סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ידיעה
 
מאת: מערכת הבמה קונצרט קזינו אונליין בקאמרית הישראלית
 

 
 
התזמורת מביאה לשוחרי המוזיקה עוד קונצרט מקוון, והפעם - ממוצרט עד בריטן בניצוח ניתאי ראך


התזמורת הקאמרית הישראלית מעלה אונליין את "קונצרט קזינו" המקוון בניצוחו של ניתאי ראך. היצירות שיבוצעו בקונצרט נבחרו על ידי מנויי התזמורת והקהל הרחב.  
 
בתכנית: ברטוק - מחולות רומניים מס' 56, סיבליוס - "ולס עצוב" אופ' 44, מס' 1, לרוי אנדרסון - "מכונת הכתיבה" ו"שיר ערש" לחצוצרה ולכלי קשת, ויוולדי - לרגו ואלגרו מתוך "חורף" שב"ארבע העונות", ר"ו 297, היידן - אלגרו אסאי מתוך סימפוניה מס' 45 ("הפרידה") בפה דיאז מינור, בריטן - סָרָבַּנְד סנטימנטלי מתוך "סימפוניה פשוטה" אופ' 4, מוצרט - אלגרו קון ספיריטו מתוך סימפוניה מס' 29 בלה מז'ור. 

 


ניתאי ראך, מנצח

ניתאי ראך הוא מנצח, פסנתרן ואקורדיוניסט יליד 1996, היה השנה בין שני זוכי "חממת המנצחים" שארגנה התזמורת הקאמרית, ובעקבותיה התמנה לתפקיד עוזר המנצח למאסטרו צוקרמן. בעבר ניצח על התזמורת הסימפונית של פָּזַרְגִ'יק שבבולגריה, התזמורת הסימפונית חיפה, התזמורת הסימפונית של בית הספר הגבוה בוכמן-מהטה, אנסמבל סולני תל אביב, תזמורת צה"ל ותזמורת האקורדיונים של באר-שבע. מ-2018 הוא מרבה לנצח על תזמורת "ביג בנדה" התל אביבית. כנגן אקורדיון השתתף בקונצרטים ובהקלטות בפסטיבלי אבו גוש ונהלל, בגרמניה ובאיטליה. בשירותו הצבאי במסגרת תזמורת צה"ל ניגן ניתאי בקונצרטים בארץ, בארצות הברית וברוסיה. בנעוריו למד בקונסרבטוריון באר-שבע, עיר הולדתו, וזכה שם במלגת קרן סַרְנִי לפסנתר. כיום הוא לומד במגמה לניצוח תזמורת בבית הספר הגבוה למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב, בכיתתו של מר יִי אָן שוּ, וזכה למלגות הצטיינות מבית הספר.


ניתאי ראך, צילום: עומר הראל
 
על היצירות:

בלה ברטוק - מחולות רומניים מס' 56

המלחין ההונגרי בלה ברטוק נחשב כנציגה הבולט של הלאומיות במוזיקה האירופית של בין המאה ה-19 למאה ה-20. בהיותו אתנו-מוזיקולוג, תפס הפולקלור מקום חשוב ביצירתו, אך בו בזמן הוא ידע להרחיק בהלחנותיו גם אל האידיום הא-טונאלי, בואך שנברג וסטרווינסקי. במחולות שלפנינו לא ניתן לזהות מגמה זו. את ששת המחולות הקצרים שלפנינו חיבר ברטוק בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה בעקבות ביקורים בטרנסילבניה, חבל ארץ-הונגרי-רומני. המחרוזת נכתבה ב-1915 כיצירה לפסנתר, וכעבור שנתיים תזמר אותה ברטוק לאנסמבל. יש נסיון לשמר את הדי הכלים העממיים שבם נוגנו המחולות במקור: כינור, חליל וחמת חלילים. המחול הראשון מהיר, וכיוון שמקל סבב בין מחולליו, הוא קרוי "מחול המקל"; השני מהיר גם כן וקרוי "מחול החגורה"; המחול השלישי, אנדנטה נוגה, הוא מחול הנרקד "בַּמַּקוֹם" (וכך שמו); הרביעי, אטי ולירי, מבוסס על נעימת כינור; החמישי הוא פולקה נמרצת זרוּעָה ספורצנדי, והמחול המסיים מהיר מאוד ועליז. כיוון שרבות ממנגינותיהם של הכליזמרים היהודים נולדו ברומניה, לא ייפלא שהיצירה נשמעת "יהודית" למדי. 


בלה בארטוק, 1927, מקור: אתר וויקיפדיה
 
יאן סיבליוס - "ולס עצוב" אופ' 44

שני גלים התנגשו-נמזגו בים התודעה התרבותית-אסתטית של אירופה בין המאה ה-19 למאה ה-20: הרומנטיקה, מבליטת הטבע והרגש, והלאומיות, מדגישת הכפריות והאתניות של עמי אירופה הפריפריאליים. לעם הפיני הקטן היה סיבליוס החלוץ הרומנטי-לאומי, כגריג לנורבגים, סמטנה ודבוז'אק לצ'כים וקודאי וברטוק להונגרים. קורפוס היצירות של סיבליוס גדוש באלמנטים בוני זהות פינית. הוולס שלפנינו נכתב בדצמבר 1903 כליווי למחזה ושמו "המוות", אך במהרה קנה לו מקום בזכות עצמו. עם הפרידה מהמחזה בא גם שינוי השם, מTempo di valse- ("מפעם הוולס") ל-Valse Triste ("ולס עצוב"). כדי להבין מדוע עצוב הוא, נקשיב לסיפור שהוא מלווה: פּאוואלי, גיבור המחזה, יושב ליד ערש אימו הגוססת. היא מספרת לו כי חלמה חלום, ואת חלומה מדגימים רקדני המחזה לצלילי המוזיקה. מחוללים מקיפים אותה בנשף, היא מצטרפת אליהם ומתאמצת לרתק אליה את מבטיהם, אך הם אינם רואים אותה. או אז היא שוקעת במיטה נטולת כוחות, ואחרי מאמץ נוסף לצאת במחול פראי – יש נקישה בדלת והמוות בפתח. הביוגרף של סיבליוס, סֶסיל גְרֵיי, טוען שסיבליוס היה מאוהב בוולסים הווינאיים של יוהאן שטראוס, האב והבן, וכי ולס זה הוא מחווה להם. 


יאן סיבליוס, מקור: אתר וויקיפדיה


לרוי אנדרסון - "מכונת הכתיבה" ו"שיר ערש" לחצוצרה ולתזמורת

די להאזין לשתי היצירות האלה של המנצח-מלחין האמריקני לירוֹי אנדרסון, כדי להיווכח שהיה מקורי. ביצירה הראשונה, שחוגגת בימים אלה 70 שנה, הפך את מכונת הכתיבה ז"ל לכלי נקישה פר אקסלנס ועשאה לקטע רב-קסם. ב"קול ישראל", למשל, שימש הקטע אות ל"יומן השבוע" ששודר בשבת שנים רבות, וכשביקשו העורכים "להוציאו לפנסיה" חסמו המאזינים את הניסיון במחאותיהם. את "שיר ערש לחצוצרה" (בעצם: "לחצוצרן") הלחין אנדרסון עוד קודם, ב-1949. לימים סיפר: "הקטע נולד בירכתי אולם הסימפונית של בוסטון. ישבתי עם המנצח ארתור פידלר ועם החצוצרן הראשי, רוז'ה ווּאָזֶן, ופתאום אמר לי ווּאָזֶן, 'אולי תכתוב בעבורי קטע סולו שונה מהרגילים האלה  - הרועשים, הנפוחים, נוראי ההוד!?' אמרתי, 'בסדר!' ועלה על דעתי ששיר ערש לחצוצרן ולתזמורת יכול להיות נחמד..." 


לרוי אנדרסון, מקור: אתר וויקיפדיה
 
אנטוניו ויוולדי - לרגו ואלגרו מתוך "חורף" שב"ארבע העונות", אופ 8, ר"ו 297

ויוולדי, נו, אתם יודעים, הכומר הג'ינג'י, שאת רוב חייו הקדיש למוזיקה ולחוסות של בית היתומים הוונציאני "אוֹסְפֶּדָלֶה דֶלָּה פֶּיטָה", שאפילו גדולי אירופה חצו את האלפים כדי לשמוע את נגינתן ושירתן. את ארבע העונות, ארבעה קונצ'רטי תוכניתיים לכינור, לכלי קשת ולקונטינואו, הלחין ויוולדי ב-1717 ופרסמם ב-1725. סימן הקריאה שאחרי המילה "תוכניתיים" (או: "פרוגרמתיים") מוצדק, כי בכתיבת מוזיקה תוכניתית, המחקה תופעות חוץ-מוזיקליות, הקדים ויוואלדי את זמנו במאוד. מוזיקה כזאת אופיינית בהרבה לעידן הרומנטי, הפוסט-קלאסי, כשדוגמאות בולטות הן "הסימפוניה הפסטורלית" של בטהובן, "חלום ליל קיץ" של מנדלסון, "קרנבל החיות" של סן-סנס ו"תמונות בתערוכה" של מוסורגסקי. כל קונצ'רטו מן הארבעה של ויוולדי - האביב המצויץ, הקיץ הלאה, הסתיו השלכתי והחורף הסוער - בנוי שלושה פרקים במבנה מהיר-אטי-מהיר. הפעם נביא את שני הפרקים האחרונים מן החורף: לרגו ואלגרו. 
 

אנטוניו ויואלדי, תמונת יחסי ציבור

יוזף היידן
- אלגרו אסאי מתוך סימפוניה מס' 45 ("הפרידה") בפה דיאז מינור

לסימפוניה מס' 45 של היידן יש שני כינויים: "הפרידה" או "כיבוי הנרות". בשל סכסוך עבודה - ניתן לומר - בין נגני תזמורת אסטרהזי לבין הנסיך, הלחין קפלמייסטר היידן את היצירה כך, שהנגנים, איש איש בתורו, נוטשים את הבימה אחרי כיבוי נרם, רמז שנחוצה להם חופשה. היום נביא רק את פרק א', עוד טרם דרמת הנטישה. הפרק הוא סונָטה אנרגטית ודחופת-סטקאטו, משובצת ניגודי פיאנו-פורטה ודילוגים נחשוניים במלודיה. ארפג'י מינוריים בכינורות הראשונים מנוגדים לסינקופות תזזיתיות בכינורות השניים, וכל זה מלוּוה באקורדים משוכים בכלי הנשיפה ובקונטינואו. המערבולת הזאת נקטעת במפתיע ולזמן קצר, במנגינה עדינה ורוגעת, תפנית קיצונית לסער ולפרץ שקדם. במהרה מתברר כי האתנחתא היא אשליה חולפת, הנעלמת חיש ומחזירה אותנו למרוץ התזזיתי. 
 

יוזף היידן, מקור: אתר וויקיפדיה

בנג'מין בריטן - סָרָבַּנְד סנטימנטלי מתוך "סימפוניה פשוטה" אופ' 4

בריטן, ראשון המלחינים הבריטים שיצירתו זיכתה אותו בתואר אצולה, היה גם אחת מדמויות המפתח של מוזיקת המאה העשרים בעולם. מלבד הלחנה עסק גם בניצוח ובפסנתרנות. הוא היה ילד פלא: אימו האמינה כי יהיה הב' הרביעי אחרי באך, בטהובן וברהמס והיא צדקה (אולי לא בקרב ההונגרים, הדבקים בברטוק). שמו של בריטן זינק לידי מוניטין בינלאומי כשהלחין את האופרה "פיטר גריימס" ב-1945. עיקר פרסומו בא לו בזכות שיריו, יצירותיו למקהלה והאופרות שהלחין. הוא יצר גם מוזיקה תזמורתית וקאמרית והִרבָה להלחין לבני נוער. רבות מיצירותיו מושמעות ובהן "רקוויאם המלחמה", "חגיגת מזמורי חג המולד" והאופרות "בילי באד", "חלום ליל קיץ" ו"טבעת החנק". את "הסימפוניה הפשוטה" השלים ב-1933, בגיל 20, ושילב בה קטעים שהלחין בילדותו. הסָרָבַּנְד הסנטימנטלי עשוי מאלגרו לפסנתר שהלחין בהיותו בן 12 ומוולס לפסנתר שהלחין בגיל עשר.


בנג'מין בריטן, מקור: אתר וויקיפדיה
 
וולפגנג אמדאוס מוצרט - "אלגרו קון ספיריטו" מתוך סימפוניה מס' 29 בלה מז'ור

את הסימפוניה הזאת הלחין מוצרט בסתיו 1773, בעת שהייה בווינה, שנים לפני שעבר לגור שם. בשעת ההלחנה היה בן 17, גיל לא רך למי שלאורך שנים, כילד פלא, הוסע בידי קפלמייסטר לאופולד מוצרט, אביו, בערי מרכז-אירופה להציג לפני שועים וקהליהם את נפלאות "התופעה": ילד, פסנתרן וכנר מבריק ווירטואוזי, מאלתר בחסד, ומלחין. בסימפוניה הזאת רואים כבר את ניצני המושלמות המוצרטית: איזון בין חן לאנרגיה ויכולת מופלאה להפיק צבע והבעה מכמה כלי קשת וזוגות אבובים וקרנות. "אלגרו קון ספיריטו" הוא הפרק הרביעי והאחרון בסימפוניה. אחרי מפל של אוקטבה, מרוץ נמרץ מתחיל, גדוש טרילים ותרועות ציד מפי הקרנות. תחרות בין אלגנטיות לדיצה.
 


וולפנג אמדאוס מוצרט, מקור: אתר וויקיפדיה

הקונצרט ישודר ב-10 בדצמבר 2020 בשעה 22:00. לצפייה בשידור חי בפייסבוק, ביוטיובובאתר התזמורת 



06/12/2020   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע