סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
הצגות לילדים, מופעים לילדים
לוח האירועים 2021 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: ענת זכריה הפסטיבל שמגרש את החושך
 

 
 
הרבה פעמים ילדים בסוף ההצגה רוצים ללמוד את השפה האחרת כדי להבין ואנחנו מחלקים להם גלויות של מילים במתנה מתוך ההצגה, משהו שללא ספק עוזר לעצב דעת ותפיסה של האחר על האחר. צריך להבין שהעבודה שלנו היא שורשית ולטווח ארוך."
פסטיבל אלמינא, הבייבי של נורמן עיסא וגדעונה רז: חגיגה רב תרבותית של הצגות ילדים בעברית ובערבית אונליין וללא עלות. ריאיון עם זוג יוצרים, על הבמה ובחיים, שממשיכים קדימה ולא מוותרים על החלום 


תיאטרון של קירוב לבבות
 
הזוגיות בין גדעונה רז ונורמן עיסא שהכירו בלימודי המשחק בבית הספר בית צבי בשנות ה-90, כבר מזמן הפכה למודל לסובלנות. לשניים שלושה ילדים אותם הם מגדלים בבית יהודי-נוצרי ביפו, וילד נוסף שהם מטפחים ומגדלים ביחד - תיאטרון רב תרבותי לילדים ולנוער בשם תיאטרון אלמינא (שפירושו בעברית "הנמל"), אותו הקימו ביחד עם קבוצת יוצרים יהודים וערבים לפני שמונה שנים. בחנוכה הקרוב יעלה התיאטרון הרב תרבותי בפעם החמישית ולמשך שלושה ימים בין 16-14 בדצמבר, את פסטיבל אלמינא להצגות ילדים אונליין וללא עלות.
 
אני לא ציניקנית גדולה מדי, אבל במקרה של זוג היוצרים הזה, קל מאוד להשתכנע להניח את הציניות בצד. הם נשמעים אולי חולמניים ותמימים, אבל הם באמת מאמינים שהייעוד שלהם זה להרבות טוב ולהיות אופטימיים. ובדיוק אנשים כמותם עולם התרבות צריך.    
  
 
איזה צורך זיהיתם ב-2012 שגרם לכם להקים את התיאטרון?
 
נורמן: "זה התחיל לכאורה מהשאלה הפשוטה למה ילדים דוברי עברית ודוברי ערבית לא יכולים לצפות ביחד באותה הצגה? בעיקר חשבנו על הצורך והיכולת שלנו לעורר את המודעות לחשיבותו של קיום משותף דרך התיאטרון, דרך ההושבה של אוכלוסיות שונות לצפייה משותפת בהצגות. בלי להכניס את הילדים למקום ששואל אם זה ערבי או יהודי. ילדים שיניחו להם תמיד ימצאו את השפה המשותפת".
 
גדעונה: "זיהינו גם שילדים דוברי עברית וילדים דוברי ערבית ייפגשו במהלך חייהם אולי כשיגיעו ללמוד באוניברסיטה, משום שרוב חייהם הם נמצאים במסגרות שונות. אין בעצם נקודות השקה בהן הם יוכלו להיפגש באופן נינוח בתוך חוויה טובה. לכן רצינו לנסות למנף את האהבה ואת החיבור שלנו לתיאטרון למשהו שיכול לשמש להכרות הדדית מתוך קירוב לבבות כי בנוסף למפגש, לאותה הימצאות משותפת, זאת לגמרי הזדמנות להכיר את תרבותו ושפתו של האחר כשאנחנו מורידים את הווליום של הסטריאוטיפים. יש לא מעט עבודה לעשות במקום הזה - במדינה כמו שלנו, ואנחנו בתיאטרון הזה מבקשים לדבר לא על דו קיום אלא על להתקיים, לבוא לראות הצגה, לשבת כתף אל כתף, ולהנות מתיאטרון טוב". 
 
  


חנוכה, כריסמס ויום הולדת הנביא

 
 
התיאטרון שלכם פעיל בכל ימות השנה. למה נחוץ לו גם פסטיבל?
 
"הפסטיבל נולד כאירוע שיא, מעין אירוע מסכם של תיאטרון אלמינא, כשתאריכי הפסטיבל נבחרו במיוחד. בחודש דצמבר, באופן כמעט חופף, אנחנו חוגגים שלושה חגים של אור: גם חנוכה, גם כריסמס וגם יום הולדת הנביא", אומרת גדעונה. "ומעבר להנכחת הקיום החגיגי המשותף, הפצת האור הזאת היא בדיוק מה ששנינו מאמינים בו".
 
אבל השנה בגלל הקורונה זה לא יקרה, ושתי האוכלוסיות לא באמת ישבו ביחד ויצפו בהצגות.
 
גדעונה: "כל הנראות שלנו החוצה היא דו לשונית, הפרסומים, האתר, אז הנראות הזאת מבחינתי היא כבר עשיית מקום לאחר".
 
נורמן: "ויהיה גם את סנטה קלאוס שיגיע למי שיזכה בחידון הביתה עם אוטו מלא שוקולדים בלי קשר לאמונה או דת". 


אח בום טראח, צילום: כפיר בולוטין 
  
"יש פחד קמאי לראות משהו שאתה לא מבין"
 
מה לגבי התמהיל של הרפרטואר בפסטיבל?
 
נורמן: "גם השנה יש קשת רחבה מאוד של הצגות. יש את 'אֶה-אוֹ!', הצגה מוזיקלית תנועתית ללא מילים לקטנטנים בגילאי שנתיים עד חמש שעוקפת שפה. והשנה תהיה גם הזדמנות לצפות בהצגה שעלתה לפני 17 שנה - הצגת הילדים הראשונה שביימתי ועלתה בפסטיבל הצגות הילדים בחיפה ב-2003, ונקראת 'אח אח בום טראח'. זו הצגה בשפה הארמית, כזו שגם ילדים דוברי עברית וגם דוברי ערבית אולי אינם מבינים אבל אותו מנגנון של שפה מובנית שכולנו נולדנו איתו עוזר לילדים לנווט את דרכם ולהנות מחוויה שלמה של רוח הדברים. תיאטרון זה לא עוד שיעור בהיסטוריה, או באזרחות, השיעור זה תיאטרון טוב".
 
גדעונה: "ויש גם הצגות שמשלבות בין העברית והערבית כמו 'ארנבים' הצגה דו לשונית מקורית וחדשה על חברות אמיצה, ומלא עוגות גזר. ואת 'שמוליק קיפוד' שזו הצגה דו לשונית שהפכה לפופולרית לא רק באוכלוסיות דו לשוניות אלא בקרב הקהל הרחב שממש מחכה ומצפה לה". 


נורמן עיסא וגדעונה רז, צילום: דיד לוי
 


"שמוליק קיפוד" הוא ספר של המשורר ט.כרמי שהפך לנכס צאן ברזל בתרבות הילדים העברית, יש לזה מקבילה בטקסטים שבחרתם בערבית?
 
גדעונה: "יש את ההצגה 'הנעליים של טנבורי', שהיא עיבוד קליל ומחורז שלי שמבוסס על סיפורים של פאטמה שריף. זה מין תיאטרון בובות מרהיב ומלא דמיון הפורש את הקשר המיוחד בין סבתא לנכדה, דרך סיפור-עם מוכר ואהוב? 

לצערי אין בישראל עיסוק ביצירה של הצגות דו לשוניות ולוקח זמן להגיע לקהלים וגם לקהל להגיע אלינו כדי לצרוך את התרבות הזו שהיא כמעט ז'אנר בפני עצמו בתיאטרון. יש פחד קמאי לראות משהו שאתה לא מבין וזה משהו שאנחנו מנסים לשבור או לפוגג. או להפוך לטריוויאלי - משהו שהוא חלק מהקיום שלנו כאן. הרבה פעמים ילדים בסוף ההצגה רוצים ללמוד את השפה האחרת כדי להבין ואנחנו מחלקים להם גלויות של מילים במתנה מתוך ההצגה, משהו שהוא ללא ספק עוד דבר שעוזר לעצב דעת ותפיסה של האחר על האחר. צריך להבין שהעבודה שלנו היא שורשית ולטווח ארוך". 
 

שמוליקיפוד, צילום: גיא לופו

 


"צריך לביים מהראש של הילד, מהעיניים שלו"
 
נשמע שאתם דוגלים בהצגות צנועות , לא יומרניות ומנסים להגיע לקהל לאו דווקא באמצעות הספקטקל אלא באמצעות הרגע התיאטרוני . מה מנחה אתכם ביחס שלכם לילדים כקהל יעד ? יש הצגות בפסטיבל שאתם מייעדים לפעוטות בני שנתיים ?
 
נורמן: "בראש ובראשונה רמה אמנותית גבוהה ולא של מאה אחוז אלא של מאתיים אחוז השקעה. מבחינתי ילדים הם מבחן הקהל האמיתי ביותר. זה קהל נקי, טהור, בלי טיפת התחנפות שלא יודע לזייף. ילדים מתנהגים בדיוק כמו שהם מרגישים - כשטוב ומעניין להם הם מתחברים ואוהבים מאוד וכשזה משעמם אותם הם מתפרעים ומפריעים. אין אמצע. תיאטרון לילדים זו אולי העשייה הכי קשה, בטח ובטח יותר מתיאטרון למבוגרים". 
 


ארנבים, צילום: גיל לופו

גדעונה: "בעולם יש התחלה של מודעות לתיאטרון שמיועד לפעוטות, כשהמחשבה שעומדת מאחורי זה היא לטפח את הדור מגיל צעיר ולהרגיל אותו לצפייה ולחוויה תיאטרונית מוקדמת. ולכן אנחנו יוצרים גם הצגות לא מפחידות ומאוד חושיות שיכולות לחדד בהם את הרגישות לחוויה. אני זוכרת היטב את ההצגה הראשונה שצפיתי בה. אמא שלי, שהייתה מורה בבית הספר בפתח תקוה לקחה אותי לראות את 'עוץ לי גוץ לי' ואני זוכרת עד היום גם את ההצגה עצמה וגם את הרצון החזק שהיה לי לחזור ולצפות בה כל פעם עם כיתה אחרת. זה פקח לי את העיניים לדבר חדש שלא הכרתי קודם".
 
נורמן: "לי מאוד חשוב לשנות מהיסוד כמה אמיתות בנוגע לתרבות התיאטרון בכלל ותיאטרון ילדים בפרט. ילדים הם הבסיס והם גם העתיד שלנו וכדי להפוך חברה לטובה יותר, צריך לשנות את העתיד באמצעות הילדים, לגדל בהם בסבלנות את התרבות מגיל קטן. אני תמיד חושב על השיר 'ילדים' של ג'ובראן חליל ג'ובראן שאומר: 'ילדיכם אינם ילדיכם... חיים עמכם, אך אינם שייכים לכם. תנו לילדיכם את אהבתכם, אך לא את מחשבותיכם'. חופש זה כל הסיפור, להשאיר לילדים לפחות שבעים אחוז של חופש לדמיין. וצריך לביים מהראש של הילד, מהעיניים שלו".
 
גדעונה: "אנחנו מנסים למצוא גם עיקופים לשפה ולהביא את האמא והאבא של שפת התיאטרון על בוריה - אמנות חיה שאנחנו כל כך אוהבים שכוללת מימיקה ושפת גוף ומוזיקה וצלליות. נדמה לי שהשפה האמנותית שלנו מצאה פטנט להעלות הצגה דו לשונית באופן כזה שהכל ברור ונשאר רק להפליג על כנפי הדמיון". 
  

נורמן עיסא וגדעונה רז, צילום: דיד לוי
 
לזרוע את הזרעים בדור הבא
  
איך העובדה שאתם בני זוג משפיעה על העשייה, מתי אתם בוחרים לעשות מה?
 
גדעונה: "כשאתה אדם יוצר בהוויה שלך אז אתה כל הזמן מחובר בעזרת מחושים כאלה לתדר הזה, קשוב לאותו מחוש שמחפש חומרים ובודק ומתבונן בעולם. וזה תמיד דו כיווני - ממך החוצה ומהחוץ פנימה. אני תמיד מרגישה שהעשייה שלנו היא כמו של אותו דייג שמטיל חכה למים, מתבונן במה שהוא תפס, ואז מבשל את הדגים ונהנה בתקווה שזה טעים. אני יותר בתפקיד של המחזאית, של הטקסט והדרמטורגיה, ונורמן יותר אחראי על הנושא של הבימוי. מבחינתנו היצירה לא נגמרת, אנחנו כל הזמן נמצאים בתהליך של חיפוש והשראה ובדיקה. זה החיים שלנו. כמובן שזה בתוך מסגרת נתונה כי אנחנו מחויבים להעלות שלוש הפקות חדשות כל שנה, שזה לא מעט".
 
נורמן: "אני גיליתי שהבימוי מאוד טוב לי. עוד לפני שאני מתחיל כבר יש לי תמונה סופית בראש של איך ההצגה צריכה להיראות, ולשם אני הולך ביחד עם השחקנים".
 
 
מי האנשים שאספתם סביבכם באלמינא?
 
נורמן: "אנשים טובים".
 
גדעונה: "סוללה של שחקנים ומעצבים וכותבים, אנשים של סבלנות וסובלנות ואנושיות שקבלת האחר היא נר לרגליהם. שמאמינים כמונו שאמנות יש בכוחה לשנות והם נמצאים פה בשביל לעשות את זה, לזרוע את הזרעים בדור הבא ולתת לו את האוכל הרוחני שיפתח בהם את המחשבה להכיר גם את מי שלא דומה לנו מבלי לעשות מזה עניין.
 
"סיפרה לי מישהי שהייתה בבידוד באחת ממלוניות הקורונה שנוצרו שם מפגשים רב תרבותיים פנומנליים. פתאום כולם קיבלו את אותו טיפול ואותו אוכל ואותו יחס בלי קשר למי ומה הם. השוויון הזה הוא הדבר שיוצר אחווה וסולידריות נכונה שחסרה כאן כל כך. למה אנחנו צריכים מלוניות קורונה? למה אנחנו צריכים מרחבים מוגנים כפויים של שוויון?"

 

הנעליים של טנבורי, צילום: עימאד חוסרי
  
"צריך יותר מ'אהלן ומרחבא' בשביל להסתדר בדובאי"
 
מה לא הצלחתם לעשות ומה ההישג הכי גדול שלכם?
 
גדעונה: "אני מרגישה שאנחנו בתקופה מאוד טובה של עשייה וגם ככה אני אף פעם לא מסתכלת על מה שאין אלא רק על מה שיש, זאת ההשקפה שלי בכלל בחיים".
 
איך שומרים על הדרייב? איך אתם מונעים מהעשייה שלכם להפוך לרוטינה?
 
נורמן: "כל עוד יש ילדים בעולם, הדרייב שלנו לעשות טוב בעולם דרך התיאטרון קיים. ואני מבטיח שברגע שהעולם יהיה מושלם אני אסגור את התיאטרון".
 
גדעונה: "אני מסכימה עם נורמן ויכולה להוסיף ולומר שאנחנו לא נותנים לשליליות ולכוחות החושך לרפות את ידינו או להשפיע עלינו. מה שדורש מאיתנו הרבה נחישות ונתינה. אנחנו כל הזמן מסתכלים אחד על הלבן בעיניים של השני ושואלים מחדש: למה התכנסנו?"
 
גם אחרי שנים ארוכות של עשיה אתם עדיין מאמינים ביכולתה הגדולה של האמנות לייצר שינוי במציאות, שאתם האנשים שיכולים לעזור לאחרים סביבם לעשות תהליך דומה למה שעשיתם בעצמכם בחיים האישיים שלכם?
 
"גם אני גדלתי עם דעות קדומות בפתח תקוה מכאן ועד הודעה חדשה, והשינוי קרה כשהכרתי את נורמן ואת המשפחה שלו ודרכם את החברה הערבית. ואני חושבת שאפשר להשתנות ולשנות, אני בטוחה שאפשר. אני חושבת שצריך יותר מללמוד כמה מילים בערבית כמו אהלן ומרחבא בשביל להסתדר בדובאי. הרי איך עושים שלום? מכירים". 


נורמן עיסא וגדעונה רז, צילום: דיד לוי

הפסטיבל יתקיים בימים שני, שלישי ורביעי, 16-14 בדצמבר 2020.  לכניסה באופן מקוון באתר התיאטרון  לדף הפייסבוק של אלמינא. לבירורים והזמנות במשרדי אלמינא: 03-5335444, 050-2800300 



08/12/2020   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע