סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
2930
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן פנטזיה קולית: "אסתר" של הנדל ועוד
 

 
 
אין יפה מן הקול האנושי ולכן אין טוב מלהקדיש לכך פסטיבל שלם. הפסטיבל אינו מוגבל למוזיקת בארוק ויש בו מוזיקה מתקופות שונות, בעיקר ברסיטלים של הזמרים מלטביה, הזמרים הישראלים והמקהלות השונות. מאחר שהגוף המארגן הוא תזמורת הבארוק ירושלים ניתן היה להניח שמדובר בפסטיבל בארוקי אבל זה לא המצב."
יוסי שיפמן בשיחה עם דוד שמר, מאריס קופקץ' ושלו עד אל, המנצחים בפסטיבל "פנטזיה קולית" שמביא את היצירה "אסתר" בבכורה ישראלית ועוד מגוון יצירות בביצועים ווקאליים



ייתכן שמישהו יזקוף גבה או אולי שתיים לשמע אריה של באך בקונצרט הפתיחה של פסטיבל "פנטזיה קולית" בירושלים שיתקיים השבוע בין התאריכים 27-25 ביולי 2019.

את השיר הזה, שאינו אלא המלצה לעישון להנאות הגופניות של מי שממלא את מקטרתו בטבק ומעלה בה אש, ישיר הבריטון נריוס מסביצ'יוס מריגה, בסיועם של שלושה נגנים ישראלים. לא רק על ההנאה שבעישון ישיר הזמר לטבי אלא גם פנינים מיצירותיהם של ביבר ושל טלמן. מוזיקה שמדברת לכולם.

יחסי הבארוק ישראל-ריגה

המנצח מאריס קוּפּקץ' (מנהלי הפנטזיה הקולית מבטחים צ'ופרים למי שיצליחו להגות את שמות המשתתפים כהלכה ויגיעו לקונצרטים) אינו אורח חדש בארץ. למעשה, הוא העמיק את ידיעותיו בתחום המוזיקה המוקדמת בזכות היכרותו עם דוד שמר, מנהלה האמנותי של תזמורת הבארוק ירושלים.

"דוד שמר הוא ריגאי ומוכר היטב בארץ שבה נולד", אומר קופקץ' בשיחה עם אתר הבמה ערב המראתו לארץ, "ובעקבות ביקורים שלו אצלנו בלטביה ובסדנאות שהוא העביר כאן צמחה המודעות למוזיקה מוקדמת ואנו שמחים להוביל אותה."

שמר מאשר את הדברים: "אמנם ההיכרות איתי העמיקה את התעניינותו בתחום, אבל מדובר במנצח מקהלות עתיר ניסיון ולא רק במוזיקה מוקדמת. מאריס לא הסתפק בכך והמשיך והעמיק את היכרותו בהדרכת מורים שונים במערב אירופה. הוא הקים את שני הגופים החשובים בארצו - התזמורת קוֹלגיוּם מוסיקום ריגה ואת מקהלת קולגיום קורו מוזיצ'י ריגה." 


נריוס מסביצ'יוס, צילום: Agne Gintalaite


קופקץ': "אנחנו שמחים להיות המובילים בלטביה ולמעשה בארצות הבלטיות בתחום מוזיקת הבארוק. יש לנו קהל. הקונצרטים שלנו ניתנים לקהל בחינם. העירייה והממשלה מעניקות משנה חשיבות לפעילות שלנו ונוכחות הקהל היא בהחלט ההוכחה שהחשיבה נכונה."

על מוזיקת האבל של היינריך שיץ שישירו זמרי המקהלה שלו בישראל אומר קופקץ': "רבים נוטים לחשוב שיוהנס ברהמס היה הראשון שבחר טקסט גרמני לתפילת האשכבה הרקוויאם. אבל היינריך שיץ שקדם לבאך, ואני יכול לומר שבלי שיץ לא היה באך. הוא הראשון שהשתמש בטקסטים גרמניים לותרניים בתפילת האשכבה.

"האם ברהמס הכיר את יצירתו של שיץ? יש הסוברים שהוא אכן החזיק בעותק של היצירה, ואחרים טוענים שלא. מכל מקום, אנחנו שמחים לבצע את היצירה בירושלים, בעיקר משום שבסוף החלק הראשון מופיע טקסט מתוך הברית החדשה שאומר, 'עתה תפטַר את עבדך כדברך אדונַי בשלום, כי ראו עינַי את ישועתך ותפארת ישראל עמך'. אני מאמין שהמלים היפות תתקבלנה היטב אצל המאזינים הישראלים." 

פסטיבל פנטזיה קולית מתקיים זו השנה השלישית, ולדברי שמר, מנהלו המוזיקלי של האירוע, מדובר במסורת שהחלה עם חזונו של שמעון ביגלמן שהיה חבר גם בהנהלת תזמורת הבארוק.

"לטעמי אין יפה מן הקול האנושי ולכן אין טוב מלהקדיש לכך פסטיבל שלם", אומר שמר. "הפסטיבל אינו מוגבל למוזיקת בארוק ויש בו מוזיקה מתקופות שונות, בעיקר ברסיטלים של הזמרים מלטביה, הזמרים הישראלים והמקהלות השונות. מאחר שהגוף המארגן הוא תזמורת הבארוק ירושלים  ניתן היה להניח שמדובר בפסטיבל בארוקי אבל זה לא המצב." 


תזמורת הבארוק ירושלים, באדיבות התזמורת



גלגוליה של אסתר

היצירה המרכזית בפסטיבל השנה היא האורטוריה "אסתר" ושוחחתי עליה עם שלושת המנצחים - דוד שמר, מאריס קופקץ' ושלו עד אל. השיחות עם השלושה עוררו בי את התחושה שיהיה נכון להפיק סרט על גלגולה של "אסתר" מיום שסיפור המגילה שימש לראשונה כחומר ליצירה מוזיקלית ועד לביצועים האחרונים, לפני שנתיים בריגה ובסוף השבוע הזה בירושלים ובתל אביב. 

ננסה לארגן ליצירה מסלול מוזיקלי היסטורי. דרכה של "אסתר" התחילה כשהמלחין הגרמני-אנגלי גאורג פרידריך הנדל חיבר מוזיקה לסיפור מגילת אסתר. כעבור שנים אחדות, בתוקף נסיבות אחרות, הוא חיבר שוב מוזיקה לאותו סיפור אך עם טקסט אחר.

מי ששמעו את המוזיקה של הנדל בהתלהבות היו חברי קהילת בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם. הם הזמינו נוסח עברי מן המשורר הרב יעקב רפאל סרוואל שיתאים ללחן של הנדל. הנוסח הזה של סרוואל קיבל מוזיקה חדשה מידיו של כריסטיאנו ג'ופינו לידרטי, מלחין אוסטרי-איטלקי שעבד בשירות הקהילה היהודית. עד כאן ההיסטוריה. 


קולגיום קורו מוזיצ'י ריגה, צילום: Ginta Garuta


נגן הצ'מבלו והמנצח שלו עד אל חש שהמוזיקה של לידרטי עם כל הישגיה אינה מתעלה לרמת המוזיקה של הנדל. הוא החליט לעשות מעשה, שנמשך בסופו של דבר עשר שנים, ולהתאים את הטקסט העברי היפהפה של סרוואל למוזיקה מתוך שני הנוסחים של הנדל. הוא עצמו ניצח לפני כ-20 שנה על הנוסח הזה בניו יורק, ולפני שנתיים היה זה שמר שניצח על נוסח זה בתוספת כמה שינויים בפסטיבל למוזיקה יהודית בריגה, בהשתתפות שני האנסמבלים המקומיים - מקהלה ותזמורת.

בסוף השבוע תבוצע היצירה בניצוחו של שמר והפעם על ידי תזמורת הבארוק הירושלמית והמקהלה מריגה.
 
"זה מתחיל ברצון שלנו, הישראלים לנסות ולשמוע מוזיקה מוקדמת לטקסטים תנ"כיים בעברית," אומר עד אל בשיחת טלפון מאתונה. "הרצון די ברור. מרגע שהאורתודוקסיה היהודית השתלטה על מערך טקסי הפולחן ותפילות החג, נגנז הרעיון של שילוב יצירות שנכתבו מתוך פתיחות, למשל תוך שילוב נשים וגברים בביצוע היצירה בבתי כנסת."  

מתי מבחינתך מתחיל העניין או הסקרנות בטקסטים היהודיים?


"נראה לי שזה לא רק אצלי אלא גם אצל חוקרים ואצל מנצחים אחרים. ישנו היבט אחר שנובע מקריאה מפוכחת יותר בוגרת יותר של טקסטים שקראנו בילדותנו. סיפור אסתר, כפי שהוא מופיע במגילה, הרשים אותי מאוד כילד. אולי את כולנו. מרדכי היהודי שמנצח את המן הרשע בעזרתה של אחייניתו.

"כשאתה קורא את אותה עלילה בעיניים מבוגרות, הסיפור רחוק מאוד מלהיות נחמד. המלך מחפש צעירות וננעל בחדריו על מנת שלא יפריעו לו בעיסוקיו עם צעירות אחרות, לפי תור. מרדכי מחפש הזדמנות ויושב על הגדר שמחוץ לבית, ושומע פה ושומע שם. בסופו של דבר, ברגע של חולשה, לא רק שהוא מעביר את רוע הגזרה אלא ביוזמתו נענשים אלפי אנשים, לרבות משפחת המן לרבות תינוקות שלא חטאו."


ג'ורג' פרידריך הנדל, ציור: Balthasar Denner 


יצירה יפה ופופולרית

עד אל מודה שמי שחיברו מוזיקה לסיפור אסתר במאות הקודמות, נוצרים ויהודים כאחד, קראו אותו בעיני המאמינים האורתודוקסים. הנדל שהה באיטליה במשך כמה שנים ובנסיעה שלו צפונה בחזרה לגרמניה נעצר בוונציה בדיוק בפורים. הוא שמע את הנוסח היהודי של קריאת המגילה בימיו, התרשם ובמרכבה החל לרשום מוזיקה לאורטוריה החדשה "אסתר".

"חשוב לדעת  ש'אסתר', מלבד היותה יצירה יפה, בוצעה כמעט 160 פעמים יותר מהאורטוריות המפורסמת יותר שלו, כמו 'המשיח' או 'ישראל במצרים'", אומר עד אל. "העליתי אותה לראשונה בשנת 2002 לאחר שחרשתי אותה עשר שנים קודם לכן".

למה הנדל ולא לידרטי?

"עניין של רמה ואיכות מוזיקלית אובייקטיבית. מי שחיברו מוזיקה עבור היהודים היו מלחינים מצוינים, יהודים ולא יהודים. אבל מאחר שליהודים היה תמיד פחות כסף מאשר לנוצרים, הרי שמלחינים כמו באך, פאש ואחרים עבדו לטובת בעלי ממון שאינם יהודים. למעט סלומונה רוסי, שהיה מלחין מופלא בכל קנה מידה וחיבר מוזיקה לטקסים עבריים, הרי כל המוזיקה שחוברה להזמנתם של יהודים עשירים באיטליה, בצרפת או בהולנד היתה בדרך כלל פחות טובה.

"אבל ישנו עוד עניין שעומד בהקשר הזה. גיאורג פרידריך הנדל, בשונה מאחרים, היה מלחין שהתנגד לגזענות ולא הלך בתלמים האנטישמיים שמלחינים בני תקופתו, לרבות באך, נסעו בהם בטוחות. הוא היה ידוע בקשריו האמיצים עם יהודים, בהם גם אותו סרוואל. היום הנדל היה נחשב לשמאלני ברמה של 'שוברים שתיקה'".


מקהלת קולגיום מוזיצ'י, צילום: מריס קופצ'ס



למה היוזמה יצאה דווקא מאמסטרדם
?

"הקהילה היהודית הפורטוגזית באמסטרדם היתה פתוחה, ליברלית ופלורליסטית. קהילה למופת לעומת היהדות החשוכה, הסגורה והמסיתה של היום. ואני לא מרמז רק על מה שקורה סביבנו. כשחשבתי להעלות את הנוסח המקורי באותו מקום שבו היצירה עלתה לראשונה, כלומר באמסטרדם היום, הרב התנגד לשירת נשים. דברים מוכרים. העלינו את היצירה באולם ה-92Y, מרכז מוזיקלי יהודי בניו יורק שקרוב ברוחו לאותה פתיחות שהיתה באמסטרדם של אז. זה מקום שמחבר ומחבק את העולם המודרני ואת העולם המסורתי של היהדות." 

למה נדרשו לך כמעט עשר שנים של עבודה להכנת הנוסח החדש?

"התחלתי את המסע כשידעתי על שלוש ליבריות (שלושה ליברטו): אחת באמסטרדם, שנייה בלונדון ושלישית בוונציה, כל חלק נכתב בכתב יד אחר. ניסיתי לגלות עקבות של ביצועים ופרטיטורות שיש בהם סימנים לביצוע וזה לא עלה בידי.

"אורטוריות רבות בוצעו בארצות הברית לפני שהן הגיעו לגרמניה, אלא שבכל נוסח ישנו שינוי בהתאם לנסיבות. אריה אחת הפכו לדואטים ובשנייה היתה זמרת שרצתה אריית קולורטורה באיטלקית בתוך טקסט באנגלית והנדל נענה לבקשתה. לכן עברתי על הנוסחים השונים עד שהגענו לנוסח מקובל."

אמנם הנדל להשקפתך היה שמאלני ובקשר טוב עם יהודים אבל עברית הוא לא ידע.

"נכון. אבל הנוסח של סרוואל, שאולי הכיר את הנדל אישית וגם אם לא, הוא מושלם - לא רק בעושר השפה אלא בהתאמתה המדויקת להברות למשקל המוזיקלי. פשוט נפלא. 

"תראה את הדוגמה הזאת, 'אם טוב למלך ויפותה, אם לחם שפחתו ינעם איתי יטעם יבוא המלך עם המן יבוא היום אל המשתה', אומרת אסתר. ואז בא דואט של השניים, 'שם אתן לך את כל דודי אסתר, שם אתענג עד בלתי די. יבוא המלך למגדיו. יחד היום נרווה דודים יחדיו'.

"ואחרי הסקס המקהלה מספרת לנו, 'הוא קם! הוא קם! גאה גאה על כל צריו יעיר קנאה, הרים יחילו לפני אל שוב לאלוהיך ישראל'."

בסוף השבוע, אם כן, נשמע את הטקסט המופלא הזה שחיבר יהודי לפני יותר מ-200 שנה למוזיקה של גוי אנגלי, כשהוא מושר על ידי זמרים מריגה בבירה החילונית של ארץ הקודש ולמחרת בבירה הרשמית של ארץ הקודש. ובא לציון גואל?



פסטיבל "פנטזיה קולית" יתקיים בין התאריכים 27-25 ביולי 2019 בימק"א ירושלים. קונצרטים נוספים יתקיימו בכנסייה הסקוטית בירושלים ובאולם צוקר בתל אביב. רכישת כרטיסים בטלפון: 6119*. לפרטים נוספים: 02-6715888

למועדי מופעים >

24/07/2019   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע