אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
בידור
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן קובי אוז - בדרכי נועם
 

 
 

מופע הסולו השני של אוז מציע בידור מוזיקלי, שהופך את הקודש לחול ואת החול לקודש



בדרכי נועם
 
איך שלא תסתכלו על זה, קובי אוז הוא הקופירייטר המוצלח ביותר שיש בפופ הישראלי. יותר מזה, אוז הוא מקדם המכירות החכם ביותר של המוזיקה שלו ושל מה שהיא מייצגת. והמופע "מזמורי נבוכים" שלו הוא לא הראשון להדגים ולהוכיח זאת.
 
מפעל חייו ב"טיפקס" הוא הדוגמה האידיאלית. פלטפורמה מתוחכמת להחדיר בציבור את הגישה וההרגשה, ואם תרצו גם את האהבה, למוזיקה מזרחית. בשכל, בהומור, בהפוכה, בדרכי נועם. כמו אמר לעצמו: אם אתן לכם בראש, עם הצהרות פלקטיות לא תתייחסו אליי ולא תקשיבו למה שיש לי להציע לכם. בואו נעשה זאת בדרך שלכם, עם המקצבים שלכם, עם ההומור הסנדרסוני שאתם מכירים, עם ההגדרות ובתבניות הרוק הפופ המקובלות. ואחרי שהאלמנטים המזרחיים יימהלו במחזור הדם שלכם, המוזיקה שלי תהיה חלק מההוויה שלכם. אז כבר לא תהיה לכם דרך חזרה. תהיו מסונג`רים לנצח, פתוחים ומפוכחים למזרח. שלב א`.
 
עכשיו זה שלב ב`. אותה התנהלות שהובילה אותו ב"טיפקס", מוליכה את אוז בימים אלה עם "מזמורי נבוכים", עם הפנים למקורות, קרי - אל מורשת התפילה והפיוט הצפון אפריקאי, שבה נעוצים שורשיו. בפקחות, בהומור, בדרכי נועם. אני לא בא לתת לכם בראש. אני לא מנסה להעביר אתכם על עמדתכם ואמונתכם. אני הולך איתכם, בפה שלכם, עם תבניות המוזיקה שאתם מכירים, כולל המזרחיות-לייט שכבר הרבצתי בכם בגלגול הלהקתי שלי, לספר-להסביר לכם איך התגלגלתי אל מוזיקה מבית, אל ניגון יהודי של סבא. ואין לכם מה לדאוג: הגלולה אינה מרה גם אם היא עטופה בנופת צופים של סיפורים, מדרשים ורגעים מבדחים. כי במקורות, שמשותפים לכולנו, יש הרבה מקום לכולם. רק קצת פתיחות והרבה סבלנות. אוז. כבר אמרנו.
 
הוא לא אוהב האדם היחיד בפופ הישראלי, אבל הוא אחד הנבונים, המובילים והנאורים שבהם. שם המופע הדו-משמעי (ואולי יותר) שבחר מעיד: מזמורים מצד אחד, מבוכות מצד שני. קופירייטר כבר אמרנו. ואיך אפשר שלא להיות נבוכים מול יופיו של העולם. שעה וחצי עם מניין שירים וחצי. רובם ככולם מאלבום הסולו השני שלו, שבניגוד לראשון שהיה סופר אישי ובא חשבון עם חייו הפרטיים שלו, הוא צוהר פרטי לעולם תרבותי גם בזווית האישית שלו רב בו המשותף.
 
בין פכפוך לסכסוך
 
אחרי ניגון יאבבמי לאפילוג, ההגדרה של "געגועיי לגעגועים" מאיירת את הרצון הטבעי של האדם להיות איפה שהוא לא נמצא - במקום, בזמן ובהוויה. ומתחילה החפירה לעומק ולאחור: "אחד נאור, שני מואר" על דרכי האל ונסתרותן; "אלוהיי", הסינגל הראשון מהאלבום, שבו הוא מנהל דו שיח עם הקלטה של סבו, גם פייטן, גם מוהל, גם שוחט; ובעקבותיו "שוועת עניים", השיר השני, לו הוא מקדיש מדרש סוציו-אקונומי.
 
ל"תפילת החילוני" (מן הסתם שם זמני) הוא מקדים סיפור מהאגדה על מפגש בין רבן יוחנן בן זכאי, נשיא הסנהדרין, לקיסר אספיאנוס שאת קיסרותו ניבא, ובתמורה הוליד את הפלורליזם ביהדות. יותר משהסיפור הזה נועד לסבר את אוזנינו בהקשבה לשיר, הוא תמצית דרכו וכוונתו של אוז והעילה למופיע מיוחד זה. ובעקבותיו השיר "ניקבת השילוח", שמתחיל בהרהור על ירושלים כאחת הערים היחידות בעולם שיש על שמה מחלת נפש, והמשכו בזגזוג בין העבר להווה, בין קודש לחול, בין פכפוך לסכסוך, בדרך למסקנה שסובלנות היא מלת המפתח לקיומנו.
 
גם אוז לא מוותר על קפיצה לתור הזהב, לביצוע מתוק של ר` יהודה הלוי ("הראפר מס` אחת בעולם, כפרה עליו!") שידע לעשות אהבה עם המלים לפני שהמציאו את האקו (העגה הטכנית להדהוד צליל) וכנראה גם לפני שידעו מה זה מוזיקה קלאסית, לפחות לפי הלחן של אוז שמעובד במתכונת פרלוד. ויש גם סיפור על זלמן החקלאי ("זלמן זה לא אתה"), והאיש עם השלט מקרטון ביציאה מאיילון ("משיח, אני רוצה משיח"), ו"חמדת ימים, אותו קראת" בלחן ובהגשה סטייל אריאל זילבר, ו"פקק של נסים", אם כדבר הזה אפשרי במציאות ימינו, ו"אדון יה, אל יה", עוד לחן והקלטה של נסים מסיקה, סבא שלו, שהושפע מהפייטן אשר מזרחי.
 
ולהקלת העיכול גם שני שירים מ"טיפקס", האחד "הרבי ג`ו כפרה", שמסמן ומזכיר את ההתחלה הכפולה, והשני "התחנה המרכזית השינה" כאילו לא שייך, אבל נוגע בצומת העצבים והטעמים של ישותנו. וגם אזכור ל"כפתור אדום" (פוש דה באטן) להיטם של טיפקס מן האירוויזיון, ואולי הפעם היחידה שבה ניסה לתת בראש, במקום להעדיף את דרכי הנועם.
 
"מזמורי נבוכים" הוא מופע קטן. לא גדול. אוז יושב (לא שזה משנה לגביו, כפי שהוא עצמו מתלוצץ) ושלושה נגנים נהדרים משוחחים עמו: נועם שלמה הסופר-מוכשר בגיטרה ובגיבוי קולי, ג`וני קורן שמפליא בקלידים, ואדם מדר חסר התקדים בשלל כלים וצלילים, למן אקורדיון וכינור ועד חצוצרה ושריקה, וגם הזמנה למחיאות כף ולשפת הסימנים. חוויה אתנית ססגונית. ועם מעברים וקטעי קישור אוזיים אופייניים, כולל מדרשי חתול (על כלנית וכינרת שלו), זה בהחלט מופע בידור מוזיקלי, כזה שהופך את הקודש לחול ואת החול לקודש.
 
בדרך החוצה אתה תוהה: מה היה הקטע המטופש הזה של תרגום סימולטני לאנגלית עם כתוביות בלטינית (חלקן מתועתקות) ברום הבמה? הרי המופע מתקיים בישראל ולא בטריטוריה זרה וגם לא בפני תיירים מחו"ל. עוד טריק חכם מבית מדרשו של אוז. כאילו התרגלנו שבאנגלית יותר קל ופשוט מאשר עם העברית הקדומה והקשה. וכאילו הוא באמת מתנהג כזר בארצו ומתפקידו לנגב לנו את הדעות הקדומות. כך אוז מפיל  במלכודת הדבש. התרכזנו בעטיפה, בטריקים המשעשעים שלו ונשבינו על ידי המוזיקה, היצירה והאמירה. עובד עלינו בעיניים פקוחות לרווח. בדרכי נועם, בהומור וברוך, ומשחיל לנו את ההברגה עד הסוף.
 
ואם בתי הספר והאולפנות היו מלאים באנשים חכמים ונאורים כמו קובי אוז, הפופ שלנו היה שפה כייפית ופלורליסטית לגדול איתה וישראל הייתה מקום נעים יותר לחיות בו.
 
קוביאוז "מזמורי נבוכים". זאפה הרצליה, שני, 16 בנובמבר 2009

למועדי מופעים >

22/11/2009   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (4 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
4. תודה ענקית
סימה , מכבים (18/10/2010)
3. זלמן זה לא אתה
חנה , מזכרת בתיה (22/12/2009)
2. כתוביות באנגלית
שיר , תל אביב (06/12/2009)
1. הזמר הכי מוכשר במדינה!
עופר , (04/12/2009) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע