סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2017 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: נחום מוכיח 11 במאיות מתמודדות על פרס אופיר
 

 
 
רגע לפני ההכרזה על המועמדים הסופיים לפרסי אופיר: זרקור על הבמאיות המתמודדות


תחרות פרסי אופיר 2014 חשפה לא רק את העובדה שהוגש מספר חסר תקדים של סרטים (36) אלא שגם מספר הבמאיות של סרטים עלילתיים באורך מלא שבר שיא חדש מדהים. לא פחות מ-11 יוצרות מתמודדות על הפרסים. לפניכם הפרופילים שלהן ותקצירי סרטיהן.    
 
טליה לביא - "אפס ביחסי אנוש"
 
רקע אישי ומקצועי: ילידת 1978, פתח תקווה. התחילה את דרכה כיוצרת קומיקס ואנימציה, והמשיכה ללימודי קולנוע בסם שפיגל. אותם סיימה בהצטיינות. סרטיה הקצרים (בהם "שיבולת בקפה" ו"חיילת בודדה") השתתפו בפסטיבלים רבים ברחבי העולם וגרפו פרסים בינלאומיים. עבדה כבמאית ותסריטאית בסדרות טלוויזיה ("מסכים 2", "בובות", "מגדלים באוויר", "מי נתן לך רישיון" ועוד), כעורכת תסריט ("בית לחם") וכמרצה לבימוי ותסריטאות בסם שפיגל.
 
"אפס ביחסי אנוש" הוא סרטה הראשון באורך מלא, זוכה פרס הסרט הטוב בפסטיבל טרייבקה בניו-יורק, שם גם קטפה את פרס הבמאית המצטיינת על שם נורה אפרון. כן זכתה בפרס ראשון בפסטיבל אודסה. הסרט, שקדמו לו שבע שנים של עבודה וגיוס כספים, יצא להפצה בישראל בסוף יוני 2014 והביא לבתי הקולנוע למעלה מ-250,000 צופים.
 
תקציר "אפס ביחסי אנוש": קומדיה שחורה המגוללת את קורותיו של משרד שלישות בבסיס נידח בדרום הארץ, במרוצת שנה. הסרט בנוי משלושה סיפורים עוקבים, המרכיבים יחד אפוס צבאי ובו מאבקי כוחות, רגעי שפל, התבגרות וחברות במבחן. אלא שבשונה ממסורת סרטי הצבא, "אפס ביחסי אנוש" מעמיד לראשונה בקדמת המסך את עולמן הקומי והעגמומי של פקידות המשרד. על ערימות הניירת המקיפות אותן, השאיפות הכמוסות ורגעי חסד, בצד מלחמות עקובות מדיו. בסרט מככב אנסמבל מגובש של שחקנים, בראשם דאנה איבגי, נלי תגר, שני קליין, יובל סגל, יונית טובי, מיטל גל סוויסה, חלי טויטו, תמרה קלינגון, אלעד סממה ועוד.
 
דבר הבמאית: "ברקע הדרמה והקומדיה האנושית, רציתי להוסיף לרשימה המפוארת של סרטי הצבא הישראליים גם את הסרט הזה, המתאר את הזווית הכי משעממת לכאורה של החוויה הצבאית ומעמיד במרכז הבמה את המגזר הגדול, האפור והבלתי נראה של פקידות המשרד. להפליג במרחבי המציאות והדמיון ולטשטש את הגבולות בין מה שנחשב עיקר לבין מה שנתפס כתפל, בין הפומפוזי והקטנטן, בין המלחמה והשדכן". 
 


טליה-לביא-ינאי-יחיאל.jpg
טליה לביא (צילום: ינאי יחיאל)




טלי שלום עזר -  "פרינסס"

 
רקע אישי ומקצועי: ילידת 1978, כפר סבא. בוגרת החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל-אביב, ומעבדת פיתוח התסריט היוקרתית Binger Film Lab באמסטרדם 2009- 2010. מלמדת עבודה עם שחקנים בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל-אביב. התסריט של "פרינסס" התקבל לשוק הקופרודוקציות בפסטיבל ברלין 2009 במסגרת Talent Market Project, וזכה בפרס היוקרתי Talent Highlight Pitch Award . "פרינסס" זכה בפרס הסרט הטוב בפסטיבל ירושלים 2014 (יחד עם "גט – משפטה של ויויאן אמסלם"), בפרס השחקנית (שירה האס), בפרס הצילום (ראדק וודצ'וק) ובפרס המוזיקה (ישי אדר).
 
בין הסרטים שכתבה וביימה: "סרוגייט" (השתתף וקטף פרסים בשלל פסטיבלים בארץ ובחו"ל). "ליבינג רום" (הוקרן בפסטיבל קאן ובפסטיבלים הגדולים בארץ). ו"קיץ אחד באברבנאל" הדוקומנטרי (השתתף אף הוא בפסטיבלים בארץ ובחו"ל).
 
תקציר "פרינסס": אדר (שירה האס) בת ה-12 מנסה למצוא את עצמה בתוך מערכת היחסים הייצרית והסוערת של אמה ובן זוגה. עלמה (קרן מור), אמה של אדר, היא רופאה עסוקה שנעדרת ימים ארוכים מהבית. בן זוגה הצעיר ממנה מיכאל (אורי פפר), מורה ואמן, מבלה עם אדר שעות רבות ולאט לאט הופכים היחסים ביניהם למשחקי תפקידים מסוכנים.
 
אדר בורחת מבית הספר ומשוטטת ברחובות שם היא פוגשת באלן (אדר זהר הנץ), נער שדומה לה מאוד, ומביאה אותו הביתה. הנער, ספק חבר דמיוני, ספק צעיר בשר ודם, משתלב בחיי במשפחה בבית, ושני הצעירים הסקרנים מתחילים לחקור את מיניותם. אלא שאז, הקשר בין אדר ומיכאל מקבל תפנית מאיימת.   
 
דבר הבמאית: "יש כל כך הרבה כאב, סבל והדחקה סביב הנושא של מיניות בתוך משפחה. זה משהו שאנחנו לא מוכנים לדבר עליו. ניסיתי בסרט לדבר על זה לא ממקום שיפוטי, אלא מתוך ניסיון אמיתי לחקור ולהבין את מה שקורה במציאות. הסרט נע בין דמיון ומציאות, כשהעולמות הפנימי והחיצוני של הגיבורה הצעירה ממשיים עבורה באותה מידה. בתוך הזוועה יש לה רגעים של תמימות, סקרנות ומתקתקות, שמאפיינת את הגיל הזה. החום, האהבה, הפחד והאשמה מתערבלים ביחד. יש לי תקווה אמיתית שקסם הקולנוע יכול להוות לפעמים סוג של תרופה. ככה זה אצלי וזו השאיפה שלי". 
 


טלי-שלום-עזר-צילום-ליבי-טישלר.jpg
טלי שלום עזר (צילום: ליבי טישלר)



רונית אלקבץ (ביחד עם  שלומי אלקבץ) - "גט – משפטה של ויויאן אמסלם"

 
רקע אישי ומקצועי: ילידת 1964, באר שבע. אף שלא למדה משחק, הפכה לשחקנית בולטת, בעלת קבלות רבות בקולנוע הישראלי, וכן הופיעה בכמה סרטים צרפתיים. רשימה חלקית של עבודותיה בישראל: "המיועד", "שחור", "חתונה מאוחרת", "אור", "ביקור התזמורת", "כלת הים".
 
ב-2005 החלה לכתוב ולביים יחד עם אחיה שלומי. סרטם המשותף הראשון היה "ולקחת לך אישה", השני "שבעה" וחותם את הטרילוגיה "גט – משפטה של ויויאן אמסלם". בשלושתם היא גם כיכבה. "גט – משפטה של ויויאן אמסלם" זכה בפרס הסרט הטוב בפסטיבל ירושלים 2014 (יחד עם "פרינסס") והוקרן בחודש מאי האחרון בפסטיבל קאן במסגרת "השבועיים של הבמאים".
 
תקציר "גט – משפטה של ויויאן אמסלם": ויויאן מנסה כבר עשר שנים להתגרש מבעלה, אלישע (סימון אבקריין), אותו כבר אינה אוהבת, אלא שהוא סרבן עיקש. בסרט מתנהלת סדרת דיונים בבית הדין הרבני, לאורך כחמש שנים, כשהרבנים האטומים לא מסייעים לאישה הנואשת לממש את משאלתה. היא נעזרת בעורך דין, כרמל בן טובים (מנשה נוי) ועל הבעל מסנגר אחיו שמעון (ששון גבאי). בפני בית הדין מתייצבים עדים רבים, בני משפחה ומקורבים (מגלמים אותם, בין היתר, זאב רווח, אלברט אילוז, אוולין הגואל, רובי פורתשובל ודליה בגר. ולמרות הכל, הסאגה המתסכלת של ויויאן מתמשכת עד לבלי סוף.
 
דבר הבמאית (מתוך ראיון ל"סקרין דיילי"): "זה אתגר מאוד גדול בשבילי לשחק וגם לביים. אבל ככל שאני יודעת יותר, אני יכולה לחפור עמוק יותר בחקר הדמות. כך נראית מציאות החיים שלי במשך עשר השנים האחרונות, מאז התחלנו את הטרילוגיה. למדתי בהן המון על עצמי ואיך לשפר את חיי. בתעשיית הקולנוע פועלות מדי שנה יותר במאיות, אבל זה עדיין לא מספיק. אנחנו חייבות להתבטא ולדבר על החיים שלנו, כי אנחנו יכולות לעשות זאת יותר טוב מכל אחד אחר". 
 

רונית-אלקבץ-ושלומי-ניר-שאננ.jpg
רונית אלקבץ ושלומי אלקבץ (צילום: ניר שאנן)



שירה גפן -  "בורג"

 
רקע אישי ומקצועי: ילידת 1971, תל-אביב. בוגרת הסטודיו למשחק של ניסן נתיב. כתבה ספרי ילדים ("פעם הים היה מרק", "על עלה ועל אלונה", "לילה בלי ירח"), וכן כתבה וביימה הצגות ("הלב שנעלב", "החתונה האחרונה"). הופיעה בסרטים "מר באום", "לאור היום" ו"משהו טוטאלי" ובסדרה "עשרים פלוס". שיחקה בהצגות "התאומים מוונציה", "המובן מאליו", "לס מואה טמה" ו"העלה וצייד הפרפרים".
 
כתבה וביימה יחד עם בן זוגה אתגר קרת את הסרט "מדוזות", שזכה בפרס מצלמת הזהב בפסטיבל קאן 2007, וכן שני פרסים במסגרת "שבוע הביקורת": פרס הבימוי ופרס המבקרים הצעירים. "בורג" הוקרן בפסטיבל קאן 2014 במסגרת "שבוע הביקורת". הסרט זכה לאחרונה בפרס התסריט (גפן) והעריכה (נילי פלר) בפסטיבל ירושלים.
 
תקציר "בורג":למיכל (שרה אדלר),אמנית קונספט ישראלית דעתנית, חסר בורג למיטה חדשה אותה הזמינה לאחר שהקודמת נשברה. יחד עם הבורג היא מגלה שאיבדה גם את חיוניותה והאוריינטציה שלה. נאדין (סמירה סרייה) פלסטינית העובדת במפעל הרכבת רהיטים בישראל, מאבדת אף היא בורג בפס הייצור שלה ומפוטרת. נאדין חווה כל יום את המעבר המתיש והמייסר במחסומים הישראליים, בדרך לעבודה ולביתה ואף היא נקלעת לבלבול ואובדן כיוון. כשהן מוצאות עצמן בטעות האחת בנעלי האחרת, הן מתחילות להתאפס.       
  
דבר הבמאית (מתוך ראיון ל"סקרין דיילי"): "מה שמעניין אותי הוא ההבדל בין מי שאנשים חושבים שאתה ובין מי שאתה באמת. ואיך החברה משתמשת בך כדי שתהיה מי שהיא רוצה שתהייה. במחסומי הצבא בהם עוברים הפלסטינים הייתי רק למשך זמן קצר, אבל זו הייתה חוויה חזקה מאוד. יש בסרט הומור מובנה, אבל לא כבדיחה אלא באופן אירוני. הדרך החזקה ביותר לומר משהו היא לגרום לאנשים לצחוק, כי כך הם מקבלים את הדברים".



שירה-גפן-צילום-אסף-שניר.jpg
שירה גפן (צילום: אסף שניר)




סופי ארטוס - "עמק"

 
רקע אישי ומקצועי: ילידת 1971, נולדה וגדלה בצרפת. עלתה לארץ לפני 17 שנה. בעלת תואר שני בביולוגיה. לימדה בתיכון ביולוגיה. בגיל 30 פרשה מההוראה, לטובת לימודי קולנוע (עשתה תואר שני   באוניברסיטת תל-אביב). "עמק" הוא סרטה העלילתי הראשון באורך מלא.
 
תקציר "עמק": לינוי (ג'וי רייגר) וג'וש (נווה צור), בני 17, הם חברים מילדות, הגרים באותו שיכון במגדל העמק. ג'וש, בריון בפוטנציה, מתעניין בעיקר בכלב שלו. לינוי חולמת להיות שחקנית ומפנטזת על אודישן. דוד (רועי ניק), נער חדש בעיר, מקיף עצמו בספרים ובמוזיקה ומאשים את אביו במות אמו.
 
ג'וש ודוד מוצאים עצמם במסלול של התנגשות חזיתית זה מול זה, אבל בהמשך תחול תפנית ביחסיהם. לינוי, ג'וש ודוד נאלצים להתמודד עם האלימות הסביבתית, בבית הספר, ברחוב, בכל מקום. המציאות מלמדת אותם שכדי לשרוד במקום בו הבית ומערכת החינוך לא יכולים להגן עליהם, הם חייבים  להפוך לקשוחים ומחוספסים. ויהיה לכך מחיר.
 
דבר הבמאית: "מייד לאחר סיום לימודי ההוראה, המשרה הראשונה שקיבלתי הייתה של מורה לביולוגיה בבית ספר תיכון בפריפריה. כעולה חדשה מצרפת, הכרתי עד אז רק את עולם הסטודנטים והמרצים של הר הצופים, ופתאום מצאתי עצמי בסביבה שונה לחלוטין. גיליתי מדינה אחרת. רוב תלמידי בית הספר היו נערים ברוטליים לכאורה, בלי זכר לחינוך כלשהו שקיבלו. מה שהפתיע אותי יותר מכל זו האלימות שהייתה טבועה בהם. היא נוכחת כמעט בכל תנועת גוף, בכל משפט ובכל מבט. אחרי ההלם הראשוני, התחלתי לאט לאט להכיר את הנערות והנערים, את המציאות והקשיים שלהם. האלימות לא באה בפתאומיות, כפי שמציגים אותה בחדשות. יש לה שורשים והיסטוריה. 'עמק' נולד מתוך הרצון והמחויבות שלי להביא את הסיפור של בני הנוער האלה, דור העתיד שלנו".


סופי-ארטוס-רן-מנדלסון.jpg
סופי ארטוס (צילום: רן מנדלסון)
 
חנה אזולאי הספרי -  "אנשים כתומים"
 
רקע אישי ומקצועי: ילידת 1960, באר שבע. במרוצת 25 שנים פיתחה קריירה עשירה ומגוונת של שחקנית בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון. בין היתר שיחקה ב"נאדיה", "שחור" (לו אף כתבה את התסריט), "חולה אהבה בשיכון ג'", "שבעה". כן כתבה מחזות, בהם "בטולות שידוך", "סליחות" ו"מימונה". "אנשים כתומים" הוא סרטה הראשון כבמאית.   
 
תקציר "אנשים כתומים": אם משפחה מרוקאית ביפו, סבתא זוהרה (ריטה שוקרון) ניחנה בתכונה המושכת אליה רבים מבני העדה. ביכולתה להירדם כשהיא אוחזת בחפץ של מישהו, חולמת על ילדותה בהרי האטלס וכשהיא מתעוררת, היא נותנת לבעל החפץ עצה בנושא המטריד אותו.
 
זאת, בעבור תשלום מכובד. כשהסבתא מתעייפת ומתקשה לחלום, היא מחפשת יורשת מקרב בנות משפחתה. נכדתה זוהר (מיטל גל סוויסה) לא מתאימה, ובתה סימון (אסתי ירושלמי), היודעת לחלום, מסרבת לעשות זאת ומעדיפה לעבוד במסעדה הקטנה שלה בבת-ים. העניינים נעשים מורכבים יותר כשפאני (חנה אזולאי הספרי), אחותה של סימון, שפית מצליחה מפריז שנעלמה לפני 16 שנה, חוזרת כדי להזכיר לה איך לבשל ומעוררת יצרים וזיכרונות מהעבר.
 
דבר הבמאית (מתוך ראיון ל"הבמה"): "בראשית הדרך לא חשבתי שאני יכולה לביים, אבל אחר כך, לאט לאט, עם השנים וההתנסות שלי מאחורי המצלמה בתחומים אחרים, בסדרות דוקומנטריות שעשיתי ובמחזות שכתבתי, הביטחון העצמי שלי הלך וגדל והגעתי מאוד מוכנה ל'אנשים כתומים'. למעשה, חשבתי לשחק את התפקיד של סימון, שאותו בעצם כתבתי והועדתי לעצמי, אבל הבנתי שאני לא יכולה גם לשחק את התפקיד הראשי וגם לביים" 
 


חנה-אזולאי-הספרי-מאי-אזולאי.jpg
חנה אזולאי הספרי (צילום: מאיר אזולאי)




קרן ידעיה - "הרחק מהיעדרו"

 
רקע אישי ומקצועי: ילידת 1972, תל-אביב. ברקורד שלה שלושה סרטים קצרים ("אלינור", "לולו" ו"תחתונים"). "הרחק מהיעדרו" הוא סרטה הארוך השלישי. קדמו לו "אור" ו"כלת הים". כל שלוש עבודותיה הקולנועיות הוקרנו במסגרות שונות של פסטיבל קאן. "אור" זכה בפרס מצלמת הזהב בקאן 2004 וכן בפרס הבימוי, פרס התסריט ובפרס המבקרים הצעירים במסגרת "שבוע המבקרים". ידעיה מלמדת במחלקה לקולנוע בבית הספר לאמנות "מנשר". היא נשואה לבמאי-תסריטאי מני יעיש ולהם שני ילדים.
 
תקציר "הרחק מהיעדרו": הסרט, המבוסס על ספרה של שז, מתאר מערכת יחסים בין גבר בגיל העמידה (צחי גראד) ובתו (מעין תורג'מן). בין השניים מתקיימת מערכת יחסים קשה, סאדו-מזוכיסטית בעיקרה, כשהאב כופה עצמו בכוח ובברוטאליות על בתו. היא מפתחת בולימיה והפרעות אכילה קשות. היא גם חורטת על זרועה בסכין ומקיזה את דמה שלה. למרות שרע לה היא מפתחת תלות מוחלטת באביה ורק מפגש מקרי עם אישה (יעל אבקסיס) מסמן עבורה איזו תקווה לגאולה.     
 
דבר הבמאית: "האם אפשר ליפייף מציאות של גילוי עריות? האם מותר לי להפעיל כלים אסתטיים מייפי מציאות שרק יפארו אותי כבמאית ויוכיחו את יכולותיי? התשובה היא לא. כלים אלה אינם מוסריים בעיניי כשאני מטפלת בנושא כזה. לכן ויתרתי על פיתולים תסריטאיים מלודרמטיים, שימוש בדולי, במוזיקה, איפור שמסתיר את פני השחקנים ואת פגמיהם. וגם העירום נשאר בחוץ. במקומם השתמשתי בכלים אחרים: קלוזאפים שחודרים לנפש, שוטים ארוכים שמאפשרים לשחקנים להיות כל הזמן וללא הפרעות בתוך האמת של המצב. זו בחירה משולבת של צורה ותוכן, פוליטית ואסתטית כאחד. להפשיט לחלוטין את הסיפור ולהגישו כמות שהוא. במערומיו הבלתי מתפשרים".



קרן-ידעיה-צילום-עמית-ברלוביץ.jpg
קרן ידעיה (צילום: עמית ברלוביץ)




דניאל ג'יידלין - "טירוף כפול שלוש"

 
רקע אישי ומקצועי: ילידת 1983, חיה על הקו לונדון-תל-אביב. בוגרת "תלמה ילין" במגמת אמנות פלסטית וכן הסטודיו למשחק של שרון אלכסנדר. לאחר הלימודים עברה להתגורר בלונדון, העשירה את ידיעותיה בקורסים נוספים בקולג', ואחר למדה משחק במשך שלוש שנים בבית הספר Arts Educational School. שיחקה בין היתר בסדרה הבריטית "סקינס", בסדרה "ילדי ראש הממשלה", בסרט הרוסי "המנצח" ולאחרונה בסרטם של דורון ויואב פז "Jeruzalem". ב-2006 הקימה עם בן זוגה חברת הפקה קטנה, במסגרתה יצרה איתו מספר סרטים קצרים, שחלקם עדיין בשלבי עריכה. "טירוף כפול שלוש" הוא סרטה הראשון באורך מלא.  
 
תקציר "טירוף כפול שלוש": נטלי (אילנית גרשון וייס) היא צעירה בעלת הפרעת ניקיון אובססיבית, שמונעת ממנה לצאת מביתה. פיקסי (מעיין מלכה) היא זונה קצת נאיבית, בעלת לב רחב ונכונות לעזור לזולת, שעושה סמים בכל רגע פנוי. גיא (אברי ארבל) הוא צעיר מתוסבך שמגיע אל פיקסי כדי "לעשות את זה", לפני שהוא מממש את נטיותיו האובדניות. מפגש בין השלושה בלילה הזוי אחד, מגלה להם שיש באפשרותם להשפיע זה על חייו של האחר ולשנותם, לעיתים באופן הרסני.     
 
דבר הבמאית: "אני מרגישה שכל טירוף או מחלת נפש הוא הקצנה של משהו שקיים בכולם. לכן מבחינה קולנועית מרגיש לי נכון להשתמש בזה כמטאפורה לרגשות קיצוניים, אובססיה ואהבה. הסיפור של הסרט נכתב אחרי תקופה מאוד חשוכה בחיי, שבה הכרתי אישית אנשים עם בעיות, וגם נחשפתי לבעיות שלי עצמי. התוצאה היא שכל אחת מהדמויות מסמלת חלק אחר בי ובבעיות שראיתי. כשאני יוצרת לקולנוע, יש בי צורך לגרום להזדהות, כי זה משהו שאני באופן אישי תמיד מחפשת בקולנוע. לגרום למישהו להרגיש משהו. להפוך רגשות קשים לרגע אמנותי ויפה על המסך".


דניאל-גיידלין-יחצ.jpg
דניאל ג'יידלין (צילום עצמי)



גנית אורין -  "קח אותי לחלל, סשה!"

 
רקע אישי ומקצועי: ילידת חיפה, תסריטאית, במאית ומפיקה. בעלת תואר ראשון באמנויות ובפסיכולוגיה ובוגרת קאמרה אובסקורה בצילום סטילס וקולנוע. זכתה במלגות מטעם קרן תרבות אמריקה-ישראל בתסריטאות וכצלמת סטילס, השתתפה בתערוכות צילום ובפסטיבלים ברחבי העולם עם סרטיה הקצרים. הקימה חברת הפקות קולנוע, "שינגה הפקות", ושוקדת במסגרתה על הפקת "העובר שחזר מן הכפור", סרט אנימציה באורך מלא, קופרודוקציה ישראלית-אמריקאית.
 
תקציר "שגר אותי לחלל, סשה!": קומדיית מד"ב רומנטית. דוקטור רזומיחין, מדען שעלה מליטא ועובד במכון סודי אי-שם בדימונה, מתבקש על ידי אוליגרך רוסי לפתח תוכנה שתשדך בין אנשים ברחבי העולם. התוכנה זוכה בהצלחה כבירה, עד שמתברר שלא תמיד אנשים מתאהבים באמצעותה באדם הנכון. מככבים: עמירם עיני (נורבגי), אנה ווליקובסקי (רוסיה), רומן גרשקוביץ' (רוסי), מיכאל לרנר (רוסי) וקטיה קוסוי (אוקראינית).
 
דבר הבמאית: "הסרט דן בצורה קומית בשאלה למה אנחנו לא תמיד נמשכים לאדם הנכון ומיהו אותו אדם מתאים. בנוסף, הסרט עוסק בעלייה מברית המועצות של שנות ה-90 וביחסים של העולים בינם ובין עצמם, שכן בעליה זו הגיעו לכאן בני ערב רב של מדינות, זאת על רקע ההבדלים המנטאליים והתרבותיים שבין ה"רוסים" ובין הישראלים. הסרט נכתב על רקע תרומתי האישית לקליטת העלייה הרוסית, שהניבה שני צאצאים עם חיבה לבורשט, ועל רקע טעמי המפוקפק במין הזכרי. אני מאמינה שתוכנת השידוכים של דוקטור רזומיחין עובדת. זה רק אנחנו שלא ראויים לה".



גנית-אורין-צילום-ויקטור-נמירובסקי.jpg
גנית אורין (צילום: ויקטור נמירובסקי)




תמר ירום - "פנסיון פראכט"

 
רקע אישי ומקצועי: ילידת בת ים. במאית ותסריטאית. בוגרת החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ובוגרת בית ספר לקולנוע בלונדון. כתבה וביימה את הדרמה "חצאית דמעות", זוכת פרס הדרמה הטובה בפסטיבל הבינלאומי לסרטים בחיפה 2002. סרטה התיעודי "לראות אם אני מחייכת" זכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל חיפה 2007, בפרס הסרט התיעודי הטוב מטעם פורום היוצרים הדוקומנטריים  וב-12 פרסים בינלאומיים, בהם פרס זאב הכסף ופרס חביב הקהל בפסטיבל אידפא 2007, ופרס חבר השופטים בפסטיבל הוט דוקס 2008. מלמדת קולנוע דוקומנטרי בבית ספר לאמנות "מנשר".
 
תקציר "פנסיון פראכט": עיבוד לספרו של אהרון אפלפלד "לילה ועוד לילה". שנות ה-60. בפנסיון בירושלים גרים ניצולי שואה שבלילות משחקים קלפים ושותים קוניאק, וביום מנסים להחיות את שפת אמם, היידיש. בעלת הפנסיון, גברת פראכט (מיכאלה עשת), אישה קשוחה וקפדנית, סולדת מהיידיש ומהתבוססות בעבר ותובעת מהדיירים התנהגות ממושמעת ושמירה על סדר – מילה שמוציאה אותם מדעתם. אחד הדיירים, מנפרד (צחי גראד) אובססיבי במיוחד לשימור היידיש והפיכתה לשפה חיה ונושמת, ומוכן להשקיע בכך המון. קשר רומנטי שהוא מפתח עם רוקחת נהרס בגלל החלטה לא רציונאלית שלו. עם יעל טוקר, ולדימיר פרידמן, משה פרסטר, מיכאלה אלקין.



תמר-ירום-צילום-מירי-לאופר.jpg
תמר ירום (צילום: מירי לאופר)



לי גילת - "הקפות"

 
רקע אישי ומקצועי: ילידת 1975, תל אביב, גדלה בתל אביב ובלונדון. בוגרת בית הספר סם שפיגל. ביוגרפיה אישית ומקצועית: פיתחה וכתבה סדרות טלוויזיה, בהן "בנות הזהב", "תבלינים", "חיים אחרים" ו"עניין של זמן". כתבה וביימה את הדרמה "שלום". הצגות שביימה: "שעונים", "הקופים הירוקים" ו"נהג ציירת". "הקפות" הוא סרטה העלילתי הראשון באורך מלא.
 
תקציר "הקפות": אהרון (אגם אוזלבו), בן 13, בן יחיד להורים שלא מצליחים להביא לעולם ילד נוסף, מצליח לזכות, כבן בר מצווה, בהקפת הזכות בשמחת תורה. האמונה היא שהוא יכול לבקש מאלוהים בקשות בשם כולם. אביו של אהרון בצלאל (ליאור אשכנזי) רואה בכך סימן ללחוץ על רעייתו רוזה (אסי לוי) לנסות לעשות ילד נוסף, אלא שזו כבר הפילה שישה עוברים ומערכת היחסים שלה עם בעלה עכורה. אהרון מייחל לכך שהקשר בין הוריו ישוב ויתהדק,  וכן משתוקק לזכות באהבת הנערה עליזה (נועה אסטנג'לוב), מלכת השכונה הנערצת, בה הוא מאוהב. אלא שמרוב מתח מהאחריות הרובצת עליו, שומט אהרון את ספר התורה מידיו בזמן ההקפות, וכל הקלפים נטרפים.


לי-גילת-יחצ.jpg
לי גילת (תמונה באדיבות האקדמיה לקולנוע ולטלויזיה)


10/08/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע