סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
טור אישי
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה: תיכלה שנה?
 

 
 
צלו הכבד של המשבר הפיננסי העולמי  מעיב השנה על תקוותינו לשנה טובה גם בתחום התרבות


תרבות בצל משבר כלכלי
 
למרות החגיגיות העונתית, של מעמד ראש השנה והמועדים שאחריו, דומה כי צלו הכבד של המשבר הפיננסי העולמי, מעיב השנה יותר מאי פעם בעבר על תקוותינו לשנה טובה. האמנם תיכלה שנה וקללותיה? בדרך כלל נכון. אלא שהצרות עודן אורבות בדרך, ואין לנו מושג מאיפה תנחתנה הקללות הבאות. ותרבות בצל משבר כלכלי היא לא עניין סימפטי ומגזר בטוח להיות אופטימי בו. בקופה הציבורית ובכיס הפרטי.
 
נבואות הזעם של כלכלנים בכירים מחד, ניסיונות ההרגעה של ראשי המשק מאידך, הכותרות הצעקניות בעיתונות והגרפים האדומים על מסכי המחשב המקוונים לשוק הפעילות הכלכלית, לא מבשרים טובות. לא רק מחמת הבלתי-נודע המאיים לפתח, אלא גם בגלל העצבנות והאי-היציבות הנוכחית. לא תקופה אידיאלית לחישובים קדימה.
 
קחו את המגעים בין מוסדות התרבות למדינה, באמצעות משרדי האוצר והתרבות, בדבר הצורך להגיע סוף-סוף להחלטות באשר לתמיכה הממשלתית הראויה בשנים הקרובות. ככל הידוע, נמשכים במלוא העוז והתנופה המגעים על תקציב 2009, מתוך כוונה להגיע לסיכום רב-שנתי ברוח הבנות עקרוניות שהושגו לא מכבר (ביוזמת השר מאיר שטרית, בכהונתו הזמנית כשר התרבות, ובהסכמת ראש הממשלה היוצא אהוד אולמרט).
 
המיבנה כבר מוסכם - הצורך במסגרת של חמש שנים (מינימום) ובתקציב קבוע שלא ייפגע מקיצוצים ושינויים תכופים (כפי שזה קרה עד כה). שני הצדדים מבינים שהסכם כזה ימנע זעזועים מהמערכת, ויאפשר לה לתפקד בראש שקט (יחסית) ובבניית תכנית חומש ראויה מבלי ליפול קרבן לגחמות תקציביות משתנות או פתאומיות. הבעיה היא שעדיין אין הסכמות לגבי בסיס התקציב, מסד שיהלום את הצרכים. המינימום הנדרש מבחינת מוסדות הרבות הוא 445 מליון שקל (לפי 2008) מתוך כוונה להגדילו כבר ל-450 מליון ב-2009. אולם לך תחתוך עניין כששוק ההון רותח, ואי ידיעה והפכפכות הן מאפייניו הבולטים. וזה עוד לפני בחירות אפשריות, שפוליטיקאים ופרשנים מדברים כבר חודשים בהיתכנותן.
 
מהלך כזה, של הליכה לבחירות, עשוי להיות קריטי לגבי התרבות בישראל, כי הוא עלול לתקוע את המגעים עם האוצר, לגרום לעיכובים באישור התקציב לשנת 2009, כשהתוצאה המיידית תהיה נסיגה בלית-ברירה להתחשבנות חודשית עם מוסדות התרבות. כלומר, הקצבה של 1 חלקי 12 מבסיס התקציב המוסכם האחרון, וזה למרבה הצער הוא 380 מיליון שקל בלבד. תחזית לא מעודדת.
 
מצד שני, שלא נדע, יש בה גם הבטחה גדולה. כי בחירות חדשות יסמנו את קץ כהונתו של שר התרבות הנוכחי, ה"ה ראלב מאג`דלה. וזה לא סוד שבמוסדות התרבות בארץ (ולא רק בהם...), מחכים, מצפים ומייחלים להסתלקותו. אם כי את השינוי המיוחל הזה, של טיהור האווירה ושיבה לדיאלוג ענייני עם משרד התרבות, ניתן להשיג גם ללא בחירות. בתקווה שהשינויים הקואליציוניים הצפויים לא יפסחו על משרד זה.
 
כי שברירית היא
 
אבל נחזור לעניין האיום הכלכלי שלפתחנו, אם לא כבר על ספנו או בתוך טרקליננו. לכולנו ברור שכל הרעה במצב החסכונות שבידי הציבור גזירה מיידית על צריכת התרבות של הפרט (מעבר להשפעה הנפשית שיש לה על מצב הרוח, ואז למי יש חשק לבילוי ולבידור). כיון שבכל היערכות מתעדכנת של סדר העדיפויות הפרטי, לנוכח ההרעות הצפויות, הוצאה על תרבות היא הראשונה להיחתך.
 
לדבר כזה תהיה פגיעה מיידית וגם השפעה מרחיקת לכת על מוסדות התרבות. כי ככל שהמוסד בנוי יותר על הכנסות מקהל מגיע ומבקר, הפגיעה בו תהיה יותר קשה. קרי: בעיקר מוסדות קטנים, המתקשים גם בימים "נורמליים" לפעול במסגרת תקציבם השוטף ואצלם תזרים המזומנים בעייתי. ולא נחדש אם נגלה שדווקא המוסדות הגדולים והחזקים, אלה עם מפעלי המנויים המפותחים, הם הדוגמה שנמצאת לנגד עיניהם של נציגי משרד האוצר במשא ומתן הקשוח (אמפתי ומתחשב ככל שיהיה) עם גורמי התרבות.
 
בקיצור, אנו נמצאים לפני עידן לא פשוט. שחיקה בחסכונות, שינויים (ודאיים?) במדיניות האשראי וגם הגברת האבטלה והמיתון, חס וחלילה, עלולים להיות מכת מוות לתרבות הישראלית, שמבחוץ נראית משגשגת, פורחת ומצליחה, בארץ ובחו"ל, אך מבפנים מרגישה פגיעה ושברירית. גם כלכלנים הדיוטות מבינים שהמצב הלא ברור עשוי להשפיע על כניסת כסף למערכת. לפגוע לא רק בהקצבות ציבוריות ובתמיכת מדינה, אלא גם ביוזמה הפרטית ובקצב ההשקעות של חברות, גורמים וגופים עסקיים פרטיים.
 
חומר טוב לקחת ליום כיפור. בקשות סליחה, מחילה וכפרה יכולות לטהר את ההרגשה ואת הנפש והנשמה, אבל לא את האווירה הכלכלית. ויותר מתמיד איננו תלויים ביום דין זה בחסדי שמיים, אם כי נאמץ בהתרגשות, בהתלהבות ובהתכוונות כל קנה-קש, תפילה וברכה שתושט לעברנו. ודומה כי בעיקר נתפלל לכך שיתקיים בנו, פרטית וציבורית, הכתוב "תחל שנה וברכותיה".
 
וגם משמעות הברכה "חתימה טובה", אינה דבר של מה בכך.


07/10/2008   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. לא מסכים
מיכאל , (09/10/2008)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע