סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
הצגות לילדים, מופעים לילדים
לוח האירועים 2024 אפריל 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
ביקורת
 
מאת: לירן דברת-גבאי לא איבדה את זה לרגע
 

 
 
אי אפשר להגיד על דבי הארי שהיא "יחסית לגילה". היא פרפורמרית מוחלטת. בלונדי עד הסוף


בלי Atomic
 
אין דבר כזה "יחסית לגילה". דבי הארי היא לא יחסית. היא מוחלטת. פרפורמרית מוחלטת, סקסית מוחלטת. בלונדי עד הסוף.

המופע באמפי פארק רעננה נפתח במופע של ה-stranglers  (החונקים) שהפליאו בליין אפ ארוך משיריהם הפסיכדליים וגם בכמה בלדות מוכרות. פרט לקומץ חובבי הז`אנר, נראה היה כי רוב הקהל מתענה מן הצלילים הצורמים ומאורך ההופעה שבמקום לחמם את הקהל מעט ציננה אותו. מעריץ בר מזל אחד קיבל במתנה את המגבת ספוגת הזיעה של הסולן הלח.

רק אחרי כשעה עלו הבלונדים לבמה ואיתם הקהל באמת יצא מגדרו. ברקע נפרשה תפאורה דרמטית כשדבי הארי הפציעה בשמלה שחורה מינימליסטית ומחמיאה ועל ידיה רצועות בד תואמות לתפאורה. הארי פתחה את המופע בשאלה "נכון שאתם פשוט מתים על החונקים? אני מתה על החונקים" תוך שהיא מתפתלת בחושניות ומוכיחה פעם נוספת כי לא איבדה את זה לרגע.

המופע החל והמעריצים התגודדו בקדמת הבמה. השירים נאספו בקפידה מכל אלבומיה של הלהקה במהלך השנים והביצוע היה לא פחות ממצוין גם של הסולנית אך לא פחות של נגניה המוכשרים. בשעתיים שעברו כהרף עין נתנה הלהקה ביצועים מדויקים ללהיטיה המוכרים ולשיריה הפחות פופולריים, אך עדיין באופן שגרם לכל הקהל להתנועע גם בלי למלמל את המילים. בלט בהיעדרו להיט הענק "Atomic" שרוב הקהל ציפה לו בעיניים כלות וזמזם אותו בכל הפוגה בתקווה שיושר אבל הלהקה בחרה שלא להשמיע אותו, אף לא בהדרן. גם מעריצה של בלונדי קיבלה מתנה מהבמה – אחת מנעליה של הארי שהסירה אותן כי הן לחצו לה.
 
פאנקיסטים והייטקיסיטים בקהל

למרות ההנחה הרווחת כי הם בריטים, "בלונדי" נולדה בארה"ב (הנחה זו צמחה וודאי בעקבות ההצלחה האדירה שהייתה ללהקה בבריטניה ואף באוסטרליה). פריצתה הגיעה רק לאחר כמה שנות פעילות בתחילת שנות ה-80. סגנונם המוזיקלי הנע בין פופ למוזיקה אלקטרונית עם השפעות דיסקו ורגאיי היה חדשני באותה תקופה. שמועות על שימוש בסמים ועל סכסוכים בתוך הלהקה אפפו את כל שנות קיומה של הלהקה.

קאמבק ראשון נעשה בשנת 1998 כאשר דבי הייתה גדולת מימדים (בקליפ "מריה" הזכור מאותה תקופה קשה מאוד היה לזהות את דבי עם דמותה הצעירה). מסע ההופעות ארך כשנה. בקאמבק הנוכחי ניתן לשער כי הלהקה שכרה יועץ תדמית שהביא את סולניתה למקסימום דמיון לדמותה המקורית. וזה עובד. למרות 63 שנותיה היא נראית, נשמעת ומתנועעת כמו פצצת האנרגיה הצהובה שכולנו מכירים.

מסע ההופעות העולמי החל דווקא בישראל. במסגרת מעט המלל שיצא מדבי הארי בין השירים היא ציינה כי היא מאוד נרגשת להיות כאן וכי נהנתה מאוד בסיור שערכו לה. מבחינת איכות ההופעה ניתן לסמן וי, אך מבחינת מכירת כרטיסים כבר ניתן לומר כי המטרה לא ממש הושגה. מרכז הפארק הרענני היה נראה גדוש משהו אבל המושבים בצדדיו וכן המדשאות לא היו עמוסים כפי שהיה ניתן לצפות. אולי מחירם הגבוה של הכרטיסים אחראי לזה או שמא הצטמצם מועדון המעריצים של הלהקה. בכל מקרה ניתן בהחלט לחרוץ כי המוזיקה של בלונדי חוצת דורות ומעמדות שכן הקהל היה מגוון ביותר החל מצעירים עם תספורות פאנק וחולצות קרועות דרך הייטקיסטים בני 30+ ועד בני גילם של חברי הלהקה.

למועדי מופעים >

06/07/2008   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע