אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
בידור
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן פותח קופסה: סרנגה, וירצברג, בן-טל
 

 
 
סרנגה מפחד להתמסר לגמרי לעברית, לאילן וירצברג מחונן ורגיש, ולרונן בן-טל עדיין יש מה לומר


שלומי סרנגה. מונו. פליי רקורדס
 
זה אמור היה להיות אלבום הבכורה של שלומי סרנגה בעברית, והוא לא כזה. כלומר, הוא כן, אך רק בחלקו, והחלק הזה אמנם מצביע על העזה וניסיון מרחיקי לכת מבחינתו - בכל זאת, הנסיך סרנגה הוא בן-קולו של המלך קזנג`ידיס -אבל הם אינם שלמים. ולמרות הישגיו (בכיוון המפתיע ובלהיטים שהוא מציע) "מונו" מהסס ופוסח על שתי הסעיפים, ועדיין אינו האלבום העברי שסרנגה חייב לעצמו ולנו.
 
בחשבון פשוט: 13 קטעים באלבום - 12 שירים ווידאו קליפ אחד; מתוך ה-12 (46:00 דקות) הוא שר 9 בעברית, אך רק המחצית, שישה, הם ישראלים בתכלית, מלים ולחן, כשהמחצית האחרת היא לחנים זרים (ארבעה יווניים, טורקי ו...אנגלי אחד - "דונט לט מי בי מיסאנדרסטוד" של האנימלס). יותר מזה, מששת המקוריים רק שלושה נכתבו בעבור קולו ושירתו של סרנגה (שיר הנושא מלים: יוסי גיספן, לחן: דקלה דורי; "את" מלים ולחן: דקלה; ו"מקום אחר" מלים: ברק פלדמן ולחן: יוני בלוך) כשהאחרים שאולים מהקלאסיקה הישראלית ("האמנם" של חיים ברקני, שאחראי למעשה לתפנית; "סוד המזלות" של אביהו מדינה ומשה בן מוש ו"עוד יבוא היום" של יורם טהר לב ואברהם דוד הכהן). לאחרון, שמבוצע פעמיים, אחת מהן כ"דואט" בין-דורי, מעניין אך קוריוזי, עם זוהר ארגוב, נכתבו במיוחד מלים יווניות.
 
סרנגה רוצה אך הוא מפחד להתמסר טוטלית לעברית, חושש לחצות לבד את הגשר בין הים-תיכוניות הארד-קור אל המיינסטרים המקומי. פוחד לשמוט קרקע בטוחה תחת רגליו, או להרחיק לכת ולנתק מגע וקשר ממעריצים מושבעים. ויחד עם זאת, אסור להקל בו ראש: כי עם קול נמוך ומאפייני שירה כבדים וייחודים כמו של סרנגה, לא פשוט למצוא שירים  מתאימים. ולא סתם הלך עד דקלה שתתאים לו את הסלסול הנכון, ולא סתם הפקיד בידי שיקו חייק, מומחה למוזיקה טורקית, את מלאכת העיבודים וההפקה המוזיקלית לחמישה מהשירים (בשאר חולקים חמישה מעבדים-מפיקים שונים). יש בו את הרצינות המתאימה, הוא צריך רק להיות בטוח ולחשל את הנחישות.
 
והעברית? ממנו לא ציפינו. הביצוע שלו ל"האמנם" (את תלכי בשדה) הוא מופתי, תו תקן לדיוק וצל"ש למאמץ. כך גם שאר האלבום. עם מעידה קלה אחת ("וְעֲדיין" ב"מקום אחר") סרנגה מוכיח את עמיתיו ממזרח וממערב בחשיבותן של רצינות, תשומת לב והקפדה בכבודה של השפה. 

אילן וירצברג. בזמן אמת. היי פידליטי.
 
רק כריזמה חסרה לאילן וירצברג להיות כוכב ברוק הישראלי. בכל פרמטר אחר הוא אחד המוזיקאים הנחשבים והמוערכים שידעה הזירה המקומית. אמן מחונן ורגיש, מלחין מבריק, גיטריסט מצוין, מעבד ומפיק מוזיקלי משובח. גם ביצירות הלא מוכרות שלו אי אפשר לטעות לא בצליל ולא בכוונה, לא בדיוק האמירה ולא בבהירות ההבעה.
 
"בזמן אמת" הוא ניסיון לחזור אחורנית, לימים שבהם תקליטי 12 אינץ` היו נתונים בעטיפת קרטון צבעונית, כפולה ונפתחת, מפתה ומזמינה להיכנס לעולם קסמים וצלילים, למסעות באווירה ובשירים. היום בקושי עושים מוזיקה ותקליטים כאלה, של קונספט, של חוויה מוזיקלית רגשית כוללת, מטביעת חותם, לא להיטים של רגע (למרות שאם היה "מלביש" את "זמן אמת", "לצאת לחופש" ו"כמה אנשים" על מבצעים - מישהו אמר מבצעות? - אחרים, היו יוצאים גם להיטי רדיו).
 
באלבום 10 שירים.  חוץ משני שירים של יונה וולך לכולם כתב וירצברג את המילים, וגם הלחנים, הנגינה (מלבד תופים), העיבודים וההפקה מוזיקלית – כולם  שלו. השירים עוסקים באובדן, בכאב, במחשבות אופטימיות, בניסיון לצפות את העתיד. בעיקר הוא משקף את היצירה המוזיקלית הטיפוסית של וירצברג: גיטרות מייבבות, תמהיל רוקי-בלוזי, קצוות דיסטורטיים, נגיעות קלאסיות, התכתבות עם מוזיקת עולם ("סע" ו"משהו עומד להתרחש"), ובתווך, כמו תמיד, השירה הרכה והרגישה שלו. החומרים שמרכיבים רוק קונספטואלי, מתקדם, אמנותי וחווייתי.
 
והעברית? כמו המדוברת ביום-יום. לא הכי מוגהת, אבל גם לא נרשמו טעויות מחרידות.
 
רונן בן-טל. שקיות. האוזן השלישית
 
במרחק השנים ובפרספקטיבה ישראלית, רונן בן טל היה יוצר רוק שולי שזכה להכרה ולתהודה מעבר לתרומתו הממשית לרוק הישראלי הודות לתשומת הלב של התקשורת התל אביבית לסצנת המועדונים שלה בשנות השמונים, שבה בן טל ("תיקיות", 89) ולהקת "אור כשדים" ("אחד מול אחד", 91) היו הבלחה קצרת מועד (למרות שהשתתפו בה שמות נחשבים כמו דודי לוי, עובד אפרת, מיקיאגי וז`אן ז`אק גולדברג ז"ל). יותר מיצירה מוזיקלית משפיעה, חשיבותו ותרומתו של בן טל לרוק התל אביבי הן בשירותי ההפקה ואולפן ההקלטות שהוא הקים. 

ההוצאה המחודשת של שני האלבומים לעיל, במארז נושא השם "שקיות" ובו גם "תקלה במנגנון ההדחקה", אלבום חדש לגמרי שלו (10 שירים), מלמדת שגם במרחק 20 שנים וגם עם שי להב (מופע הארנבות של ד"ר קספר) כמפיק, בן טל היה ונשאר תוצר אייטיז מובהק, עם שירה מנוכרת, קהת רגשות, מתריסה, גם אם התמתנה בסוף העשור הראשון של המאה ה-21. טוב, שירה לא הייתה מעולם הצד החזק שלו, וגם שמענו יוצרים משוכללים ממנו.  הטקסטים שלו, המרובעים משהו והלא-מתוחכמים, זכו ללחנים אינטואיטיביים, מתבקשים, ולהגשה שניתן להגדירה כקורקטית.
 
שתי מעלות היו ונשארו אצל בן טל: עד היום הוא שם דגש על אמירה. אין לו שירים "סתם" ובטח לא שירי אהבה מטופשים. מצד שני חשוב לו להישמע מדויק ובהיר, כדי שישמעו את שיש לו להגיד. הוא לא מבליע הברות ועיצורים, שר מלים שלמות ולא שבורות או חטופות, ההגייה שלו מדויקת (גם עם הטעויות), מקפיד להיות רהוט וברור. אצלו ואותו אין בעיה להבין.
 
"המצפון כבר לא מתחשב בי", הוא שר. "דואג רק לשקט שלו... הולך ונעשה מופנם/ הולך לאחור כמו סרטן". או: "תן לו בראש בול בין העיניים/ ישר במפתח הלב/ שהדבר שלו יצלצל פעמיים...". בלי פאלאברה, בלי אחיזת עיניים, בלי להשתמש במלים יפות אך ריקות.
 
השירים כאמור מצטיינים באמירה. מהחיים, התנסויות לא קלות, הרהורים קיומיים, משלים עכשוויים. הלחנים רזים, המלודיות צנומות, והשירים נשמעים כמעט אותו דבר. ובכל זאת, על שיר כמו "מפיסטו", טקסט גמלוני ("תמתח את הקפיץ שבתחת ותתחיל לרקוד ולשיר") אך בלוז מצוין, יכול היה לבנות קריירה באייטיז.
 
והעברית? למה אתם מצפים ממי שמרוצץ גם את האנגלית? פירסינג עם F במקום P. נו, באמת.



16/08/2009   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע