אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
בידור
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן 7 פסנתרי כנף - חתיכת הפקה
 

 
 
זה לא שכולם נמצאים על הבמה כל הזמן, וגם היצירות שמנוגנות ב-14 ידיים הן בודדות (שתיים בלבד), ובכל זאת – מדובר ביוזמה נועזת ובהפקת במה הרפתקנית. כי צריך להיות אמיץ ובטוח להציב שבעה פסנתרי כנף על במה אחת וגם לנהל ולנווט קונצרט קוהרנטי ומשופע באגואים"
גיל שוחט חבר לגרוניך, פטשקה, קליינשטיין ועוד למופע קליל אך גדוש של פניני פסנתר


לכאורה, המוזיקאי והמנצח גיל שוחט, רחוק בהשכלתו ובשמו הבינלאומי כמוזיקאי קלאסי "רציני" מרוק'נרול, כרחוק מזרח ממערב.
 
אולם מעקב אחרי מפעלותיו בשנים האחרונות, מעלה את ה"חשד" שלמרות הקריירה המעטירה שלו כאיש מוזיקה קלאסית, כגיבור אולמות קונצרטים ברחבי העולם וכנגן פסנתר ומנצח עם מיטב התזמורות, בסתר לבו הוא רוצה להיות כוכב רוק. או לפחות לא לטעום את הטעם ולהתנסות בהילה.
 
כקומפוזיטור עם מוניטין חובק עולם, כמי שחיבר עשרות יצירות מנוגנות (בהן סימפוניות, אופרות, קונצ'רטי לכלי סולו ויצירות קאמריות) שוחט עורך ומנהל מזה שנים סדרות של רסיטלים ומופעים משולבים עם יוצרים ומבצעים מן הפופ והרוק המקומי, המיועדים לקהל הרחב – לאו דווקא מאזינים  ומבינים של מוזיקה קלאסית בלבד – והן זוכות להצלחה עצומה.
 
מה שהחל לפני כמה שנים במופע משותף עם נורית גלרון בפסטיבל הפסנתר, הפך לשטף שבו כיכבו ומככבים כוכבים מקומיים כשלומי שבן, הראל סקעת, מרינה מקסימיליאן, קרן פלס, אסתר רדא ואחרים.
 
שוחט, המכיר בכוח ובפופולריות של מוזיקת הרוק, מודע לחשיבות השילוב בינה לבין המוזיקה הקלאסית, בדרך ללב ההמונים. לזכותו ייאמר שהוא לא רק מלחין, פסנתרן ומנצח נחשב, אלא גם אמן ההמצאה והשיווק, והצלחתו בניסוח, בעיצוב ובקידום פורמאטים מוכיחה את עצמה.

ערב-רב ומכל טוב
 
ה"יצירה" האחרונה והשאפתנית ביותר שלו היא המופע "7 פסנתרי כנף, במה אחת", שבו הוא מארח על במה אחת, מאחורי שישה פסנתרים נוספים (על שלו) שמונה פסנתרנים נוספים, ביניהם גיבורי ג'אז ורוק מקומיים כליאוניד פטשקה, עומרי מור, רמי קליינשטיין ושלמה גרוניך. חתיכת הפקה.
 
זה לא שכולם נמצאים על הבמה כל הזמן, וגם היצירות שמנוגנות ב-14 ידיים הן בודדות (שתיים בלבד), ובכל זאת – מדובר ביוזמה נועזת ובהפקת במה הרפתקנית. כי צריך להיות אמיץ ובטוח להציב שבעה פסנתרי כנף על במה אחת (אגב, כל אחד מהם של יצרן אחר, ומבינים ממני יוכלו בוודאי לעמוד על ההבדלים, היתרונות וההתאמות של הכלים בביצוע היצירות), וגם לנהל ולנווט קונצרט קוהרנטי ומשופע באגואים.
 
אבל זה נראה הרבה יותר פשוט ורלוונטי על הבמה (כמובן, אחרי שנרגעים מהפליאה שברוחב היריעה ובעוצמה השקטה טרום נגינה), בחסותו של הרב-מג שוחט. שלושה מהנגנים, אלה שממוקמים מימינו, מתפקדים כיחידת הריתם סקשן ברוק'נרול, שמספקת את אנרגיית הקצב. הם - רביב לייבזירר, מיכאל זרצקל וטל סמנון - הצעירים שבחבורה, נגנים מוכשרים ששוחט נהנה לחנוך ולקדם, משמשים לו, "סולן" ההרכב, כ"תפאורת רקע" מוזיקלית, כמו לגיחותיהם של הנגנים-הכוכבים האורחים. ביניהם גם זמרת הפופ-אופרה דניאלה לוגסי, שמצויה בימים אלה בשלב הריון מתקדם ביותר.
 
מה בתוכנית? ערב-רב ומכל טוב. גם קלאסי, כמובן, שהוא הבסיס, במיוחד בעיבודים, בהנגתו של מאסטרו שוחט, שמוסיף קטעי הנחייה והסבר; גם יציאות ונגיעות ג'אז ש"מנדבים" פטשקה ומור; גם אופרה ואופרטה באחריותה של הגברת לוגסי; גם רוק ופופ ישראלי, בעיקר מצידו של האדון קליינשטיין; גם שילובים של פרוג מתקדם תרומת הגאון גרוניך; וגם גיחות של טנגו ארגנטינאי וריחות של כליזמר יהודי.

   

דו קרב פסנתרים, במהירות  250 קמ"ש
 
פרלודים של באך מהספר הראשון של הפסנתר המשווה, פותחים את הקונצרט. הרביעיה הבסיסית פלוס מור הולכים על הדו מינור, וגרוניך מצטרף (בהנחייה הפומפוזית של שוחט) לדו מאז'ור, עם חיבור ל"אל נא תלך" שלו. הניצוצות והגיצים מתחילים לצאת מהכנפיים ב"מחול החרבות" הווירטאוזי של חצ'טוריאן, בביצוע שוחט ושלישיית הבסיס.
 
קליינשטיין מוזמן (שוחט מתברר, הוא נופת צופים לכל אחד מנגניו ומאורחיו, תיאטרלי בהתנהלות ובג'סטות שלו) לביצוע "תפוחים ותמרים", mc שוחט מרשה לקהל להצטרף בשירה לפזמון.
 
הגיחה הראשונה של  לוגסי, לביצוע "אני אשתגע", בעייתית משהו. לא בטוח שהשירה האופראית מסתדרת עם הווירטואוזית הפולקלורית, ויותר מזה לא בטוח שהיא, כזמרת אופרה, זקוקה לשירותי מיקרופון והגברה.
 
גרוניך חוזר עם "נואיבה". הוא ועוד ארבעה. לא צריך יותר מזה לחגיגה. חגיגה גדולה – וצבעונית - יותר מספק פטשקה. לבוש בבלייזר כחול, מכנסיים לבנים, טי-שירט פרחוני ונעלי לק כחולות וממורקות, הוא מציע סולו מצועצע (כטבעות המוזהבות שלאצבעותיו) של בלוז ישראלי שהופך חיש קל לבוגי סוחף, רוק'נרול פסנתר כהילכתו. הניסיון להאיץ ולהכפיל את הקצב והנגינה משמיניות, מפגין את המיומנות הווירטואוזית של פטשקה ואת היותו חיית במה, להנאתו וחדוותו של הקהל.
 
אם כבר קצב, הוא וגרוניך, הופכים את "I got rhythm" של גרשווין לדואט מסחרר, שבשפת הכדורגל יכול להיקרא חילוף של מסירות כפולות (דאבל-פס). שוחט והריתם סקשן מצטרפים לשניים ל"שירים פשוטים" של גרוניך (היחיד בחלק הראשון של הקונצרט שבו כל שבעת הפסנתרים היו מאוישים). פטשקה "מתרגם" את אחד הבתים לרוסית, גרוניך שוזר כהרגלו  מהלכים מ"אובלדי אובלדה" של גאוני הפופ מליברפול, ומוכיח בפעם המי יודע כמה שהיצירות שלו מורכבות, גאוניות ומנומקות לא פחות מאשר הקלאסיקות של המוזיקה הקלאסית.
 
את "רונדו א לה טורקו" של מוצרט שוחט מתחיל עם לייבזירר, זרצקל, סמנון ומור. כשפטשקה מצטרף אליהם עם פַּרָפְרָאזות משלו נולד דו-קרב פסנתרים (בינו לבין שוחט, שמתנהג כמי שלא עומד בקצב...) מטורף ומסחרר, במהירות של 250 קמ"ש. הקהל מרוצה עד הגג. תפוחים ותמרים? קצפת ודובדבנים!
 
גרוניך ניסה להרגיע ("אני מתנצל, אבל בקטע הזה לא תהיה להטוטנות") עם "הזמן עובר" המרהיב שלו, וקליינשטיין חתם את החלק הראשון עם חמישה מלווים ושתי יצירות: הלהיט נושא שם אלבומו האחרון "מתנות קטנות" ו"עניין של זמן", שלא הרגיש מחובר באופי ובנגינה לקונספט.



7-פסנתרי-כנף-עודד-אנטמן.jpg
7 פסנתרי כנף (צילום: עודד אנטמן)


ארץ ישראל מסתחבקת עם מוזיקה קלאסית

 
החלק השני נפתח עם מחווה משושה (פטשקה, שוחט, מור והשלישייה) ל"ליבר טנגו" של אסטור פיאצולה הארגנטינאי. גם טנגו הוא מוזיקה רצינית ופסנתר הוא חלופה מכובדת לבנדוניאון. לוגסי חזרה ל"עת קיץ" המפורסם מהאופרה "פורגי ובס" של האחים ג'ורג' ואיירה גרשווין, בדואט מפתיע עם פטשקה. גרוניך החליף אותו ב"Go" הוותיק שלו (משולב ביצירות נוספות, כמו "מחר" של נעמי שמר), אולי הג'אזית ביותר ביצירותיו.
 
לוגסי הלכה והשתפרה עם אריה מתוך האופרטה "יהודית" של להאר, נהנית מליווי של ארבעה פסנתרי הבסיס. לפני שגרוניך ופטשקה חזרו שוב, חמושים במלודיקות ל"ניגון מירון". מצאו מין את מינו. שני לצים. הם עברו לפסנתרים וגם לשירה, בג'יבריש, והגדירו מחדש את הטירוף המשותף להם.
 
דואט נוסף, היה בין קליינשטיין למור, עם "אהביני" של הראשון ופתיח ג'אזי נאה של השני. ואז שבה לוגסי, כששמלה חושפת את רגליה הנאות, מחליפה את חליפת המכנס ששימשה אותה עד כה. היא, שוחט וארבעת נגניו, ו"הללויה" של ליאונרד כהן. הכי קרוב לפופ שלה במופע.
 
רגע לפני סיום נחתה אחת היצירות המשובחות והמפותחות של הקונצרט. גרסת ששת הפסנתרים של "עוד לא תמו כל פלאייך". שוחט הכתיב ושילב, בסולו ובנגינה המשותפת, וריאציות על חשבון היצירה, כשמור משתתף גם הוא בפיתוח ובהרחבת היצירה. ארץ ישראל מסתחבקת עם מוזיקה קלאסית.
 
"חגיגות פסחא", שמה של הסוויטה מס' 1 לשני פסנתרים של רחמנינוב, הושמטה משום מה מרשימת היצירות. פטשקה ניסה לפצות עם "באך צ'יק" שלו (לא באך קטן, אלא באך בהשראת קוריאה), בסיוע שוחט, מור, סמנון, זרצקל ולייבזירר. והקונצרט נחתם עם "יש לי סימפטיה" של גרוניך בביצוע שבעה פסנתרנים, שהפכו לשש עשרה ידיים עם הצטרפותו של קליינשטיין לנגינה אצל גרוניך ואחר כך אצל מור.
 
מופע ארוך, אפילו ארוך מדי. יותר משעתיים וחצי כולל הפסקה. גרסת הפרפראות של הקלאסי-קל. פניני פסנתר. מופע קליל, לא מחייב, אך מהנה גם להדיוטות. אפשר להשקיע יותר בווידאו ארט. גם לשחק עם צילומי התקריב של לוחות הקלידים (רק ארבעה פסנתרים זוכים לכך, ולנוחות הקהל מומלץ לסמן אותם בהקרנות על המסכים משני צדי הבמה).
 
אגב, אולי לפסנתרנים המקצוענים בחבורה אין בעיה לנגן עם הגב לקהל, הרגל שכזה. אצל הזמרים המקצוענים שביניהם, קליינשטיין וגרוניך, ניכר שסיטאוציה זו לא נוחה בעליל. ואם הם מסיימים את ההופעה ללא גב תפוס או נקע בצוואר, מזל שלהם.
 
מופע 7 פסנתרי כנף, במה אחת. היכל התרבות תל אביב. חמישי, 20 באוגוסט 2015.

רכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

24/08/2015   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע