדו את יקיריהם. פלורה, רדופת השדים האישיים, נשברת בשלב מסויים ומנסה להתוודות על מעשי הרמייה בפני ההורים השכולים, אך הם מתעקשים לדבוק בשקר שמעניק להם את הכוחות להמשיך בחייהם.

מאחורי גבה של האם, מוניקה מאוהבת בטובי האילם שאינו מסוגל להביע את רגשותיו אליה במלים. באריה הגדולה שלה שהיא שרה לצד טובי, היא בעצם שרה גם את המלים שהיא רוצה לשמוע ממנו - הברקה דרמטית-מוזיקלית של מנוטי בעלת עוצמות רגשיות סוחפות.   


שירית לי וייס, צילום מסך מתוך יוטיוב



שירית לי וייס על "המדיום" שלה: ייחודה של האופרה "המדיום" הוא בחיבור הטבעי והעוצמתי שנוצר בין מוזיקה למילים, חיבור שהוא מעין פיצוח אולטימטיבי של המדיום האופראי. הדמויות הן דמויות אמיתיות, מעוררות אמפטיה והזדהות. הכאב האנושי שלהן מתחבר למוזיקה מלאת יופי, פחד וטירוף. כל זה יוצר חיבור מוזיקלי-תיאטרלי-קולנועי דחוס ומותח.

"האמת הבועטת והמציאות המטרידה מודגשים אף יותר באמצעות הבמה בתוך במה, כאשר החוויה משלבת גודל ועוצמה לצד קירבה להתרחשות ולזמרים בצורה שיוצרת הזדהות מיוחדת במינה עם הדמויות באופרה המנסות לברוח מכאבן, ממוגבלותן, מרגשות האשם שלהן ומהאמת.
אי אפשר שלא לחוש אמפתיה כלפי הדמויות ב"המדיום" שפועלות מתוך כאב ואובדן. החלל האינטימי שבו אנו מעלים את ההפקה הזו מאפשר לנו ליצור אסתטיקה פסיכולוגית שמשקפת את הרעב הרגשי של גיבורי העלילה ואת הצורך שלהם להתמודד עם עצמם ועם מעשיהם. אני מוצאת את עצמי שואלת שוב ושוב – מה אני הייתי עושה אילו הייתי במקום כל אחת מהדמויות שסיפורן נחשף ביצירת המופת הזאת, וזאת בדיוק השאלה שאני מקווה שתלווה את כל מי שיצפה בהפקה הזו. 
 
10, 12, 13, 16, 18, 20, באוגוסט 2020 ב-20:00, 22 באוגוסט ב-21:00. המדיום

המדיום, צילום: יוסי צבקר



שתי אופרות באוגוסט 2020 באופרה הישראלית בתל אביב. מחירים: "שיקוי האהבה" - 180 ₪, "המדיום" - 140 ש"ח. להזמנת כרטיסים