אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
בידור
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן עילי בוטנר וילדי החוץ: הופעה מהודקת
 

 
 
לבוטנר, שכבר הוכיח את יכולותיו כיוצר להיטים מחונן לשורה מרשימה של סולנים מבצעים, הכפלת מספר הזמרים שעומדים לרשותו עשויה להעשיר את אפשרויות הכתיבה והיצירה הייעודיות שלו. עם ילדי החוץ הוא כבר לא צריך לחפש זמרים בחוץ."
סיבוב ההופעות החדש, בהרכב מוגדל, נפתח במופע שמבטיח למעריצים קיץ עם פאואר-פופ לוהט


עילי בוטנר וילדי החוץ מוכנים לקיץ שבפתח. אם להסיק ממופע ההשקה של סיבוב ההופעות החדש שלהם, זה עתיד להיות קיץ מלהיב, סוחף ומוצלח ביותר מבחינתם. "בית?", האלבום השלישי של ההרכב, אלבום האולפן השני שלהם והראשון בהרכב המורחב, עדיין לא ראה אור, אולם ארבעה שירים ראשונים ממנו כבר נטמעים בתוך הרפרטואר כאילו היו שם מאז ומעולם. סיבות טובות לקיץ חם.

ההרכב התרחב

בוטנר וילדי החוץ הוא הרכב פופ - פופ-רוק אם אתם מתעקשים, ופאואר-פופ אם אתם מדייקים -  ייחודי במוזיקה הפופולרית המקומית, מכמה סיבות: האחת, זה גוף שמבצע באופן שיטתי שירים ויצירות של יוצר אחד, למרות שחברים בו - לפחות לפי מופע ההשקה - שמונה מוזיקאים (כולל אלעד אדר בקלידים, צוקי דבוסק על הבס, ודקל דביר בתופים); השנייה, מי שעומד בראש ההרכב ומספק לו את שמו - אינו הסולן שלו; והשלישית, יש לו סולנים מתחלפים, ארבעה לפחות, שהשילובים הקוליים והבימתיים ביניהם מאפשרים מגוון הבעות וסגנונות בלתי נדלה.

עילי בוטנר וילדי החוץ1 משה נחומוביץ.jpg
עילי בוטנר וילדי החוץ (צילום: משה נחומוביץ')


בשלב זה, של התחלה כפולה חדשה - עם אלבום בפתח והרכב מוגדל, שאליו הצטרפו הזמרים תום גפן וגל לוגסי - הצליל עדיין לא השתנה משמעותית. אבל מי שהחליט להרחיב את השורות, ובצבעים קוליים חדשים ושונים, בהחלט מכוון לאופקים חדשים. בשורה משמחת עבור אוהדי בוטנר וההרכב שהוא מוביל.

ואכן, גפן ולוגסי הם תוספות חשובות לאדר גולד ולאוהד שרגאי. הם חיוניים לרענון ונחוצים להגדלת הנפח, לא רק בכך שהם מרחיבים את הקולות (ואת השילובים ההרמוניים) ואת המראות (בהתנהלות הבימתית, בתנועה ובמשחקי התפקידים), אלא משום שהם זמרים שונים. הם מביאים להרכב קולות גבוהים, נועזים והרפתקניים, ולטעמי אפילו וירטואוזיים יותר, ומוסיפים גוונים של אר.אנ.בי. ונשמה לפופ-רוק החם של גולד ושרגאי.

  


מנהיג החבורה

לבוטנר, שכבר הוכיח את יכולותיו כיוצר להיטים מחונן לשורה מרשימה של סולנים מבצעים, הכפלת מספר הזמרים שעומדים לרשותו עשויה להעשיר את אפשרויות הכתיבה והיצירה הייעודיות שלו. רוצה להגיד, עם ילדי החוץ הוא כבר לא צריך לחפש זמרים בחוץ. הרחבת המנעד הקולי שעומד עתה לרשותו, תאפשר לו להתפרס לסגנונות ולמצלולים חדשניים מבחינתו, וגם לחלוקת תפקידים מחודשת ומדויקת יותר.
 
וכפי שזה נראה ונשמע, בוטנר אמנם ניצב בחזית כמתבקש - לא יורד לרגע מהבמה, ממשיך להוביל עם הגיטרה החשמלית, מנהיג ומורה את הכיוון - אך לכאורה נסוג קמעה. מוותר כמעט לגמרי על שירה סולנית. רק משתתף. יכול "להתרווח" ולפזר חיוכי גאווה ותמיכה בילדים שלו, בביצועים שלהם את היצירה שלו.

עילי בוטנר ילדי החוץ3 יובל אראל.jpg
עילי בוטנר וילדי החוץ (צילום: יובל אראל)


כמו נחום (נחצ'ה) היימן שהנהיג במחצית הראשונה של שנות ה-60 את חמישיית גלבוע הקיבוצניקית, גם לבוטנר, יוצא קיבוץ עין כרמל, סט-אפ קיבוצניקי באופיו של מקהלת זמרים ששרה מיצירותיו, מותאמת לזמננו-אנו כמובן.

והרהור השוואתי זה אינו בעלמא. כי השירים של בוטנר - לאורך כל הדרך, יותר מעשר שנות פעילותו - אולי מבטאים קול יחיד, בגוף ראשון. אבל כקיבוצניק לשעבר, כילד מצולק של ההתיישבות העובדת, הם פה לכלל. ביטוי של הרבה פרטים, אם לא ציבור רחב, של ילדים שבגרו, של געגועים לעבר, של חוויות מעצבות, של התמודדות עם זכרונות מכוננים ובעיקר עם טראומות ופחדים. וההזדהות עימם, במיוחד בקרב מאזינים צעירים (שגם היו הרוב המכריע בהופעת ההשקה הנסקרת), מסבירה את הצלחתם הגדולה.

  


מה זה בית?

גם השירים החדשים של "בית?" מרמזים לכיוון הזה (ולכן סימן השאלה המסקרן והמטריד שבשם). בראיונות מקדימים גילה בוטנר שהנושא המרכזי של האלבום החדש הוא גירושין, מבוסס על הניסיון שלו כילד להורים גרושים. הוא רק עוטף אותם בלחנים ידידותיים וכובשים ובאנרגיות חיוביות. כמו סירופ מתוק להקלה על בליעת גלולה מרה.

"ילדים כמונו/ לא נרדמים כבר בלילות/ רק עוצמים את העיניים/ בין חלומות לחרדות/ וחיים עם הכעס/ ונשארים ביחד/ תמיד אותו הפחד/ שמשהו נורא יקרה// ילדים כמונו/ איבדו את הילדות כל כך מהר/ לתקן את הבית/ לרוץ מהר שייגמר/ ואז חיים עם הכעס/ רק לא להיות ביחד/ תמיד אותו הפחד/ בתוך כל הטירוף זה", שרים ילדי החוץ בפתיחה, שיר חדש, סיוט שעוד יהפוך להימנון. ממש כמו "תיתן לי יד" ("אני זוכר לילות קרים/ כשהיינו ילדים/ אני זוכר מכה אחר מכה// בעולם הזה נשארנו רק אני ואתה/ המשפחה שהתפרקה"), שהופקע מסבלותיו הפרטיים והפך לשיר נחמה ותמיכה לנשמות תועות רבות, ובוטנר "מתעקש" להמשיך ולפתח אותו.

גל לוגסי צילום יובל אראל.jpg
גל לוגסי (צילום: יובל אראל)


שלושת האחרים משולבים לקראת סוף מחציתו הראשונה של המופע. "הכל נגמר", זכרון רחוק על הזמון שלא מרפא ("והכל נגמר/ ולשע אחת הייתי מאושר/ מריח זול, מיטה קרה, מטעם מר/ נגמר נגמר") שתום גפן מתכבד בו בסולו נשמה; "חבק אותי" שאדר גולד הופכת לגעגוע צורב; ו"היי" שכולו כמיהה לאהבה וחרדת נטישה ("אף פעם לא אמרת אם את גאה בי/ עוד שיר מסתיר את מה שלא היה לי/ החזיקי את ידי/ אל תעזבי") שאוהד שרגאי כה מיטיב להיכנס בעורו ולצמרר את עורנו (למרות שהעטיפה הקצבית וההגשה הקולחת מקהים את עוצמתן של המילים).

  


סוגר מעגל עם שמוליק קראוס

ולמרות שכל השירים של בוטנר, הם כאלה פחות או יותר, זה לא מופע של שירי דכאון ועצבות. החיים חייבים להימשך, הקצב מרפא אותם, האנרגיות מייפות אותם, וילדי החוץ חדורי שליחות מוזיקלית, מלאי עזוז וחדוות נעורים בהגשה. "תם ולא נשלם", "טיפות", "על קצות האצבעות", "ימים של קיץ" ו"תצרח" נכללים ברצף הפותח.

ההפוגה הראשונה מספקת את אחד הרגעים המרגשים ביותר במופע, בוטנר נזכר בצעדיו הראשונים על הבמה, כנגן של שמוליק קראוס, וכמי שהתגנב להיכל התרבות להאזין לבאלאנס של זמרים נוספים. בפרץ רגשות שאפילו הוא לא שיער את עוצמתו, הוא לא מצליח להתגבר על דמעותיו כשהוא מתוודה שלא העז לחלום על כך שיעמוד כסול על במת אותו אולם. הווידוי מדמיע גם את שרגאי שמוחה את זוויות עיניו, קודם שירה משותפת, שלו ושל גפן (ושל בוטנר בגיטרה אקוסטית), את "מה שלא הספקתי לומר", הבלדה המרגשת מ"שווים", האלבום הראשון של עילי, 2007, אז עם רן דנקר. את המבע האנפלאגדי מייפה נגינת הגיטרה הקלאסית של דבוסק, נגן הבס של ההרכב.

עילי בוטנר צילום יובל אראל.jpg
עילי בוטנר (צילום: יובל אראל)


בין השירים החדשים, שהם לבו של הרצף הבא, ניתן דגש לקולות הנשיים. לוגסי מתמודדת בהצלחה, בנכונות ובתיאטרליות מרשימות עם "היא יודעת", שנמסר במקור לביצועה של נינט, ואחרי "חבק אותי" (של גולד), השתיים מתמסרות לביצוע אקוסטי יפהפה, מחמם לב ומזמין תשואות של בלדת האהבה הכואבת "אם תבוא", שגם זכות הראשונים שלה נזקפת לנינט.

  


הספק מרשים

אחרי "היי" המופע ממריא לגבהים ולשיאים של רגש, לא מעט בתמיכה ובעידוד מצד נגינת הקלידים של אלעד אדר, המעבד והמפיק המוזיקלי של המופע, ויותר מזה הודות לרצף להיטים גדולים שמעמיד את הקהל על הרגליים ומביאו לחזית הבמה. "תיתן לי יד" ו"רץ אלייך" בהובלת אדר ושרגאי, הגרעין הקשה והוותיק של הילדים; "בואי נעזוב" עם גפן ולוגסי, שמקבלים חותמת רשמית להצטרפותם להרכב; "אני אש" בביצוע כל הארבעה; כש"נעים עכשיו" ו"קדימה הלאה" מובילים את חגיגת הנעורים לשיאה. בהדרנים משתעשע בוטנר בנגינת סולו אינסטרומנטלי של "על כל אלה" של נעמי שמר, בין "בוקר יעלה" ל"שווים", ונועל את ההופעה עם "מכתב לאחי".

תום גפן יובל אראל.jpg
תום גפן (צילום: יובל אראל)


21 שירים ב-100 דקות. הספק גבוה ומרשים, מן הסתם הודות לעובדה שהמופע צולם "לצרכים מסחריים" (צפו ל-DVD לקראת הקיץ?), ולכן היה מהודק, זרם ביעילות, ללא הפסקות לא מתוכננות, ללא תקלות ושמר על עצימות גבוהה ואנרגיה מלהיבה. מיותר לציין שכל השמונה היו לבושים בשחורים ייצוגיים וחגיגיים, ולוו בתאורה מושקעת, לא מורכבת אבל מאוד מרשימה.

צווחות ההתרגשות, קולות ההתפעלות ובעיקר ההשתתפות בשירה מצד הקהל הצעיר בהיכל, מלמדים שמצפה להם קיץ נפלא עם עילי בוטנר וילדי החוץ בהופעה.

עילי בוטנר וילדי החוץ. היכל התרבות תל אביב. שישי, 17 במרץ 2017

עילי בוטנר וילדי החוץ2 משה נחומוביץ.jpg
עילי בוטנר וילדי החוץ (צילום: משה נחומוביץ')

למועדי מופעים >

21/03/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע