סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: יוסי שיפמן מלחמה ושלום באילת
 

 
 
יצירתו הכבירה של פרוקופייב זכתה לביצוע מצוין בפסטיבל קלאסי בים האדום, חרף רעשי הסביבה


אמבטיית רעש
 
השנה, הזכירו לנו בהודעות לעיתונות, התקיים פסטיבל "קלאסי בים האדום"  בפעם העשירית בעיר הנמל הדרומית. בשנה שעברה לא נכחתי באירועי הפסטיבל (בעבר, למען הגילוי הנאות, נטלתי בו חלק בתפקידים שונים) והשנה שבתי לצפות בקונצרט הפתיחה. הקונצרט אמנם היה מצוין (ומייד נפרט) אך תחילה יש לומר שהמיקום בנמל אילת הוא אבן הנגף הגדולה של הפסטיבל.
 
הנמל, כידוע הוא אורגניזם חי, יש בו נוכחות של ספינות, עגורנים, מטוסים חולפים מעליו, מכוניות נכנסות אליו וחונות בו, צופרי אזעקה גם הם חלק מן ההוויה היומית. לאלה הוסיפו מזנון פעיל שמכין את הכיבוד לאורחיו המכובדים (שישלמו מראש לעסקה של הכל כלול) או לכאלה שהם נהני חברה מסחרית זו או אחרת, המתארגן לקראת ההפסקה בקונצרט בהנפת סכו"ם, צלחות, ומכונות קפה ויש גם אנשי צוות שמופקדים על שירות הקהל ואינם בתוך האולם. הם מבלים בשיחת רעים עם עמיתיהם לעבודה מחוץ לאולם. 

ולמה אני נזקק לכל הפירוט הזה, ויכולתי להמשיך, ברשימה שמטרתה היא ביקורת מוזיקה? מכיוון שאת מבחר הקולות, הצלילים והרעשים שמניתי, שמעתי בתוך אולם הפסטיבל. היכל הקודש של המוזיקה הקלאסית פעל בתוך "אמבטיית רעש" אילתית. 
 
אני מלא הערכה למאסטרו ולרי גרגייב ולאמניו, ששמיעתם לבטח רגישה עשרות מונים משלי והם שמעו עוד יותר קולות ורעשים במהלך הערב ובכל זאת המשיכו במשימתם, חדורי רוח קרב כחיילי הצבא הרוסי שהביאו למפלתו של נפוליון, כפי שההיסטוריה, הרומן רחב היריעה של טולסטוי והדרמה המוזיקלית של פרוקופייב מספרים לנו.
 
לאורך שלוש שעות של המוזיקה ניתן היה לחלק נקודות לסירוגין במאבק הנוכחות הקולית, פעם לתזמורת ולמקהלה שברגעים של עוצמה צלילית "פורטֶה" ו"פוֹרטיסימו" במינוח המקצועי, הצליחו להתגבר על רעשי הסביבה. בקטעים השקטים - סביבת הנמל, על עושר קולותיה, ניצחה ובגדול.
 
אם חשקה נפשם של אבות העיר, מנהלי הפסטיבל, בעלי בתי המלון ושאר גורמים בעלי עניין, בהמשך קיומו של הפסטיבל טוב יעשו אם ידאגו למקום שבו יהיה ניתן לשמוע מוזיקה ללא ערכים מוספים מיותרים.   

מלחמה-ושלום2-צילום-דן-פורגס.jpg
מימין: יקטרינה קראפיווינה (סוניה), איריינה מאטייבה (נטשה), "מלחמה ושלום" (צילום: דן פורגס)

 
נוכחות מרשימה ורגעי פיוט
 
לעצם היצירה הכבירה של פרוקופייב.  לצורך התאמת האופרה לפורמט הקונצרטי, ביצע גרגייב, ככל הנראה, מספר קיצורים במערכה הראשונה "שלום" ובמערכה השנייה "מלחמה". קיצורים שנעשו בתשומת לב ובהקפדה על מנת שהרצף הסיפורי של האופרה לא ייפגע. עם הקיצורים הושמטו גם מספר לא מבוטל של קטעי סולו לתפקידים קטנים, ועם זאת, עדיין על במת הפסטיבל בנמל, ניצבו לא פחות מעשרים סולנים, מספר מרשים בכל קנה מידה.
 
גם התזמורת הייתה גדולה במיוחד וחשוב מזה –היא הייתה בעלת נוכחות מרשימה, שהלכה והתחממה עם הזמן. ברגעים לא מעטים הצליח גרגייב לגלות הוציא בעיקר מן התזמורת את רגעי הפיוט הרבים שפרוקופייב הטמין. בין הסולנים בלט גנאדי בזובנקוב בתפקיד קוטוזוב מפקד הצבא הרוסי, בזובנקוב בזמרה דרמטית משובחת, היה גם היחיד שגרף את הקהל למחוא כפיים במהלך האופרה ולא רק בסופה. אבל הוא לא היה היחיד שבלט.

אירינה מאטייבה, בתפקיד נטאשה, נשמעה בתחילה צעירה ושברירית אבל היא הצליחה להחזיק את התפקיד בעוצמה וברכּוּת המתבקשות.  אלכסיי מרקוב בתפקיד הנסיך אנדרי בולקונסקי היה מרשים בעיקר בקטעים הדרמטיים ולעומתו אלכסיי סטבליאנקו הבליט את הליריות בדמותו של פייר בזוחוב. למרות ההגשה הקונצרטית הצליחו כמעט כל ממלאי התפקידים ליצור נוכחויות אינדיבידואליות וזה בהחלט הרבה.
 
בהשוואה לביצוע הקודם של אותו בית אופרה שהתקיים בהיכל התרבות בתל אביב ב-22 בדצמבר 1999, בהפקת "צפונות תרבות", התזמורת והמקהלה נשמעו כאן משופרים יותר. לעומת זאת זכינו אז לשמוע את אנה נטרבקו בתפקיד נטשה (נטרבקו היא אחת הזמרות המבוקשות והיקרות ביותר בעולם כיום), גנאדי בזובנקוב הופיע אז בתפקיד קטן יותר. ראוי שהאופרה הזאת תוצג כאן, בכוחות מקומיים. אולי אפילו במסגרת חגיגות מצדה העתידיות, מקום ראוי לספקטקל ענקי כמו שהאופרה הזאת דורשת.   
 

מלחמה-ושלום1-צילום-דן-פורגס.jpg
יקטרינה שמצו'ק (הלנה בזוחוב), "מלחמה ושלום" (צילום: דן פורגס)

עוד שני עניינים שיש להזכיר בסיומה של המהדורה העשירית. פסטיבל אינו צריך לנהוג כתזמורת המתכננת עונת מנויים. פסטיבל הוא מקום שעושים בו מה שאין עושים במשך העונה,  ולכן ההחלטה להציף את הפסטיבל (80 אחוזים מן המופעים הגדולים) בתכניות שכבר בוצעו על ידי אותו גוף מוזיקלי – בית האופרה מרינסקי, סנט פטרבורג – חוטאת למושג הפסטיבל או לחוויה הפסטיבלית.
 
יתרה מזאת ראוי היה שהפסטיבל יכלול יצירה ישראלית שתנוגן על ידי התזמורת הרוסית, הרי הפסטיבל נהנה מתקציבי משרד התרבות הישראלי. כל אלה אבל לאחר שיספקו תנאים נוחים למוזיקה. עוד עניין טכני מטריד: הקהל נהנה מזמרה משובחת יותר או פחות של זמרים, אמנים, בני אדם, אלא שהוא אינו יודע מי הם הזמרים, הנהלת הפסטיבל אינה טורחת ליידע את הקהל בשמות ממלאי התפקידים בכל היצירות, לא בכתב ולא בעל פה. יש מי שחושב שלקהל בישראל זו ממילא אינה אינפורמציה חשובה.


למועדי מופעים >

09/01/2011   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (4 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
4. רעשי רקע
תלמה כהן , גבעת חיים מאוחד (12/01/2011)
3. גם הדרך לבטא את השמות חשובה
רעות , (09/01/2011)
2. הגיע הזמן להעביר את הפסטיבל
שושנה ברק , רחובות (09/01/2011)
1. הרעש קשה
חיים דרורי , חיפה (09/01/2011)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע