אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
בידור
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: צבי גורן ארנני - דרמה סטטית
 

 
 
ההפקה הבומבסטית באופרה הישראלית מדגישה את זניחותה של יצירתו המוקדמת של ורדי


אינדקס  מוזיקלי של רעיונות משומשים

הבחירה ב"ארנני" מעוררת תהייה על תהליך קבלת ההחלטות של האופרה הישראלית. האם מישהו ממנהליה סבל מנדודי שינה כאשר עבר על היצע ההפקות של בתי האופרה באירופה ומאז לא נחה דעתו עד שהצליח לשים יד על ההפקה הזאת שנוצרה עבור בתי האופרה של בילבאו בספרד ופוזנן בפולין? או שמא האזין לה וחשב כי בלי העלאתה לא יהיה כאן בית אופרה ראוי לשמו?
 
האופרה הזאת, החמישית במכלול הגדול שיצא תחת ידיו של ורדי, נופלת אפילו משתי האופרות הראשונות שכתב, “יומו של המלך" ו"אומברטו", שלא לדבר על  "נבוקו" ו"הלומברדים" שקדמו לה. במיטבה, המוזיקה נשמעה כמו אינדקס של רעיונות יפים שכבר שימשו את ורדי או ישמשו אותו באופרות מאוחרות. ספק אם מישהו יזכור ולו רק אריה אחת או פרק מקהלה אחד מהאופרה הזאת.
 
הליברית של פרנצ'סקו מריה פיאווה, על פי "הרנני" של ויקטור הוגו, היה שגרתי מאוד, נטול פיוט או ביטוי מהותי לעולמם של גיבורי העלילה, הגבירה אלווירה, ושלושה גברים – קרלו, מלך ספרד הטוען לכתב הקיסרות הרומית הקדושה, האציל דון סילווה והשודד ארנני.
 
הדרמה ביניהם מתקיימת על ציר כפול: יריבות פוליטית ומשפחתית ואהבתם המתחרה על לבה של אלווירה. כגברים עם כבוד הם מוצאים דרך להקצות אותה לארנני שאהבתה נתונה לו, אך הוא בוחר להתאבד כפי שהתחייב ליריבו הזקן.

ארנני-002.jpg 
"ארנני", צילום: יח"צ
 
בתכנייה מתארים את העלילה, בין השאר כ"דרמה סוערת של אהבה, קנאה ומעל לכל כבוד". זה מוצדק רק בחלקו, כפי שבמקום אחר נכתב "הכל בעצם היה יכול להיות גם אחרת". ואכן זה באמת לא סוער ולא מסעיר בגרסתו של  מיכאל זונאצקי הבמאי ומעצב התפאורה (יחד עם לואיג'י סקוליו) שהייתה בומבסטית לעייפה.
 
במרבית הזמן זו הייתה דרמה סטטית, חצי קונצרטנטית, על במה אכזרית למדי בשיפוע התלול שלה דמוי כיפת ויטראז' צבעוני כנסייתי, בשתי המערכות הראשונות, או בחזיתו של מבנה "זכוכית" אטום, במערכה השלישית, ולבסוף מתחת למטר צלחות או משהו דומה.
 
ארבעת הזמרים בתפקידים הראשיים – מישל קריידר, פיירו ג'וליאני, קרלו גואלפו ופאטה בורצ'ולדזה - נראו קפואים, שלא לומר משועממים, כמעט ללא תנועה, וזה גם השתקף בזמרתם חרף קולותיהם הטובים או היפים, וחרף נסיונם הרב. השיממון חלחל לשירת המקהלה, ולנגינת התזמורת תחת שרביטו של ג'ורג' פהליביניאן.
 
מחיאות הכפיים האדיבות והצנועות בבכורה החגיגית ביטאו היטב את האכזבה מהבחירה באופרה הזאת ובהפקתה.  


למועדי מופעים >

10/01/2011   :תאריך יצירה

כתבות נוספות
50 הפקות ב-16 שנה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3. עדיף שמבקר תיאטרון לא יעסוק באופרה
zamir , (16/01/2011) (לת)
2. זוועה !!!!
מינקה זילנוב , (13/01/2011)
1. בזבוז זמן וכסף
זינקה מילנוב , חיפה (10/01/2011)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע