סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
בידור
לוח האירועים 2017 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
2627282930
ריאיון
 
מאת: ענת מוניץ מי מפחד מהיידישע מאמע?
 

 
 
אנחנו חבורה של צעירים רעבים עם סכין בין השיניים. לא עושים לעצמנו הנחות בגלל שאנחנו ביידישפיל ולא חולמים לעבור לתיאטרונים אחרים. אנחנו מנסים ליצור משהו חדש, אחר, לקרב אנשים מכל הגילאים ומכל המקורות, עם הפקה בסטנדרט אמנותי הכי גבוה ועם שפה מוזיקלית ותנועתית מרעננת. אנחנו הדור הבא, החוליה הבאה בשרשרת."
יוני אילת התכוון לביים הצגת בידור משעשעת בתיאטרון יידישפיל, ויצא שנגע בעצבים חשופים


היא מככבת בשירים, בסרטים ובחלומות, מושא לזעם, גיחוך וערגה. שתלטנית ודואגת, תמיד מקריבה, ביד אחת מחרבת, בשנייה בונה. היא מיתולוגית, היא שלנו ואף אחת לא דומה לה - קבלו את האחת והיחידה: היידישע מאמע.

ב-25 במאי יעלה המסך על בכורה להצגה המוזיקלית של צעירי תיאטרון הידישפיל, "א יידישע מאמע" - הומאז' לדמותה של האמא היהודייה, האמא של כולנו.
 
"נגענו בעצבים רגישים"

"בחרתי לעסוק בנושא הזה כמחווה לסבתא שלי, שהייתה דמות דומיננטית בחיי, ולאמי, שהתייתמתי ממנה בגיל צעיר", משתף יוני אילת, במאי, יוזם ושחקן ההצגה. "חשבתי שנתעסק רק בצדדים ההומוריסטיים של סטריאוטיפ המאמע, באמת לא ציפיתי שזה יהפוך לעניין אמוציונלי."

איך עלה הרעיון?

"באתי לתיאטרון עם הרעיון אחרי הרצאה שעשיתי עם ד"ר יניב גולדברג בבית התפוצות על דמות האם במשפחה היהודית. התחלתי לאסוף חומרים מכל מיני מקורות, לא רק מהתרבות היידית, כמו סרטים של וודי אלן וסדרות טלוויזיה כסיינפלד וסאות'פארק. בסופו של דבר ההצגה כוללת טעימות ממגוון של מקומות, בעיקר מהקולנוע הישראלי, חנוך לוין, והרבה שירים ביידיש וגם בעברית."

יידישע מאמע יידישפיל.jpg
"יידישע מאמע" ביידישפיל (צילום: יח"צ)

היידישע מאמע זוכה ליחס אמביוולנטי בתרבות שלנו, מצד אחד דחייה, מצד שני געגוע.

"אני מודע לשם הבעייתי שצברה היידישע מאמע במהלך השנים, ובהצגה אנחנו מחצינים את זה. יש לאימאג' שלה שתי פנים - מצד אחד מסרסת ונוירוטית, תמיד חרדה, תמיד אפוקליפסה עכשיו, כמה שאתה רזה, שחס וחלילה לא תהיה חולה, דאגה אובססיבית לבריאות ותזונה של ילדיה. היא תמיד על סף התמוטטות עצבים, וכמובן שיש לזה צד קומי, כי זה כל כך מופרך.

"היא אף פעם לא מרוצה, מכירה את הבדיחה על היידישע מאמע שבנה סיים לימודי רפואה, והיא מתלוננת למה הוא לא עורך דין? יש את הדמות ההיסטרית של חנה רוט ב'אלכס חולה אהבה', דבורה קידר ב'אסקימו לימון' עם 'שלא תשתה לי חשיש' המיתולוגי, 'תעמוד ישר', ו'מתי אני אזכה לראות נכדים?'. ומצד שני, היא מעוררת גם את אלמנט הגעגוע, הזיכרונות של בית, בסיס ותמיכה.

מצד אחד מגחיכים ומצד שני מוקירים?

"בהתחלה התרכזנו בצד הקומי, אבל תוך כדי עבודה זה התחיל להיות מהול ברגש, בגעגועים. אמי נפטרה בדמי ימיה, בגיל 52, וגם חבר האנסמבל ניב שפיר התייתם מאמו בגיל צעיר. המחזאי אורן יעקבי כתב לנו מונולוגים אישיים ויצא שאני וניב עשינו טריביוט מיוחד לאימהות שלנו. אנחנו שרים בעברית שירים של חוה אלברשטיין, בין השאר שיר שנקרא 'געגועים', שכל מי ששמע אותו בחזרות הפעיל את בלוטות הדמעות. חשבנו שנכנסנו להפקה בידורית מהוקצעת וטובה על האמא הוודי אלנית המצחיקה, ויצא שנגענו בעצבים רגישים."

יוני אילת תמי שחם.jpg
יוני אילת (צילום: תמי שחם)

 
"נוצר בינינו משהו עמוק"
 
אילת, 40, חי את היידיש יותר מעשר שנים, מאז שהצטרף ליידישפיל ב-2004. הוא נולד בקריית טבעון, והקשר ליידיש, לדבריו, "הגיע בעיקר מסבתא. שמעתי אותה בילדות מדברת יידיש עם אמי וזה סקרן אותי נורא".

הוא ביים והופיע במגוון הצגות ומופעים ביידיש במסגרת היידישפיל ומחוצה לה, ולפני כארבע שנים הקים את אנסמבל הצעירים של היידישפיל, במסגרתו עלה המופע המצליח "מונולוגים מהקישקע", שהניח במרכז הבמה את האוכל היהודי המזרח אירופאי. ההפקה הפכה לסיפור הצלחה מסחרר שמסתובב בעולם, וזיכתה את אילת במועמדות לפרס במאי השנה בתיאטרון הישראלי.

"קיבלתי את המפתחות ממנהל יידישפיל ששי קשת לעשות משהו לבד ובחרתי במקום זה לעשות הפקה עם צעירי התיאטרון", משחזר אילת. "יזמתי את 'קישקע', שעלתה על הבמות פי שלוש ממה שתוכנן לה, זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב והפכה לגולת הכותרת של היצירה שלי. זו הייתה הפעם הראשונה שהיידישפיל העלה הצגה שמתבססת רק על צעירים, לא רק הקאסט אלא גם היוצרים".

יוני אילת נשמה צוענית ינאי יחיאל.jpg
יוני אילת, "נשמה צוענית" (צילום: ינאי יחיאל)


מאז העלה אילת במסגרת האנסמבל גם את המופע "ציגיַינער נשמה" (נשמה צוענית), שחיבר מוזיקה צוענית ליידיש בעקבות אלבומה המצליח של ירדנה ארזי מ-1987. 

פעם שלישית שאנסמבל הצעירים מעלה הפקה. איך אתם עובדים יחד?  

"כן, פעם שלישית, ואנחנו כבר מכירים אחד את השני מצוין. המחזאי אורן יעקבי, המנהל המוזיקלי ליאור רונן, מעצבת התפאורה מאיה פלג, מעצבות התלבושות אופיר חזן ולירון בליס ומעצב התאורה מישה צ'רניאבסקי, וכמובן אנסמבל השחקנים שחוץ ממני כולל את רונית אשרי, יעל יקל, מירי רגנדורפר, יהונתן רוזן וניב שפיר. התהליך היה פשוט וזורם והייתה בו איזו אחווה משפחתית. ארבע שנים אנחנו מתגלגלים בעולם עם 'קישקע', מניו יורק ועד ורשה, ונוצר בינינו משהו עמוק, שעובד נפלא גם על הבמה." 
 
"אנחנו שחקנים רעבים עם סכין בין השיניים"
 
איזה עתיד אתה חוזה ליידישפיל? דוברי השפה הולכים ומתמעטים והעניין בקרב הקהל הצעיר לא גדול. מה יהיה?

"קטונתי מלנבא, אבל אני חושב שההצגות שלי מתוות אפשרות חדשה. יש פה משהו נכון - השילוב של יידיש ועברית על הבמה מביא אלינו קהל בגילאי 50-40 שיש בו סקרנות לגבי התרבות היידית אבל לא מבין את השפה. העברית היא אמצעי תיווך נוח. 'קישקע' רצה פי שלוש ממה שתכננו לה, אז אני לא מאמין בתקרת זכוכית. אם יש אמצעים שעובדים, צריך להשתמש בהם.

"אנחנו חבורה של צעירים רעבים עם סכין בין השיניים. לא עושים לעצמנו הנחות בגלל שאנחנו ביידישפיל ולא חולמים לעבור לתיאטרונים אחרים. אנחנו מנסים ליצור משהו חדש, אחר, לקרב אנשים מכל הגילאים ומכל המקורות, עם הפקה בסטנדרט אמנותי הכי גבוה ועם שפה מוזיקלית ותנועתית מרעננת ותוססת. אנחנו לא משקפים את הדבר עצמו, כלומר את התרבות היידית, אלא את ההתבוננות שלנו בתרבות הזו. אנחנו הדור הבא, החוליה הבאה בשרשרת."

יידישע מאמע יידישפיל2.JPG
"יידישע מאמע" ביידישפיל (צילום: יח"צ)


אתה מעיז להשתמש במילה שליחות?

"בטח, ובלי שום מרכאות. זה פועל יוצא של העבודה. אנחנו מחוברים לתרבות היידית, ומודעים לכך שאנחנו עושים משהו חשוב. כולנו למדנו יידיש, ועל הבמה, ולפעמים גם בחיים, מדברת מגרוננו תרבות עתיקה של דורות. סבתא שלי, שנפטרה לפני שלוש שנים, הייתה מאושרת מזה שהנכד שלה עוסק בחומרים של שפת אמה."

אתה מרגיש שותפות גורל עם מאבק המזרחים בישראל לשימור תרבותם?

"בהחלט מרגיש שותפות גורל, ואגב, אני רק חצי אשכנזי. שתי התרבויות האלה קופחו בדיוק באותו אופן. נכון שהאשכנזים שלטו בארץ, אבל דרך התרבות הישראלית המומצאת, המפוברקת, לא תרבות היידיש שהגיעה ממזרח אירופה.

"בדיוק כמו שאסור לשכוח תרבויות אחרות שבנו את החברה שלנו, גם את התרבות היידית צריך לשמר. זו תרבות כל כך חשובה, שהמון יוצרים חשובים גדלו על ברכיה וינקו ממנה, ודווקא בישראל החומרים האלה נזנחים, השפה נזנחת. יש פסטיבלים לא יהודים ברחבי העולם שמעלים יצירות יידיות, אז בטוח שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לזנוח אותה. כולם רק ירוויחו אם נתעסק בה כמה שיותר."

יוני אילת תמי שחם2.jpg
יוני אילת (צילום: תמי שחם)  
 
עריכה ובימוי: יוני אילת, מחזה: אורן יעקבי. ניהול מוזיקלי ועיבודים: ליאור רונן, עיצוב תלבושות: אופיר חזן ולירון בליס, עיצוב תפאורה: מאיה פלג, כוריאוגרפיה: טולה דמארי, עיצוב תאורה: מישה צ'רניאבסקי, ייעוץ ותחקיר: ד"ר יניב גולדברג, תרגום סימולטני: לורה סהר. בהשתתפות (לפי א'-ב'): יוני אילת, רונית אשרי, יעל יקל, מירי רגנדורפר, יהונתן רוזן, ניב שפיר

ההצגה תעלה ב-25 במאי 2017 ב-20:00 במרכז ראסל ברמת גן (להזמנת כרטיסים: 03-6741277) וב-28 במאי ו-1 ביוני בצוותא תל אביב (להזמנת כרטיסים: 03-6950156/7). הצגות נוספות יתקיימו ברחבי הארץ. 

רכישת כרטיסים   


למועדי מופעים >

21/05/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע