סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: יוסי שיפמן במזרח אין כל חדש
 

 
 


יוסי שיפמן עמל רבות השבוע כדי לסקר שלושה אירועים מוזיקליים שחוברו תחת מטרייה אחת - חג המוזיקה הישראלית, פסטיבל המוזיקה האסייתית וזמן-עכשיו – הביאנלה למוזיקה חדישה במוזיאון תל-אביב לאמנות.

שלושה פסטיבלים בשבוע אחד

חג המוזיקה הישראלית מתקיים בתחילת כל עונת קונצרטים, ובמהלכו יכול כל החפץ בכך להתענג על מוזיקה ישראלית בביצוע טובי המוזיקאים כיחידים וכקבוצות. כל זאת חינם אין כסף, מהקצבות מחלקת המוזיקה של המועצה לתרבות שבמשרד החינוך התרבות והספורט.

השנה, משיקולים תקציביים ואחרים, שולבו חגיגות המוזיקה הישראלית עם פסטיבל המוזיקה האסייתית, שהתקיים לראשונה בישראל ועם הביאנלה למוזיקה חדישה במוזיאון תל-אביב. ההאחדה נראית מוצדקת לכאורה, אבל מכיוון ששלושת האירועים מופנים לקהל שבוי, שאינו מונה רבים מדי, אותם מעטים נאלצים להתרוצץ בין ערים ואולמות, בדרכם לקונצרטים השונים.

קונצרט דו-לאומי בטעם טוב

סדרת האירועים של חג המוזיקה הישראלית ופסטיבל המוסיקה האסיאני, נפתחה עם האנסמבל היהודי-ערבי הפועל בחסות התזמורת הפילהרמונית הישראלית. נגנים מן התזמורת ומוזיקאים ערבים מנגנים יחד מוזיקה שחוברה על ידי מלחינים ערבים ויהודים. הקסם שמשמרת המוזיקה הזאת עובד כמעט תמיד. הצירופים השונים של כלים מזרחיים ומערביים - החליל והניי (חליל ערבי), הכינור והכינור הערבי והבאס המספק רקע לעוּד ולכלי הנקישה הערבים - משאירים טעם טוב.

מן היצירות החדשות נחרתו בזכרוני מייד, ולטובה כמובן, "גשם מדברי" של בוז בן משה, שהיו בה יסודות צפון-אפריקניים מרנינים, ו"מחוץ לאאידה" של ויסאם ג`ובראן, שמחזיר לכאורה, את המוזיקה של ורדי מתוך האופרה אאידה, למקורותיה הטבעיים, במצרים. זה רב-חן, משעשע ומאתגר. בתוך אלה כיכבה גם הזמרת חיה סמיר, בשיריה חדשים ובעיקר - בנוכחותה.

בקונצרט נוסף, "ליאון שידלובסקי – מורה ותלמידיו", חששי מן הצליל הנוקשה נפרם מייד בהתחלה. הדואו קונצ`רטנטה של קלרנית וצ`לו של יאן רדזינסקי, היה רווי בחוש הומור. וגם "צבעים" של הילת בן-קנז האזנה מאתגרת אבל מתוך נינוחות ולא מתוך התרסה כנגד המאזינים ואוזניהם ואל ייקל הדבר באזניכם.

"צלילים עולים לרגל" - עם הפנים מזרחה

קונצרט הפתיחה התזמורתי של הפסטיבל למוזיקה אסייתית הופקד בידיהם של התזמורת הסימפונית ירושלים והמנצח דורון סלומון. היצירה הפותחת , Emulation של המלחין טנג לוק-ין מהונג קונג, ציינה את הכיוון הכללי - עם הפנים מזרחה. היצירה טעונה בדרמה גדולה ומנסה להעביר תחושות שלא באמצעים מלודיים מקובלים כגון מנגינת נושא וכד`, אלא מתמקדת בהרמוניות, באקורדים ובגושי צליל של מספר רב של כלים עם גוון מזרחי, והיה בזה היה בהחלט מן המרשים.

לעומתה - היצירה השנייה בקנצרט, "האור", של המלחין הטאיוואני יאנג ג`ין-פונג, שייכת כבר לסגנון המערבי של שנות השישים. גם כאן האפקט הצבעוני היה חשוב ובולט אבל צורת השימוש בכלים נשמעה שחוקה.

כיוון שונה ומעניין העניקה "שירים טרם שחר" של סומטוו סוכריטקול מתאילנד, נכתבה לקונצרט שציין מלאת מאה שנים לפרס נובל לשלום. המלחין בחר שירים של משוררים הידועים במערב דווקא, ברובם זוכי פרס נובל לספרות: שימבורסקה הפולנייה, רמבו הצרפתי, רבינדראנאת טאגור ההודי, פבלו נרודה הצ`יליאני ועוד.

כל שיר הושר בשפתו המקורית וזכה לליווי שונה, כשאל התזמורת מצטרף גם פסנתר בתפקיד בולט (אולי כמחווה לתרבות ה"ליד" שבה הפסנתר והזמר הם שותפים יחידים לביצוע שיר). יצירה זו, לדידי – הייתה המרתקת מבין היצירות החדשות ששמענו באותו ערב, והעלתה חיוך על פני רבים מן המאזינים.

היצירה, העוסקת (על פי דברי ההסבר) בבני האדם החולמים גם ברגעי ייאוש, דילגה מסגנון לסגנון והיו בה איזכורים שמדברים אל המאזין באולם הקונצרטים המערבי. אזכורים אלה נעשו כמחווה ולא כניסיון לשכפול ולשחזור. לביצוע "שירים טרם שחר" הצטרפה כסולנית זמרת הסופרן מרב ברנע, שידעה ללכת עם הסגנונות המתחלפים ותרמה מאישיותה לביצוע , וזאת - בשותפות מלאה עם התזמורת והמנצח סלומון.

מקוריאה הגיע הקונצ`רטו לקייאגום ולתזמורת. הקייאגום הוא כלי פריטה גדול יפה ומעוצב, שעליו הקוריאנית ניגנה ג`י-יונג יי . קונצ`רטו זה היה היחיד בתכנית שניסה לא רק לתת לתזמורת מערבית לעצב צליל מזרחי, אלא לעמת כלי מסורתי עם התזמורת המערבית. עימות של צורה ותוכן, ניגוד והשלמה היוו את מקור המתח המוזיקלי ביצירה ואלו קיבלו ביטוי מצוין מידי התזמורת.

את הקונצרט סיימה הסימפוניה מס` 2 מאת יוסף טל בן ה-94 שגם נכח באולם וזכה למחיאות כפיים ממושכות. הסימפוניה חוברה לפני ארבעים שנה (למעשה חוברה כבר אחרי התקופה שכותה "הים-תיכונית"במוזיקה הישראלית). היצירה מטמיעה רעיונות וקווים מתוך מוזיקה עממית שמוצאה בעדות המזרח לכלל אמירה מלאה ומתומצתת.

הסימפוניה הכתובה בפרק אחד ערוכה למעשה בשיטת שנים-עשר הטונים, שהיא ההיפך המוחלט למסורות העממיות, היא יצירת סדרת צלילים אקראית נטולת רקע ומסורת ושימוש חוזר באותה סדרה. את כוחה שואבת היצירה מן העושר בגווני הכלים שבהם נרמז הרקע הכמו-עממי.

דורון סלומון הצליח להחזיק את המתח התזמורתי לאורך הערב כולו והדבר ראוי לציון שכן בתזמורת הירושלמית נראו נגנים אורחים בעמדות מפתח שונות, דבר שמעמיד דרישות יתר ממנצח ובייחוד בתכניות שהיא רובה ככולה יצירות חדשות. ועל כך - מחמאות.

מדוע שורפים אניות?

סלומון ניצח גם על "קבוצת מוזיקה נובה" בתכנית - שנוגנה פעם בירושלים במסגרת פסטיבל המוסיקה האסיאתית ופעם שניה בתל-אביב כחלק מתכנית הביאנאלה, בה יצירות של מלחינים מאיטליה, מקסיקו וישראל.

“פרלודים" של האיטלקי לוקה לומברדי, היא יצירה מתומצתת ודחוסה, שנבנית ממערכת אסוציאציות מוזיקליות. מעברים חדים בין נעימות מחזיקים את המתח המוזיקלי ביצירה שכמו בקונצרט הקודם מציבה חידות אתגריות לחיבורים עם מוזיקות קודמות.

היצירה השנייה בתכנית הייתה "לשרוף את האניות" של המקסיקני חאבייר אלווארז, שבה יסודות כמו ג`אזיים ושימוש רב ותובעני בכלי הנשיפה ובכלי ההקשה הם המרכיבים הבולטים. ואולם - לא הצלחתי להבין מתוך המוזיקה מדוע שורפים אוניות..

אנסמבל המאה ה- 21: ביצוע מצוין, בלי הרבה חידושים

לעומת זאת- יצירתו של ארי בן שבתאי, האופרה "תוף הבד", הפכה למעשה שיא של הפסטיבל כולו.

בן שבתאי מבסס את האופרה שלו על מחזה "נו" יפני, שעלילתו מספרת על נסיכה מרושעת המהתלת בגנן הבית. היא מבטיחה לו אהבה תמורת נגינתו בתוף בד, שאינו אלא קישוט שלא מסוגל להפיק צלילים. מאמצי הגנן לנגן על תוף הבד, מובילים למותו. לאחר מותו הוא שב כרוח ונכנס כדיבוק לגופה של הנסיכה המאבדת את שפיות דעתה. דמות שלישית היא זו של שר החצר המרושע, המהתל בגנן.

בן-שבתאי הטיל את מלאכת סיפור העלילה על קריין (דן קציר) וכך שיחרר את המוזיקה מן ההיבט הספרותי. הזמרים משמיעים קולות והברות בקוד מסויים שהופך את כל קול לאיכות מוזיקלית מאפיינת. כך למשל שפת שר החצר (זמר הטנור, סיימון קריכלי) רוויה בהברות רבות עיצורים קשים ולעומתו הנסיכה (זמר הקונטרה-טנור, ויאצ`סלב קגן-פליי) משמיעה עיצורים רכים בלבד, ואילו תחום הברותיו של הגנן (זמר הבס ווכטאנג מגרלידזה) הוא תחום הדיבור האנושי.

רן מורים עיצב במה יפנית מעודנת שבתוכה מתפקדים שלושת הזמרים בתנועות כוריאוגרפיות מאופקות ומסוגננות היטב כשהתאורה של דוב מיאלניק ובעיקר הנגינה המצויינת של חברי קבוצת מוזיקה נובה בניצוחו של דורון סלומון, משלימות את החוויה.

היצירה הזו כמו מצהירה שיש בישראל של היום מקום למסגרת אופרה קאמרית על בסיס קבוע ויש היצירה להמשיך ולהציגה גם אחרי חגיגות המוזיקה.

אנסמבל המאה ה- 21: ביצוע מצוין, בלי הרבה חידושים

בקונצרט אנסמבל המאה ה-21, שהיה חלק מן הפסטיבל האסיאיתי, בניצוח ז`ולט נאג` מהונגריה, בלטה בין חמש היצירות "הבלוז הצהוב" של יוסף ברדנשווילי, כיצירה המעניינת והמרתקת ביותר, בדרכי המבע, בשימוש בכלים ובעושר.

יצירתו של פיליפ בראונלי מניו זילנד "ניצוצות בין הגיזרים" הייתה רישום ראשוני ביותר ודי חסר עניין של אווירה.

ביצירות "דהאראני" מאת איסאו מאצושיטה מיפן ו"תמורות הזמן" של הקוריאני סאונג ג`אה צ`ונג, היו כמה מעמדים מסקרנים, ללא חידושים רבים. כל היצירות, יש להדגיש, זכו לביצוע מצוין של חברי האנסמבל ומנצחם.

בסיום פסטיבל המוזיקה האסייתית, - שהיה למעשה האירוע הגדול מכולם - ומול כמה יצירות מביכות ומשמימות, נותרנו תוהים מול השאלה מי החליט מה ינוגן ויושמע בפסטיבל בישראל מתוך ים היצירות שנכתבות באסיה?!



עוד על פסטיבל המוזיקה האסייתית
עוד על חג המוזיקה הישראלית

יוסי שיפמן


27/10/2004   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע