סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
הצגות לילדים, מופעים לילדים
לוח האירועים 2019 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אחת ושניים: חגיגה נהדרת למשפחה
 

 
 
מה נגיד? שלושה אמנים מחויבים, עיבודים מחויכים, עשירים ולא שגרתיים, בחירות מנומקות, גישה אחראית, הפקה איכותית. לא רק לילדים. גם בני לווייתם נשארים מרותקים, לא מאבדים סבלנות. יותר מזה אנחנו לא צריכים."
המופע של דניאל סלומון, דנה עדיני ובן ארצי נישא על עיבודים מפתיעים ומקסימים, על הגשה חיננית ועל אהבה אין קץ


מחוזות מרתקים
 
לזירת המופעים לכל המשפחה הרעבתנית והצפופה, השתחלו בראשית הסתיו גם הזמרים-יוצרים דניאל סלומון, דנה עדיני ובן ארצי. בזכות הפסנתר של סלומון והקלידים של ארצי, קיבל "אחת ושניים", המופע שלהם, הזדמנות להרצה בפסטיבל הפסנתר האחרון (אוקטובר), ובעקבות הבכורה המוצלחת במסגרתו הם יוצאים עתה לפגישה עם ילדים בני כל הגילאים ברחבי הארץ.

למעשה אין הבדל בגיל של הילדים, קובע ארצי. כי גם הורים הם בעצם ילדים ש...נעשו הורים. וזו לא אמירה בעלמא, כי אם יישום בימתי הלכה למעשה של שירים ממחזורי גיל שונים. 16 בלבד, אבל כאלה שעשויים בהחלט לייצג שלושה דורות לפחות, אם לא יותר. כשארבעה מהם, רבע (!), חדשים לגמרי, במפגש ישיר ראשון עם האוזן הציבורית.

כמו למשל שיר הפתיחה, שמסביר את הרעיון - שיש במה ויש קהל, שיש זמרים ויש שירים - וגם מציג את האמנים (אך לא את כלי הנגינה שלהם - לסלומון יש גם מחשב, לבן גם גיטרה, מלודיקה ותוף חשמלי, ולדנה מגוון כלי הקשה), ואף את אנשי הצוות הטכני בשמותיהם ובתפקידיהם. ואם נדמה שנפלה טעות בעברית בשם המופע, חשבו שנית. רוצים רמז? דניאל ובן הם שניים, דנה היא אחת...

הקריצה החביבה של שיר הפתיחה מלווה בעצם את המופע כולו, הופכת לחלק בלתי נפרד ממנו. נוטעת בו חמימות ופמיליאריות (בהחלט מלשון פמילי, משפחה) מצד אחד, אך גם לוקחת אותו למחוזות חדשים, מרתקים ומבדרים, נישאים על עיבודים מפתיעים ומקסימים, על הגשה חיננית, ועל אהבה אין קץ. ואני חושד כי יותר מאהבה לשירים עבריים, השלושה נמנו וגמרו להחדיר אהבה למוזיקה בכלל. גם להורים ולסבים המלווים (מילים אלה מיועדות לשני המינים, ללא אפליה, גם להורות ולסבתאות...).


מימין: בן ארצי, דנה עדיני ודניאל סלומון, אחת ושניים. צילום: אורית פניני


 
ים של מחוללי עניין
 
כמקובל במופעים לילדים, "אחת ושניים" הוא מופע קצר. קצת יותר מ-50 דקות, פחות משעה. אבל הוא עשיר במחוללי עניין מכל סוג, וממש תקצר היריעה מלתאר ולפאר. שנלך לפי הסדר? בבקשה.

זה מתחיל ב"אבקת קסמים" נוצצת שעדיני מפזרת על "הלילות הקסומים" (של עדה נסטוביץ ואילן וירצברג). ובמאמר מוסגר ייאמר שלא היה מזיק לתת קרדיט ליוצרים בכל השירים, כחלק מהחינוך למוזיקה ולזכויות יוצרים;

"שבת בבוקר" (של תרצה אתר ויוני רכטר) מסתתר במעבר נהדר בתוך "חלום" החדש, להיט ילדים בדרך של סלומון, שמסביר במילים כל כך פשוטות שכשחולמים אי אפשר לדעת "מה באמת ומה כאילו", בטח כשהוא מודה ש"היה לי חלום שאני לא נרדם...".


   


להוראות השימוש קודם "הילד הכי קטן בכיתה" (של יהונתן גפן ועוזי חיטמן) מציע ארצי לנסות טריק "פסיכולוגי": אם אתם מרגישים עצב או פחד, תכתבו שיר או תציירו ציור, ותראו שהעצב או הפחד עוזבים את החדר... לא שצריך, כי העיבוד כל כך מתוק, עם קולות הרקע והתמיכה של דנה ודניאל לשירה של בן.

לקראת "רוץ בן סוסי", הבנים חובשים כובעי בוקרים. דניאל, אגב אימוץ מבטא אמריקאי כבד, מפליג בנונסנס משעשע אל חווה שהייתה לו. במונטנה. שהיה לו שם סוס, שקראו לו יוכבד. והיה לו חבר שקראו לו חיים. נחמן ביאליק. אחרי הקדמה כזו ארומת הקאנטרי היא חלק בלתי נפרד מן השיר, כמו שיבוץ משפט מפתח חוקי מ"Blowin' in the wind" של בוב דילן. כיף.

את "בובה זהבה" של מרים ילן שטקליס ושמוליק קראוס, הם בוחרים לשיר במינימום ליווי, ממש א-קאפלה. דנה מובילה, והם קולות. אלמלא הכרנו את "החלונות הגבוהים" היינו יכולים להישבע - אפרופו העיבוד - שהשיר נכתב בימי הביניים כמדריגל. תענוג.


דניאל סלומון, אחת ושניים. צילום: אורית פניני


 
מטוליק ועד פּמפּוּשקֶה
 
אבל אלה כלום מול "פזמון ליקינטון" העתיק (של לאה גולדברג ורבקה גווילי) שהתכבד בהפקה מוזיקלית מורכבת ומשובבת. הפתיח התנגן על "Blue moon", סטנדרט הג'אז העתיק עוד יותר, של רוג'רס והארט, והסיפא התפייט על "Don't worry be happy" הצעיר יותר (של בובי מקפרין). מרקחת נהדרת שכזאת כבר לא שמעתם זמן רב.

אולי בהשראת מקפרין, פתח סלומון בשריקה את "טוליק", השיר הבא. כן. אשכרה הורידו מהבוידעם את "טוליק" של רמה סמסונוב ונפתלי אלטר. זוכרים את אושיק לוי שר "טוליק יושב לו בשקט בחול/ יושב ומביט על הים הכחול/ העיניים של טוליק שני כוכבים/ ואוכל הוא בנחת אשכול ענבים"? עכשיו גם הילדים שלכם יכירו, עם השירה של ארצי והשריקה של סלומון.


   


בדיעבד, אלה הובילו לשוס של המופע, לפחות בעבור ליאור, נכדתי. בן סיפר על "פּמפּוּשקֶה", מין חביתה שאמו הייתה מכינה לו בילדותו וקודם הגשתה הייתה מפזרת עליה סוכר. בפיו החביתה הפכה לשיר סוחף וללהיט על בטוח, שבית ממנו חזר כהדרן בסוף המופע, ולאחריו המתכון המודפס שלו חולק לילדים כמזכרת מן ההופעה. אני משוכנע שליאור לא הייתה הילדה היחידה שנכחה במופע שהלכה לישון אחרי שאמה הכינה לה "פמפושקה".

באופן טבעי לגמרי הפמפושקה חוברה ל"אמא שלי" של אריק איינשטיין ושלום חנוך. קצת רוקנרול לא יזיק אף פעם בחינוך הילד ("את הנקת אותי, את פינקת אותי"), ואם ניתן להאיץ את הקצב, על אחת כמה וכמה. בן ודנה שילבו בשיר את שמות אימותיהם (מילכה ואורנה, בהתאמה), והציעו לקהל הילדים גם לעשות זאת. דניאל התחמק. הזכיר דווקא את אביו, בטענה מוזיקלית ש"אבא שלי הוא הכי בעולם...". לכו תתווכחו איתו.

אחר כך שר ארצי שיר חדש, מרגש אפילו, בשם "הצד השקט", בשמם של הילדים הלא מקובלים בכיתה - בין שקוראים להם ילדי חננה, בין שמכנים אותם ילדי כאפות. הוא קבע כי בצד השקט יש איזו אמת, ושכדאי לכם לפעמים לבקר. חומר להרהור ולמחשבה.


   

 
מי צריך יותר מזה?
 
הסיום כלל המחזת להיטים שנולדו בתחום האפור שבין רוק לפופ, וככל שגדלו ובגרו יותר ויותר התיילדו, והפכו לנחלתם של מאזינים צעירים. "נערה במשקפיים" (יהונתן גפן ואלון אולארצ'יק), "גברת עם סלים" (חיה שנהב ויוני רכטר) שעדיני הוסיפה בו סלים לכלי הנגינה שלה, "גוליית" (אלון אולארצ'יק ודני סנדרסון) שמוסיף פרשנות תיאטרלית לזו המוזיקלית של כוורת, ו"אני אוהב שוקולד" (של יהונתן גפן ויצחק קלפטר) - ללא ספק שיר האהבה הראשון בחייו של כל ילד.

שיר הנושא סוגר את המופע. בתוספת של בית. איזה כיף היה לשיר שירים ואיזה כיף יהיה לשמוע מחיאות כפיים. מה נגיד? חגיגה. שלושה אמנים מחויבים, עיבודים מחויכים, עשירים ולא שגרתיים, בחירות מנומקות, גישה אחראית, הפקה איכותית. לא רק לילדים. גם בני לווייתם נשארים מרותקים, לא מאבדים סבלנות. יותר מזה אנחנו לא צריכים.


דנה עדיני, אחת ושניים. צילום: אורית פניני


דניאל סלומון, דנה עדיני ובן ארצי, אחת ושניים. גריי, יהוד. שבת, 22 בדצמבר 2018


למועדי מופעים >

30/12/2018   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע