אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
בידור
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן המופע של דניאל דור: סיאטל בתל אביב
 

 
 
אמנם בעבודה האולפנית זה ניכר פחות, אבל בתרגום החי, דור מצטייר כממשיך דרך וכמתרגם נאמן לעברית של גראנג', הצליל שיצא מסיאטל האמריקאית ואיפיין את שנות ה-90 המוקדמות, והפך מאז לכלי ביטוי נמרץ ולגיטימי של רוק אינדי ואלטרנטיבי
על הבמה הוא נותן את הנשמה, באלבום הוא נותן את הלב. עמוס אורן ראה ושמע את דניאל דור


אחרי שנים של הליכה במשעולי הרוק, בהרכבים אלטרנטיביים למחצה כמו "בוטן מתוק בקרקס" ו"האחים והחיות", יוצא נגן הגיטרות וזמר הליווי דור דניאל לדרך עצמאית.

ואולם, תוך שהוא מקדיש מאות הופעות למשנתו של בוב דילן ועדת מעריציו גדלה והולכת, הוא מגלה בשטח זמר ויוצר אחר שגם הוא נקרא דור דניאל. אמנם ההבדלים בגיל, בסוגה המוזיקלית, במערך יחסי-הציבור ואפילו בקבלת הפנים מצד הרדיו ברורים וניכרים, ולא לטובתו, אבל לך תוכיח שאתה כאן קודם.

הוא היה יכול להיות נגטיבי, אולם החליט לנקוט צעד נבון וחיובי והחליף בין השמות. כדניאל דור הוא יכול לצאת לשלב נוסף בקריירה הסולנית שלו, בעברית. "רוק פוזיטיבי", אלבום הבכורה שנוצר בשנתיים של חריש והקלטות, הוא אילוסטרציה ראויה.


פועל-רוק חסר פשרות

הסדר הראוי לחוות את דניאל דור הוא תחילה ההופעה, אחר-כך האלבום. לפחות בשלב זה, קשה לפעול אחרת, מפאת אופיים העצמאי של ההפקה והשיווק של הרוק החיובי שלו. הרעיון הוא: קודם בואו לקבל בראש, להתמגנט באנרגיות הבמה המלהיבות של דניאל, פועל-רוק חסר פשרות שעובד בשירות האמנות שלו ובשביל הקהל שלו, ורק אחר-כך לכו לבדוק למה התכוון ומה רצה להגיד.

רוצה לומר: על הבמה הוא נותן את הנשמה, באלבום – שנפרש על פני שני סשנים של הקלטות בריחוק של שנה ביניהם – הוא נותן את הלב. אמנם בעבודה האולפנית זה ניכר פחות, אבל בתרגום החי, דור מצטייר כממשיך דרך וכמתרגם נאמן לעברית של גראנג', הצליל שיצא מסיאטל האמריקאית ואיפיין את שנות ה-90 המוקדמות, והפך מאז לכלי ביטוי נמרץ ולגיטימי של רוק אינדי ואלטרנטיבי.

דור עושה זאת בצורה מלהיבה וסוחפת במסגרת הרכב של שלושה נגנים בלבד: הוא בגיטרות ובשירה, טל מרקוס בבס ובשירה ונמרוד ("החיה מכפר-סבא") ליברמן בתופים. למן ההתחלה, עם "הנה זה בא", השיר שפותח גם את האלבום, ועד לסיום, עם "אל תדבר אליי, שנועל אותו, נשמרת עצימות גבוהה בנגינה, בשירה ובהופעה.



דניאל דור (צילום: כפיר בולוטין)


דור, שדמותו קיבוצניקית משהו – מוצק, מזוקן, ברק בעיניים, טי-שירט פשוטה ונעלי עבודה גבוהות – הוא רוקר ישיר, ללא גינונים והצגות, ללא דיבורים מיותרים וקטעי מעבר מתחנחנים. בעצם יש בו כל השטיקים, הפוזות והמניירות שהמציאו קודמיו אוחזי גיטרה ומיקרופון לאורך דברי הימים של הרוק'נרול.

ועדיין, זה לא חקייני ומעושה, אלא טבעי וזורם ומבטא נאמנה את המוזיקה ואת ההרגשה של מי שנאבק על שמו הטוב, לא מוכן לוותר, דלוק אדרנלין ומתאבד כזה, טעון בכוונות פוזיטיביות. שהרי בגלל שכמותו אנחנו אוהבים רוק'נרול.


שדרוג מלוכלך ועכשווי לאסטה-אסטה

בהופעה הוא מבצע את כל שירי האלבום (תשעה, 32:52 דקות), שאפשר רובם שירי אהבה ובחינה של מערכות יחסים. על הבמה הם דחוסים ומפוצצים במפלי גיטרות, באינטנסיביות של נגינה, בעוצמות של ביטוי והבעה, טעונים בוולטאז' גבוה ולוהט.

באלבום, במיוחד ברביעייה המרכזית (שהפיק מוזיקלית נדב ברק בסתיו שעבר), הם יותר נינוחים, מגוונים בצבעים, משלבים נגינה אקוסטית ומעוטרים בכלי נשיפה, אפילו אם אי-אפשר שלא להכיר, בדיעבד כמובן, בפוטנציאל הבימתי הרועש והמבטיח שלהם.



דניאל דור (צילום: כפיר בולוטין)

"מי שמביט" הוא קנטרי-פולק של מסע בכבישים ובמחשבות, ועניינו בשבחי הזהירות, האטיות, ההתמדה ו...ההמתנה; "בקלות שבה נכנסת" הוא בלוז מהול בנשיפה ועניינו דחייה-משיכה, רוצה אותך ובלעדייך, לא יכול בלי אבל גם התרגל להיות חופשי; "ההבטחה" הוא סוג של פולק ישראלי, אולי שדרוג מלוכלך ועכשווי לאסטה-אסטה של להקה צבאית, על הזמן שחולף ועימו מתנדפות ההבטחות.


"חייב להיות צדיק" הוא המסעיר בחבילה של ברק ולבטח בתצוגה הבימתית: מציאות עירונית ישראלית של הוזים ונביאים, מסוממים ומשוגעים, הפקה מוזיקלית טעונה בדחיפות ונואשות, מתכון מעולה לרוק'נרול של גיטרה מייללת ותופים מחודדים, שאכן מיושם לעילא על הבמה וסוחף את הקהל.

גם "כמה חם" (השיר הארוך התקליט, 5 דקות) נוגע בישראליות אך מזוויות אחרת, פוליטיות משהו, אם כי על-זמניות: מצד אחד זיעה וחום של שרב קיצי, מצד אחר מהומות פורעים בהר הבית ויראי שמים לא מתפנים בגדה. ספק בלוז, ספק גוספל, ספק ריתם-בלוז ישראלי עצל, בבנייה נהדרת של יוסי מזרחי (המפיק המוזיקלי המאוחר של האלבום, של חמשת השירים הנוספים מסתיו 2012), שיוצר אווירה רבת עוצמה, המותאמת מראש לאחד משיאי ההופעה ועימו סיבוב של דור בתוך הקהל.


רק התחמם וכבר נגמר

השירה הרכה של "מנהל הקרקס", שאת האלגוריה שלו פיספסתי (מה הנמשל של האקרובטית החבולה שבקושי מחזיקה מעמד במרומי הטרפז?), נעלמת במופע לטובת עטיפה קשה, מואצת קצב, במיוחד עם הצטרפותו של המפיק המוזיקלי לנגינה ולשירה.

"שוב עולה אותו הפער/ בין הכעס לבין הצער/ בין הרצון לתוצאה/ בין בני אדם לבנות חווה// בין אנשים מתייאשים/ חוצים שדות זרועי מוקשים/ קולות של נפץ יחסים/ בתוך ראשם מהדהדים". מזרחי גם שותף בביצוע הבימתי של "איך מזה יוצאים" ההמנוני לקראת סיום, ומזמין שירת רבים קודם ההדרנים.



דניאל דור (צילום: כפר בולוטין)


נוסף על אלה משלב דור פיסות רוק מוכחות של אחרים: מגרסה מפתיעה של "כלב זקן" (יהלי סובול ואבי מסיקה), שמיקומו כשיר שני בהופעה מצטייר כלוגו ומוטו; דרך גרסה מחודדת ומפתיעה לא פחות של "Rolling in the deep" של אדל, שנשמעת מחוברת ואמינה כאילו הוא עצמו כתב אותה; "I want you" של בוב דילן (רק הוא  וגיטרה אקוסטית, באתנחתא רגישה מהווקאליות המתפוצצת של אורחו גדי אלטמן, חברו לשעבר ב"בוטן מתוק בקרקס", שניצח על "Highway to hell" של AC/DC ועל "יהיה לי טוב"); וגם "Babba O'Riley" העתיק של "The Who", עם אנרגיות צעירות נצחיות ותשוקת רוק בלתי נגמרת.

בניגוד לדיוות שמתדלקות את מעמדן בכניסות ראוותניות וגדולות מן החיים, דניאל דור מסיים ביציאה מפוארת, גדולה מהחיים. הוא שועט במעלה גרם מדרגות המתכת של תמונע, וממרומי האולם, מהמרפסת שמשמשת את קונסולת התאורה, הוא סוגר את המופע עם השורות האחרונות (שהן גם הראשונות) של "אל תדבר אלי" (כל השיר הוא חמש מלים בלבד: "מחר אחזור, אל תדבר אלי". אגב, זה צריך להיות "אֶחֱזור", ולא "אַחְזור").



דניאל דור (צילום: כפיר בולוטין)

שעה ורבע של הופעה. קצרה מדי, עברה ביעף. דומה שהמופע רק התחמם וכבר נגמר. נשאר טעם של עוד, והרבה. בדרך החוצה אני מתבונן בעטיפת האלבום. חלומו הרטוב של כל רוקר. בחזית דיוקן מיוזע, אניצי שיער רטובים ונוצצים, הפנים בורקות, קורנות ממאמץ. ובגב? לוגו מאויר כפצצת קומיקס (דוגמת הקריקטורה שצייר ראש הממשלה בעצרת האו"ם). אכן, פצצה.


דניאל דור, "רוק פוזיטיבי" (עצמאי); מופע השקה לאלבום, תיאטרון תמונע, תל-אביב. שני, 19 בנובמבר 2012


למועדי מופעים >

21/11/2012   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (6 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
6. בהצלחה אתה ענק , כשרון אמיתי
גולנצ`יק , (07/12/2012) (לת)
5. בהצלחה ענקית וכל הכבוד לך !!!
הקיסר מהרצל 44 , תל אביב (05/12/2012) (לת)
4. כישרון אדיר
רועי , תל אביב (27/11/2012)
3. עשית לי חשק
דני , השרון (26/11/2012)
2. הופעה מטורפת
דודו , מרכז (25/11/2012)
1. תותח!
טל , (22/11/2012)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע