סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: נחום מוכיח המלצות לפסטיבל הסרטים בחיפה
 

 
 
סרטים חברתיים ופוליטיים מרוסיה, קנדה, קזחסטן ועוד וגם "למלא את החלל" ו-"ג'ו + בל" הישראלים


"דיוקן של בין ערביים" (רוסיה 2011)
 
סרטה של אנג'לינה ניקונובה. מרינה (אולגה דיחוביצ'נייה), עובדת סוציאלית המתמחה במקרי אלימות במשפחה, היא בת לאב אמיד הדואג למימון חייה הנוחים במחיצת בעלה איליה, שבו היא בוגדת עם החבר שלהם ואלרי.
 
לילה אחד, לאחר שובה ממפגש עם ואלרי, נחטף ממנה ארנקה על ידי נוסעי מכונית העוברת לידה. בהמשך, בעודה מנסה להגיע לביתה, היא נאנסת באכזריות על ידי שלושה שוטרים.
 
היא חוזרת באופן כמעט מיידי למסלול חיים רגיל לכאורה, מקבלת לטיפול משפחה שבה היא חושדת שהאב אונס את בתו, אבל מתחילה להסיר את מסכות הצביעות של חייה.
 
במסיבת הפתעה שעורכים לה חבריה לרגל יום הולדתה היא מטיחה בפני הנוכחים - בהם מאהבה ובעלה וחברתה הבוגדים בה מאחורי גבה את האמת שהם מסתירים.
 
בעוד מערכות היחסים שלה עם בעלה ומאהבה מגיעות לנקודות משבר, היא חשה צורך עז לנקום בשוטרים שאנסו אותה. מרינה מאתרת את השוטר הדומיננטי בחבורה, אנדרי, ועוקבת אחריו לדירתו עם בקבוק שבור. ואז מתפתחת ביניהם מערכת יחסים ארוטית, תלותית ומוזרה. 105 דקות.
 
פרופיל קשה ומקומם של רוסיה שלאחר הקומוניזם, כמדינה בימי הדמדומים שלה, בה שוררת אנרכיה, פשע, שחיתות ואובדן טוטאלי של ערכי מוסר. עבודת המשחק המדודה והמאופקת של דיחוביצ'נייה - מעולה. 
 
"ארגו" (ארה"ב 2012)
 
סרטו של בן אפלק, על פי אירועים אמיתיים. עם סילוקו מאיראן של השאה וחזרתו מגלות של האייתולה חומייני ב-1979, צר המון פרוע על השגרירות האמריקנית בטהרן ומשמרות המהפכה תופסים כ-50 בני ערובה ומחזיקים בהם.
 
שישה אחרים הצליחו לברוח מהחצר האחורית ולמצוא מחסה בביתו של שגריר קנדה. לשלטונות איראן לא ידוע דבר על אודותיהם.
 
לאחר שנשקלות אפשרויות חילוץ שונות של השישה מהמדינה הוגה איש ה-C.I.A טוני מנדז (אפלק) תכנית מהסרטים - לשלוח למדינה מפיק, קנדי לכאורה, של סרט מדע בדיוני עתיר תקציב שיצולם באיראן.
על פי הרעיון, הוא עצמו יגיע לשם ויחזור עם ששת האמריקנים המסתתרים, במסווה של אנשי צוות הסרט, להם יונפקו כמובן דרכונים אמיתיים. 
 

"ארגו" (תמונת יח"צ)

כדי שהסיפור יהיה אמין, נכתב התסריט "ארגו" במיוחד עבור המבצע. לאחר מכן נשכר משרד הפקה שעומד מאחוריו כביכול ואף פורסמו בעיתוני תעשיית הקולנוע האמריקניים פרטים אודות ההפקה. טוני מנדז יוצא לאיראן העוינת, בתקווה שסיפור הכיסוי שלו יעבוד. עם אלן ארקין, ג'ון גודמן, בריאן קרנסטון. קייל צ'נדלר. 120 דקות.
 
אחרי "נראתה לאחרונה" ו"גנב עירוני" מוכיח עצמו אפלק פעם נוספת כבמאי מקצוען, רגיש ומיומן. מותחן מעולה, הדוק, מגובש ותפור היטב. נראה שיהיה אחד המתמודדים הרציניים על פרסי האוסקר החשובים.            
 
"בעלי הבית" (איטליה 2012)
 
סרטו של אדוארדו גבריאליני הזכיר לי במשהו, בסיפור שלו ובאווירה המתפתחת בו, את "כלבי הקש" המכונן של סם פקינפה.
 
גיבוריו הם צמד אחים, קוסימו (ולריה מסטנדריאה) ואליה (אליו ג'רמנו), העובדים יחד בענף הבנייה וחולמים על הצלחה בגדול בתחום.
 
השניים יוצאים מרומא לכפר קטן בהרי האפנינים, שם מזומנת להם שם עבודה - לבנות וילה לאדם העשיר היחיד במחוז, זמר הפופ פאוסטו מיילי (ג'יאני מורנדי). זה פרש מהשואו-ביז וחי כבר יותר מעשור בכפר עם אשתו מוירה (ולירה ברוני טדשי), החולה ומרותקת לכיסא גלגלים. היחסים שלו עם תושבי הכפר מורכבים, אך בכוונתו לקיים במקום הופעת קאמבק גדולה בקרוב. 


"בעלי הבית" (תמונת יח"צ)

קוסימו ואליה מביאים איתם לכפר את היוהרה, חוסר הטקט והגישה הפטרונית המתנשאת של אנשי העיר, ועד מהרה מעוררים אנטגוניזם בקרב המקומיים. מה גם שאדריאנה (פרנצ'סקה רבי), יפהפיית המקום הצעירה, שמה עין על אליה, מפלרטטת איתו ומקווה שייקח אותה לרומא. הקונפליקטים המתפתחים מעוררים מתחים, והכל יתנקז ליום המופע של פאוסטו. 90 דקות.
 
נמנה עם אותם סליפרים קטנים ומפתיעים, שמרכיבים פורטרט אמין של כפר שכניסת זרים לתוכו מערערת את האיזונים בו.
 
"מכשפת מלחמה" (קנדה 2012)

 
סרטו של קים נגוין עוסק בתרחישי אימה ריאליסטיים המתחוללים במדינות שונות באפריקה כמעט מדי יום. אף שהמקרה האמיתי עליו מבוסס הסרט אירע בבורמה, החליט הבמאי להעתיקו לאפריקה וצילם את הסרט בקונגו מבלי לנקוב בשם המדינה בה מתרחשים האירועים.
 
קומונה (רייצ'ל מוואנזה, שחקנית לא מקצועית) היא צעירה בת 14 שכפרה מותקף על ידי מורדים. הם מאלצים אותה לירות למוות בהוריה ואחר חוטפים אותה למחנה אימון לילדים בו הופכים אותם ללוחמים בשירות המורדים בממשלה.



"מכשפת מלחמה" (תמונת יח"צ)

לאחר כמה קרבות אותן היא צולחת ללא פגע, שאף מסתיימים בניצחונות המורדים, מתחילים אלה להאמין שיש בה כוחות כישוף והיא הופכת למכשפה של המנהיג ולמעין קמע שלהם. אלא שנער לבקן, קצת יותר מבוגר ממנה, מתאהב בה ומציע לה נישואין, והיא מאתגרת אותו במנהג עליו שמעה בעבר במשפחתה – שעליו להביא לה תרנגול לבן, ורק אז תיעתר לו. לאחר מכשולים שונים עומד הנער במשימה והשניים נמלטים מהמורדים לכפרו, כדי לנסות ליהנות מחיים שקטים ושלווים. 90 דקות.
 
סרט נטורליסטי-ריאליסטי אלים, אכזרי וקשוח, שיוצרו עיטר אותו בחוכמה גם בדימויים פואטיים מרככים. עבודת קולנוע חזקה שחודרת לנשמה.
 
"פיאצה פונטנה: הקשר האיטלקי" (איטליה-צרפת 2012)
 
סרטו של מרקו טוליו ג'ורדנה ("קסם הנעורים"). ב-12 בדצמבר 1969 התפוצץ מטען נפץ בסניף פיאצה פונטנה של הבנק המרכזי למסחר במילאנו, הרג 17 איש ופצע 80.
 
הסרט משחזר את האירועים שהובילו לפצצה ואת תוצאותיה, שהובילו לעשור אלים במדינה, בהתבסס על ספרו של פאולו קוצ'ארלי, "הסוד של פיאצה פונטנה".
 
שנות ה-60 באיטליה היו סוערות. השלטון המרכזי היה אמנם דמוקרטי, אך שביר ופגיע, לאחר שנות הדיקטטורה הפאשיסטית של בניטו מוסולינו. המלחמה הקרה בין מזרח ומערב עוררה חשש באיטליה שמא תהיה נתונה אף היא להתערבות צבאית של ברית המועצות, כמו שאירע ביוון ובצ'כיה. השמאל הקומוניסטי זקף ראש ונחשד ברצון לחולל אנרכיזם במדינה, ואילו אנשי הימין הקיצוני, הניאו-נאצי, פעלו נמרצות להחזרת האג'נדה הפשיסטית למרכז הבמה הפוליטית. 


"פיאצה פונטנה: הקשר האיטלקי"


במרכז הסרט שתי דמויות: האנרכיסט ג'וזפה פינלי (מישל ססקון), שנחשד באחריות למעשה ונפל או קפץ אל מותו באופן מסתורי, מחלון הקומה הרביעית במטה המשטרה, בנסיבות שלא הובהרו עד היום, ומפקח המשטרה לואיג'י קלאברזי (ולריו מסטנדראה), שנתפס כאשם, לפחות מוסרית, במעשה הנורא. קלאברזי המשיך לחקור את הפיצוץ עד הירצחו ב-1972. 126 דקות.
 
מותחן פוליטי מסעיר ומרתק, המתעד כרוניקת אירועים מדויקת, המנסה להטיל זרקור על המאבקים שבין הכוחות המנוגדים שפעלו באיטליה בשנות ה-60.
 
"סטודנט" (קזחסטן 2012)
 
סרטו של דרז'ן אומירבאייב, עיבוד לקלאסיקה הספרותית של דוסטויבסקי, "החטא ועונשו", בקזחסטן של ימינו.
עלי הוא סטודנט לפילוסופיה הגר בשכירות בדירת מרתף של אישה מבוגרת, בפרברי עיר גדולה. בפרולוג הוא נראה עובד בסט של צילומי סרט, וכבר שם נחשף להבדלי המעמדות החברתיים. הוא חי בבדידות ובמצוקה כספית, הרחק מבני משפחתו. חייו מתנהלים כשגרה משמימה, מייגעת ונטולת רגעים מרגשים, ורק לימודיו באוניברסיטה מספקים לו עניין. 
 

"סטודנט" (תמונת יח"צ)

הוא מפנים את עקרונות הדרוויניזם החברתי שהוא  לומד באקדמיה. הוא ממיר עיטור כבוד של סבו באקדח, ואחר שודד מכולת קטנה ויורה למוות בבעל המקום ובלקוחה שנכנסה לשם באותו הזמן. עלי לא נתפס אך מצפונו מתחיל לייסר אותו. וכשהוא מתאהב בנערה, ברור לו שעליו לקחת אחריות על הפשע שביצע .90 דקות.
 
הבמאי הרכיב כרוניקה בנאלית של ניכור חברתי, המוביל את הגיבור לרצח קר ומחושב.        
 
"למלא את החלל" (ישראל 2012)
 
סרטה של רמה בורשטיין, שזיכה בפרס השחקנית הראשית בפסטיבל ונציה את הדס ירון הצעירה, וגרף שבעה פרסי אופיר, בהם פרס הסרט הטוב - המקנה לו כרטיס למוקדמות האוסקר.
 
ירון מיטיבה לגלם את שירה, נערה בת 18 ממשפחה חרדית בתל-אביב שהגיעה לפרקה ומוכנה למצוא את השידוך המתאים לה. היא ואמה רבקה (עירית שלג) כבר מזהות את האברך המאושר ועושות את ההכנות לפנות למשפחתו. אלא שמות אחותה הגדולה של שירה, אסתר (רננה רז) בעת לידתה את בנה הבכור, טורף את הקלפים. 
 

"למלא את החלל" (צילום: אסף סודרי)

משפחתו של האלמן יוחאי (יפתח קליין), החיה בבלגיה, מנסה לשדך לו אלמנה בקהילתם, ואז מחליטה רבקה לפעול כדי ליצור שידוך בין יוחאי ושירה, כדי שנכדה - שאר הבשר היחיד שנותר לה מבתה אסתר - יישאר בארץ. בין שירה ויוחאי נפתח חיזור מהוסס, כששניהם נבוכים מהסיטואציה, ושירה מנסה, למרות הלחצים בהם היא נתונה, ללכת אחר צו לבה. 90 דקות.
 
סרט מצוין המציג שרטוט נהדר של קהילה סגורה, על דפוסי חייה ומנהגיה. מעבר לבימוי המאופק ולמשחק המצוין של כל הצוות, כולל המפיק בדרך כלל חיים שריר בתפקיד אבי המשפחה, הסרט מעוצב ומצולם להפליא.
 
"ג'ו + בל" (ישראל 2012)

 
סרטה של רוני קידר, שהוכתר כעבודה הקולנועית העצמאית הנבחרת של השנה.
 
בהשראת "תלמה ולואיז" מגולל הסרט סיפור בריחה של שני נשים צעירות, שהשאירו אחריהן גופה של גבר צעיר שנורה בשוגג על ידי אחת מהן. בל (סיון לוי), בחורה לא יציבה, בורחת מביתה, מסתננת שלא ברשות לביתה של ג'ו (קידר), סוחרת סמים בקטנה, כשבכוונתה להתאבד באמבטיה שלה.
אלא שחברה לשעבר של ג'ו מפתיע אותה כשהוא מגיע כדי לקחת מהדירה את סדרת סרטי "אבא גנוב" שהשאיר שם. בל המפוחדת מכוונת לעברו אקדח שמצאה בדירה ואיכשהו נפלט לה כדור קטלני.


"ג'ו + בל" (תמונת יח"צ)

כשג'ו חוזרת, נאלצות השתיים לנסות להסתיר את הגופה ואחר להימלט, כי המשטרה כבר בעקבותיהן. תוך כדי בריחתן הסהרורית של הבנות לשדרות מוכת הקסאמים, מתפתח ביניהן סיפור אהבה. עם רומי אבולעפיה, יותם ישי, עירית גדרון, רענן חפץ, ניתאי גבירץ. 80 דקות.
 
קולנוע מקורי נועז, חתרני בדרכו, שלא עושה חשבון ולא לוקח שבויים.



27/09/2012   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. לא רוצה להיות קנטרינית אבל אומרים וכותבים שתי נשים ולא שני נשים בסרט של רוני קידר
ריטה , תל אביב (04/10/2012) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע