אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
בידור
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן שתי בכורות: אוהד בן אבי ויונתן רזאל
 

 
 
יונתן רזאל מתגלה כאישיות בימתית מרשימה ומשכנעת, למופע של אוהד בן אבי דרוש גיבוש נוסף


המשותף, אם בכלל, לאוהד בן אבי וליונתן רזאל, הוא ששניהם, זמרים-יוצרים, מריצים עתה מופעי בכורה שנשענים על אלבומי בכורה. בן אבי עושה זאת עם "בכורה", אלבומו מ-2007 (הד ארצי), ורזאל עם "סך הכל" משנה זו (התו השמיני). ועוד משהו: את שניהם ניתן היה לראות, בסביבתם הטבעית לגמרי בפסטיבלי פסח. הראשון באווירה הביתית, המשפחתית והאינטימית של "ימי זמר" בחולון, עיר הולדתו וגם מול בני משפחתו; השני תחת קורת גג טבעית ואופטימלית של "שירת הים" פסטיבל תרבות יהודית בגבעתיים, מול קהל דתי ברובו.
 
שירי אהבה מחוספסים
 
בן אבי הוא מוזיקאי של מילה. הצד החזק שלו הוא טקסטים. "בכורה" מושתת על שירי אהבה מחוספסים, אחרים, לא מתמרחים, אם כי מצער שלא את כולם הוא הביא לבמה, ומסתפק ב"קרוב" (כאילו כלום), וב"להיטים" "פגישתנו" ו"נעים בגב", שרשימת הבחורות שבו מזכירה בהתייחסות את "המתוקות האחרונות שלי" של אריק ברמן. בן אבי מפצה, מאזן ומגוון בשירים בשירים "נוסטלגיים", על נופי ילדות עירוניים, כמו "המתנ"ס הישן" ("גם כשאני עוזב, אני אף פעם לא נפרד"), "נסיעה לכל מקום שהוא הבית" ("טוב שבכל היקום העצוב, יש מקום שהוא בית") ואפילו "בית ספר למשחק" (שסולניתו באלבום היא מרינה מקסימיליאן בלומין), שירים בהשראת כימיקלים ("שיר על סם" ו"משהו לעשן"), עיסוק במצבים, תכונות ותדמיות ועוד.
 
בן אבי, שלא מסתיר חיבה עזה לספורט וגם ניחן בחוש הומור לא רע ("את הפסנתר הזה גם לעש אסור לאכול אותו", הוא מפטיר לאחר מאבק נואש בקלידים ובמיתרי כלי הנגינה המיושן, או הלא-מכוון, שהועמד לשימושו), מתאים באופי יצירתו לתיאטרון ולקברט, אמריקאי דווקא, ג`אזי קליל, דיקסי, עולץ ושמח. מצד אחד השירים שלו סיפוריים מאוד, חלקם גם נוטים לארכנות. מצד שני, יש לפעמים הרגשה שהם קצרים מדי, לא שלמים, שאפשר היה להאריך בהם ולפתח אותם. אפשר שתחושות מנוגדות אלו נובעות מכך שבשל הבמה הזערורית נאלץ בן אבי לוותר על שניים מנגניו (אחיו, אורן ואון) והסתפק בליווי של בס (דוד סגל) ותופים (אודי אור חיים).
 
גם התארחותה של רעייתו, הזמרת אלינור אהרון, בשלושה שירים (מתוך 15 בסך הכל) - "שירה של סולו הכלבה" (שהיא מבצעת בווירטואוזיות באלבום, אחת הדוגמות לאופי הג`אזי קברטי של יצירתו) ושניים "שלה", (בהם "שיר לאוהבים הנבונים" של נתן זך בלחן של אוהד), לא תרמה לגיבוש של המופע. שורה תחתונה: מסקרן יהיה לעקוב אחרי התפתחותו של בן אבי וגם לפגוש אותו שוב על הבמה בשלב מאוחר יותר. 
 
אוהד בן אבי. פסטיבל ימי זמר, תיאטרון חולון. 22 באפריל 2008

ברוח האילתור
 
רזאל הוא מנדבכי גל הרוק היהודי הנוכחי. את אלבומו, הכולל טקסטים מולחנים מן המקורות או בהשראתם, הפיק מוזיקלית אביתר בנאי, אך לבמה רזאל מגיע עם הרכב מינימליסטי, נזירי כמעט - הוא בפסנתר, נאור כרמי בבס ובקונטרבס ואלון יופה בתופים. גם בן אבי לעיל נעזר בהרכב דומה, אבל איזה הבדל. לא רק שכרמי, הוא נגן-על בתחומו, אלא שכל הפורמט הוא חתרני - הכי חילוני שיוצר מאמין יכול להרשות לעצמו, ועדיין לשמור על אמנותו ועל אמונתו ולחיות עימן בשלום.
 
במלים אחרות, הטריו הזה הוא ג`אז לכל דבר. הפן הקצבי שלו דומיננטי, חריף ונוקב. המבנים החופשיים של הג`אז והאופי המאלתר שלו מאפשרים לרזאל לפרק, לפשט ולטשטש את תבנית הבית-פזמון, וכיוון שהשראתו המקורית אינה טקסטים שיריים ומחורזים, אלא פסוקים מהתנ"ך וקטעי תפילה, הם כמו-מזמינים התייחסות ג`אזית, שאין פורמט יותר חילוני ממנה. עוד בשילוב הרזאלי השפעות קלאסיות, במוזיקליות ובקומפוזיציה, וכוח ועוצמות ביטוי של רוק ושירת נשמה.
 
רזאל, שמתגלה כאישיות בימתית מרשימה ומשכנעת בכנות הכובשת ובשירתו המתמסרת, מזכיר מאוד בהלחנה וגם בצבע הקולי שלו בעיקר את ירמי קפלן וקצת את מוש בן ארי. הוא משרה אווירה נעימה ואמפטית מאוד, באיזו מבוכה מבוישת והתנהלות לא מאורגנת כביכול, אך מצליח לקרב לבבות גם בשירה וגם ביכולת הסיפורית שלו, שמתאפיינת בחוש הומור משובח.
 
רזאל מגיש את כל שירי "סך הכל", להוציא אחד "אדון הסליחות", שלפחות בעונה זו של השנה לא מתאים למופע. כאמור, מרבית הניגונים נישאים ברוח האילתור ומתרחקים מן המקור, כמו "אילו פינו", "כל העולם כולו", "ואני תפילתי", "אם אין אני לי" ובעיקר "וארשתיך (לי באמונה)", שיר שידוכין שמוגדר על ידו כשיר אהבה. אך ישנם גם שירים "שלמים" כמו "דרור יקרא" (לחן שלו), "את פניך", "ואתם" (הדבקים בה` אלהיכם), "עיבדו את ה` בשמחה", ובעיקר "ציון", פראפרזה חופשית ומאושרת שלו, שאם יש צדק בעולם תהיה גם המנון איצטדיונים. מומלץ לגרש דעות קדומות ולהצטייד בלב פתוח. 
 

יונתן רזאל. פסטיבל שירת הים, תיאטרון גבעתיים. 23 באפריל 2008



24/04/2008   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע