אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
בידור
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: צבי גורן רביזור – בחזרה אל גוגול
 

 
 


המחזה הקלאסי שהודח מבימות התיאטרון הרפרטוארי בארץ לטובת שיעבוד ישראלי מיותר ("מבקר המדינה") מגיע אל הפרינג` אך ההפקה הנוכחית של "רביזור" בתיאטרון תמונע לא עוברת את המשוכה הגבוהה שהמחזה מציב.

פירוש קלאסי

אין שום ספק כי ההחלטה להעלות את מחזהו המקורי של ניקולאי גוגול, 170 שנה אחרי שהועלה לראשונה בסנט. פטרבורג ראויה כשלעצמה למחמאות. "רביזור" הוא אחת הסאטירות השלטוניות החזקות ביותר שנכתבו, ותיאור השחיתות של ראש העיר והפקידות הבכירה ביותר, הנחשפת במהלך ביקורת אמיתית, או אפילו מדומה כפי שזה קורה אצל גוגול, הוא למרבה האירוניה אקטואלי ואוניברסלי. עד כדי כך שהוא דרמטי יותר מעיבודיו, וקומי עד השורש.

הבמאי ישי קרני אקהאוז הבין את העניין העקרוני הזה, והחליט שהגיע הזמן לחזור אל המקור, כעדותו, ואף פנה אל רועי חן, המתרגם המצוין של המחזות הרוסיים שהועלו לאחרונה בתיאטרון גשר, והזמין תרגום חדש לעברית בת זמננו. הרעיון היה להיות צמוד לטקסט המקורי, מבנה ותוכן, ולהעלות הצגה עם פירוש קלאסי, כפי שתיאטרון תמונע בישר בהודעה על העלאת ההפקה, "באמונה כי בתיאטרון הרפרטוארי בארץ מתקשים להציב מראה חדה אל מול השלטון ונציגיו, בעוד הפרינג` מעז ויכול לייצר את הפירוש הקלאסי הבועט".

המחזה מספר על טעות בזיהויו של כלומניק כאילו הוא נציג אגף הביקורת במיניסטריון שבפטרבורג שנשלח לבדוק את המתרחש בערי השדה. ראש העיר והבכירים ממהרים לטאטא אל מתחת לשטיח את חטאיהם, וליתר ביטחון ממלאים כיסיהם בממון שאותו הם מגישים כ"הלוואה" לבחור הנדהם. משמלאו כיסיו וכרסו, וחיזוריהן של אשת ראש העיר ובתו כמעט קרעו אותו לשניים, הוא ממהר לברוח מהעיר. ובעוד המאכרים והנשים נדהמים מהגילוי, מגיח מנהל הדואר עם הבשורה כי המבקר האמיתי של המיניסטריון כבר הגיע.

חסר טירוף

אפשר לומר כי הצעד הראשון, התרגום, צלח מאוד בידי רועי חן, ואף מוכיח את הטענה כי המקור עולה על עיבודיו. העברית שלו טבעית, נקייה מהתחכמויות, נוגעת בשפה עממית אך נזהרת מלגלוש לשם. מבחינה זאת ההצגה מאפשרת לקבל גוגול חי מאוד.

אלא שמכאן ואילך, גם כאשר יש מקרים של משחק טוב ורעיונות בימתיים יפים, הבימוי אינו עובר את המשוכה הגבוהה שגם המחזה וגם הכוונות הטובות הציבו בפניו.

ההצגה נראית מצוין. התפאורה שעוצבה בבית הספר לעיצוב אמנויות הבמה בהנהלת רקפת לוי משרתת היטב את העלילה (אם כי לא ברורה לי ההחלטה לעטר את לשכת ראש העיר בסמל של מסדר, כנראה "הבונים החופשיים"), והיא מעולה במיוחד בתמונת החדר במלון שבו מתגוררים חלסטקוב ומשרתו הרעבים ללחם. גם התלבושות שעוצבו בבית הספר מוסיפות ניחוח קלאסי. אורי רובינשטיין עיצב תאורה מצוינת ואבירם וילנסקי הוסיף פס קול מוזיקלי טוב ואפקטיבי.

גם האולם של תמונע משרת היטב את ההצגה - כי דווקא המגע הבלתי אמצעי בין השחקנים לקהל אמור לחזק את המרקם המיוחד של המחזה, שבסופו ראש העיר המושפל גוער "על מי אתם צוחקים? על עצמכם אתם צוחקים!", ספק בחבריו המושחתים השמחים לאידו, ספק בקהל האמור לצחוק עד דמעות.

ועם זאת משהו חסר - קצת טירוף משחקי, כמעט על גבול האילתור, מתובל במנה הגונה של סאדו-מאזוכיזם, והרבה נלעגות מכל הנשמה. את אלה כמעט בלתי אפשרי להשיג באמצעות בימוי מתחכם, כמו זה של תמונת הפתיחה, שממיר את הרעלים והחצים המושחזים בעיצובים מדויקים, בין השאר בעזרת הכוריאוגרפיה של רננה רז.

בני אדם, לא בובות

הדמויות מעוצבות בהצגה הזאת כבובות, וזה איננו מחזה על בובות אלא על בני אדם, אם כי יש אמנם קסם ברעיון להציג את הצמד המציצני-רכילאי-וכחני דובצ`ינסקי-בובצ`ינסקי על ידי שחקן אחד המחזיק בידו בובה של כפילו ומתווכח עם עצמו, וזה אפילו מבוצע מצוין במשחקו של חן חגי.

כי בראשיתו, באמצעיתו ובאחריתו, "רביזור" הוא מחזה על בני אדם. עלובים, נידחים, ואף מושחתים ככל שיהיו. זה סוד המחזה. המגע המיוחד של גוגול שהופך שרלטן ומהמר כושל לנציג הביקורת, ומפיל בשביו לא רק את אלה הפוחדים מחשיפת מעלליהם, אלא גם את אשת ראש העיר ובתו המתחרות על לבו. הן הנציגות המובהקות של האפור הדהוי, החף מכל עוון למעט החלום על קצת אושר, עניין ונשפי פאר בעיר הבירה. וזה נכתב הרבה לפני הדמויות החולמות של צ`כוב.

מה שחסר בבימוי ככללו נתן אותותיו גם במשחק, למעט זה של דביר בנדק בתפקיד ראש העיר שהעניק לדמות כריזמה ונוכחות כובשת, ומונולוג הסיום שלו, גם אם היה מינורי למדי, נגע בעצב רגיש. ישי קרני אקהאוז עצמו עיצב דמות פסיבית מדי בתפקיד חלסטקוב, ולמעט חן חגי כדובצ`ינסקי-בובצ`ינסקי, שאר השחקנים הסתפקו בעיצובים סתמיים או אף פחות. ואולי זאת אחת הבעיות שיוצרי הפרינג` ומפעיליו חייבים לתת דעתם עליה ולמצוא לה פתרון.

לפרטים נוספים


04/10/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע