סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
בידור
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אסתר שמיר בהופעה- קאמבק לתפארת
 

 
 
אחרי 23 שנה שמיר שבה אל הבמה כזמרת יוצאת מן הכלל וכיוצרת חשובה ומפוכחת


הזמרת שלא הייתה
 
אני בקושי זוכר את אסתר שמיר מהופעותיה בשנות השמונים. בעיקר אני זוכר את הניסיון המשותף שלה ושל בעלה המיתולוגי, אפרים שמיר, להעמיד מופע משותף, שנגנז במהירות ובצדק רב, מיד לאחר טרום-בכורה. אבל אין בכלל ספק שהיא לא הזמרת ההיא: היא בוגרת ובשלה, מפגינה ביטחון, רוגע ומיומנות, ואפילו רבת ניואנסים וריבוד קולי, וזה מפליא לגבי זמרת שנעדרה 23 שנים מהבמה. וגם אז, עשתה זאת אחרי סיבוב ההופעות הראשון שלה כסולנית; מה שמלמד על פריכותה דאז, אבל לא על החומרים המשובחים שמהם עשויה יצירתה.
 
לטעמי היא הייתה חסרה. בגלל מה שהיא, כזמרת יוצאת מן הכלל וכיוצרת חשובה, עם יצירה שקולה ומפוכחת, שמיטיבה להתבונן על סביבותיה, לפרש ולפענח אותן במלים מדויקות ולעטוף אותם בלחנים ייחודיים ומושלמים. רק עזבו אתכם מההגדרה הפומפוזית "חלוצת הרוק הישראלי הנשי". היא עצמה לא מתייחסת ברצינות לתואר הילדותי הזה, וטוב שהיא לא צריכה להוכיח אותו, למרות שהיא בהחלט יכולה לתת עצה-שתיים לזמרות רוק עכשוויות.
 
"זה בינך ובין אלוהים", אלבומה החדש (השביעי?) הוא הזדמנות מצוינת לקאמבק. בעיקר מפני שאינה צריכה להוכיח דבר, בטח לא לשחזר איזו קריירה גדולה שהובילה או החמיצה, וגם לא לגשר על פער השנים שעברו. אלא פשוט להיות היא עצמה, נכון להיום, יוצרת דעתנית, אמא ומורה מנוסה. והיא לא היתה סולחת לעצמה כזמרת שלא היתה אם לא היתה מנסה זאת עכשיו, כשיש לה את שיר הנושא ואת "עשיתי הכי טוב שאפשר", שבעצם הוא גם המוטו למופע: "בסוף היום אני רוצה לדעת/ עשיתי הכי טוב שיכולתי... להגיד לעצמי, לא נכנעתי/ גם בלא ידוע ולא המוכר...".
 
מכוונת וחדה
 
אסתר צוררת במופע הנוכחי 18 שירים. מחציתם מהאלבום החדש (רק "ים הנצח הצחור", הרצועה הנועלת אותו, נשאר בחוץ), מחציתם להיטים ושירים בולטים מ-30 ויותר שנות יצירה, שאותה, השבח לאל, לא הפסיקה, ורק למענם אפשר לבוא עם ראש נקי ואוזן כרויה, לשמוע ולראות איך מאסטרית מבצעת את שיריה. ושמיר לא איבדה את זה. להיפך.

אמנם היא לא נראית להוטה וסמוקת לחיים, אבל אי אפשר שלא לחוש בלהט לשיר ובתשוקה לבמה שההיעדרות הממושכת חרטה בה סימנים. והיא נשמעת מכוונת וחדה במיוחד בשירים החדשים, ספוגי האהבה, עם התובנות שלה מן החיים ונסיונה להנחיל אותן למאזיניה, בעיקר מאזינותיה. ואסתר מקפידה לזגזג בין השירים החדשים לישנים, שניים ברצף לכל היותר, מכל חטיבה.
 
אחרי המוטו והצהרת הפתיחה, כאמור לעיל, שמיר חוזרת ל"בגלל האנשים שאני אוהבת", אלבומה הקודם מ-2003, עם "גחליליות", אחד מהשירים החריפים שכתבה בעקבות הפיגוע של ה-11 בספטמבר; בעקבותיו "בעלת האור" ו"עולם הפוך ראיתי" מהאלבום החדש. האחרון הוא סוג של הארה, מיסטית-תפילתית, עם השורה החזקה "אין שלם מלב שבור".

   


 
היא נזכרת במפתיע ב"גבר ללילה אחד" שכתבה ושרה עבור "קוראים לזה אושר", המופע המשותף לה וליהונתן גפן. שיר בלוזי, רק גיטרה ופסנתר (וקצת תופים), אותו היא מגדירה כ"לא מתאים" לגילה הנוכחי, והיא צודקת. למרות היותו פרגמנט תל אביב חשוב (הרבה לפני עדין הפיק-אפ בר) הוא מיותר לגמרי במופע זה.
 
אחרי "בואי אליי" החדש, עם אנרגיה רוק'נרולית שמבשרת את "הרכבת כבר עברה בתחנה" שיגיע בעוד שלושה שירים, היא חוזרת ל"אמצע ספטמבר", אחת היצירות הפוליטיות הכי חשובות שלה, שנכתבה כזכור ב-1982, מלחמת לבנון הראשונה, שנתיים לפני סוף העולם האורווליאני. ביצוע מזהיר עם שתי גיטרות אקוסטיות ומוטיב בארוקי חזק. את בלדת הפסנתר "התפילה הגדולה", אותה היא מגדירה כלב של האלבום החדש, אפשר לקחת כמעט בכל כיוון, אם כי הגישה הרומנטית-נאיבית לתפילה ההחילונית פילוסופית הופכת אותו להמנון יומרני מדי לטעמי. שונה כל כך מהרוק'נרול הברור, המובהק והניצחי של "הרכבת כבר עברה בתחנה", האילוסטרציה לחיינו המתרחקים והמתמעטים.

   

 
על "אי של שקט" שכתבה ספק לשתי בנותיה ספק לילדה שבתוכה, ובו רקחה את "גם כי אלך בגיא צלמוות" מתהילים, צריך לעבוד. הבאס (של אדם שפלן) היה בעייתי מאוד ומטריד. את "עד קצה המסלול" הגישה בגרסת א-קאפלה מפתיעה ובניחוח מדברי קל - איזה עיבוד, איזה אומץ, איזה יופי. ובעקבותיו נזכרה גם ב"ברית לא מותרת", לשעבר דואט שלה עם שלמה ארצי, והיום כבר פולקי בעליל.
 
צמד להיטי פולק נוספים הם "שירת מחפשי הדרך", עוד תפילה חילונית מאלבומה החדש, שמזמינה שירה בציבור מהשמעה ראשונה, ומיד אחריו שיר הנושא של האלבום והמופע, כבר להיט ותשואות בהתאם. גם "חזקה מהרוח" יכול להיחשב כבר כשיר עם על אף האנרגיה הרוקית שאסתר שמיר ויונתן לוי, המפיק המוזיקלי והמעבד של האלבום והמופע טוענים אותו.
 
"במקום הכי נמוך בתל אביב", בגוון גרובי על גבול הפאנקי, מבשר את שלב ההדרנים הקצר - תחילה "אני אהיה בשבילך", מהזן המפייס והמנחם, המעודד והמחזק, ולסיום "עברתי רק כדי לראות", להיט הביכורים שלה, בקול גבוה, צלול ועז כמו אז.
 
מחיאות הכפיים האוהבות בהתחלה, תוך כדי ובסיום, הן מהסוג ששמורות למי שהתגעגעו אליו זמן רב, ואסתר שמיר זוכה בהן ביושר. היא עושה זאת עם חבורת נגנים יעילה ומרשימה (עידו זלזניק בקלידים, איתי זנגי ורועי צעדי בגיטרות, אדם שפלן בבס וברק קרם בתופים) וליווי קולי (אודליה הריס ורועי צעדי) פשוט מצוין. יש עליה, כמו שאומרים.
 
הקול שלה יציב ונהדר, השירה פנטסטית, הרפרטואר נאה, קטעי הקישור המחויכים מעשירים, וההגשה המאוזנת, שיש בה המון כיף ואיזי, רוגע ושלווה, הם החומרים שמהם עשוי קאמבק לתפארת. או איך שקוראים לזה, אחרי היעדרות של 23 שנים.
 
אסתר שמיר, "זה בינך ובין אלוהים". זאפה הרצליה. שני, 16 במאי 2011

למועדי מופעים >

22/05/2011   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3. כתבה מעולה. הופעה מעולה עוד יותר.
משה , (22/05/2011) (לת)
2. הופעה מדהימה של יוצרת וזמרת נפלאה!
ניר , מרכז (22/05/2011)
1. כל מילה בסלע. אחרי ההופעה לאנשים היו רק שלוש מילים לומר....
עופר , (22/05/2011)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע