סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון קובי אוז חוזר לצלילי ילדות
 

 
 
אני חושב שהמוזיקה שלנו מתאימה לכולם. התפקיד של ההורים בעניין של מורשת זה להכיר לילדים את המוזיקה שהם אוהבים ולבוא איתם להופעות. אם אוהבים את מתי כספי, ללכת איתם למתי כספי, ואם אוהבים את טיפקס, לבוא להופעות של טיפקס, כל עוד אנחנו קופצים על במות. בריא וטוב שהדורות יכירו את המוזיקה שלנו."
ריאיון עם סולן להקת טיפקס, שמספרת את סיפורה מיוחד - סיפור של שיתוף פעולה בין בני עיירות פיתוח לקיבוצניקים - בפסטיבל "צלילי ילדות" בניהולו של ד"ר אורי לשמן שיתקיים בתיאטרון חולון בחול המועד סוכות


קובי אוז חוזר אחרי 30 שנות פעילות כלהקה וכמות ענקית של להיטים, ביניהם "איזה עולם", "גבר רומנטי", "בתוך נייר עיתון", "התחנה הישנה", "סמי וסומו", "יש לי חברה", "למה הלכת ממנו", "הרבי ג'ו כפרה" – ואני עוצרת פה פשוט כדי שיישאר מקום להמשך הכתבה - מעלה "טיפקס" לראשונה מופע מיוחד לכל המשפחה. 

המופע "איזה עולם" הוא הפקת מקור מיוחדת לפסטיבל "צלילי ילדות 2019" (17 באוקטובר, 18:00, אולם 1, תיאטרון חולון) בניהולו של ד"ר אורי לשמן המביאה אל הבמה את הצד המסופר של הלהקה. את הסיפור הזה מוביל אחד האנשים היותר רציניים ומנומקים בתעשיית המוזיקה, קובי אוז, שמוביל את האג'נדה שנחבאת בתוך כל ה"מצב רוח טוב" שמקרינה "טיפקס" כבר מימיו הראשונים של ההרכב. 
 


טיפקס, צילום: מיה ברקאי

דיאלוג בין דורי

 
"זו הזדמנות בשבילי לספר את הסיפור של 'טיפקס'", אומר קובי אוז, "והסיפור שלנו מיוחד. זה סיפור על שני סוגים של ישראל שהתחברו ביחד לנגן מוזיקה חדשה. זה סיפור של עיירות פיתוח וקיבוצים. שדרות – ולא בהקשר של קסאמים. 'טיפקס' זה אני ועוד שלושה קיבוצניקים. אני, שבא מ'שפתים' ומשדרות וממוזיקה מרוקאית, וגל ותמיר שהם קיבוצניקים מנחל עוז ומרוחמה, ולזה אנחנו מוסיפים גיטריסט ג'אז מאד מורכב שבא בכלל מרימון, רמי יוסיפוב, ו'טיפקס' זה השילוב של הדבר הזה. לראשונה, קיבוצניקים ועיירות פיתוח משתפים פעולה ממש."

החיבור הזה תואם להפליא את הנושא שבחר הפסטיבל בשנתו ה-19: סובלנות וקבלת האחר, חיבור וקירוב לבבות, דיאלוג בין דורי

"הנושא הזה זה הכי אנחנו שיש. היחסים בין שדרות לקיבוצים, בדרך כלל, היו שההורים שלנו עבדו במפעלים של הקיבוצים, והקיבוצניקים היו הבוסים שלהם. אלה היו היחסים הבסיסיים. מה שנקרא 'אדונים ומשרתים'. סוג של שנאה קרה כזאת. ואנחנו הדור שהחליט להפוך את זה לשיתוף פעולה. שלא נהיה יותר בוס ופועל. הלהקה שלנו אינטגרלית. המרוקאית בולטת פה, אבל האקורדיון של ארצישראל נמצא בה חופשי. אתה שומע ב'טיפקס' קיבוצים, ואתה שומע עיירות פיתוח, וכשאנחנו שרים עם שרית חדד 'למה הלכת ממנו', אנחנו שרים סוג חדש של 'בלדה לעוזבת קיבוץ', אם חושבים על זה.

"ואם מדברים על דיאלוג בין דורי, אני חושב שהמוזיקה שלנו מתאימה לכולם. בגדול אני חושב שהתפקיד של ההורים בעניין של מורשת זה להכיר לילדים את המוזיקה שהם אוהבים ולבוא איתם להופעות שהם אוהבים. אם אוהבים את מתי כספי, ללכת איתם למתי כספי, ואם אוהבים את טיפקס, לבוא להופעות של טיפקס כשיש הזדמנות, לפני שנהיה קשישי עולם. כל עוד אנחנו קופצים על במות. אני חושב שבריא וטוב שהדורות יכירו את המוזיקה שלנו." 
 

קובי אוז, צילום מסך מתוך יוטיוב

"נחליאלי" בלי מבטא
 
איפה ההבדלים המוזיקליים בין המופע של טיפקס למבוגרים לזה של הילדים?

"מוזיקלית אין הבדלים גדולים. בסופו של דבר המוזיקה שלנו די ברורה וחביבה. את 'איזה עולם' כל הילדים מכירים גם עכשיו, הצפיות ב'שמש' לא נפסקו. 'נחליאלי', בשביל הרבה מהילדים זה השיר ששרתי ב'גולסטאר', אז גם זה חי וקיים. אני לא חושב שאנחנו צריכים להנגיש מוזיקלית משהו לילדים שלנו. הסאונד של הפופ הישראלי עובד להם יפה. מה שמשתנה זה בחירת החומר וההגשה של החומר. נספר על השירים, ניתן הדגמות, הילדים ילמדו אתנו לנגן קצב מרוקאי ולהרגיש איך עושים את זה.

"כעיקרון אני מופיע בבקרים מול כיתות ז' עד י"ב. אחרי שמונה שנים שעשיתי את זה הייתי צריך, באיזשהו שלב, לנוח מזה קצת, אז נחתי שנה וחזרתי לזה השנה. עכשיו עם הילדים ננגיש חלק מהדברים שאני מספר בהרצאות שלי לנוער. יש שיר עם סבא שלי מהאלבום שלי שאני עושה ומספר להם על סבא, וזה מאוד מרגש מה שקורה שם. נוסיף גם לפחות שני קטעים שאנחנו לא רגילים לבצע בדרך כלל. נבצע את 'נחליאלי'..."

שמתי כספי ביצע אבל הוא שיר מרוקאי במקור, נכון?

"הפוך! אחרי שמתי כספי עשה אותו, להקת שפתיים כתבו לו גרסה במרוקאית, והיא נשמעת כמו גרסת המקור. אבל מתי כספי הגאון הוא שהלחין את זה והוא הראשון שביצע את זה."

לא ייאמן. הייתי בטוחה שזה בדיוק להפך

"הוא בכלל לא ייאמן, האיש הזה. אז 'שפתים' עשו לזה גרסה שנהייתה, כאילו, גרסת המקור, ואנחנו נשלים את המהלך ונעשה את הגרסה המרוקאית של השיר עם כל החוכמה המרוקאית של המוזיקה של להקת 'שפתיים' אבל בעברית אהוד מנור – ובלי לצחוק על המרוקאים כמו שעשה מתי. זאת אומרת ללא מבטא. או עם המבטא היחסי שיש לי. נחזיר את זה להיות שיר ילדים. יש מצב שננגן גם גרסה טיפקסית ל'טודו בום', כמו שעשינו לפני שנתיים." 
 

טיפקס, צילום: רונן אקרמן

מופלטה עם חציר

 
בוא נחזור קצת אחורה כדי להבין איך קרה חיבור כזה בין שדרות לקיבוצניקים בתקופה שבה הוא היה נדיר כל כך

"נפגשנו דרך ייזום שנקרא 'שיתוף שדרות שער הנגב'. היינו יוצאים לטיולים, וזאת הייתה הזדמנות טובה בשבילנו להרביץ להם... הם למדו בבית ספר אחר, אנחנו למדנו בבית ספר של שדרות. לא הייתה אהבה גדולה בינינו, אבל עמיר פרץ ושי חרמש החליטו לשלב ידיים ולהוציא את הילדים לכל מיני מקומות ובמקום שכל אחד יסתגר בדלת אמותיו, ניפגש ונעשה דברים, ויצאה מזה מוזיקה טובה, אני חושב."

כל האג'נדה הזו היא בטח לא משהו שהבאתם מראש אלא הבנה בדיעבדית

"כשאנחנו הגענו לתל אביב לבשנו בפסטיבל בבית ליסין בגדי עבודה של קיבוץ, עם ז'קטים עם פאייטים של להקת 'שפתיים'. אז תגידי לי שלא הבנו את זה מהתחלה?! בטח שהבנו את זה מהתחלה. מהתחלה רצינו לעשות את הקרוס המוזר הזה, אז נחשבנו להקה מוזרה עד שהתקבלנו למיינסטרים. אנחנו מופלטה עם חציר."

היום הסיפור בין עיירת הפיתוח לבין הקיבוץ נראה אחרת?

"בואי נגיד שהייתה לי הופעה בשדרות לפני כמה זמן והיה מרגש לראות גם את הסטודנטים וגם את הקיבוצניקים וגם את השדרותים הוותיקים יושבים יחד בהופעה שלנו. אני חשבתי שהגעתי לגן עדן, שאני רואה את כולם יושבים יחד ורואים הופעה שלי. לראות את הקהל הזה יחד באותו מקום? אנחנו לא זכינו לראות את זה לפני 30 שנה. אז המדינה השתנתה מאד, חלק מזה בנסיבות קצת עצובות. יש פה שותפות גורל. הקסאמים לא מבדילים בין קיבוצניקים לעיירות פיתוח." 
 

קובי אוז, צילום: רונן אקרמן

מנווטים את הטנק התל אביבי

 
השינוי הזה הוא גם הצד היותר חיובי של המהפך הפוליטי הקיצוני שנהיה פה

"לגמרי. היום יש רכבת משדרות לתל אביב בחינם. תנסי היום לקנות או לשכור דירה בשדרות. זה יקר בטירוף. העיר מלאה פאבים. בילדותנו הייתה תקופה של פאבים שהתחילה ונכבתה, אבל היום זה באמת יפה ומטופח מאד. הסינמטק של שדרות – שאני בעמותה שמנהלת אותו – הוא השלישי בגודלו בארץ, והאולמות מלאים. אז יש במה להתגאות. קרו המון דברים נורא טובים.
"במובן מסוים אנחנו, בטיפקס, משנים את תל אביב. אנחנו מביאים איזה חום דרומי לתל אביב. כבר הרבה שנים שאנחנו תל אביבים, אבל זו תל אביביות מאוד מסוימת, מאוד מיוחדת. תל אביב של התחנה המרכזית הישנה, של 'יושבים בבית קפה' אבל עם מבט ביקורתי על אלה שיושבים בבית קפה, ועדיין, בתור תל אביבים, אנחנו יכולים לשאול מי פה באמת הפרובינציאל. נגיד 'פרחח השכונות', בקלאסי, זה בנאדם שמתנשא על מישהו שבא מעיירת פיתוח. אנחנו עסוקים בלנווט את הטנק התל אביבי למקום טוב יותר."

נשמע כמעט בלתי נמנע שתגיע מתישהו גם לדבר עצמו, לפוליטיקה

"כל פעם שנגעתי בזה קצת קלטתי שיש כוחות אחרים מאחורי הפוליטיקאים, לצערי. הרבה פעמים הפוליטיקאים שלנו הם דחלילים שלא באמת מזיזים משהו. זה לא שנותנים לפוליטיקאי הגה ואומרים לו, 'סע. תנווט לאן שאתה רוצה'. איפה. הוא לא יכול לזוז. יש לו ועדות, ויעוץ משפטי, ומנגנונים מאוד  מאוד עוצמתיים וחזקים והוא לא יכול להזיז כלום באמת. השנאה שלנו מנווטת את עצמה. אנחנו רבים מי יהיה ראש הממשלה, אבל לא באמת מתרחש משהו מיוחד. בשביל להזיז את הארץ למקום טוב יותר הפוליטיקה שלנו היא לא מספיק חזקה לדעתי."


טיפקס, צילום: יואב איתיאל

"אנחנו חברים טובים וכיף לנו"
 
 
בשנת 2016 הוציאה טיפקס את האלבום האחרון שלה, "עבודת כפיים". "אני משוכנע שהוא הטוב ביותר שלנו", אומר אוז. "הוא הניב כמה וכמה להיטים, כמו 'מה איתי', 'הפרובינציאל', 'לילה טוב' ואחרים, ויש שם שיר שנקרא 'עבודת כפיים' שמספר על כל התקופה שלי ב'שפתיים'. רק בשבילו כל האלבום הזה שווה. בשנה שהוצאנו אותו היינו הלהקה הישראלית המושמעת ביותר. להקה בת 30."

באמת המון זמן להצליח לשמור הרכב קיים

"זה קטע, אבל אנחנו חברים טובים, וכיף לנו. אם אנחנו מרגישים שקרנים ושנמאס לנו אנחנו הולכים הביתה. ב'טיפקס' הלכנו הביתה המון פעמים. פעם לשנה, פעם לשנתיים, פעם לחמש שנים בלי הופעות.

"אין לנו שום בעיה לסגור את הבסטה ושכל אחד יחפש את עצמו. אם אתה עומד על הבמה כדי להתפרנס, זה לא המקום הנכון. כל עוד זה מרגיש כמו תחביב סימן שאתה בסדר."

"איזה עולם", המופע של להקת טיפקס במסגרת פסטיבל "צלילי ילדות" יתקיים ב-17 באוקטובר 2019, 18:00, אולם 1, תיאטרון חולון. הפסטיבל יתקיים בתאריכים 17-15 באוקטובר 2019 בתיאטרון חולון. להזמנת כרטיסים: 03-5023001/2/3

להזמנת כרטיסים


למועדי מופעים >

07/10/2019   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע