סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: יוסי שיפמן זיכרו את השם: עומר מ. ולבר
 

 
 
הפקת "אאידה" של ה"לה סקאלה" אמש כללה רגע היסטורי בתולדותיו של מנצח צעיר שהולך בגדולות


ברנבוים, מאחוריך!

אמש ראיתי לראשונה את הפקת "אאידה" של בית האופרה "לה סקאלה". העילה המרכזית ולמעשה היחידה כמעט לכתוב ביקורת על יצירה שכבר זכתה לביקורת באתר על ידי צבי גורן היא נוכחותו המענגת והמרשימה כאחת של המנצח הישראלי הצעיר עומר מ. ולבר.

לא בדקתי מתי בפעם האחרונה ניצח צעיר בן 28 (שאינו איטלקי) על בית האופרה הוותיק והמפואר הזה, ועל הפקה שנחשבת להפקת דגל של כל בית אופרה לרבות ה"לה סקאלה" שבכורתה האירופית הוצגה על בימתו. מי שנכח אמש בהצגה נכח ברגע היסטורי. לא פחות!

מכיוון וכאמור זו הייתה הפעם הראשונה שלי בהפקה הוזהרתי מפני הפקה ממושכת, אטית, מייגעת, כשרקדני הבלט בה מתקשים להגיע לעמידת "פוינט" ממושכת כי זה הקצב שברנבוים הכתיב."תחשוב על בילוי של יותר משש שעות כולל הפסקות!".  ממרומי מדרגות היציע במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב, שעליהן ישבתי גם קשה היה להבחין בתנועות ידיו של המנצח, ראיתי אותו מכניסתו ועוד מספר פסיעות ואחר כך נעלמה דמותו (הקהל הסתיר) והמוזיקה דיברה.  במלים אחרות המבחן היה מבחן התוצאה.

נכון שההפקה אינה מן החדשות, היא נשלפה ממדפי זפירלי של פעם. ולכאורה בכל תמונה היינו אמורים לחוש בניחוח אבק המוזיאליות – אך לא היא.  תחילת הערב תאמה אמנם את האזהרות אבל מסוף התמונה הראשונה, היה ברור שיש מנצח שמכתיב קצב אישי משלו וכאמור אנחנו בערב היסטורי.

כניסתה הראשונה של מריה חוזה סירי (אאידה)  נשמעה קפואה ובלתי מעורבת משהו. אבל תוך זמן קצר, קרו דברים. מרגע מסוים  - מן האריה הגדולה של אאידה "שוב מנצח" - אריית ההתלבטות בין תמיכה באהוב שעתיד להרוג ולהרס את בני עמה ואת ארצה לבין תמיכה בבני עמה שעשויים להרוג את אהובה - הדרמה עבדה!

מאבקי הכוח בין הגבירה אמנריס (אנה סמירנובה העוצמתית) לבין אאידה( כאן כבר כנה ומרגשת) היו דרמטיים וישירים. הרקדנים צבועי הפנים והגוף (כמו בשנות החמישים של המאה הקודמת שבהן עדיין לא עלו שחורים על במת האופרה), אפילו לא נראו כהגזמה, אלא כהצצה לעולם של קלאסיקה אחרת, שעדיין מדברת לצופה בן זמננו.

אם לרגע ניתן היה לחשוב שבסופן של סצנות ההמון תהלוכת הניצחון בסוף המערכה השנייה, יגיע קץ הפרשנות האחרת, בא שוב ולבר הצעיר והוכיח שגם כאן במעמדים האינטימיים בין אאידה לאביה המלך האתיופי אמונסרו (חואן פונס הוותיק), או בינה לבין אהובה רדמס (סלבטורה ליצ`יטרה המרגש) ובין שניהם ובין אמנריס, יש לו מה לומר. הפיוט נשמר, האיכויות הקאמריות נשמעו היטב, עד לצליל האחרון.

בכלל ההפקה כולה על מאות זמרי המקהלה והנגנים, הצטיינה באיפוק  - שכמו צילום המודפס על נייר מַט, מעניק לדימויים המצולמים עומק שבדרך כלל נמרח ומטשטש בנייר מבריק ורעשני. האיפוק נתן יתר כוח לזמרת הסולנים ונתן כבוד למוזיקה של ורדי.

אם היינו באיטליה כנראה שהקהל היה ממתין עד לגוויעת הצלילים האחרונים לפני שהוא פורץ במחיאות הכפיים, אבל בישראל הקוד של הורדת מסך על הצלילים האחרונים אינו מוכר ולכן נגזלו מאיתנו רגעים מפויטים במיוחד בסיומיהם של אריות, דואטים ושלישיות. אבל זה כבר מחוץ לגבולות האחריות המיניסטריאלית של המנצח. 

זה היה היום של ולבר ואם צריך אישור נוסף זה בא בגלי מחיאות הכפיים נלהבים של חברי תזמורת ה"לה סקאלה". מחיאות כפיים מן הברנז`ה אומרות הרבה. מי שיוכל להגיע ולשמוע את ולבר עושה את זה בגדול ינצור רגע יקר בתולדותיו של מנצח צעיר שהולך בגדולות. או במלים אחרות "ברנבוים, ולבר מאחוריך!!"  


למועדי מופעים >

21/07/2009   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. רגע היסטורי
דאפי , (27/07/2009)
1. באמת גדול
משה בן חיים , הרצליה (21/07/2009)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע