סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אלבום והופעה: עידן חביב
 

 
 
עידן חביב יותר מתפלל מאשר שר. מכונס בתוך עצמו. שיריו הם תגובות לכאב ולצער, ליגון ולבדידות


גיבור של מציאות

עידן חביב הוא אחת התופעות המרתקות של השנה החולפת, מאז ראה אור "כל פעם קצת", אלבום הבכורה שלו. הזמר והיוצר שאף חברת תקליטים לא רצתה להחתים, עושה חיל בהופעותיו ומגבש לעצמו קהל אוהדים נאמן ונלהב, בעיקר בזכות כנותו יוצאת הדופן. ועדיין תלויה כוכבית לצד שמו. סימן שאלה אם זה בזכות היותו אמן רגיש, שכותב ומבצע שירים נוגעים? או שמא הוא חייב את ההזנק לפופולריות שלו כפיינליסט בסדרת הריאליטי "הישרדות 2", שהכשירה לו מקום בלבבות לפני כשלוש שנים?
 
מן הסתם התשובה היא באמצע. גם וגם. בפריצתו המאוחרת, אחרי גיל שלושים, הפך חביב לגיבור של המציאות עצמה. למי שצבר בדרכו ניצחונות קטנים וגבר על כל קטני האמונה, בזכות היותו אמן טוטאלי ולוחם ללא חת, ובעיקר מאמין גדול. "כל אשר אכתוב לבטח יעלם/ כל אשר אומר לא נאמר/ אותו סיפור של השגחה/ מונח על השידה", הוא כתב ושר ב"לאט לאט", השיר הראשון באלבום הבכורה שלו.
 
"עכשיו החדר הגדול/ ובו שתיקה של ים/ ובעולם הבא אולי דממה/ מדליק פנס ואור חלש/ חותך בעלטה/ אני לא אטבע, לא אטבע, לא אטבע...", הוא ממשיך באותו שיר שמסגיר, ללא כחל ושרק את מיומנותו ועולמו של לוחם שייטת וצוללן, על רקע דגימת אוושת גלים שמספק המחשב של גלעד שמואלי, המתופף, הקלידן והמפיק המוזיקלי של האלבום ושל המופע. ובעיקר: "הכוח להבין, האומץ לשנות/ לדלג מנקודה לנקודה/ המסע רומז על סיומו/ ואם אני שלו, איך אני שלו, אם אני שלו".
 
עידן חביב אינו זמר רגיל. אני גם לא סגור עם עצמי אם הוא בכלל זמר. הוא יותר מתפלל מאשר שר. מכונס בתוך עצמו, מתמכר-מתמסר, בעצימת עיניים בדרך כלל, לאמנותו שהיא גם אמונתו. הוא נשמע כמו האח הבוגר של אביתר בנאי וכמו הדוד של נתן גושן. מהלכי ההלחנה ואינטונציית השירה שלו דומים לאלה של אביתר. הוא פחות מורכב וקליט משניהם, אבל כמותם, שיריו הם תמצית מזוקקת של תחושות אנושיות, תגובות לכאב ולצער, ליגון ולבדידות של העולם והמציאות.
 
לחביב שירים קצרים ביותר. בלשון צבאית בוטה אפשר להגיד שהוא לא מזיין את השכל. לא פלצן שמתאהב בתפארת המליצה או בפירוטכניקה של הלחנה. משום כך גם אין לו שום מניירה או גינונים של זמר-כוכב. הוא לגמרי הוא. ממוקד ומרוכז בדבר עצמו. הוצאה לפועל של שיר נפש, שירים של רגשות וסערות, שירי מסע לטיילים בתוך הנשמה.
 
15 שירים במופע שלו שנמשך כשעה ורבע. יש רצפי שירים שהוא כלל לא מדבר ביניהם. נותן להם לעשות את המלאכה עבורו. כמו היעדר ההקדמה ל"אין פה מקום", אולי המוטו של חייו. מיד אחרי "מפתחות ברזל" קודר האווירה, הוא שר "נשבע שאלחם בכם כמו משוגע קשה/ בכל כוחי ארוץ עליכם/ ואין בי רחמים// כי אין פה מקום/ באמת לשיר, באמת לחלום/ ברחובות הצרים חי קבצן עם נסיכה/ חלומות גדולים, עולמות שנים/ ורק משתי מלים אני הכי פוחד/ הראשונה היא שם, השנייה נהרג/ כמו כוכב שמתאבד ביום/ לא תראו אותי נופל פתאום...". לוחם ללא פשרות, על האמנות ועל צלם האנוש. ולא פלא שלביצוע מצטרפת שירה בציבור ספונטנית, כהמייה יוצאת לב.
 
אבל ישנם שירים שהוא מאריך באקספוזיציה להם, כמו בוערת בתוכו אש שמחייבת אותו להסביר-להסגיר את הרקע לכתיבתם, או איזה צורך נואש לבאר אותם ולהכניס אותנו לעולמו-עולמם, מחשש שמא נחמיץ ונטעה.
 
הוא עושה זאת בעיקר קודם שירי החיילים שלו. שירים לא שמחים, שירים לנקות את הנפש עם גישה מתייסרת. ואם הבנתי נכון, הוא כאילו מתנצל בעזרתם על היותו לוחם שאומן לפעול כמכונת הרג מבלי לגלות רגשות. כאילו מבקש לחזור בתשובה ולמרק את מצפונו. הוא מוכן להיות הכל, רק לא מאצ'ו. תוכו רך ופגיע.
 
אם זה "פגזים" - "פָּגָזים" בלשונו (שמגיע אחרי "אצבעות דקות", עם המונולוג של סטודנט מבולבל, שגנבו לו את החלום. רצה להיות זמר וקיבל פצצה) על רקע התייצבותו למילואים ב"עופרת יצוקה", נושא תחינה, כמעט נואשת, של לוחם צעיר, שלא רוצה להילחם, רק לאהוב ולחיות ("בקרוב הכל יקרה/ תפקידים מתחלפים/ המתים מתעוררים/ ואם אין כאן אלוהים באמת/ בואו נקום נבחר או נלחם/ שהאדמה תחכה/ אם אני עוד עומד...").

   

 
אם זה "עוז" שלא כלול באלבום (תשעה שירים ועוד פתיחה אינסטרומנטלית באורך כולל של 33:21 דקות), והוא קינה לחבר טנקיסט שנפל באותו יום אחרון ומר של מלחמת לבנון 2006, שהחזירה אותו מטיול בדרום אמריקה (שבו, אגב, ניסה להפיץ את בשורת השירה שלו). שיר מרגש שכולו תיאור הלוויה של אותו חבר.
 
לכאורה גם "אמא, אבא וכל השאר" שצמוד לו, ומהווה המשך ישיר לו, הוא לא רק שיר של חיילים מתים בלב ("לא גיבורים אנחנו כי מלאכתנו שחורה/ תשקע השמש, תבוא העלטה/ ואז ננום בבגדנו במיטה/ כן אמא, זה חשוב, זה קשה וזה נורא", של ראובן פוליטי ז"ל שהלחין עידן רייכל עבור "עוד מעט נהפוך לשיר" האחרון, וחביב התכבד בביצוע הסולו עם הפרויקט), אלא גם סוג של מוטו או לפחות הזדהות. אבל בשל ניחוחו האתני ונימתו העולצת והאופטימית, חביב מפטיר לאחריו: "אני לא ממש שלם עם מה שהיה פה. אבל זה היה".  

  

מפיק מוזיקלי מזן נדיר

קשה לי לתחום את עידן חביב סגנונית. מבעו של האלבום הוא רוקי. על הבמה (ובהיעדר נגן בס, עמיר רוסיאנו ג'נגו) הוא קרוב יותר באופיו, כמסע בזיכרון, במחשבות ובמצפון, למוזיקת עולם, אם כי לא חד-משמעית. יש במופע צבעים רוקיים. בשניים מהשירים ("דווקא" ו"גלגול במסכות") חביב מלווה את עצמו בגיטרה חשמלית (באחרים הוא מנגן באקוסטית) אבל רובם ככולם בלאדות, בלאדות אהבה. וגם שירת הבקשות והתחינות שלו, אינה מתיישרת עם רוק'נרול במובנו הצר.
 
את הסדר בעולמו המוזיקלי התוהה של עידן חביב עושה גלעד שמואלי. בהחלט מפיק מוזיקלי מזן נדיר (עידן רייכל, עברי לידר). נבון, חכם וקשוב, שמצליח לחדור לנפש האמן ולכוונת יצירתו, ועם הרבה אהבה והשראה שולח אותה לכיוונים שונים. וממש לא להאמין שהתוצאה המוזיקלית היא יצירה של שני נגנים בלבד, מפני שהנגינה כה מלאה, עשירה ומרשימה. וראוי לציון הגיטריסט אריאל טוכמן על נגינה חמה, רגישה ומפורטת. פנטסטי.
 
נוסף לתשעת שירי "כל פעם קצת" ו"אמא, אבא וכל השאר", משמיע חביב שיר חדש אחד ("גלגולים במסכות" שכבר נזכר לעיל) וארבעה "ישנים", שלא נכנסו לאלבום, כמו "עוז" לעיל ו"גב אל גב", הראשון משני ההדרנים, אולי הכי פופי שלו.

  

 
את ההופעה הוא מסיים עם הלהיט "מחכה", שנעימתו השמחה והעולצת חותמת את הפנים עם חיוך קל. וגם עם לקח לעתיד. כי עם כל הכנות והרגישות שבנכונותו של עידן חביב לחשוף את נשמתו, אי אפשר יהיה לבסס קריירה על שירים של חיילים מתפכחים. יבוא זמן להתנתק מן החיים שמאחור, להתבגר ולעשות צעד גדול אל החיים שמחכים לפנים. זה יהיה המבחן החשוב והאמיתי שלו.
 
 
עידן חביב, "כל פעם קצת". זאפה תל אביב. שני, 30 בינואר 2012 

למועדי מופעים >

31/01/2012   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3. פנטסטי
קובי גלפמן , רחובות (21/04/2013)
2. מי בכלל רוצה או מבקש להתבגר?
סתם מישהי , על הירח והמאדים.אלא מה?מיסוי נמוך... (20/10/2012)
1. חביב עידן המוכשר
שי , תל אביב (08/10/2012)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע