סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: מרב יודילוביץ' חדשות אחרונות - באה מאהבה
 

 
 
ההפקה המוקפדת מציגה עולם רחוק-קרוב, זר ומוכר שקל מאד להישאב לתוכו. זהו ערב תיאטרוני בעל משקל סגולי לא מבוטל, ומעניין איך עד כה לא אומץ המחזה - שכולל חומרים תיאטרליים נפלאים ותפקידים מצוינים לאנסמבל שחקנים - על ידי תיאטרונים גדולים ולא רק בישראל."
תיאטרון קרוב מביא סאטירה מושחזת ורלוונטית שכוחה בבערה היוקדת בלב יוצריה ומשתתפיה


התיאטרון של דון קישוט
 
בית תיאטרון קרוב של ניקו ניתאי מתחבא בין המסדרונות המפותלים בקומת הכניסה של התחנה המרכזית החדשה. צריך לרצות למצוא אותו. להתעקש כדי לגלות. זהו מסע שדרוש לו יצר הרפתקנות מסוים, חיבה לגילויים ומוכנות לוויתור על אזורי הנוחות לטובת אותו קסם, שמתגלה במקום הכי פחות צפוי בעיר.
 
גילוי נאות: אני אוהבת את ניקו ניתאי. לכל מבקר החולשות שלו, ניתאי, הוא ללא ספק ברשימת חולשותיי ולו בשל עבודת התיאטרון הסיזיפית, הנאמנות המוחלטת ומחויבות כמעט דתית לתרבות ולתיאטרון, הידע והניסיון, הסקרנות האינסופית, כנות המעשה והיושרה ובמידה מסוימת, אותה תכונה דון קישוטית, שמתעקשת, לעתים בניגוד לכל הסיכויים, להיאחז בחלום. ניתאי הצליח ליצור בעצמו – עם תמיכה מזערית - תיאטרון פועם וביתי, בית גידול לשחקנים מוכשרים ורעבים לזמן במה, אבל לא פחות מכך להתנסות תיאטרונית מחוץ למיינסטרים ובמרחב מעבדתי, שבו מותר להיכשל אך הניצחון מתוק כפליים. בגיל 87 הוא בעשייה מתמדת – מאחורי הקלעים, על הבמה, ליד שולחן הכתיבה, גם תולה פנסים ומסדר את הכיסאות בפואייה אם צריך.
 


חדשות אחרונות, צילום: אלי כץ


החדשות האחרונות מבית היוצר של ניקו ניתאי הוא עיבוד עברי למחזה Ultima Ora של מיכאיל סבסטיאן - מחזאי, עיתונאי, מבקר ספרות, מוזיקה ותיאטרון, פובליציסט וסופר רומני שחי בין שתי מלחמות העולם ומת בנסיבות טרגיות במאי 1945, חודשים ספורים לאחר שסיים את כתיבת המחזה. על אף תרומתו בתחום המחזאות - ולא פחות מכך בכתביו הפובליציסטיים, במסות ובפרוזה - איכשהו הצליח סבסטיאן לחמוק מתחת לרדאר. מלבד שלושה מספריו שתורגמו לעברית וראו אור בהוצאת נמרוד, נשארה יצירתו עלומה.
 
סבסטיאן, בן למשפחה יהודית, התמחה במשפטים אך נמשך אל המעגלים הספרותיים ולשכבת האינטלקטואלים החדשה ברומניה שכללה, בין היתר, את אז'ן יונסקו, אך נחשב אאוטסיידר בשל יהדותו. את חשיבות "יומן 1935-1944" שכתב, עדות אינטימית יוצאת דופן בגוף ראשון להתנכלויות יומיומיות ורדיפת יהודים ברומניה ערב מלחמת העולם השנייה ובמהלכה, השווה הסופר האמריקני, פיליפ רות, ליומנה של אנה פרנק. בכתביו, שמתובלים באירוניה ובהומור דק, משתקפים עולם מתפורר נגוע בחוליי החברה ונקודות התורפה האנושיות כמו דעות קדומות, אנטישמיות ושנאת זרים, שחיתות שלטונית, ריקבון מוסרי, דקדנטיות. נגיעות צ'כוביאניות עם השפעות מורגשות של תיאטרון האבסורד. 
 


חדשות אחרונות, צילום: אלי כץ



חומר תיאטרלי נפלא   

"חדשות אחרונות", כפי שתרגם ניתאי את שם המחזה לעברית, הוא השני מבין מחזותיו של סבסטיאן שעולה בתיאטרון קרוב. קדם לו "כוכב ללא שם", שנוגע בשמרנות ובדיכוי היצר והמחשבה היצירתית אשר חורגת מהמקובל, מסרבת לתחום עצמה בנורמות ומכאן נתפסת כמאיימת על ומערערת את הסדר הקיים. לסבסטיאן מקום של כבוד בביוגרפיה הפרטית של ניתאי. הסופר והמחזאי הנערץ עליו, היה מורו ומחנכו בבית הספר היסודי בבוקרשט לפני יותר מ-80 שנה ומהיוצרים שעיצבו את תפישת עולמו בנוגע לתיאטרון כאמנות ביקורתית ועשייה מהפכנית אקטיביסטית ועם זאת פואטית. מותו הפתאומי, שנגרם מאוטובוס שסטה ממסלולו, הותיר בו חותם וצלקת.
 
"חדשות אחרונות", אין ספק, נעשתה באהבה רבה. זו הצגה מוקפדת, שמציגה עולם רחוק-קרוב, זר ומוכר שקל מאד להישאב לתוכו. זהו מחזה בשלוש מערכות, שמוגדר על ידי כותבו כקומדיה ומלווה על פי מיטב המסורת המזרח אירופית, בשילוש הקדוש של אירוניה-גרוטסקה-אבסורד. הוא ממוקם בין שתי המלחמות הגדולות, איפשהו בשנות ה-30 המוקדמות, ומתרחש בעיקר במערכת עיתון כושל על סף קריסה כלכלית. העלילה מקבלת תפנית כשלעמודי העיתון משתרבב בשוגג מאמר שנכתב על ידי איש אקדמיה עם אובססיה לאלכסנדר מוקדון. רצף של טעויות אנוש, בראשן שגיאות דפוס מז'וריות, מעלה את חשדו של גריגורי בושאן, טייקון מאפיונר, עתיר ממון ורב השפעה, כי מדובר במאמר שמצפין רמזים על תכנית עסקית לא בדיוק כשרה שרקם. במסגרת יחסי הון-שלטון-עיתון הוא ינסה לקנות את שתיקתו של בעלי העיתון, שמצדו לא יודע כלל ועיקר במה מדובר.
 
הנושא, איך לומר, אקטואלי ורלוונטי אבל יותר מה"מה" מעניין בהפקה הזו ה"איך", כלומר כתיבתו המושחזת של סבסטיאן בשילוב הפרשנות הבימתית של ניתאי שתרגם, עיבד וביים, הביצוע המעולה של שחקני תיאטרון קרוב ועיצוב העולם בו מתרחשת ההצגה (במה: צבי פלדמן, תלבושות: אהובה ארז, מוזיקה: אור מצא), מזמנים ערב תיאטרוני בעל משקל סגולי לא מבוטל. עד כדי כך, שמעניין איך עד כה לא אומץ המחזה – שכולל חומרים תיאטרליים נפלאים ותפקידים מצוינים לאנסמבל שחקנים – על ידי תיאטרונים גדולים ולא רק בישראל. 
  


חדשות אחרונות, צילום: אלי כץ


יצירתי, מעודן ונשכני
   
אז מה יש לנו פה? בורצ'ה, בעלי העיתון, איש עסקים בינוני, צלופח נהנתן שהמונח 'לא העיפרון המחודד ביותר בקלמר' הולם לו. הוא אוהב להתחכך במוקדי הכוח ומעלה ומוריד כותרות בכפוף לאינטרסים הכלכלים שלו/שלהם. כמו ברנסקו, שר החינוך המושחת שניתקל בו בהמשך, גם בורצ'ה, מריונטה בשירותו של גריגורי בושאן, דמות פרגמטית, נטולת סנטימנטים וחסרת מעצורים, שמתכנן את "המכה" הבאה.
 
פני העיתונות החבוטה, שקיומה מוטל בספק, מיוצגים על ידי חבורת חדלי אישים עם עקרונות נזילים במלחמת הישרדות: פומפיליאן, עיתונאי צעיר עם אנרגיות וכוונות טובות שמסורס על ידי עורך נואש (שטפנסקו); ו-ויקו, עיתונאי ותיק ומנומנם שנכנע לרוח הזמן ולכיס הריק ואגופיאן, מנהל בית הדפוס, שרק רוצה לקבל את מה שמגיע לו. לצד זה ישנו פרופסור אלכסנדר אנדרוניק, שמיצג את העולם האקדמי המסתגר בדלת אמותיו, מנותק מהחיים ולוקח את עצמו הרבה יותר מדי ברצינות. הנ"ל יקבל ניעור מסטודנטית צעירה ואידיאליסטית בשם מגדה מינו, נפש חופשייה וחולמנית שחפצה לקצת יותר מכל זה.
 
רובם המוחלט של התפקידים, מי יותר מי פחות, מאפשרים לשחקן המבצע לבהוק. בולטים במיוחד: מורן אלון (מגדה) שכמו נשלפה מתוך סרט רומנטי בשחור-לבן מראשית ימי הקולנוע ומאירה את הבמה ברעננות וברק; גל ישראלי (בוקשאן) יוצר דמות מורכבת שנעה על הציר שבין המחוספסות הנדרשת לבלבול מעורר ספק שמכתיבה קומדיית הטעויות; יואב סדובסקי (אנדרוניק) בתפקיד שמציע לונה פארק של אפשרויות במרחב התזזיתי של דמות כפייתית אובססיבית ויפתח רווה (פומפיליאן) שממלא בחיים דמות קומיקס ציורית. אסף מור (ויקו), אושר בית הלחמי (אגופיאן), אבנר מדואל בן יהודה (שטפנסקו), אופיר דואן (בורצ'ה), מרטין בלומנפלד (ברנסקו) וגם לירן נעמן בתפקיד מנהלת משק הבית של הפרופסור וורנר שמגלמת שיר שטרית, מזכירתו של בוקשאן, הם חלק מאנסמבל של דמויות שצובעות בתת-גוונים עולם כרומטי דהוי.
 
בשורה התחתונה "חדשות אחרונות" מזמנת חדשות משמחות בצורת סאטירה מנוקדת הומור עצמי שמציעה, תוך קריצה, רומנטיקה כאופציה למפלט בעולם שהעמיד למכירה את ערכיו. לא פשוט להביא קהל לתחנה המרכזית החדשה ואף על פי כן, ראוי שימצא להצגה שכזו קהל פשוט כיוון שמדובר בתיאטרון טוב, יצירתי, מעודן ובה בעת נשכני, עני בחומר ועשיר ברוח. כוחה של ההפקה בעשייה הקולקטיבית שניכרת בה בערה ויש בכל זה לחמם את הלב.    


חדשות אחרונות, תמונת יחסי ציבור


ההצגה "חדשות אחרונות" עולה ב-14 בנובמבר וב-1, 27 בדצמבר 2018 ב-20:30 בתיאטרון קרוב. להזמנת כרטיסים: 03-6885004 לרכישת כרטיסים
 


למועדי מופעים >

11/11/2018   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע