סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2021 אפריל 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן "הפסטיבל הזה מיוחד לימי מגיפה"
 

 
 
היכולת של התורכים לעשות עבודה שחורה ולהגיע להתמחות מטורפת בכל דבר שהם עוסקים בו מדהימה. הייתי כל כך נלהבת ממה ששמעתי שם וראיתי, מן הרמה המוזיקלית, שלא יכולתי לישון בלילות."
המנהל האמנותי יובל רבין והזמרת הדס פל ירדן על פסטיבל ימי מוזיקה יהודית ה-9 שעולה במדיה הדיגיטלית ללא תשלום, תחת הכותרת "מעבירין את רוע הגזירה"


ומי במגיפה? אנחנו
 
 
פסטיבל"ימי מוזיקה יהודית" הוא אירוע שכבר קנה לו מקום של קבע בלוח אירועי המוזיקה השנתיים בארץ. השנה הוא יתקיים זו הפעם התשיעית ושוב בשיתוף אוניברסיטת בר אילן, אך להבדיל משנים קודמות, הפעם ללא תשלום ובמדיה הדיגיטלית.
 
"הכנת פסטיבל כזה שיש בו מופעים והרצאות היא עניין שדורש עבודת הכנה של חודשים רבים מראש", אומר היזם והמנהל האמנותי של 'ימי מוזיקה יהודית', יובל רבין, מוזיקולוג ונגן עוגב בינלאומי.
 
כותרת הפסטיבל השנה, "מעבירין את רוע הגזירה", די מדברת בעד עצמה.
 
"הייתה לי התלבטות  קטנה ביני לביני, אם להשתמש בכותרת של אחד הקונצרטים 'ומי במגיפה', אבל בשיחות עם מוזיקאים עמיתים היה חשש שכותרת כזו, שלקוחה מתוך התפילה ומדברת על מי שעתידים למות במהלך השנה הקרובה, לא תתקבל ברוח הומוריסטית". 
 
 


"היה ברור שעלינו על משהו"

 
איך בנית את הפסטיבל?
 
"תהליך ההקמה מתחיל מבנייה של קונספט, מהתייעצות. אני מאמין גדול בכך שככל שיש יותר אנשים יש יותר ידע, לכן הקונספט נבנה מפנייה לאנשים רבים, חוקרים ומוזיקאים פעילים. השנה באופן טבעי, ישיבות ההתייעצות התנהלו בזום עם אנשים מבר אילן וממרכז דהאן לחברה, תרבות וחינוך במורשת יהדות ספרד והמזרח. כל משתתף העלה רעיונות של התוכן שאפשר לצקת לכותרת ותוך כדי העלאת הרעיונות, רשמתי על דף 'וּנתַנֶה תוֹקֶף'. כעבור כמה דקות אחד המשתתפים בזום אמר: 'אני מציע שנקרא לאירוע ונתנה תוקף'. היה ברור שעלינו על משהו".
 
אחד הטקסטים המוכרים בספר התפילות.
 
"'וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם, כִּי הוּא נורָא וְאָיֹם...'. הוא מושר בלחנים שונים בבתי הכנסת בראש השנה וביום הכיפורים. בהמשך מוזכר השופר שבו תוקעים ביום החג והפסוק המשמעותי מופיע בהמשך אותו הפיוט: 'בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן, וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן... מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת... מִי בַמַּיִם. וּמִי בָאֵשׁ... מִי בָרָעָב. וּמִי בַצָּמָא. מִי בָרַעַשׁ. וּמִי בַמַּגֵּפָה... רשימת הגורלות מסתיימת ב'מִי יֵעָנִי. וּמִי יֵעָשֵׁר מִי יִשָּׁפֵל. וּמִי יָרוּם'. 
 
"המסורת מייחסת את הפיוט לרבי אמנון ממגנצא לפני יותר מאלף שנים, אבל ככל הנראה מוצאו בארץ ישראל ואלעזר הקליר, פייטן שחי בארץ ישראל בשנת 500, כבר שר את הטקסט. נוסח שלו קיים גם בגניזה הקהירית, כלומר 300 שנים מאוחר יותר". 
 

אֱמֹר לְצִיּוֹן בָּא זְמַן הַיְשׁוּעָה / מעבירין את רוע הגזירה, מקור: אתר פסטיבל "ימי מוזיקה יהודית"


איך תתייחסו בפסטיבל לפיוט הזה?
 
"יהיו שתי הרצאות. פרופ' אליהו שלייפר ידבר רק על המוזיקה, על מסורות חזניות של הפיוט. על היבט שונה לפיוט ידבר ד"ר אבי בר איתן, שיתמקד בלחן שחיבר לו יאיר רוזנבלום. סיפור 'ונתנה תוקף'  של רוזנבלום הוא ייחודי משתי סיבות. ראשית, במקרים לא מעטים התאימה קהילה יהודית כזו או אחרת לחן מוכר לטקסט מן התפילה. כאן קרה ההיפך. רוזנבלום, שחיבר את המוזיקה שלו לפיוט המוכר, הקדיש אותו לזכרם של חברי קיבוץ בית השיטה שנפלו במלחמת יום הכיפורים והשיר הושר בטקס יום הזיכרון בשנת 1990. כאן התרחש החידוש השני, השיר שחובר לטקס חילוני, אומץ על ידי יהודים דתיים, הושר והוקלט על ידי חזנים וכיום לחנו של רוזנבלום נוכח בבתי כנסת רבים.
 
"בנוסף יתקיים קונצרט של גרסאות שונות לפיוט, שישתתפו בו החזנים עופר כלף וסשה יגודין, זמרי האנסמבל הקולי הישראלי ואנוכי שמנגן בהרמוניום". 


פרופ' אליהו שלייפר, צילום: Tobias-Barniske

טקסט מצמרר
 
 
מה קורה ביום השני?
 
"ביום השני נעסוק בפיוט 'עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ...'  שבו כל הבתים מסתיימים במילים: 'עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ'. היום השני משלים את הראשון בהשלמה כפולה. ראשית, סיפור עקידת יצחק הוא סיפור של יום ראש השנה ונוכח מאוד בתפילות של עדות המזרח. צריך לזכור ששורשי התפילות בקהילות אשכנז מוצאן מארץ ישראל ואילו אצל עדות ספרד והמזרח המסורת היא מבבל.
 
"'עת שערי רצון להיפתֵחַ' הוא פיוט שנשען על סיפור העקידה וגם כאשר קוראים אותו כלשונו, כלומר רק את הטקסט, הוא מצמרר. אבל הפיוטים והמדרשים השונים עוד העצימו את עוצמת סיפור העקידה.  הנוסחים אינם מסתפקים בניסיון להעלות את יצחק כקורבן לעולה  אלא מרחיבים לקראת 'תיקח מן האפר ותביא לאימא שלי ותגיד לה זה האפר של בנך יצחק'. 
 

קונצרט מחווה לדייב טאראס, צילום: אבי שריד

אבל בסופו של דבר יצחק לא הועלה כקורבן.
 
 
"נכון, הייתה כאן מוּכנוּת ונכוֹנוּת אבל הוא לא הועלה. אנחנו מזכירים את עקידת יצחק בעצם בזכותו של יצחק שהיה מוכן להקרבה. אנחנו מבקשים שהקדוש ברוך הוא ימחל לנו ויזכור אותנו לטובה ויחשוב עלינו כעל זרעו של יצחק ולכן יקבל את תפילותינו וישמור אותנו. כך מסתיים הפיוט. מילות הנחמה של הפיוט, המבטיחות את שליחת המשיח, באות לאפשר לנו אנחת רווחה, כצאצאיו של יצחק. לכן יש לפיוט הזה המון לחנים והרבה בתי כנסת שרים אותו יותר מפעם אחת. בבית כנסת מרוקאי מסוים, למשל, שרים אותו שלוש או ארבע פעמים ברצף, בלחנים שונים. כל מי שמשתתף בתפילה רוצה לשיר את הלחן שלו, איש אינו רוצה לוותר על שירת הפיוט בלחן שהוא מיטיב להכיר. בפסטיבל יתקיים קונצרט ממסורת יהדות מרוקו עם חי קורקוס וטאראב ירושלים, וקונצרט-הרצאה עם גרסאות שונות לפיוט בהשתתפות אנסמבל אלעד גבאי ופרופ' אדווין סרוסי".
 
הנושא השלישי שמקבל תשומת לב השנה הוא מוזיקה מתורכיה.
 
"רצינו כבר מזמן להביא את המוזיקה מתורכיה לפסטיבל, והפעם זה סוף סוף קורה. התכנית מתמקדת בשירת הלדינו שהיא האח הגדול או התאום של שירת היידיש במסורת הכליזמר. האימפריה התורכית  היא מקרה מיוחד בהקשר הזה משום שתורכיה קלטה הרבה מגורשי ספרד ולכן המסורת שלהם נוכחת אצלנו, ומצד שני ישנה מסורת של עדות המזרח בתורכיה. מוזיקלית ניתן בקלות להבחין בהשפעות, ובכלל ניתן להתייחס למוזיקה התורכית של היום כאל מה שאנחנו מכנים 'מוזיקה מזרחית'. השנה ביקשתי מן הזמרת הדס פל ירדן שתציג במופע שלה פן אחד של המוזיקה העשירה הזאת".
 

אנסמבל טאראב, צילום: שמוליק בלמס


"שנה שלמה לא ישנתי"
 
"החיבה המיוחדת שלי לתרבות הלדינו קשורה בעבותות לרקע התורכי שלי", מספרת פל ירדן. "אבא משם וגם סבתא מצד אימא".
 
כסטודנטית מחקר מבר אילן נסעה פל ירדן לשנת מחקר באוניברסיטת איסטנבול, שהפכה לשש שנים. "היה לי כל כך כיף ולמדתי דברים שלא היה לי סיכוי ללמוד בארץ, למשל מוזיקה עותומנית. גם קודם הלהיבה אותי המוזיקה מתורכיה אבל שם נכבשתי בקסם לחלוטין".
 
מה כבש אותך?
 
"הערבוב, אין שחור ולבן. 'בואו תלמדו אותנו את מה שאנחנו לא יודעים' - זה כל הרעיון של האימפריה העותומנית. 'יש לנו ידע בלוחמה או בגסטרונומיה, אבל אם לכם במערב יש ידע נוסף או שונה, אנחנו מוכנים ללמוד'. הם התייחסו למיעוטים כאל מתנה. הסולטן בַּאיזיט השני, למשל, כשגילה שליהודים הספרדים יש יכולות כלכליות והשליט המטומטם בספרד מסלק אותם, החליט לקלוט אותם ונתן להם בתמורה חופש פולחן. בזכותם האימפריה התעשרה מאוד". 
 

הדס פל ירדן, צילום: Muammer-yanmaz

ואותו דפוס התנהגות חל גם על המוזיקה?

 
"כן. הם לא מפחדים מסינתזות - לקחת למשל מקאם תורכי עם מיקרוטונאליות (מאפיין מוזיקה ערבית ומזרחית, מרווחים קטנים יותר מרווחי חצי הטון המקובלים במוזיקה המערבית. י"ש), צלילים שאינם קיימים בפסנתר, להלביש עליהם הרמוניה של גיטרה קלאסית וזה יישמע טוב.
 
"קח עוד דוגמא. בתורכיה למדו את כתב התווים במאה ה-17 כמו במערב. הם הזמינו מורים ממזרח אירופה וכך הצליחו לכתוב את כל הסלסולים, לא רק את חצאי הטונים של המערב אלא גם רבעי טונים ומיקרוטונים. כל מי שקורא תווים ביצירות מערביות יכול לאחר הדרכה קצרצרה לקרוא את היצירות עם המרווחים. במוזיקה זה אחד הדברים המרהיבים, לראות שתלמיד של שנה ראשונה באקדמיה בתורכיה קורא תווים, סולפג', טוב יותר מסטודנט שסיים בארץ תואר שני. היכולת שלהם לעשות עבודה שחורה ולהגיע להתמחות מטורפת בכל דבר שהם עוסקים בו היא מדהימה. הייתי כל כך נלהבת ממה ששמעתי שם וראיתי, מן הרמה המוזיקלית. זה כל כך סחף אותי שלא יכולתי לישון בלילות".
 
שש שנים לא לישון זה הרבה זמן.
 
"בשנה ראשונה לא ישנתי. אחר כך נרגעתי קצת וגיליתי את אותן התגליות בקהילה היהודית בבית הכנסת. הבנתי שאם אם אני לא אקליט ואלמד אותן אף אחד לא יידע על קיומם. בכל מקום שבו הייתי הרגשתי שהיקום מעניק לי מתנות. בצרורות". 
 
יובל-רבין-עוגב.jpg
יובל רבין, מקור: אתר פסטיבל "ימי מוזיקה יהודית" 
 
"כמו בבתי הקפה לפני מאה שנים"
 
 
מי הקהל שלך? מי מגיע להקשיב לך?
 
"זה מאוד מעניין. הקהל שהולך אחריי זה קהל שמאוד נמשך למוזיקה מסורתית, שאוהב זמרת נשים ומתעניין בעיבודים מוזיקליים שנותנים כבוד למסורת. קהל שסקרן להכיר דברים חדשים.
 
"בברלין יש לי אנסמבל גרמני שנקרא סמי-טון. אנחנו עושים שיתופי פעולה אמנותיים עם מוזיקאים תורכים או אלג'יראים, בעצם עם כל מי שיכול לנהל איתנו דיאלוג מוזיקלי".
 
מה תשירי בפסטיבל?
 
"מה שנשמע יהיה שיר לדינו ושירים תורכיים שהיו פופולריים בתחילת המאה ה-20, הוקלטו בהקלטות מסחריות ונקלטו בקהילה היהודית. חלקם רלוונטיים גם היום, מאה שנה לאחר שנוצרו. נתמקד בשירים שלכאורה איבדו את הפופולריות שלהם, נוציא אותם לאור  וניתן להם בגד מוזיקלי מסורתי. כמו שאני מדמיינת ששרו בבתי הקפה לפני מאה שנים". 

 



הפסטיבל יתקיים בין ה-9-7 במרץ 2021, ללא תשלום. לקבלת עדכונים וקישור השתתפות 

תרומות ל: אוצר המוזיקה היהודית ע"ר 508600708, חשבון 427144 הבנק הבינלאומי הראשון סניף 009


02/03/2021   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע