אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
בידור
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן הופעות בהיכל: עופר לוי וליאור נרקיס
 

 
 
המירוץ של אנשי הזמר הים תיכוני להיכל התרבות בעיצומו. גם הסיגריות כבשו את ההיכל


מי יותר חזק
 
איפה ייעצר המרוץ המטורף להיכל התרבות? יותר ויותר דומה שהתחרות בין המלכים, הנסיכים ויורשי העצר של הזמר המזרחי, חרגה מכבר מהתחום האמנותי - אם היה כזה בכלל, ועברה אל היריבות האישית, הטווסית, ואל הניסיון להוכיח מי יותר חזק ומי יותר גדול.
 
הכפפה שזרקו מנהליו של קובי פרץ לחללו של הפופ הים-תיכוני, בכניסה היסטורית להיכל נוקיה בתל אביב בחודש הבא, היא קריאת תגר על כל הפעילים האחרים בזירה. זו קפיצת מדרגה (או קפיצת ראש לבריכה ללא מים) שאף זמר ישראלי לא התנסה בה.
 
אני נדרש לסוגיה זאת עוד בטרם התארחותם של יואב יצחק ומשה פרץ בהיכל התרבות, אפרופו הופעות השבוע שעבר במקום, של עופר לוי וליאור נרקיס. שתיהן, התרשמות סובייקטיבית, לא סיפור הצלחה כלכלי מזהיר - הראשון הסתמן כקורבן הראשון של הגל המזרחי בהיכל התרבות עם לא מעט קרחות ביציעים, אצל השני כיסו עליהן הזמנות רבות, בדומה למופע הראשון של דודו אהרון באותו אולם.
 
נראה שהתחרות הזאת עוברת גם לקהלים של האמנים. שיותר משהם באים לראות את האלילים שלהם, הם באים עם תכנית עבודה שתכליתה אחת ויחידה - להראות את האהבה שלהם. הם שם כדי להמליך לעצמם מלך בהיכל, וגם לעבוד אותו בהתלהבות.
 
הפרפורמר האולטימטיבי
 
אצל עופר לוי, הם מרגישים כמו מלכים. מי שהיה המלך הבלתי מעורער של המוזיקה הים תיכונית בשנות התשעים, והיה חלוץ לזמרים המזרחיים שנכנסו להיכל התרבות, איבד בשנים האחרונות מנכסיו האמנותיים, פועל יוצא של קפאון בקריירת ההקלטות שלו, אולם לא איבד מנאמנות נתיניו שמפלחנים את הרפרטואר הוותיק שלו.
 
אלה, בעיקר מסות של מעריצים גברים, עדיין הולכים אחריו באש ובמים, לא מוכנים להחליף אותו באף אחד אחר, נושאים אליו עיניים בורקות ומדקלמים בדבקות משיחית כמעט, את שירי האהבה, הכאב והייסורים הבלתי נגמרים שלו, שיש בהם תמיד התכתבות עם המקורות, התפילה והשכינה. והם תמיד פשטנים ורגשניים, מחניפים לתחושות האנושיות הבסיסיות.
 
למרות ניסיונות למהפכים אמנותיים כאלה ואחרים, עופר לוי במיטבו כשהוא נאמן לצליל הטורקי ההארד-קור שהעלה אותו, וגם פילס את הדרך בעבור שלומי שבת, קובי פרץ ו...ליאור נרקיס. שירים לא קצרים שהוא מנסה להם יותר מסיום אחד, גם לבדוק את יכולתו, גם לרצות את קהלו.
 
בין אם זה "אוהב לחיות", "רק איתך" או כל שיר אחר, השירים של לוי הם תמיד דיאלוג במה-קהל, כשלוי מתקשה לרסן את אוהדיו המריעים וגם תורם לשלהובם בפלרטוט מתמיד, בפרגון נמשך או בסיבוב ניצחון שהוא עורך באולם, אגב פילוס דרך איטי דרך הקהל שצובא עליו. גם אם הוא היה זקוק לזה, כדי להרגיש את חום הקהל קרוב-קרוב, הוא לא צריך להוכיח את עליונותו לפחות מבחינה אחת – שליטתו בבמה.
 
עופר לוי הוא אולי הפרפורמר האולטימטיבי של הזמר הים תיכוני. אמן ששולט אבסולוטית בקצב, ברגשות ובתזמורת, זמר נשמה יוצא דופן, גבר גדול ורגיש שאינו פוחד לשפוך את אהבתו על הבמה, לשתף בה את הקהל, שלמה ארצי של המגזר (ולא בגלל הג`ינס, המגבת שהייתה צמודה אליו או בקבוק המים לו נדרש לעתים מזומנות). אפילו איגלסיאס יכול ללמוד ממנו דרך אמן בקהלו, מה שקשה להגיד על אמנים רבים, לאו דווקא מזרחיים.
 
הקהל שלו, לעומת זאת, לא ילמד לעולם, מן הסתם. גם 40 דקות מתחילת המופע הטיילת במעברים לא נפסקה. לאנשים יש דחף בלתי נשלט לעבור בחזית הבמה, מכאן לשם ובחזרה. גם הצפצוף על החוק בולט במיוחד בקרב מעריציו. איסור העישון עבורם הוא בגדר המלצה בלבד, והם דוחים אותה ללא מחשבה, וגם מלווים אותה ביריקה (כן, בהיכל התרבות). את המופע נאלצתי לנטוש שעה וחצי מתחילת ההופעה (בדיעבד, אפילו לפני מחצית המופע, שהסתיים רק אחר חצות) בגין התרבות מדאיגה של המעשנים והמעשנות סביבי. חבל, בשבילם ובשביל עופר לוי, כי באמת אין עוד מלבדו.
 
עדיין לא בשל להיכל התרבות
 
בניגוד ללוי, שיש לו גינונים וסטייל של מי שמכיר בכוחו, ליאור נרקיס עדיין בונה את עצמו ומגשש את דרכו. לטעמי, הוא לא בשל להיכל התרבות, הוא עדיין זמר מועדונים. ולא כגנאי חלילה, אלא מבחינה אמנותית: הרפרטואר שלו מקושקש מדי, אקלקטי, לא מעוצב, קשה להצביע עליו ולאפיין אותו.
 
נרקיס הוא אולי הזמר הכי פחות מזרחי בקשת הים-תיכונית. הוא נעדר, אם מבחירה ואם מהתאמה, מבטא והטעמה מזרחיים מכל סוג שהוא, וזה ניכר גם ברפרטואר שלו. הוא שר מכל סוג ומכל סוגה, קופץ על כל סגנון. הוא גם טורקי לייט, גם ים-תיכוני הארד-קור, מסוגל לתת בראש על גבול הדאנס, וגם לשיר פופ-רוק מערבי, להיטי רדיו וזמר ארצישראלי וגם לארח זמרת אר.אנ.בי. צווחנית כמו מאיה סימנטוב ולהרגיש בסדר עם כולם.
 
זו, דומני, הבעיה של נרקיס. למרות הוותק, הניסיון והגיוון שלו הוא עסוק יותר מדי בריצוי הקהל, ופחות מדי משקיע בעיצוב, ייצוב ומיצוב הקריירה שלו. אין שיר שתוכלו לזהות אותו עם "סגנון ליאור נרקיס", וזה למרות שהליאור הזה נרקיס לא קטן. כפועל יוצא, גם אין לדעתי, "קהל של ליאור נרקיס". יש לו אוהדים, אוהבים ומעריצים, אין ספק, אבל דומה שאת הקהל שלו, בעצם חלקים גדולים ממנו, נמצא ונראה גם בהופעות של זמרים אחרים.
 
אני נדרש לכך לא מפני שזה אסור (נהפוך הוא, זה מותר ואף רצוי בשם הפלורליזם) אלא מחמת ההרגשה, שגם בהופעה שלו, הקהל בא לעשות שמח, לתת הצגה, אפילו לעשות שכונה, לשגע את היכל התרבות. ובמקום קונצרט קיבלנו מופע של תפוס כפי יכולתך. כאילו שאין דרכים ראויות, סולידיות ומכובדות להביע אהבה ולהוכיח הערצה, אלא רק בחאפלה ובבלגנים.
 
נרקיס לא אשם, אבל הוא תורם. במקום לעצור את הסחף המעושה הוא נסחף באשליה. אין פירוש אחר לקריאה שלו: "אנשים באו לרקוד, בואו נעשה חאפלה פה!". ברגע שיפנים ויאמין שאנשים באים בשבילו ולא בשבילם, באים לשמוע אותו ולא להשתולל, הוא יעשה צעד גדול וחשוב של הבנה והתבגרות בדרך להיות אמן נחשב ומכובד.
 
רגעי השיא בהופעתו היו באירוח את שלומי שבת. תחילה בביצוע "לכל אחד יש", המקורי ביותר שיש, המנון שירה בציבור אולטימטיבי; אחר כך הדואט "שדה קטנה" ולסיום החלק הזה, מערוף של שבת שאירח את נרקיס בביצוע הלהיט "אבא", שהוקדש לאביו של ליאור, והיה מרגש עד דמעות.
 
ושלא תחשבו שהקהל של ליאור נרקיס התאמץ לנשום אוויר נקי והתאפק להשאיר את הסיגריות בכיס. ונעזוב לרגע את האומללות והחידלון של סדרני ההיכל באכיפת החוק, איפה לעזאזל התרבות, לפחות זו שהיכרנו עד שהזמר הים-תיכוני כבש בסערה את מגדל השן התל אביבי?
 
עופר לוי בהופעה. היכל התרבות תל אביב. שני, 26 באוקטובר 2009.
ליאור נרקיס בהופעה. היכל התרבות תל אביב. שלישי, 27 באוקטובר 2009


03/11/2009   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. עופר לוי
בובה מ100ממת , (25/01/2010)
1. עופר לוי
יהודה אזולאי , בית שאן (06/12/2009)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע