אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
בידור
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה: פרידה משושנה דמארי
 

 
 


עמוס אורן נפרד ממלכת הזמר העברי, שזימרתה הייתה לקול הישראלי המייצג במשך שנות דור וקורא לבחינה מחודשת של המהות ושל הערך של פרס ישראל.

הקול של המדינה

יותר מהכל, הייתה שושנה דמארי, הזמרת הדגולה וכלת פרס ישראל לזמר עברי, הקול של המדינה. לאורך יותר משישים שנים היא עמדה למראשות ערש הולדתה, הצעידה אותה לעצמאות, חבשה את פצעי המלחמות, ייצגה אותה בכבוד בעולם וקבעה עבורה ועבור בניה ובנותיה טון, רף ואמות מידה של מקצועיות לבוא בעקבותיה ולהמשיך את דרכה.

באישיותה המזמרת התעצבה דמארי כנציגה אותנטית וכדוגמה אולטימטיבית של מדינת מהגרים שהתגבשה לאומה. כמהגרת בעצמה, ילידת תימן שהגיעה לארץ ישראל כתינוקת, קידשה דמארי את מוצאה, אך יותר מכך נהגה כבוד רב בשפתה. היא העניקה צליל ומבע לכור ההיתוך ולא בכדי הפכה זימרתה לקול הישראלי המייצג במשך שנות דור.

בשירתה של שושנה דמארי לא היה "אני" פרטי. גם כששרה בגוף ראשון היא ראתה עצמה נציגה נבחרת, קולו של עם. היא שרה בשם כולנו ולמען כולנו. בקול גדול, בהתמסרות ללא גבול. היא צבעה את השירה בדרמה ובפאתוס, בלהט ובתאווה לחיים, בתחושת גורל ובאהבה לארץ. היא הייתה הקוממיות בהתגלמותה, במלוא הודה והדרה.

אי אפשר היה לטעות בשורשיה, אך שירתה הייתה נקייה ממבטא, חפה מעדתיות, לאומית באופן הכי מזוקק. דמארי הייתה עברייה, מניחת היסודות (לצידן של אסתר גמליאלית וברכה צפירה זכרונן לברכה) למודל השירה הישראלי, שהפך למותג בינלאומי מוכר וסחיר.

שירתה, גם בערוב ימיה, הייתה מרהיבה ביופייה, בכנותה ובמיומנותה, תענוג לאוזן השומעת. השפה העברית בפיה הייתה צחה ונקייה ללא רבב. לא רק בדיוק ובדקדוק המופתיים, בהגייה כהלכה של עיצורים גרוניים, אותיות דגושות ורפות ללא מעידה (על כל כללי הבגדכפ"ת, הבכל"מ, ווי החיבור ואותיות השימוש שהשידור הציבורי מפחית בערכם ומזלזל בהם במופגן) ובביטוי מושלם של תנועות, אלא גם בהטעמה, בפיסוק, בפרייזינג. היא הציבה סטנדרטים מקצועיים ורגשיים של ביצוע, שמעטים, אם בכלל, יוכלו לחקות אותו או להגיע אליו.

גינוני הדר והומור חבר`מני

בחייה הייתה דמארי אישה קטנת קומה, אך על הבמה זמרת גדולה, ענקית. כשפתחה את פיה מילאה אולם ומלואו, בין אם היה בונקר צבאי, אולם קונצרטים או אמפיתיאטרון. קול ושירה גדולים ממידותיה. דמארי, ראוי להזכיר, הייתה קול של רדיו, בעידן של טרום טלוויזיה. למשמע קולה העצום ושירתה אקספרסיבית ניתן היה לראות, לחוות ולדמיין תלת-מימד. היה בהם רטט וריגוש וגם סוג של קדושה. אישה קטנה עם כריזמה גדולה, שהילכה קסם על כל רואיה ושומעיה, באנרגיות, במחויבות, בלהט ובהתמסרות.

קל להשתעשע עתה בקשירת כתרים של מלכה ולוחמת, ליידי ומאהבת, רעיה אוהבת וילדה מתפנקת. אך היא הייתה האמא הגדולה והבלתי-מעורערת של כל שומעי זמר עברי. גם היריבות עם יפה ירקוני (תיבדל לחיים ארוכים) הייתה יותר עניין של יחסי ציבור, מאשר אמת היסטורית. למרות הקושי האובייקטיבי להאשים את דמארי בנקיטת לשון סגי נהור או בשימוש באמירות מיושרות לפי תקינה פוליטית.

דמארי הייתה מודעת לעצמה, למעמדה ולמיקומה. היא הכירה בערכה ובמורשת שהנחילה. בגינוני ההדר, הממלכתיות והמלכותיות שסיגלה לעצמה היא תיבלה ממזריות מחויכת, הומור חבר`מני וצחוק מתגלגל. בשל כך קשה לבוא אליה בטענות על שהתאהבה בתואר "מלכת הזמר העברי" ובאדנות האמנותית שהעניקה לו. בכל זאת, היא קישטה אותו גם בסמלי סטטוס - הופעה מרשימה, ידיים מטופחות, שמלות מקושטות ועגילים כבדים.

דמארי זכתה לשיר את הגדולים מכולם. זעירא ואדמון, אלתרמן ו-וילנסקי, ארגוב ושמר, אורלנד ומוהר, חפר והיימן, מנור ואלמגור, וגם כספי ושרעבי. וגם אם בשנותיה האחרונות נשחק כבודה בקרב עמיתים, יוצרים וכותבים, שנוטים בשיגרת החיים התובענית לשכוח את כוכבי העבר, היה מעשהו הנדיב והאצילי של המוזיקאי הצעיר והמחונן עידן רייכל, לשבצה בפרויקט "ממעמקים" שלו, מחוות אמת וחסד הולמת. הוא הזכיר לכולנו שבלי עבר אין עתיד, וגם זכה בכבוד שהשירים האחרונים שהקליטה דמארי היו פרי עטו.

יכול להיות ששושנה דמארי הלכה לעולמה בחוסר כל חומרי, אבל בעושר ערכי, בהכרה, בהבנה ובידיעה שעם שלם אוהב ומחבק אותה ואת שיריה.

פרס ישראל: לתגמל בנדיבות את גיבורי התרבות

עם הסתלקותה, אולי אלו הזמן והמקום לבדוק מחדש את משמעות פרס ישראל וערכו, למען אלה שחיים עימנו עדיין. אולי הגיעה העת להמיר את הפרס הכספי החד פעמי, בקיצבה חודשית מטעם המדינה. כאות תודה והוקרה, אך בעיקר כדי למנוע מצב בו חתן (או כלת) פרס ישראל יגיע למצב כלכלי בעייתי, כפי שהיה מנת חלקה של דמארי, למרות הכחשותיה הנמרצות והגאוותניות.

מן הראוי להפוך את פרס ישראל למהותי, משמעותי ושימושי עבור הזוכה בו. ובפרפראזה על דברי הנשיא קנדי: לאחר שהוכיח מה עשה הזוכה למען המדינה, תבוא המדינה ותראה מה היא עושה למענו. ויש מדינות שמתגמלות בנדיבות את גיבורי התרבות שלהם, לאו דווקא במערב.

הפרס הכספי המיידי, חדל מזמן להיות משמעותי לנוכח דרישות החיים המודרניים. הוא אוזל בתוך חודשיים עד שישה, תלוי ברמת החיים והצריכה. מדוע לא להפוך אותו לפרס פנסיוני, תשלום חודשי עד סוף ימיו של הזוכה? אם לא מיום הזכייה, אז מגיל נקוב מראש, כמו גיל הפרישה, כשבמקרים הראויים תוכל ועדה להקדים את מימושו.

זה לא עסק מסובך כל-כך. למשרד החינוך, שמחלק את פרסי ישראל, יש מספיק כספים מהם אפשר לבנות קרן של כמה עשרות מיליונים שתשמש למטרה זו (ואפילו רטרואקטיבית, לטובת חתנים וכלות שעדיין חיים עימנו). הקצבות-הפרשות דומות יגיעו ממשרדי ממשלה אחרים, שגם להם נגיעה וביטוי במיכלול פרסי ישראל שמוענקים בימי העצמאות - מדעי הטבע, מדעי החיים, בטחון, רפואה, הנדסה, תעשיה וכלכלה.

ואפשר למצוא בסיס תקציבי ראוי במשרד האפוטרופוס הכללי, בניכוי סיסטמתי ושנתי, אחוז קבוע ומוסכם, מעזבונות כספיים שנכנסים לקופת המדינה ולהפנותם למטרה זו. אפשר לפתוח מסלול מיוחד לתרומות של נדבנים מן הארץ ומיהדות העולם. ואפשר (הלוואי) לקצץ בתוספות ובטובות ההנאה המפליגות שנבחרי הציבור מצליחים לסדר לעצמם במצח נחושה. אם חבר כנסת זוכה לפנסיה מגיל צעיר (יחסית) גם אם לא הוכחה תרומתו למדינה, מדוע שזוכה פרס ישראל, על מפעל חייו ותרומתו רבת שנים לחברה ולמדינה, לא יהא ראוי לקיצבה כזאת עד ליום מותו?


17/02/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3.
גילת , (19/02/2006)
2. אתר הנצחה למלכת הזמר העברי
ספיר , (18/02/2006)
1.
שוש , (17/02/2006)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע