פסטיבלים - "קינג קונג" – פיטר ג''קסון מחייה את האגדה

לדברי פיטר ג`קסון, הסרט "קינג קונג" המקורי מ-1933 הוא שגרם לו להפוך לבמאי קולנוע. עכשיו הוא סוגר מעגל כשהוא חתום על הרימייק השני שלו, גרסה מרהיבה, מלהיבה ועתירת אפקטים (שמשום מה עולה השבוע לאקרנים לבדה וללא מתחרים).

אושיה ניו יורקית בת 72

אני זוכר שב-1983, כששהיתי בניו יורק לתקופה, חגגו הרשויות המקומיות 50 שנה להיווצרו של קינג קונג המקורי. הגימיק המרכזי בצרמוניות הללו היה תליית קוף מנופח ענק, שזרועותיו האימתניות חובקות את הצריח העליון של גורד השחקים הנודע, בניין האמפייר סטייט בילדינג, בן 102 הקומות, בלב לבה של מנהטן.

הגימיק האטרקטיבי הזה עבד רק במשך כמה ימים. בסוף הסתיו תחילת החורף של אותה שנה, כשהחלו סופות החורף הרציניות הראשונות לתקוף את העיר, הן הוציאו את כל הרוח מהבלון הקינג קונגי הנפוח, והחגיגות הסתיימו בטרם עת. הסיפור הזה נועד להסביר לכם עד כמה קינג קונג הוא אושיה אמריקאית בכלל, וניו יורקית בפרט. ולמרות שאז בובת קינג קונג נוקבה והאוויר יצא ממנה, המיתוס הוותיק עדיין נשאר. לעוד הרבה זמן, כנראה.

כעת, על כל פנים, הוא קורם עור וגידים בפעם השלישית. ב-1933, כאמור, זה קרה בפעם הראשונה, שהפכה למיתולוגיה מתמשכת. את הסיפור שהפך לסוג של קלאסיקה קולנועית חיברו והפכו לתסריט ארבעה: מריאן סי. קופר, אדגר וואלאס, ג`יימס אשמור קרלימן ורות רוס. מריאן סי. קופר וארנסט בי שדסק ביימו את הסרט, מעין גירסה של "היפה והחיה". הבמאי פיטר ג`קסון, עטור תהילת טרילוגיית "שר הטבעות", צפה בה בילדותו, בגיל 9-8, בשחור-לבן, בטלוויזיה בניו זילנד, ולדבריו החליט עקב כך להפוך לבמאי קולנוע ("אני רוצה להיות מסוגל לעשות סרטים בדיוק כמו `קינג קונג`", אמר, וכעת הגשים). גם פיי ריי בתפקיד הבלונדית היפה, ורוברט ארמסטרונג, הדמות הגברית המרכזית, קנו את עולמם בזכות הסרט הזה.

ב-76` נעשה הרימייק הראשון ל"קינג קונג", שעליו היה חתום הבמאי ג`ון גילרמין, ולנעליה של פיי ריי נכנסה אז ג`סיקה לאנג (אין מתאימה ממנה, מבחינת הלוק וכל השאר) ולצידה בתפקיד הגברי הראשי המוביל היה ג`ף ברידג`ס. ואולם מבין כל הגרסאות לסרט הרימייק השני, הנוכחי של ג`קסון, הוא ללא ספק הצבעוני, הססגוני והמרתק מכולן. הרקע הפורמטיבי של ג`קסון - יצירת טרילוגיית "שר הטבעות" – אפשר ליוצר-במאי לתמרן כאוות רוחו באיזור הפנטזיה-דמיון-אפקטים ממוחשבים, ובכלל. ג`קסון הפך את "קינג קונג" (סרט בן 180 דקות, לא פחות) למגרש המשחקים הקולנועי הפרטי, המהנה והמענג שלו.

ובתפקיד קונג: גולום

הסיפור המעודכן: אן דארו (נעמי ווטס, "21 גרם", "מלהולנד דרייב", בלונדה טיפוסית שלא יכולה להיות בחירה מתאימה ממנה לתפקיד היום) היא שחקנית וודביל שמאבדת את מקום עבודתה ב-1933, תקופת השפל הכלכלי הגדול באמריקה, ונענית לתחנוניו של קארל דנהאם (ג`ק בלאק, "רוק בבית הספר"), במאי נואש הנרדף על ידי מפיקיו והמשטרה, להצטרף איתו להפלגה לעבר סינגפור, להרפתקה קולנועית מפוקפקת-מרתקת. הוא זומם בעצם להגיע ולצלם בקבוצת איים אקזוטיים, שבמרכזם "אי הגולגלות", מקום שכוח אל שרגל אדם מתורבת לא חקרה אותו, ואשר בו נחזתה על ידי ניצולים שהצליחו לחמוק משם בשלום, אך אחוזי טראומה, דמות של יצור ענק, דמוי גורילה, שבהמשך ייקרא קונג.

באוניית הקיטור הישנה והרעועה, שבהפלגה החפוזה בה מתחמק דנהאם בעצם מנושיו ומזרועות החוק, שוהה גם, בעל כורחו, ג`ק דריסקול (אדריאן ברודי, זוכה האוסקר בזכות "הפסנתרן"), מחזאי ניו יורקי נודע וגיבורה הווירטואלי (עד עתה) של אן. בפאזה הנוכחית של גלגולי חייה והקריירה שלה היא זוכה, להפתעתה המרובה, להתוודע לגיבורה הספרותי פנים אל פנים, ועד מהרה יתפתח ביניהם רומן, תחילה מהוסס ואחר כך לוהט. בין הדמויות הבולטות הנוספות בספינה ובהרפתקה כולה, קפטיין אנגלהורן (תומס קרצ`מן, אף הוא מכוכבי הסרט "הפסנתרן"), קולין הנקס (מהסדרה הפופולרית "או. סי") ואנדי סירקיס, בתפקיד למפי, טבח הספינה (וגם בתור האדם שמתחת לפרווה של קונג, הגורילה האימתנית), שבוגרי "שר הטבעות" זוכרים כיצור הגמדי המעוות והמניפולטיבי (אך החביב) גולום/ סמיאגול.

יצור בראשיתי או בידור להמונים

בהמשך צוות הספינה מגיע באופן לא מתוכנן ל"אי הגולגלות" הבראשיתי, נתקל בילידים פראיים שלוכדים את אן, כדי להקריבה למולך קונג, הגורילה הענק, אלילם הנערץ. אלא שקונג האימתני מסתקרן למראה הבלונדה היפה, נוטל אותה תחת חסותו ולא מאפשר לאיש או ליצור פרא כלשהו מבין הדינוזאורים ועוד חיות קדמוניות ביזאריות, שהאי משופע בהם, לגעת בה.

הוא יילחם בחירוף נפש בדינוזאורים ובשאר יצורי בראשית מבעיתים, וגם צוות הספינה, שינסה להתחקות אחר עקבותיה של אן, ייתקל במוטציות ביולוגיות טורפות שונות וייאלץ להתמודד איתן שוב ושוב (ג`קסון התאהב כנראה ביכולת הפירוטכנית שלו וקצת מגזים בקטעים האלה). בסופו של דבר דריסקול והצוות יצליחו לחלץ את דארו מציפורני החיה, דווקא לאחר שהיפה כבר התגברה על אימתה מהגורילה המאיימת, פיתחה איתה מערכת תקשורת והצליחה להקסים אותה בשלל ריקודים, ג`אגלינג ושאר טריקים ששחקנים שולטים בהם.

כמובן שהחיה רודפת אחרי הצוות, בתקווה לזכות מחדש בחברתה של דארו, אבל אלה מרדימים אותה, כדי להביאה לניו יורק ולהפוך אותה לאטרקציה בידורית להמונים בברודוויי (דארו כמובן לא משתפת פעולה עם המיזם המבזה הזה, לדעתה). אלא שקונג מחלץ את עצמו מהשרשראות הכבדות, מחפש אחר דארו יקירתו והשניים יעפילו לפסגת האמפייר סטייט בילדינג ורק באמצעות מטוסים, יצליחו להכניע את הקוף הענק.

גרסת הבמאי חלק א`: מעיל, ויולה וקרטון

ג`קסון חדור המוטיבציה ניסה כבר כילד לממש את החזון. בגיל 12 הוא החל לעבוד לראשונה על הגירסה שלו למקור הקלאסי. אמא שלו סיפקה מעיל ישן, ששימש כפרווה של הגורילה, לגוף של הגורילה הוא השתמש בכלי הנגינה ויולה, הגג של האמפייר סטייט בילדינג היה קרטון צבוע, וקו הרקיע של ניו יורק היה סדין. הפרויקט אמנם לא הושלם אז, אבל ג`קסון המשיך לחשוב בקדחתנות איך להוציאו מהכוח אל הפועל. בהמשך הוא התגלה כבמאי מוכשר והתסריט של סרטו "יצורים שמימיים" היה מועמד לאוסקר. ב-96` הוא כתב את הדראפט הראשון לתסריט של "קינג קונג", אבל חברת יוניברסל, שלה הגיש אותו, הכניסה אותו להקפאה, בעיקר משום שבאותו זמן דאגה למפלצות אחרות מטעמה, כמו "גודזילה".

ג`קסון התפנה לפרויקט הגדול ביותר שלו עד עתה, טרילוגיית "שר הטבעות", וההתנסות הזו לימדה אותו להתייחס באופן שונה ל"קינג קונג", ולתסריט החדש עליו החל לעבוד. "אחד השיעורים שלמדנו מ`שר הטבעות` הוא שככל שסרטך דמיוני, כך עליך לטעת אותו כמה שיותר בעולם האמיתי", הוא אומר. "מיצבנו את `קינג קונג` בשנות השלושים והפכנו אותו לסיפור שמתאים לתקופה: נושא הישרדות, סיפור על יחסים, אהבה ואמפטיה לחיה ענקית, והכל מסופר בצורה מאוד מציאותית".

ג`קסון מודה שתחושתו מוזרה בהתייחס לעובדה שהוא מגשים חלום בן 75 שנה. "הסרט הזה היה חלק מחיי במשך כל כך הרבה זמן, במשך 35 שנה הוא היה הסרט האהוב עלי ביותר והעובדה שעשיתי לו רימייק זה חלום מדהים שמתגשם – שלא הייתי בטוח שהוא יכול להתרחש", הוא מודה. "אני מרגיש מאוד מחויב ל`קינג קונג`, בגלל שהוא באמת התחיל את הקריירה שלי כבמאי, ואם אני יכול להחזיר לו במעט, בכך שאספר את סיפורו, אז בכך אני מרגיש שאני מחזיר חלק מהטובה שהוא עשה לי".

"קינג קונג" של פיטר ג`קסון הוא סרט מלהיב - מסרטי ההרפתקה והפנטזיה היותר מרהיבים ומקסימים שנעשו בשנים האחרונות. ג`קסון מיטיב לשחזר את תקופת השפל בניו יורק, כמו גם לבנות לנגד עינינו אי בראשיתי מדהים, עם דינוזאורים ויצירי מחשב בדיוניים אחרים. אמנם הוא כנראה קצת התלהב מיכולתו הפירוטכנית להמחיש מאבק של ברחשי ענק באנשים, והאריך בקטע הזה יתר על המידה, אבל בסך הכל הוא יצר פנטזיה נפלאה, במיוחד למי שמתאים לו לרחף לעולם אסקפיסטי קסום.

נעמי ווטס היא בחירה מושלמת לתפקיד הבלונדה היפה, ג`ק בלאק מפגין נוכחות דרמטית מפתיעה וברודי עושה את הדמות המיוסרת הטיפוסית שלו, פחות או יותר, מאז "הפסנתרן".