סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
הצגות לילדים, מופעים לילדים
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: צבי גורן לידת הפניקס - לראות שוב ושוב
 

 
 
להקת המחול "ורטיגו" של נעה ורטהיים ועדי שעל ממשיכה לפרוש כנף לעבר אופקי יצירה חדשים


להקת המחול "ורטיגו" של נעה ורטהיים ועדי שעל ממשיכה לפרוש כנף לעבר אופקי יצירה חדשים.

במופע החדש של הלהקה, "לידת הפניקס" , היא עושה זאת בתוך כיפה גדולה, זרועת כוכבים, שבה הרקדנים, הכוריאוגרפיה, המוזיקה והקהל מתחברים לטבע, לאדמה, לגוף, ולחידה האמיתית: האדם, השב ונולד באמנות, שבעצמה שבה ונולדת עם כל אדם.

הפניקס, אותו עוף חול אגדי ונצחי המסמל ביצירה הזאת גם את האדם (האדמה) וגם את האמנות (אמונה), עתיד לעוף ממחוזות הארץ ולהיוולד גם במרחבי סקוטלנד, הודו, ניו יורק ועוד כאשר "ורטיגו" תעלה שם את היצירה החדשה.

פלא הלידה והצמיחה

"לידת הפניקס" מתרחשת בתוך כיפה גיאודזית, מבנה פרי פיתוחו של הממציא והוגה הדעות בקמינסטר פולר (1983-1895). הכיפה, שלמחול הזה עוצבה על ידי מושיק יוסיפוב, צומחת מתוך הקרקע ללא יסודות, מורכבת ממשולשים של קני במבוק, שמתחברים לצורות גיאומטריות נוספות. הכיפה יוצרת מעין עולם סגור בתוך עצמו ובה בעת פתוח אל הנוף - גן פורח, כיכר אורבנית, ציה, ואפילו גג של מבנה.

בתוך הכיפה יושב הקהל המקיף את משטח המחול, בימה-זירה, המכוסה כולו אדמה כבדה, דשנה ופורייה כפי שהמחול המתהווה מגלה עד מהרה. לא בכדי מדובר כאן על לידת הפניקס, כי כן כל המחול כולו עוסק בפלא הזה של הלידה והצמיחה.

מתפלשים באדמה

התנועה שעיצבו נעה ורטהיים ושותפיה הרקדנים, הצלילים והרחשים הנפלאים שכתב להם רן בגנו תחת הכותרת "מוזיקה", האורות הטבעיים הדועכים כשהמופע מתחיל לקראת שקיעה ומסתיים עם חשיכה, והתאורה הנענית לאור הטבעי בזריחה אטית, שעיצב במדויק דני פישוף-מג`נטה - כל אלה יחד מגשימים נפלא את הרעיון ואת ההשראה של עמוס סטמפל.

ולא הזכרתי את התלבושות שעיצבו תלמידי שנה א' בבית הספר לעיצוב אמנויות הבמה בהנהלת רקפת לוי – תלבושות כבדות, אדומות, שכמו הרקדנים, יוצאות מהאדמה, מתפלשות בה, מתנערות מרגבים שדבקו בהן, ונולדות מחדש – פה תוספת, שם גריעה, כאן שרוול ושם ווסטה.

ארוס קל תנועה

תנועת המחול זורמת ברצף של תפניות, התפתחויות, נסיגות, ובעיקר של צמיחה אל כיפת הרקיע. בפתיחת המופע אורן טישלר משתרע על האדמה ונפתח כגבעולים המציצים ועולים מתוכה מעלה מעלה. בזה אחר זה ומצטרפים אליו חבריו, שממשיכים את הפריחה הזאת עד סוף המופע.

איכותה של היצירה נקבעת לא מעט בזכות איפיון מעניין של כל אחד מהרקדנים, כסולנים או כמערכת קבוצתית. אורן טישלר, בשילוב יפה של כוח ורוך, אלכס שמורק בנשיות מפתה, ירון שמיר כארוס קל תנועה, קרן חורש בגעש פנימי לוהט, ושרון פרידמן בעוצמה מדודה לפרטי-פרטיה ובה בעת סוחפת בשלמותה.

יצירה שצריך לראות שוב

המגע הקרוב שבין הקהל, היושב על שרפרפים קטנים, כסאות מתקפלים או כריות בשלושה ארבעה מעגלים, לבין הרקדנים, המזיעים, מתפלשים באדמה, מתחבקים, מתעופפים ורוקדים במרחק אפס כמעט, כופה התבוננות שלא תמיד מצליחה אולי להכיל את השלם. העין מחפשת פרטים, קולטת קטעים, ותובעת לשוב ולראות את היצירה המעגלית הזאת לפחות פעם נוספת ובתנאים אחרים.

צפיתי במופע במסגרת מפעל "מחולוהט" של מרכז המחול סוזן דלל, כשהכיפה הגיאודזית ממוקמת בנוף אורבני, ברחבה הפנימית של המרכז בנווה צדק, בין המבנה ההיסטורי, אולפן בת-שבע ובית "ענבל", ועצי ההדר שבגן.

לפעם הבאה שאראה את "חידת הפניקס" הזמנתי ביצוע של היצירה במהלך הפוך מזה שהייתי בו הפעם, כלומר מחשכת הלילה (עם התאורה, כמובן) אל איילת השחר והזריחה.

והקהל יבוא, נשאלתי? אני בטוח, עניתי.




02/08/2004   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע