סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן יהורם גאון - אמן גדול בפעולה
 

 
 
חליפת ערב שחורה מגוהצת, חיוך שרמנטי וכובש, קידות מעומק הלב, מחמאות לקהל, דברי קישור מדודים, אנקדוטות וסיפורים, זיכרונות מקריירה שנמשכת כבר יותר מ-50 שנה. והעיקר הם השירים. שירי אהבה בני בלי גיל. גם לארץ, לנופיה, לטבעה ולאנשיה, וגם לנשים באשר הן"
גאון כמו גאון. זמר של פעם. אנטרטיינר. בדרן במובן החיובי של המלה. עושה טוב על הנשמה


בניגוד לדעה הרווחת, יהורם גאון לא הפסיק מעולם להופיע. נכון שהוא לא מקיים סיבובי הופעות אינטנסיביים כבעבר, גם אינו מרגיש צורך להתחדש בימתית אחת לכמה שנים, אבל הוא עדיין מסרב לתלות את המיקרופון. לרענון הזיכרון: לפני כשלוש שנים העלה מופע בשם "בכל הכבוד". כך שהוא בהחלט פעיל.

הוא אולי לא זקן השבט. יש זמרים-גברים מקומיים מבוגרים ממנו שעדיין מופיעים, חלקם גם מקליטים, אבל קשה לתאר מי מהם חונך סיבוב הופעות ארצי חדש בהיכל התרבות, עד לא מכבר הבמה היוקרתית והחשובה ביותר בישראל.

רק גאון - עם הרפרטואר העצום שלו, עם האהבה העמוקה כים של הציבור כלפיו ועם פרס ישראל לזמר עברי לצווארו (למעשה הוא הזמר החי היחיד שמחזיק בתואר זה) - יכול. גם להחזיר את הכתר להיכל המחודש.

קלאסיקן עם גינונים של קלאסיקן

רגע, בעצם, למה לא? אם כל המוצגים המוזיאוניים של הפופ העולמי - מלאונרד כהן ובוב דילן, דרך פול אנקה ופול סיימון, קליף ריצ'רד ותום ג'ונס, ועד חוזה פליסיאנו, חוליו איגלסיאסושארל אזנאבור - יכולים, גם לגאון מותר ובדין. לא רק שהוא משלנו. יש לו גם אלבום חדש, "ביום היוולדי", ראשון מזה 17 שנה, ואין דרך ראויה ויפה מאשר להעלות אותו על במה.

גאון כמו גאון. זמר של פעם. אנטרטיינר. זמר מצוין, שחקן מנוסה, מספר גדול, בדרן במובן החיובי של המלה. אמן של הגשה, של הדגשה. משלב בשירה, דרמה, פאתוס, חגיגיות ובת צחוק, עושה טוב על הנשמה. רב אמן ביצירת אינטימיות. גם כרומנטיקן, גם כחזן ושליח ציבור, גם כטנור אופראי.

קלאסיקן עם גינונים של קלאסיקן. חליפת ערב שחורה מגוהצת, חיוך שרמנטי וכובש, קידות מעומק הלב, מחמאות לקהל, דברי קישור מדודים, אנקדוטות וסיפורים, זיכרונות מקריירה שנמשכת כבר יותר מ-50  שנה.

והעיקר הם השירים. שירי אהבה בני בלי גיל. גם לארץ, לנופיה, לטבעה ולאנשיה, וגם לנשים באשר הן. כמעט שלושים, כבודדים ובמחרוזות. אין אפשרות אחרת כי לא פשוט לבחור מתוך המאות שצבר לאורך הדרך. יש שירים שהם חובה, שהקהל מגיע בשבילם ולא יוותר עליהם, יש שירים שלו עצמו מתחשק לשיר, וצריך כמובן להצדיק גם את שם המופע ולשלב שירים מהאלבום החדש, שאמנם את כולם כתב והלחין עמיר בניון, אך הם אמירות אישיות של גאון על חייו-חיינו.  

הוא מצליח להשמיע חמישה מהם, מפוזרים לאורכה של ההופעה. פותח, כמו בתקליט, עם "תן לי כוח" ("...עייפתי מלחשוב כל כך הרבה/ עכשיו אני רוצה לצאת, לצאת לדרך/ ...עייפתי מלדבר כל כך הרבה/ עכשיו אני רוצה להיות, להיות בדרך"). ההגשה מלאת ההוד מעניקה לו ממלכתיות. אם ניכרו בגאון טיפת לחץ ושמץ התרגשות הם נגוזו כבר בשיר השני, "יש מקום" (עמוס אטינגר ודובי זלצר), כשהמקום והייחוס (מהמחזמר "קזבלן") נותנים את הכוח המבוקש ואת הביטחון.

   

פכים לא ידועים

מכאן, העגלה נוסעת אין עצור. מונולוגים מפורטים, מרחיקי עדות, בעיקר משלבים מוקדמים בקריירה שלו, מקדימים את השירים, נותנים טעם, הסבר ונימוק לבחירותיו, מאירים פכים וצדדים לא ידועים ולא תמיד מוכרים של רקע, קשרים והקשרים. הזדמנות לפרוש בפעם המי יודע כמה את סיפור חייו ולדבר על הקריירה שלו המסועפת שלו. להקת הנח"ל, המחזמר "קזבלן", "התרנגולים", "שלישיית גשר הירקון", התיאטרון הקאמרי, מלחמת ששת הימים, מבצע אנטבה.

"שמרי לי על המנגינה" (חיים חפר וזלצר) מתחבר ל"לילה של פריחות" (יורם טהרלב ומשה וילנסקי) מעירים את העבר. "אני שראיתי הכל" החדש חשוב לו לדבר על ההווה, על ההתבגרות והבינה. חוזר אל "כמו חצב" (נעמי שמר) שנשתכח, מחריד מתרדמתה הממושכת את "אשה חופשיה" (חפר ויאיר קלינגר), בהגשה קברטית, ממוקדת ומרגשת, נסמך אל הפסנתר, נהנה מנגינתו העשירה של מרק רוזן בסקסופון ("היי אתה, נגן את המנגינה ההיא..."), וקוצר תשואות ובצדק, ולא בפעם האחרונה.

עוד קודם הוא לא יכול בלי "אל תשטה באהבה" (תלמה אליגון-רוז ואדיסון ריבירו) ואחריהם נושא מונולוג מההצגה "כינרת כינרת" (נתן אלתרמן, 1961, הקאמרי) כהקדמה ל"סימני דרך" (שמר). ועוד שיר חדש, "בסוף היום", הכי קרוב שהוא מרשה לעצמו לדבר על סוף הדרך, סוף המרוץ ("בסוף היום כולם מגיעים בדיוק לאותו מקום..."), דווקא במקצב בוסה נובה. ומיד אחריו החיבור למקום באילוסטרציה הקולנועית של "מבצע יונתן", שהולידה את "ארץ צבי" (אליגון-רוז וזלצר).

   

ושוב שירי אהבה שאי אפשר בלעדיהם בכלל וכאזכור לימים בהם היה שובר לבבות ואלילן של נשים בנות כל הגילים: "איפה את אהובה" (אליגון-רוז ולאונרדו פאביו) ו"אולי על שפת הים" (אהוד מנור ונורית הירש). ולפני שישבור את הלב עם "בית אבי" (חפר וזלצר) המכמיר והנוסטלגי, הוא קורא את הביקורת הכתובה הראשונה שקיבל בחייו, מאביו מולידו, לאחר הופעתו בלהקת הנח"ל - העברית כבר לא מצויה בימינו, אבל צרור העצות דאז הם שעשו את יהורם גאון לתופעה כובשת.

ואם כבר בית אבא, אי אפשר בלא מחרוזת של שלושה שירים לדינו (כולל "צור משלו אכלנו" ו"אברהם אבינו"), ושירים של גאווה מקומית ושורשים דוגמת "אני זוכר" (מנור והירש) ו"הנני כאן" (חפר וזלצר) הנצחי שמתקבל, איך לא, בתשואות. המקור הירושלמי שלו מקבל חיזוק וזרקור נוסף ברצף עם "השר משה מונטיפיורי" (חפר וזלצר), שנותן את האות לפתיחתו של מועדון הזמר של היכל התרבות. שירת הרבים נמשכת ב"לא תנצחו אותי" המאחד וב"(עוד) לא אהבתי די" הבלתי נמנע (שניהם של נעמי שמר).

את החלק הרשמי של המופע מסיים שיר הנושא של האלבום, גם הוא אמירה אישית על דרכו הבימתית של גאון, ועל האדם שהוא נשאר.

דגש על כלי נשיפה
 
להדרנים הוא שב עם אודי תורג'מן, נגן הפסנתר, מעבד ומפיק שותף של האלבום ושל המופע (ביחד עם המתופף ליאור שושן), לביצוע מינורי יחסית של "אלף נשיקות" (מירית שם אור וצביקה פיק), אולי הלהיט הגדול האחרון שלו (1986) קודם "ביום היוולדי". הליווי של הקהל משלים את החסר.

כשהלהקה חוזרת (נוסף על שושן, תורג'מן ורוזן  גם בקלרינט, מורן בראון בטרומבון, אלון נדל בבס, יניב דדון בגיטרה וחגית מרום באקורדיון ותכנות) גאון נועל את ההופעה עם שתי מחרוזות. בראשונה הוא שוזר את "(רוצה) רק טוב בשבילך" החדש שלו (שיר אהבה לארץ, למקרה שתהיתם) ב"(שלום לך) ארץ נהדרת" (אילן גולדהירש וסטיב גודמן) הוותיק, ובשנייה הוא מסיים את להיטי הסרט "קזבלן", "כל הכבוד" (דן אלמגור וזלצר) ו"רוזה" (חפר וזלצר), עם "לא נפסיק לשיר" (גם הוא חפר וזלצר) בהשתתפותו הערה והתובענית של הקהל.

וכל זה, לא תאמינו להספק, בפחות משעתיים של מופע. ככזה זה שהמחרוזות ענייניות ותמציתיות ושנכסי צאן הברזל שלו, וגם השירים החדשים, קצרים ותכליתיים (אפילו "השר משה מונטיפיורי" הארכני).

אל תחפשו חדשנות מוזיקלית אצל גאון, גם לא ניסיון לתשובה ניצחת להשתלטות הפופ הים התיכוני על חיינו ועל היכל התרבות הספציפי הזה. הרוק לא הטביע בו חותם ואת הפופ הוא הכפיף לכלליו ולטעמיו. אולם ההפקה המוזיקלית שמה דגש מיוחד על כלי הנשיפה, שממלאים את שיריו בחום ובאהבה, יוצקים לתוכם הרבה יופי ורגש.

יהורם-גאון-11.jpg
              יהורם גאון (יח"צ)

בלי קרדיט ליוצרים הגדולים

שלוש הערות לסיום:

גאון לא מציג את השירים במישרין אלא בעקיפין, באמצעות הסיפורים וההקדמות. קצת לא אופייני לו שלא לתת קרדיט ליוצרים הגדולים של הזמר העברי, אלה שהוא עורג אליהם ונושא את שמם כדוגמה ליצירות מופת. עם כל הכבוד לקהל ולזכרונו הארוך, עדיין חשוב לרענן אותו מדי פעם. וכל הקרדיטים לעיל הם תרומתו של החתום מעלה.
בפרפראזה לשיר של שלמה ארצי, יהורם גאון חי עם אנשים מתים בלב. כשהוא נוקב בשמותיהם של יוצרים שעימם עבד, לאו דווקא בהקשר ספציפי, רובם ככולם כבר ז"לים. גיורא גודיק ויואל זילברג, נתן אלתרמן וחיים חפר, חנה רובינא וגרשון פלוטקין, רמה סמסונוב ואפילו הרב (שלמה) גורן. ואני תוהה מה זה אומר עליו, על החיים שלו ועל תמונת עולמו ויחסיו עם הסביבה, כשרק שלושה מהנזכרים בסיפוריו עודם בחיים (גילה אלמגור - כמי שהביאה אותו לקאמרי; גולדהירש ובניון, כמי שכתבו את שירי האהבה לארץ, בהדרנים).

במיוחד מאכזב, ואפילו מתמיה, שאינו מזכיר ולו במלה את העבודה המשותפת עם עמיר בניון על "ביום היוולדי", כאילו הדבר מובן מאליו והפך כבר נחלת הכלל.

נכון שבניון כתב את השירים לבקשתו ולמידותיו, ובכל זאת, העובדה שיהורם גאון מציין את שמו של בניון פעם אחת בלבד במהלך ההופעה, וגם היא ביבושת של כבדרך אגב, של מי שכתב איזה שיר על איזה נושא, מצטיירת ככפיות תודה וכחוסר כבוד ליוצר הנפלא שהצית אצלו אש מחודשת והחזיר אותו לאולפן ההקלטות ולרשימות ההשמעה. לא מובן, משונה ובעיקר תמוה. גם אם זה נעשה מבלי משים בהתרגשות של הופעה ראשונה.

ועדיין, אם חשקה נפשכם לראות אמן גדול בפעולה, עזבו אתכם מכל החו"לניקים האלה. לכו על הגאון שלנו.

יהורם גאון. "כביום היוולדי" - המופע. היכל התרבות תל אביב. חמישי, 31 באוקטובר 2013


למועדי מופעים >

03/11/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. מופע יפה עם תפאורה חשוכה.
מוש , חולון (15/11/2013)
1. איפה המחווה לבניון
שושנה , ת"א (03/11/2013)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע