סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן הפסטיבל הבינ"ל הקאמרי באילת יתקיים
 

 
 
רציתי להקים פסטיבל מוזיקה בינלאומי בחורף, משהו שלא היה קיים באותן שנים, ואילת היא מקום אידיאלי. למרות הקשיים והקורונה, הפסטיבל ממשיך להתקיים מדי שנה ואף גדל ומתפתח."
שיחה עם מייסד ומנהל פסטיבל אילת הבינלאומי למוזיקה קאמרית ליאוניד רוזנברג, שבזכות נחישותו רבת הכוח והאמונה ושיתוף פעולה של עיריית אילת יתקיים הפסטיבל במתכונת מלאה גם השנה


פסטיבל לכוכבי ענק

האם נראה סביר שדווקא בישראל - ולא בערים הגדולות - תפגשו את רוג'ר מור (כן כן, ג'יימס בונד), או את סולני קלן, החצוצרן סרגיי נקריאקוב, השחקן ג'ון מלקוביץ', הכנרת ויקטוריה מולובה, רביעיית ברודסקי, הפסנתרן פול לואיס, המנצח רפאל פישון, דויד גרימל ותזמורת הדיסוננסים, קונסורט גבריאלי, פולין דופוי, הצרפתיה הקטנה ששרה ברסאנס ואת מקהלת NFM  מוורוצלב? התשובה היא שמאוד סביר. כי כאשר מדובר בפסטיבל אילת למוזיקה קאמרית השמות הגדולים רחוקים מלהיות בלתי מושגים. 

מחורף 2006 ועד חורף 2020 (השנה שלפני הקורונה) פסטיבל אילת היה לכתובת אהודה על כוכבי ענק שבאו לעיר להופיע באולמות צנועים לפני קהל שהרעיף עליהם חום ואהבה. 

הרוח החיה שמאחורי הפסטיבל, מנהל הפסטיבל ויוזמו, הוא ליאוניד רוזנברג שיכול להביט לאחור בגאווה על שורת האירועים הבינלאומיים שהציבו את אילת על מפת הפסטיבלים העולמית. "מה שהניע אותי בהתחלה היה הרצון להקים פסטיבל מוזיקה בינלאומי בחורף, משהו שלא היה קיים באותן שנים", הוא משחזר. "אחרי שנות הניסיון שלי בניהול פסטיבל בדרום קליפורניה, אילת נראתה לי כאתר אידיאלי לפסטיבל חורף". 


מקהלת וורצלב מקור אתר הפסטיבל
 

נדוניה של מאה אלף יורו

 
מאז הקמתו היה הפסטיבל מחובר בקשרים עבותים לקונסרבטוריון העירוני באילת. רוזנברג, שניהל את הקונסרבטוריון, נענה לבקשת כמה מתושבי העיר והרצה להם על מוזיקה. "באחד המפגשים האלה שאלו אותי מה הייתי רוצה לעשות באילת. עניתי מייד - פסטיבל - אבל הזכרתי שזה דורש מימון. אחת המשתתפות, אַניֶיס בּרֶוֶוט הציעה אחרי זמן להעניק לי 100,000 יורו מקרן הולנד במשך חמש שנים".

עם הנדוניה הזאת פנה רוזנברג לראש העירייה שנענה, ואז נותר רק לפנות למוזיקאים, כשאת המהמורה הראשונה הציבה התזמורת הקאמרית מאהלר. "הם רצו 40,000 יורו לקונצרט ודרישות נוספות, ואמרתי להם שאני לא יכול. בסוף הם הסכימו לקבל את אותו סכום תמורת שני קונצרטים ואפילו מצאו ספונסר שמימן את הנסיעה שלהם לאילת. הם באו עם המנצח קוליה בלאכר והיו מדהימים. אחר כך היה לי כבר אומץ לכל דבר".

עיקר כוחו של הפסטיבל הוא העובדה שהוא מתקיים כל שנה, כך שהחוויה המצטברת היא של עלייה מתמדת. "עם ההצלחה באה גם ההכרה שהפסטיבל נועד בראש ובראשונה עבור ולמען תלמידי הקונסרבטוריון העירוני", מציין רוזנברג. "הילדים זכו להנחות ולכרטיסים חינם למי שלא יכלו לרכוש כרטיסים. היום ברור לי, מתוך דברי הבוגרים שבחלקם פנו לתחומי עיסוק אחרים, שהפסטיבל שינה את יחסם לאמנות בכלל ולמוזיקה בעיקר".

 



בין ישראל לקליפורניה

 
רוזנברג מציין השנה 44 שנים מאז עלייתו לישראל. הוא הגיע לישראל מדוּשָנבֵּיי בירת טג'יקיסטן - לא מוסקבה ולא סנט פטרבורג ובכל זאת מקום שעשו בו מוזיקה טובה. הוא למד כינור בהדרכת עקיבא בן יהודה זֶמֶל, מורה באסכולת ליאופולד אָוּאֶר ששיגר לעולם את ענקי הכינור של המאה ה-20 יאשה חפץ, מישה אלמן, אפרם ציבליסט ואחרים. 

במהלך השנים ברוסיה נשלח אביו של רוזנברג לכלא לשנה וחצי, והוא נשא בעול פרנסת המשפחה. לצורך פרנסה הוא תכנן לעסוק בהוראת מתמטיקה, אבל תוך זמן קצר יחסית מונה כמנהל הקונסרבטוריון בדושנביי.
לישראל הגיע עם שליטה בכלי נגינה רבים אך ללא שפה. "נקלטנו במרכז קליטה בעתלית והתחלתי לנגן בתזמורת נתניה. עברית למדתי תוך זמן קצר, ואחרי שעברנו לרמת גן התחלתי ללמד כינור, מנדולינה וגיטרה בקונסרבטוריונים של לוד, פתח תקוה והרצליה.

"העיסוק החשוב ביותר שלי באותם ימים היה עריכת חוברות לימוד לגיטרה של מישה אפלבוים. הוא הפנה אותי לקונסרבטוריון בגני תקווה". אחרי כניסה מהוססת שלוותה בחשדנות של יתר המורים, הפך רוזנברג לגאוות הקונסרבטוריון כאשר תזמורתו הוזמנה להופעות בפסטיבל איידלוויילד בדרום קליפורניה ובהמשך לשוויץ ולהולנד.
"כשהיינו בקליפורניה פניתי להנהלת הפסטיבל וביקשתי שיתנו לי משהו לעשות בינתיים. הם הציעו לי להדריך במוזיקה קאמרית ובסופו של דבר גם הציעו לי עבודה - ללמד שם בכל קיץ מוזיקה קאמרית ולעבוד עם התזמורת הסימפונית של הפסטיבל". 
 

רפאל פישון, מקור: אתר פסטיבל אילת למוסיקה קאמרית 2018


"הפסטיבל הקפיץ את הקונסרבטוריון"
 
כמה שנים עבדת בגני תקווה?
 
"עבדתי שם 12 שנים שבמהלכן הצטרפו לצוות המורים ארתור זיסרמן בכינור, גרש גלר בסקסופונים וסלווה גנלין שלימד תיאוריה. בין הבוגרים היו שפנו לקריירה מקצועית במוזיקה, לא רק בישראל. אחרים עשו קריירה בתחומי מדע שונים. בשלב מסוים התחלפה הנהלת העיר ואני וראש העיר לא ראינו עין בעין. קיימנו שיחה ובעקבותיה הוצע לי לצאת לפנסיה וקבלתי פיצויים. הייתי בן 49 ופנוי למשהו חדש".

ואז באה ההצעה מאילת

"אז באה ההצעה מאילת. היה מכרז, קיבלתי את ניהול הקונסרבטוריון והיה לי מאוד נוח. באילת יכולתי ליישם רעיונות ולעשות כל מה שאני חושב לנכון. היו דיבורים והיו רעיונות על הפסטיבל במשך שש שנים, עד שמצאתי את הספונסר בדמותה של אנייס ברווט, שגייסה למען הפסטיבל כספים מקרנות בהולנד. בשנת 2005 התקיים הפסטיבל הראשון. באותה תקופה חזר לאילת פסטיבל 'קלאסי בים האדום' שאותו ניהל ולרי גרגייב ורציתי לעשות משהו שלא יתנגש בפסטיבל הגדול אלא ישלים אותו, אז החלטתי לעשות פסטיבל קאמרי. הפסטיבלים היו מצוינים וזה גם קשר אותי חזק למקום".

איך קיבלה עיריית אילת את הפסטיבל?

"ההחלטה הייתה רק על פסטיבל אחד, כך שבכל שנה היה צריך לחזור לנקודת ההתחלה. הבנתי שהעובדה שאני מנהל קונסרבטוריון בעיר מחזקת אותי גם כמנהל הפסטיבל, כי בעיר לא גדולה כשאתה עומד בראש מוסד מאוד מצליח, הוא הופך גם למשהו שיתייחסו אליו גם אלקטורלית. הקונסרבטוריון עשה קפיצת מדרגה מאוד משמעותית". 
 


דמיטרי סינקובסקי , מקור: אתר פסטיבל אילת למוזיקה קאמרית 2019


"להביא לאילת את הטוב ביותר"

בשנים הראשונות אמרת לא פעם שאחת הסיבות להביא את כל האמנים הגדולים לפסטיבל באילת היא כדי שלתלמידי הקונסרבטוריון באילת יהיו מודלים לחיקוי

"בקונסרבטוריון היו מחלקות לתופים לגיטרות ולפיאניקה (כלי נגינה הדומה בצלילו לאקורדיון ולמפוחית, י"ש), היה גם פסנתר אבל ברמות די נמוכות. אחד הדברים הראשונים שחשבתי היה איך למנף את המקום. באותה תקופה לא היו הרבה מודלים, גם לא יוטיוב. שכרנו כמה אוטובוסים ולקחתי את כל התלמידים לפילהרמונית לתל אביב.
"זו היתה אוֹפֶּרַציָה לא נורמלית, אבל זה אירוע חד פעמי. זה לא הכיוון. הכיוון היה צריך להיות הפוך - להביא לאילת את הטוב יותר, כדי שיבואו לאילת. כך זה היה".

יחס העירייה השתנה עם השנים?

"לא ממש. ראש העירייה הקודם (היום ח"כ מאיר יצחק הלוי) נהג לומר לי שהוא בעד אבל יש אחרים שמתנגדים לשיתוף פעולה, ובכל זאת הפסטיבל המשיך והתקיים באופן סדיר ואף גדל והתפתח". 
 

ליאוניד רוזנברג ותלמידים, מתוך עמוד הפייסבוק של מרכז המוזיקה הים האדום

תגליות מוזיקליות מבטיחות

 
נחזור ליומיום, לקונסרבטוריון אילת יש תגליות מוזיקליות מעניינות?

"אתה יודע שקונסרבטוריון, כמו כל גוף - מתחיל, צומח ואחר כך מתפתח. בכל שנה אתה צריך להתחיל מהתחלה והשנה יש גל חדש של ילדים מאוד מבטיחים בכל הגילאים. יש כ-300 תלמידים בקונסרבטוריון וחלק מהם זוכי מלגות שרת של קרן התרבות אמריקה-ישראל. בתחרות שופן שהיתה לאחרונה תלמיד שלנו זכה במקום הראשון".

קשה למשוך מורים לעיר?

"מאוד. יש כאלה שהגיעו בשנים שאני כאן, ויש הרבה מורים ותיקים שהיו עוד קודם. חלק מהמורים הוותיקים היו צריכים לסגל לעצמם שיטות הוראה אחרות כי הם חשבו שאי אפשר ללמד כאן כמו שהם לימדו ברוסיה או באוקראינה. בקיצור היה צריך להשקיע גם במורים".

מה על תזמורת הקונסרבטוריון?

"היום היא בשלב מעבר. בעבר היא זכתה במקום ראשון בתחרות בברטיסלבה ובמקום שני בתחרות במוסקבה. אני מאמין שכאשר הצעירים של היום יגדלו קצת, התזמורת החדשה תהיה עוד טובה יותר מן הקודמת".

נחזור לפסטיבל הקרוב, יש תכניות?

"תכניות היו וישנן, הכל כפוף להוראות שתהיינה בחורף בענייני הקורונה. ראש עיריית אילת אלי לנקרי הודיע שהעירייה תתייחס לפסטיבל בקרוב ובעקבות החלטתה ייקבע איפה הוא יתקיים. אני כמובן מקווה שהמסורת שנוצרה עם רשת מלונות "דן" תימשך, אבל נצטרך להמתין".



ליאוניד רוזנברג, צילום: שרה דה ברנרדיניס
 
"הנחישות של ליאוניד השתלמה"
 
ח"כ מאיר יצחק הלוי בשיחה עם "הבמה": "אין ספק שהפסטיבל נולד, גדל וצמח כתוצאה מן השיגעון החיובי ומן הנחישות של ליאוניד. כשהוא פנה אלי לראשונה הרעיון נראה לי קצת פומפוזי כי היו כבר באילת פסטיבל הג'אז ופסטיבל קלאסי בים האדום של גרגייב. אבל אין ספק שבדרכו, השקטה אך רבת הכוח והאמונה, ליאוניד הצליח לבנות ולנהל שורה של פסטיבלים איכותיים.

"לגבי העיר, לא סוד הוא שהיה לי מאבק מתמשך מול גורמים בתוך העיר באשר לקיומו או אי קיומו של הפסטיבל. רבים הסתכלו בפסטיבל דרך אינטרס הכדאיות. אני טענתי שהפסטיבל הקאמרי ממתג נכון את אילת כעיר של תרבות, עיר רבגונית. תמיד התעקשתי ועמדתי לצד הפסטיבל".  

   
רונן ניסנבאום מנכל רשת מלונות דן, צילום: יח"צ מלונות דן

מדברי רונן ניסנבאום מנכל רשת מלונות דן: "פסטיבל אילת למוזיקה קאמרית הוא חלק מן האירועים שאנחנו מקיימים כבר קרוב לעשור במשך השנה, לצד מופעים ואירועי קולינריה במגוון תכנים שנעשים בכל הרשת זהו הערך המוסף שאנחנו נותנים ללקוחות שלנו, בעיקר ללקוחות מועדון ה -E-Dan. במועדון  חברים 600 אלף חברים ואנחנו מנסים להעניק להם היצע של מופעים. הגיוון הוא מרכיב חשוב וכאן ניכרת עבודתו של מנהל הפסטיבל ליאוניד רוזנברג שבבחירת הנושאים בעצמו יוצר מגוון. בשנה אחת הדגש היה על בטהובן, בשנה אחרת על אמנים צעירים, שמושכים גם את הלקוחות הצעירים שלנו למוזיקה הקלאסית ואז רואים בקהל משפחות, מפגש דורות.
 
"אין כל ספק שפסטיבל אילת למוזיקה קאמרית מוסיף לתדמית ולמותג של רשת מלונות 'דן'. אנשים באים לאילת לא רק ל'בטן גב' אלא גם לתרבות, ללמידה, לעניין. אנחנו נותנים להם עוד סיבה לבחור אותנו".


פסטיבל אילת למוזיקה קאמרית יתקיים בין ה-12-9 בפברואר 2022.

גילוי נאות: יוסי שיפמן המראיין שימש כמנחה הפסטיבל
 



10/10/2021   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע