סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: ענת זכריה איציק גלילי: "בארץ אני לא לבד"
 

 
 
מה שמאפיין את העבודות שלי זו תנועה שיש בה תחושת דחיפות. אני לא רוצה להישאר בגוף שמעמיד פנים שהוא צורה נעלה אלא בגוף שבפנים שלו יש מאמץ וחשק. אעדיף אפילו לעבוד עם מישהו שהיכולות הטכניות שלו פחות טובות אם הנוכחות שלו חזקה, עמוקה וספציפית על הבמה. שיהיה פתוח."
הכוריאוגרף שעובד עם להקות בינלאומיות מעלה שתי יצירות במופע "יופי מטורף" של להקת קמע


איציק גלילי, יליד 1961, נחשב בעיני רבים לכוריאוגרף של ניגודים. אירופאי אך גם ישראלי, מודרני אבל קלאסי, דרמטי מאוד אבל פורמליסטי מאוד. יש הרואים בו את ממשיך דרכם של יירי קיליאן, נושא הדגל של המחול ההולנדי במחצית השנייה של המאה ה–20, ושל ביל פורסיית, ברון הבלט העכשווי של אירופה. ויש את אלה שזוכרים לו את ימיו בלהקת בת שבע כקופץ הראשון על הכיסא בקטע המפורסם של נהרין "אחד מי יודע" מתוך העבודה "קיר".
 
כעת, בעקבות החלטתו של תמיר גינץ, המנהל האמנותי וכוריאוגרף הבית של להקת המחול קמע, להעלות השנה ערב בכורה עם כוריאוגרפים אורחים, הוזמן גלילי בשנית לעבוד עם הלהקה ולהעלות במסגרתה שתיים מיצירותיו: "PEELED" ו- "Cherry Pink and Apple Blossom White". יצירה נוספת שתוצג בבכורה בערב היא של הכוריאוגרף הגרמני מרקו גקה שמאז 2005 מכהן ככוריאוגרף הבית של בלט שטוטגרט, והוא מהכוריאוגרפים המדוברים ביותר באירופה כיום. 
 



Cherry Pink and Apple Blossom White, צילום: כפיר בולוטין


קומי, כחלחל, סקסי
 
הפעם הקודמת ששיתפת פעולה עם להקת קמע היתה ב-2015, מה השתנה בלהקה אחרי ארבע שנים?
 
"יש תחושה בקמע של 2019 של התפתחות וצמיחה. הרמה הטכנית עלתה והרקדנים נראים יותר ורסטיליים ומעורבים, ויחד עם זה גם התכנים שהם מסוגלים לספוג. והיה תענוג לעבוד איתם."
 
אילו שינויים חלו ביצירות שלך במעבר שלהן לביצוע של להקת קמע?
 
"חשוב לי תמיד להתאים את העבודות שלי ללהקות שאני עובד איתן כי יש הבדל בין רקדן לרקדן, בין תפיסה לתפיסה, ואז או שאני מעדן את החומר או מגביר את הווליום שלו. במקרה של  PEELED''  - היות שקמע, לצערי אני מדגיש, לא ממומנת בתקציבים נשגבים, הייתי צריך להתאים את התאורה המסובכת ואת התלבושות ליכולות של הלהקה באופן כזה שזה יעבוד יפה. ויש עוד דברים קטנים שקשורים לביצוע של הרקדנים עצמם, לחזקות שלהם." 
 

  


ספר על שתי היצירות שלך שיעלו בערב?

 
'Cherry Pink and Apple Blossom White' שמבוצעת לצלילי מוזיקה קובנית של מלך הממבו הזמר פרז פראדו, הוא דואט קומי, סקסי ומלא בהומור שמדבר על הקלישאה של פגישה בין חנון לבין מישהי מנוסה למערכת יחסים מאוד קצרה.
 
PEELED'' היא עבודה לעשרה רקדנים לצלילי מוזיקת תופים קצבית שיצרתי ב-2003 שמתעסקת בעיקר בקומפוזיציה ובהסתכלות על המרחב. העבודה במקור נרקדה בתוך תאורה מאוד קשה וקונטרסטית וכאן איכשהו היא התרככה קצת. אז לא היו צבעים לעבודה וכאן יצקנו צבע כחלחל כדי ליצור אווירה שונה. זו חוויה אחרת, החלטות שהן חלק מההתנסות שלי במעבר ממקום למקום. מבחינת הקומפוזיציה של העבודה לא היו שינויים דרסטיים אבל הקפדתי מאוד שאיכות התנועה תהיה רכה."
 
העובדה שריככת וקיררת קשורה למיקום של הלהקה? המדבר והטמפרטורה הדרומית השפיעו באיזה אופן?
 
"זה נשמע ממש יפה ואפשר לאמץ את זה אבל אני לא חושב." 
  
 

PEELED, צילום: כפיר בולוטין




"יש בי תחושת דחיפות"
 
שמתי לב שהשקפת העולם שלך כמעט משתנה בין עבודות לקבוצה לעבודות שהן דואט. כשיש זוג שרוקד היחס שלך מצד אחד יותר קליל הומוריסטי מצד שני סרקסטי אפילו. מה אתה חושב על זה?
 
"מעניין מה ירון אבולעפיה התאורן הקבוע שלי היה אומר על זה. מבחינתי זה לגמרי לא נכון ואולי קשור יותר לעבודות שאת מכירה וצפית בהן ולא בהכרח להיקף העבודה שלי. גם בקבוצה וגם כשזה בני זוג ההשקפה שלי היא תמיד פוליטית - הקלילות ממני והלאה. אני כן חושב שמה שמאפיין את העבודות שלי זו תנועה שיש בה תחושת דחיפות. אני לא רוצה להישאר בגוף שמעמיד פנים שהוא צורה נעלה אלא בגוף שבפנים שלו יש מאמץ וחשק." 
 


PEELED, צילום: כפיר בולוטין



אז מהי נקודת המוצא ליצירות שלך?
 
"בכל עבודה יש נקודת מוצא אחרת. אני מתקשה לחזור אחורה לעבודות שלי ולשחזר. אני כן זוכר שב- 'PEELED' עניין אותי ליצור עם הרקדנים קונסטרוקציות חדות בחלל מול תנועה רכה. דבר והיפוכו. כל פעם משהו אחר מפעיל אותי. ב- 'Cherry Pink and Apple Blossom white' ניסיתי לחשוב מה יכול להיות יוצא דופן בערב גאלה של להקה עם רפרטואר קלאסי, והפעם זה התחיל ממוזיקה ששומעים אותה המון שהפכה כבר למוזיקה שאנחנו שומעים כשאנחנו מסתובבים בסופרמרקט. וכרגע סיימתי לכתוב לִבְרִית- טקסט לאופרה שאני עומד ליצור לה כוריאוגרפיה לעבודה שתעלה בליטא. מאז ומתמיד עניין אותי ליצור תנועה שהיא סימולציה למילה. להגיד מילה עם תנועת יד. לקחת סיפור ולביים אותו לתנועה. אבל לשאלתך, כל דבר יכול לעורר בי השראה שתהיה נקודת מוצא לעבודה - זו יכולה להיות שירה, ספרות, קונפליקט או סתם מריבה."
 
מה אתה מחפש ברקדנים שאתה עובד איתם?
 
"יש רקדן, ויש רקדן חושב שיש לו את ההבנה, היכולת לחשוב, להבין, לתרגם, להוציא לפועל ולתעל את האינפורמציה. אני מחפש נוכחות. אני לא רוצה מישהו שנראה כמו מישהו אחר. אני אפילו אעדיף לעבוד עם מישהו שהיכולות הטכניות שלו פחות טובות אם הנוכחות שלו חזקה, עמוקה וספציפית על הבמה. שיהיו פתוחים. התפקיד שלי ככוריאוגרף היא להפעיל את האינטואיציה שלי על היכולת הזו, לעבוד על הכימיה ולחבר את היכולות שלהם לשפה האמנותית שלי. 
 


Cherry Pink and Apple Blossom White, צילום: כפיר בולוטין


"אני לא לבד פה"
 
מתי אתה יודע שעבודה שלך טובה, שלמה באמת? באיזה רגע?
 
"אני לא חושב אף פעם על העבודות שלי כדבר שלם וטוב. אולי יש שתי עבודות כאלה שיצרתי מתוך 130 עבודות שיצרתי: When You See God . . . Tell Him' (1993)' ו ('Ma's Bandage' (1996 - שתי יצירות שמעולם לא העליתי שוב עם אף להקה. זה לא פשוט לתרגם את הפנימי כלפי חוץ, בצורה ברורה ובהירה וגם להלביש אותה ולהתאים אותה ללהקה אחרת. 
 

  



ב-1991 העברת את מוקד עבודתך להולנד, שם ייסדת להקות משלך ויצרת עשרות יצירות עבור להקות מחול בינלאומיות רבות. איזה גירויים העניקה לך שהותך רבת השנים באירופה ואיזה גירויים מעניקה לך הישראליות או ישראל?

 
"באירופה זה להיות בעולם שלם של נימוסים והליכות וגינונים, וכאן כמו שאמר עמוס עוז זו המדינה היחידה שיש לה שמונה וחצי מיליון ראשי ממשלה. הכל כוחני וגס ולכל אחד יש כאן דעה על הכל. וגם חשוב לו להשמיע אותה ושתשמע לו. אני לא לבד פה." 
 


PEELED, צילום: כפיר בולוטין



מבחינתך אתה כוריאוגרף ישראלי?
 
"מה זה כוריאוגרף ישראלי? זה שנולד כאן? לא יודע לענות על השאלה הזו. בהולנד אמרתי שאני כוריאוגרף ישראלי-הולנדי. עכשיו אני כאן וכאן אני כוריאוגרף ישראלי."
 
מה זה מחול בשבילך?
 
"חיבור. קשר."
 
מה החלום הבא שלך?
 
"שאלו אותי את זה בשטוטגרט לפני שלושה ימים וגם אז לא ידעתי לענות על זה."
 
אני אשאל שאלה שמעניינת אותי אבל ברור לי לאור שיחתנו שלא תאהב. יש הרואים בך את ממשיך דרכם של יירי קיליאן וביל פורסיית, ברוני הבלט העכשווי של אירופה. יש שקראו לך "נהרין להמונים" איך אתה מגדיר את עצמך? למי אתה דומה?
 
"שימשיכו להגיד ולנסות להגדיר. אני אומר: לא היה כלום כי אין כלום."
 



איציק גלילי, צילום: גדי דגון



המופעים הקרובים יתקיימו ב-11 באפריל, 29 במאי, 22 ביוני 2019 ב-21:00 במרכז סוזן דלל בתל אביב. מחיר: 140-110 ש"ח, להזמנת כרטיסים: 03-5105656   
 


למועדי מופעים >

10/04/2019   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע