קלאסי - כשבטהובן רוקד טנגו...

קלאסיקה בממד אישי עם הפסנתרנית ד"ר אַסְתְּרִית בַּלְצָן ועם הכנר אדריאן יוסטוס פרופסור לכינור בקונסרבטוריון הלאומי למוסיקה במקסיקו סיטי

בתוכנית:
ל.ו. בטהובן (1770- 1827) : סונטה מס. 9 בלה מג'ור לכינור ופסנתר, אופ. 47 "קרויצר"(1803)

פאבלו סרסטה (1844-1904) פנטסיה על נושאים מהאופרה "כרמן" (1875) מאת ז'ורז' ביזה.

כשבטהובן רקד טנגו – 2 קטעים המשלבים נושאים של בטהובן עם מקצבי אמריקה הלטינית

על התוכנית:

"סונטת "קרויצר" לכינור ופסנתר היא יצירת מופת פורצת דרך במוסיקה. זוהי הארוכה , הדרמטית והתובענית ביותר מבין 9 הסונטות לכינור ופסנתר שכתב בטהובן. הסונטה הוקדשה במקורה לג'ורג' ברידג'טוור, כנר מולאטי ,שניגן אותה יחד עם בטהובן בביצוע הבכורה בשנת 1803. המחקר מלמד, שאחרי הקונצרט, כשהשניים שתו בצוותא, השמיץ ברידג'טוור אישה, שבטהובן אהב והוקיר. בטהובן הזועם מחק את ההקדשה המקורית, ונתן את היצירה לכנר הצרפתי הוירטואוז רודולף קרויצר . אך קרויצר סרב ללמוד אותה בטענה ש" היצירה בלתי ניתנת לנגינה".

הסונטה נכתבה ב- 1803 בתקופה משברית: בשנת 1802 התמודד בטהובן עם חירשותו ההולכת וגוברת. בתכנון להתאבדות כתב את "צוואת הייליגנשטט" בו הוא תוהה על יכולתו ליצור ללא שמיעת הצלילים, ולהוות חלק מזוגיות וממשפחתיות. בעקבות ההתמודדות משתנה סגנון בטהובן: אל הברק הווירטואוזי מצטרף המאבק ההרואי של היוצר מול גורלו. הסונטה עומדת בסימן יצריות מחשמלת ומתפרצת בפרק ראשון, כיסופים וגעגועים במסע ארוך של נושא אצילי ו – 5 ואריאציות בפרק השני, ומאבק בזמן החולף באמצעות רעננות קצבית בפרק שלישי (שנכתב קודם כפינלה לסונטה מס. 1 של בטהובן לכינור) שהוא טרנטלה שמיחה, מהירה סוחפת.

בהשפעת הפרק הראשון של הסונטה כתב לב טולסטוי (1828 – 1910) את הנובלה "סונטת קרויצר" (1889). הסיפור העוסק בנישואין , בתשוקה ובזוגיות ומסתיים בסצנת קנאה שמובילה לרצח אלים. טולסטוי מתאר רשמיו מהפרק הראשון של "סונטת קרויצר" ושואל שאלות קשות : "מהי מוסיקה ? מה היא עושה? מדוע היא עושה מה שעושה? יש אומרים המוסיקה מרוממת את הנפש – הבלים. שקר! אין היא משפיעה בצורה המעלה את הנפגש או מורידה אותה, אלא בצורה המגרה את הנפש..."

בעקבות בטהובן חשפו מלחיני הרומנטיקה טלטלות נפש בנושא זוגיות ,יצריות וקצביות. הגדיל לעשות המלחין הצרפתי ז'ורז' ביזה (1838 – 1875) באופרה "כרמן" (1875), בהשראת הנובלה "כרמן" של פרוספר מרימה (1845). האופרה שהייתה כישלון צורב בזמנו, הפכה לאופרה האהובה ביותר בכל הזמנים.

בעקבות ביזה, כתב הכנר הספרדי פאבלו סרסטה (1844 – 1904) את פנטסית כרמן לכינור (1881) המציגה 5 ממנגינות האופרה בווירטואוזיות כנרית מהפכנית. כאן מצטרפים אסתרית בלצן ואדיראן יוסטוס התורמים חלקם להרפתקנות הקצבית בשני קטעי "כטהובן רוקד טנגו", הקושרים בין מוטיבים של בטהובן לתשוקה הלטינית.
...מבטהובן לטולסטוי, למרימה ,לביזה, לסרסטה ולטנגו - סובב הניגון בחסד הקצב והסיפור.

אסתרית בלצן ואדריאן יוסטוס, טולסטוי ובטהובן

כנר אורח ממקסיקו

אדריאן יוסטוס - הכנר אדריאן יוסטוס , נולד במקסיקו ב- 1970 למשפחה יהודית ממוצא הונגרי. הוא הגיע לארץ לראשונה במסגרת תזמורת הנוער הבינלאומית בפסטיבל המוסיקה בים האדום עם לורין מאזל ב – 1993, התחתן ב – 1997 והקים משפחה בת 6 ילדים בארץ. הוא חתן פרס ראשון בתחרות שרינג לכינור 1992, מדליית מוצרט ממכון התרבות של מקסיקו, וזוכה בתחרות האמן הבינלאומי 2002 בניו-יורק. בוגר ביה"ס למוסיקה "איסטמן" ברוצ'סטר ארה"ב (עם צבי צייטלין) וביה"ס הגבוה למוסיקה "מנהטן" בניו יורק עם פנחס צוקרמן.

הופיע כסולן עם התזמורת הפילהרמונית של לונדון (בהקלטת הקונצרטי לכינור של סיבליוס וברהמס) , עם הסימפונית חיפה, הסימפונית ירושלים, הסימפונית טוקיו ,תזמורת הפסטיבלים של פראג ועוד. אדריאן ניגן באולמות המכובדים בעולם ביניהם קרנגי הול בניו-יורק, סאנטורי הול בטוקיו, וויגמור הול בלונדון ועוד. הקליט 5 תקליטורים עם רפרטואר קלאסי, קאמרי, ומודרני לכינור. למד קומפוזיציה וכותב יצירות ועיבודים משלו כולל קדנצות מקוריות לקונצרטי של מוצרט ופגניני. ב- 2017 חזר למקסיקו לפרויקט "הכינור במוסיקה המקסיקנית ברחבי תבל" בהזמנת משרד התרבות המקסיקני , והתמנה לפרופסור לכינור בקונסרבטוריון הלאומי למוסיקה במקסיקו סיטי.

8 הופעות בת"א, בחיפה ובירושלים 11.3.24 – 5.4.24

מוזיאון ת"א: 11.3,שני בבוקר 10:00, ובערב 20:00
22.3 שישי בבוקר ב -10:00 , 5.4 שישי ב- 10:00 ובצהריים 14:00

תיאטרון ירושלים, אולם הנרי קראון: 17.3 ב- 20:00 בערב.

רפפורט חיפה: 29.3 שישי ב- 10:00 בוקר, 26.3 שלישי ב- 20:00 בערב

לרכישת כרטיסים: 6420847 - 03או באתר הקתדרה